קצת מכל אחד מכם

[charry]

קצת מכל אחד מכם

שלום! אני בת 13.5 ואני שמנה. לפי מה שכל החברות שלי אומרות- יש לי פנים יפות ואופי חמוד, אבל מה שלי מפריע זה שאני שמנה. אני שוקלת 93 ק"ג וגובהי 1.70. אם תעשו חישוב מהיר תגלו שאני צריכה לשקול משהו כמו 30 ק"ג פחות (לדעתי, תקנו אותי אם אני טועה). הסיפור שלי דומה מאוד לחלק מכל סיפור שלכם שקראתי... גם בשבילי יום בבית הוא יום של זלילה, וגם בשבילי המילה דיאטה או תפריט נורא מפחידה, וגם אני לא מסוגלת לאכול כל יום את אותו הדבר, ועוד הרבה... ניסיתי כבר הרבה דיאטות- בערך מגיל 10, אבל שום דבר לא רציתי באמת... תמיד אמרתי שום דבר לא עזר... עכשיו אני אומרת שום דבר שעשיתי- לא היה כי רציתי לעשות אותו... זה תמיד היה בגלל ההורים, המשפחה , החברה, או משהו אחר. יש לי גם בעיה עם אבא שלי- הוא מביך אותי תמיד וצועק עליי גם לבד וגם לפני משפחה וחברות. ניסיתי לדבר איתו ועם אמא שלי וזה לא עזר. איבדתי תקווה בנושא שלו, אבל דווקא עכשיו בחופש הגדול אני רוצה להוכיח לעצמי ואז להוכיח לו ולכולם שאני מסוגלת!!! (אבל קודם כל- לעצמי). יש לי מלא תפריטים מכל מיני דיאטניות (עוד מושג מפחיד ומלחיץ) וגם משומרי משקל וכל מיני כאלה, וכמובן יש את כל התפריטים של חוברות הרזייה שונות- אבל שום דבר לא נראה לי מתאים! הכל שם חסר טעם (אני לא צוחקת- אני אתאר לכם ארוחה שהכי נראתה נורמלית: מנת פסטה פיקנטית עם טונה וסלט חסה מתובל בכף רוטב ויניגרט- נו באמת... מה עם משהו נורמלי?!). בקיצור, יש לי קצת בעיה כי אני רוצה עד סוף החופש לרדת בלפחות 4 ק"ג, אבל בלי להעלות אותם בחזרה... אני יודעת שזה כלום לעומת השלושים שאני צריכה להוריד, אבל בכל זאת- אני חושבת שזאת התחלה דיי טובה... אז אני אצטרך עזרה גדולה מאוד- תמיכה... מקווה לקבל אותה כאן, charry

 

[אביטל +]

ברוכה הבאה

אין לך מושג כמה שאני יכולה להזדהות עם הבעיה שלך כל חיי הייתי עם אותה בעיה שאת מתארת, מבחינת יחס הסביבה אלי ויחס שלי לעצמי ולמרבה הצער אין לי פיתרון חדש בשבילך הדבר היחיד שעובד זה תזונה בריאה בשילוב עם פעילות גופנית לא הזכרת שום דבר לגבי פעילות גופנית בחייך גם אני שונאת תפריטים וחוברות ורשימות אבל התחליף היחיד לזה הוא ידע, לדעת להרכיב לעצמך ארוחות בצורה בריאה ומאוזנת. את הידע הזה צריך לרכוש בסבלנות. לגבי הארוחה שהזכרת, בואי נתחיל ממך. מה בעינייך זו ארוחה נורמלית ?

