עוד קצת../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif
עוד משהו שקצת מטריד אותי מאז ההופעה. באחד מקטעי הצעקות ב-my iron lung,הסתכלתי סביב ולא יכולתי שלא לשים לב לחבורה של כמה חבר'ה צעירים שעומדים בצד ימין אלכסונית לבמה וצועקים בטירוף את קטע ה-"they want everithing". אני לא רוצה להישמע אובר-דרמטי אבל באותו רגע התחברו לי כל מיני דברים ולכמה שניות,נהייתי מעט עצוב.קשה לי קצת להסביר את התחושה ההיא שפקדה אותי,אבל פתאום הכה בי מה שכולם כולל אני כבר יודעים כ"כ טוב: המדינה שלנו מתה.החבר'ה האלה אולי "want everything" אבל נראה שרחוק היום בו הם באמת יקבלו זה. הלהקה,באמת,עשו הכי טוב שהם יכולים וכפי שכבר כתבתי בהודעה הקודמת לא ציפיתי שיהיה כ"כ טוב,אבל בכל זאת,זה רחוק מהדבר האמיתי. כשראיתי את החבר'ה האלה עומדים שם וצועקים את מילות השירים,הבנתי כמה זה עצוב שזה הדבר הכי קרוב לרדיוהד שיש לנו עכשיו.שוב,הנושא פה הוא לא סולסטיק שהיו מצויינים בעיניי,אלא מכלול הדברים. אף אחד (חוץ ממקסמילאן האקר) לא מתקרב לפה,אף אחד לא חושב על להכליל אותנו בסיבוב ההופעות הבא,ולנו נשאר לנסות לחסוך להופעות בחו"ל ובינתיים להסתפק בערבי מחווה.המצב לא הולך ומשתפר,ולמי שלא הספיק לתפוס את רדיוהד לפני שנתיים,התקווה לראות אותם פה על אדמתינו הולכת ונסגרת. עצוב להגיד את זה,אבל גדל פה דור שהופעות קאברים הם הדבר הכי אמיתי שיש לו. אולי האלכוהול הרב גרם לי להיות מעט רגשני מדי לכמה דקות,אבל התמונה ההיא של האנשים בצד ימין נחקקה לי בזיכרון,וכמו כן הבחורה שעמדה מאחורי ועצמה עיניים בהתרגשות בחצי מהשירים. all in all כולנו אנשים צעירים שבסה"כ רוצים לשמוע ולראות את האומנים שאנחנו אוהבים,דבר ליגיטימי ושגרתי לרוב האנשים בגלובוס. יהיה טוב. אולי.