 

[charry]

על פעילות וארוחות נורמליות

אז ככה, הפעילות הגופנית שאני עושה: הליכה ברגל מב"יס (כשהיה בי"ס), שחייה של 3 שעות פעם בשבוע, הליכה ברגל לחברות וכאלה. אבל יש לי עוד המון רעיונות... אני גרה בקומה 12- אז אולי אפשר לעלות את ה- 10 בראשונות במעלית והשתיים הנותרות ברגל, וכל שבוע להוסיף עוד קומה שעולים ברגל, חוץ מזה שיש לי 3-4 חברות שרוצות ללכת איתי בערב לסיבוב של איזה שעה-שעתיים... וארוחה נורמלית? זה תלוי... אני אתן דוגמא של ארוחת צהריים נורמלית- שהרכבתי לעצמי אתמול אחרי שישבתי לכתוב בפורום: סלט ירקות+ כפית שמן, חזה עוף אפוי (בלי העור), ירקות מבושלים (כרוב, קישואים...) 2 כפות אורז, מרק ירקות (ללא שמן). זה נקרא מגוון כי תמיד אפשר להחליף את האורז עם פתיתים או עם פירה ואת העוף עם פרוסת צלי בקר או שניצל על האש... זהו בערך.... אם יש עוד משהו- אני כאן...

 

[הגודל לא קובע]

זה לא חלום....

charry יקרה, בדיוק בגילך הייתי (לפני 2000 שנים) כשהסתכלתי על עצמי במראה, לבושה בבגד ים, בחופש הגדול. ויותר לא יכולתי לסבול את זה!!!!!! ולקחתי אחריות אישית על העניין- זה הפך להיות ממשהו ש"קורה לי" למשהו שאני קובעת. העזרה החשובה ביותר קיבלתי מאמא שלי, שמיד התחילה לבשל לי אוכל מתאים ( בכל חנות ספרים יש ספרים עם מתכונים מיוחדים להרזייה- עוד פרטים אוסיף אם תבקשי). לא הפכתי לנזירה, אבל מכיוון שבגיל שלך עוד גדלים, עצם צימצום האכילה כבר משמעותי מאד. התהליך היה ארוך- הורדתי 10 קילו במשך שנה!!!!!!- אבל גם נשאר לאורך שנים. בוקר אחד, בהפסקה בכיתה ט, כל הבנות מהכיתה הסתכלו פתאום ואמרו- יו, איזה חתיכה! מה עשית? שנה שלמה "עבדתי" על ההרזיה אבל מרגע לרגע הרגשתי טוב יותר. ולדעתי הסוד הוא בהתמדה. גם אם תאכלי עוגה, וגלידה והמבורגר אבל רוב הזמן תאכלי אוכל נבון ( למשל, לא תפוצ´יפס אבל כן שקית במבה ) זה יעבוד. ותעשי המון תכניות מחוץ לבית- תתרוצצי ממקום למקום כמה שיותר ( אם אפשר על אופניים זה בכלל טוב) את יכולה! יהודית

 

[charry]

בישול ודיאטה

תודה רבה על ההזדהות והתמיכה. רק שיש בעיה, אני לא רוצה לשתף את אבא שלי בתהליך- סיפור ארוך של ריבים עקב המשקל- ולכן אני גם לא יכולה לגייס את אמא שלי, אבל מזלי הוא שאני יודעת ואוהבת לבשל- כך שזה לא המכשול בשבילי. אז, שוב תודה רבה, charry

 

[אביטל +]

ארוחה שלך טובה מאוד

אבל גם הארוחה שכתבת בהודעה הקודמת הייתה בסדר לדעתי זה עניין של העדפה אישית אם את יודעת להתאים לעצמך מזון וכמויות, אין שום בעיה שתעשי זאת לבד בקשר לפעילות הגופנית : לעלות 2 קומות ברגל זה נחמד אבל לא תורם באופן רציני עם היית עולה 6 זה היה קצת יותר טוב בקשר להליכות - הכל תלוי במאמץ שאת משקיעה. יש הבדל בין הליכה מהירה ל 45 כשאת משקיעה מאמץ (עליית דופק, התנשפות) ובין סתם שוטטות בהליכה איטית (שלפי בתיאור שלך זה מה שאת עושה). פעילות גופנית למטרת הרזיה צריכה להיות פעילות מאומצת וממוקדת. הליכה איטית זה נחמד אבל זה לא מאמץ. אגב, שחיה זה באותה קטגוריה, נחמד, אבל לא ממש מאמץ אמיתי. אלא אם כן את ממש מקצוענית.

 

[charry]

הבהרות למיניהן

אז ככה , נראה לי שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב בהודעה הקודמת... 1. 3-4 חברות שלי, הולכות איתי לסיבוב של שעה-שעתיים הליכה מהירה עד ריצה קלה... 2. אני שוחה במעיין נבחרת שחייה, בעצם זה יותר כמו קבוצה, ואנחנו מתחרים אחד בשני, אז שזה מתקרב לרמה של מקצועי.... 3. בקשר למדרגות- צמודקת, אני אעשה את זה... בה ביי ותודה על הכל charry

 

[אביטל +]

סליחה טעיתי../images/Emo140.gif

מהתיאור שלך נשמע כאילו אתן יוצאות להליכת צב שעה שעתיים זה אפילו קצת יותר מדי לדעתי אבל זה עניין של העדפה אני מקווה שאת אוכלת ארוחה טובה ומאוזנת - פחמימות וחלבונים. תרגיל המדרגות עובד יותר לטווח הארוך ופחות לטווח הקצר. זה אימון נהדר לרגליים. אבל מדובר באפקט מצטבר.

 

[אביטל +]

התכוונתי לארוחה טובה אחרי האימון

חלבונים מאוד חשובים לבנייה מחדש של השרירים אחרי האימון

 

[charry]

אהההה.....

אוקיי, אין בעיה... את יכולה להגיד מה למשל לאכול אחרי האימון? או שאולי עדיף לאכול איזה חצי שעה לפני כדי לא להגיע למצב של לאכול מאוחר בלילה (כי אנחנו יוצאות בערך בתשע בערב וחוזרות בממוצע בעשר וחצי ואז מקלחת ולישון...)? charry

 

[חן123]

ממה שאת מתארת

את עושה המון פעילות גופנית, וזה טוב (מצטרפת לדעה ששעה שעתיים הליכה מהירה זה קצת מידי), אני מניחה שבד"כ את אוכלת ממש לא טוב, אם התאוריה שלי נכונה, חצי עבודה מאחורייך, כי יש לך כבר הרגלי פעילות גופנית, מה שנותר זה לצמצם מזון. אגב, אולי דווקא לך כן שווה ללכת לדיאטיקאית שתבנה לך תפריט לפי השגעונות והרצונות הפרטיים שלך. יש סיכוי לא רע שתהיי זכאית לדיאטיקאית על חשבון קופת החולים שלך, ואז אפילו אין לך בעיית מימון. בהצלחה חן

 

[charry]

בקשר לדיאטנית

אני יודעת שזה לא יעלה לי כסף- כבר הלכתי לשם פעם אחת, לשלוש (!!!) דיאטניות שונות- אף אחת מהן לא התאימה כי או שלא היה יחס אישי / איכפתי כלשהו או שלא התאים האוכל או שהיא רק הטיפה לי מוסר... חוץ מזה , גם כשניסיתי להתעלם מהמכשולים האלה- זה לא הלך- הן כולן נורא הלחיצו אותי- לחץ שגרם לי לחזור למקרר, לדיכאון ולבושה. אז הפקתי לקחים, הסקתי מסקנות- ומעכשיו אני אתכנן לי את התפריטים- בהסתמך כמובן על התפריטים שלהן. בקשר לתיאוריה שלך- את צודקת אכלתי ממש גרוע, היו ימים שאכלתי 4 ארוחות ביום וימים שלא אכלתי שום דבר חוץ משטויות... נ.ב- מצאתי קלטת אירובי של אמא שלי- והיא ממש נחמדה... נראה לי שאני אתחיל להשתמש בה... בה ביי, charry נ.ב2 - המון תודה על התגובות החיוביות והעזרה!!!

 

[אביטל +]

תשובה למה ששאלת

לפני האימון דווקא רצוי לא לאכול. הארוחה שלפני צריכה להיות 2-3 שעות לפני ויכולה להכיל פחמימות אבל רצוי שלא הרבה. וזו למטרה של הורדה במשקל כי הדבר הראשון שנשרף זה הפחמימות שקיימות במערכת, ואנחנו רוצים להשרוף כמה שיותר שומנים. בהקשר של הארוחה שלפני, שימי לב שאת לא מגיעה למצב עייפות (או כל סימפטום אחר של ירידה ברמת הסוכר בדם). אם זה קורה לך אז את יכולה לנסות חטיף קל לפני (בננה, חטיף גרנולה וכו´) גם אני התלבטתי בקשר לארוחה שאחרי, כי לאחרונה אני יוצאת להליכות מאוחר יותר ואז הארוחה יוצאת בסביבות 9 ואפילו 10. ארוחה שאחרי יכולה להיות קלה יחסית אבל חייבים איזון של חלבונים ופחמימות - אפשר שתי פרוסות לחם עם גבינה וביצה למשל. החלבונים מאוד חשובים לחיזור ובניית השרירים. אם אני יוצאת לארוחה מאוחר יחסית אני דואגת לאכול ארוחה מספיק גדולה כשעתיים לפני כדי לא להשאר רעבה ואחרי אני אוכלת ארוחה קלה. מקווה שעזרתי

 

[charry]

אהה... אוקיי...

תודה על העזרה...

 

[vodka2]

קצת פסיכולוגיה בגרוש../images/Emo140.gif

כל העצות שקבלת כאן הן עשר, וטוב שאת לוקחת אותם בחשבון אבל לפני כל זה יש כמה דברים שאת צריכה לעבוד על עצמך פסיכולוגית: 1.את לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד!!!!!! טוב לך עם עצמך אז תשארי במשקל, הסיבה שאת רוצה להוריד זה כי לא טוב לך עם זה וזה לא משנה אם זה בגלל תגובות של ההורים או החברים או לא משנה מי. מה גם שממה שאת מספרת על החברות שלך נראה שהן די תומכות (אני כמו שכולם כבר יודעים שונאת ללכת, ולא מצאתי אף חברה שתסכים ללכת איתי ולו רק בשביל המוטיבציה), איפה שאפשר לקבל תמיכה חיובית קחי אותה בשתי ידיים איפה שלא פשוט אל תתאמצי.זה לא שווה את האנרגיה, של להיפגע ולהעלב. מה שבטוח שתמיכה לא תחסר לך אפילו מאיתנו בפורום!!!!!!! 2. להיפטר מהמושג של דיאטה!!!!!! מה שאת הולכת לעשות זה שינוי באורח החיים. דיאטה זה דבר שאת מתחילה ומפסיקה, מה שאת רוצה לעשות זה לרדת ולהישאר במשקל ולצעריינו כל בעלי הנטייה להשמנה חייבים לחיות את ההרגלים החדשים עד סוף ימיינו, אז מה שאת רוצה לעשות זה להתחיל חיים חדשים בריאים יותר 3. לגביי כל התפריטים שיש לך לארוחות יומיות, גם אני אוספת ויש לי עשרות אם לא מאות דיאטות בזק, או דברים קצת יותר בריאים, אישית הייתי מייעצת לך לטייק אותם יפה בקלסר, לא יותר מזה. לבנות מכל ההנחיות והטיפים תפריט שיתאים לך (כמו שכבר ראיתי שעשית), יש לך יתרון עלי אני שונאת לבשל, כך שאצלי זה הרבה פעמים כרוך בללכת לקנות וזה הרבה יותר קשה כי בחנויות אוכל המוכן לא בדיוק מקפידים על חוקי הדל שומן בכל מקרה, מה שחשוב תמיד שתזכרי שמה שאת עושה זה לך ובשבילך. 4. אל תדברי על זה עם ההורים!!!!!!!! הם לא אלה שצריכים לעבור את השינוי ולעשות את העבודה הקשה, וזה מדהים שהם אלה שמתיאשים ראשונים, לכן פשוט צאי לדרך כשהמשקל ירד תאמיני לי הם יהיו הראשונים שיקלטו ואז יגיע שלב הפיצוי, יהייה שווה לך לחכות אני מבטיחה לך. שתביני עם התמיכה שקבלתי מההורים שלי רק העלתי במשקל, (ירדו עלי בלי הפסקה מה שגרם לי רק לאכול יותר), בצבא הייתי החיילת היחידה שלא קבלה חבילות כי"אני לא צריכה את זה" וכשכבר קבלתי הן היו מלאות בירקות, רמז ענק, שרק עורר את יצר הבדיחות בבסיס, אבל אם אני אספר לך מה הם שלחו לי כשהייתי בחו"ל ומישהו אמר להם שאני הפכתי לאנורקסית, חבל על הזמן, אז צאי לדרך חמודה, יש לך חודשיים להתרגל לחיים החדשים וכשתחזרי ללמודים זה כבר לא תהייה בעיה מבטיחה!!!!!!!

 

[charry]

וואו!

כשקראתי את שני הסעיפים האחרונים הרגשתי כאילו את מספרת ממש את הסיפור שלי, רק בתקופות שונות! אמאבא שלי "תומכים" ע"י השוואה לחברות שלי, למשל , יש לי חברה, דוגמנית, שבמקרה היא גם החברה הכי טובה שלי... כל פעם שהיא באה אליי (בערך כל יום...) אבא שלי מעיר כמה היא צמחה לגובה- ואני לרוחב. יש לי גם חברה שגובהה 1.59 ושוקלת 35 ק"ג (לדעתי זה דיי תת-משקל) ואבא שלי כל הזמן משווה אותי אליה וקורא לי בשמות "נחמדים" כמו היפופטם או גוש-בשר כשיש אצלי אנשים. כשחברות שלי שומעות את זה הן מיד מתרתחות ואומרות כמה שזה לא נכון ושהוא לא צריך להגיד את זה בנוכחותן או כאני לבד איתו- ואז כשאני נכנסת לחדר שלי איתן, הן אומרות לי שהן לא מבינות איך אני יכולה לחיות ככה, עם השמות האלה והכינויים וההשפלות ושהן במקומי כבר מזמן היו מגיעות לדיכאון עמוק ולא לדבר על עלייה במשקל, ושהן לא מבינות איך אני חייה ככה... הן רק לא מבינות שאני כבר רגילה... רגילה להשפלות, לאיומים, לירידות, להשוואות, להבכות, להכל... אני פשוט כבר רגילה להכל. אני משערת לעצמי שזה לא הסיפור שלך אבל ההודעה שלך שכנעה אותי לספר את כל זה. זה דבר שיושב לי על הלב מגיל 8, כשהכל רק התחיל. רק יש בעיה אחת, כל פעם שאני מתחילה דיאטה, עם או בלי דיאטנית- אבא שלי מתחיל לצרוח עליי שזה לא צורה ושאני אוכל מה שיש ולא אבשל לי כל פעם מחדש, אני לעומת זאת, נהנית לבשל ו"שורפת" זמן ככה, וגם קצת קלוריות כי כל פעם אני נזכרת במשהו שחסר לי ורצה לסופר... תודה על כל התמיכה, אני אמנם מקבלת דיי הרבה מחברות שלי אבל חסרה לי תמיכה של משפחה, וכאן יש לי הרגשה שאני אקבל משפחה חדשה... אז המון המון תודה על התמיכה וההבנה,

charry

 

[vodka2]

ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

לפני הכל אני חושבת שאני מדברת בשם כולם כשאני אומרת שאת יותר מברוכה להצטרף למשפחתנו, אומנם אני דודנית קצת רחוקה כי בגלל נדודי הרבים אני מגיעה לאתר רק פעם בשבועיים שלושה, אבל כולם כאן ישמחו לעזור ולתמוך כמה שיותר וכמה שאפשר. עכשיו לגבי אבא שלך- אין לי מושג מי הוא או מה עובר לו בראש כשהוא אומר את כל הדברים שהוא אומר אבל אני בטוחה שהוא אוהב אותך ומתכוון לטוב, מה שהוא לא מבין שבמקרה הזה הוא עושה יותר רע מטוב, הטעות שלך לזה זה שאת מוכנה ומקבלת את זה, ברגע שאת אומרת שהתרגלת לזה, את אומנם צעירה, קטינה צריכה לכבד את ההורים אבל וזה אבל רציני, את חייבת לדרוש מאביך את אותו כבוד שהוא דורש ממך!!!! ברגע שאת מתרגלת להקנטות את נותנת לו חופש פעולה ולא אתפלא שעם הזמן הוא יהפוך ליותר ויותר יצירתי, ופוגע יותר, המלצה שלי: 1. לנסות ולתפוס אותו לשיחה רצינית אבל כששניכם במצב רוח טוב ולא באמצע מסע השפלה, תסבירי לו שזה פוגע ואם הוא אוהב אותך הוא בטח שלא רוצה לפגוע בך אם זה לא עוזר 2. תתנתקי!!!!!!! ואני לא מתכוונת לברוח מהבית, פשוט ברגע שהוא מוציא את המילה הראשונה תסתובבי ותלכי אין סיבה שתקשיבי למה שהוא הולך להגיד כשאת יודעת שזה משהו פוגע ולא תשכנעי אותי שאת לא נפגעת אין דבר כזה אני כבר כמעט עשרים שנה לא גרה עם ההורים אבל עדיין המחשבה על הקטעים האלה עושה לי רע, אז זהו פשוט תלכי אל תעני לו אל תתחצפי, הוא בכל זאת אבא שלך אבל אין שום דבר רע בלתת לו לדבר לעצמו אולי אז הוא ישמע יותר טוב את מה שהוא אומר ויבין מה המשמעות האמיתית של אותם מילים, אני עדיין לא מכירה אותך כל כך טוב אני יכולה להגיד לך שאני עשיתי דברים הרבה יותר קיצוניים אבל אני תמיד הייתי הטיפוס המרדן ועשיתי גם טעויות את צעירה ובחסות ההורים מגיע להם תודה על מה שהם נותנים לנו אבל אין להם הזכות לרמוס את כבודינו הצעיר לגבי הארוחות, נסי להגיע לשולחן מאוחר כשכולם כבר כמעט מסיימים ואז אולי לא יסתכלו לך כל כך בצלחת, אולי אפילו לפספס את שעות הארוחה, שהם יחשבו שזה עונש עבורך לאכול לבד כשאת ואנחנו יודעים שזה רק יתן לך את החופש לאכול מה שאת רוצה ולא מה שהתפריט המשפחתי מקצה, בכל מקרה בהצלחה

 

[charry]

../images/Emo51.gif אבל...

אני כן נפגעת ואני גם כן מסתובבת... אבל... יש לאבא שלי כזה מנהג "ארוחות משפחתיות" כל ארוחה אוכלים ביחד... אך! כאן באה הבשורה הטובה: יש לו קורס למשך שלושה חודשים אז ככה שארוחת בוקר וצהריים- אין מה לדאוג וערב- זאת לא הבעיה... אז דיי כיף לי... וכבר דיברתי איתו והוא הציב לי תנאים (האחרון שבהם: עד 20 ביולי אני מורידה ל- 88 ק"ג והוא מפסיק להקניט אותי- רק שזה לא נראה לי אפשרי להוריד בעשרים יום [הוא אמר את זה אתמול] 5 ק"ג מבלי להעלות אותם בחזרה עם ריבית...) כך שזה לא עזר... אני גם לא חושבת שאת מבינה כמה המצב חמור כי הוא מאיים לקחת אותי לניתוח לקיצור קיבה או להתקנת מלתעות אם זה לא יקרה- כך שאני דיי בדיכאון ובפחד... charry

 

[vodka2]

רק רגע!!!!!!!!

יש לך בעיות בריאותיות בגלל המשקל?

 

[charry]

ממש לא!

ממש לא! אני עשיתי לפני חודש בדיקות דם ולחץ דם- והכל תקין!!!!