קצת פוחדת...
- פותח הנושא Ben Dor
- פורסם בתאריך
שיידי ראנקס 10
New member
אני מנסה להבין...
מה בדיוק מפחיד אותך? אבל לזה נגיע תכף, שאלה יותר מעניינת שעולה לי לראש מההודעה היא - מי לעזאזל נתן לך או לכל אחד אחר בעולם את הבעלות על ז'אנר הרגאיי או כל ז'אנר אחר בעולם?! ואני לגמרי רציני, כי אני גם הייתי רוצה לרכוש את הזכויות האלה, אני אפילו מוכן לשלם הרבה! תאמיני לי, אין הרבה אנשים שקשה להם כמו שלי קשה עם אנשים שהולכים אחרי צווי אופנה ולא שמים על התרבות שמסביב לדבר שהם ממלאים את עצמם בו. אבל אני אשמור את הבטן מלאה ואתאפק. יודעת למה? כי מי אני או מי את שנגיד לאנשים האלה מה לעשות, מה לשמוע, איך להתלבש ומה לא... קשה להאשים את המדינה שלנו, הכל בה מעורבב מאז שהיא קיימת, ואולי עוד לפני. ובגלל זה בין השאר, תראי במסיבות רגאיי כל כך הרבה אנשים, מעניינים נקרא להם, שבשביל לא מעט מהם, כל קשר בינם לבין התרבות הג'מייקאית הוא מקרי ביותר. הם יהיו יותר קרובים לתרבות השאנטי והפסטיבלים מאשר לדאנס בקינגסטון, אבל זה מה שבא להם ומי אני או כל אחד אחר יגיד להם מה לעשות, איך להתנהג? למה יש לי בעלות על החיים שלהם? בשביל זה אגב, הסכמתי להפוך את קומונת הרגאיי הקטנה לפורום רגאיי של ממש בפורטל הפורומים המוביל בישראל, כדי לחשוף אנשים לתרבות האמיתית שמקיפה את הז'אנר הפלאי הזה שאני כל כך אוהב והוא חלק מחיי היומיום שלי, שזה דבר שאפשר להגיד על המון מהחבר'ה שתראי באירועי רגאיי אבל לדאבוננו לא על כולם (ושוב, זו זכותם המלאה). אם גרמתי בזכות המקום הזה אפילו למישהו אחד להתעניין בקצת מעבר לבוב מארלי, להבין למה התקליטן מפסיק את השיר באמצע או למה יש כל כך הרבה שירים על אותה מוזיקה, או מי זה לעזאזל הטמבל הזה שמדבר באמצע השיר וצועק על הקהל - מבחינתי הפורום הזה עשה את שלו, ובגדול. ואני אישית לא מתכוון להפסיק עם זה, אז אפשר רק לקוות שנמשיך ככה. נחזור לשאלה מהשורה הראשונה בתגובה שלי. הפחד שלך ממה שאני מבין הוא שקהילת הרגאיי הישראלית "תתמסחר". למה בעצם את מתכוונת? אני אישית בדעה שיותר ממה שהיא מבולגנת היום, לא יכול להיות... כמו שזה נראה היום, אין לך ממה לדאוג - היא לא קרובה להתמסחרות אפילו. הרי אפילו במדינה שלנו בקושי יודעים עליה (יחסית כמובן, כן...), שלא לדבר על זה שבחו"ל אף אחד כמעט לא יודע שהיא קיימת. נכון, אני לא חושב שהיה אחד שהופיע פה, אם זה סאונד, אומן, מפיק שבא לביקור, שלא השארנו עליו רושם מצויין ולא התאהב בישראל, קשה שלא הרי. אבל ביחס לסצינות האימתניות של גרמניה, צרפת, איטליה, ואני אפילו לא אתחיל לדבר על לונדון, תאמינו לי שאנחנו בפיגור היסטרי. שואלים למה סיזלה או קפלטון לא מגיעים לכאן, אבל לא טורחים לפקוד הופעה של אומן בסדר גודל של לוקי די, שכן הוא אומן מהשורה הראשונה ביארד ולא, הבארבי לא היה מלא באותו ערב בואו נודה... אם יש משהו שאת רוצה לעשות לטובת הקהילה הקטנה שלנו בארץ, זה קודם כל לא לרשום הודעות נאצה כאלה שירחיקו את הקהל הפוטנציאלי שאולי יגיע למסיבות הלא תמיד הומות אדם שלנו ואולי ילמד דבר או שניים על רגאיי מיוזיק. תדאגי להביא חברות\חברים\מכרים\מכרות או כל מי שאת לא מכירה לאירועי חו"ל, יש לך הזדמנות בסוף החודש למשל, כששניים מהאומנים הכי גדולים בהיסטוריה של הרגאיי יגיעו לשלוש הופעות בארץ. רק ככה נוכל לבנות פה קהילה אמיתית, מתורבתת, דינמית, מעוררת השראה. כי כשרונות לא חסרים לנו פה, קהל פוטנציאלי בטח שלא חסר, אבל משהו בכל זאת חסר, ועל זה אין מחלוקת. השאלה היא רק מה... ודרך אגב, רגאיי היא מוזיקה "מחתרתית", בכל העולם, לא רק אצלנו. לא שאין קהל בעולם, אבל רגאיי אף פעם לא היה בטופ בשום מקום חוץ מג'מייקה, זה תמיד ישאר כמשהו שאין עליו קונצנזוס מוחלט. כי מוזיקה היא בסופו של דבר עניין של טעם. תתנחמי בעובדה שלדעתי, יש לך טעם מצויין!
מה בדיוק מפחיד אותך? אבל לזה נגיע תכף, שאלה יותר מעניינת שעולה לי לראש מההודעה היא - מי לעזאזל נתן לך או לכל אחד אחר בעולם את הבעלות על ז'אנר הרגאיי או כל ז'אנר אחר בעולם?! ואני לגמרי רציני, כי אני גם הייתי רוצה לרכוש את הזכויות האלה, אני אפילו מוכן לשלם הרבה! תאמיני לי, אין הרבה אנשים שקשה להם כמו שלי קשה עם אנשים שהולכים אחרי צווי אופנה ולא שמים על התרבות שמסביב לדבר שהם ממלאים את עצמם בו. אבל אני אשמור את הבטן מלאה ואתאפק. יודעת למה? כי מי אני או מי את שנגיד לאנשים האלה מה לעשות, מה לשמוע, איך להתלבש ומה לא... קשה להאשים את המדינה שלנו, הכל בה מעורבב מאז שהיא קיימת, ואולי עוד לפני. ובגלל זה בין השאר, תראי במסיבות רגאיי כל כך הרבה אנשים, מעניינים נקרא להם, שבשביל לא מעט מהם, כל קשר בינם לבין התרבות הג'מייקאית הוא מקרי ביותר. הם יהיו יותר קרובים לתרבות השאנטי והפסטיבלים מאשר לדאנס בקינגסטון, אבל זה מה שבא להם ומי אני או כל אחד אחר יגיד להם מה לעשות, איך להתנהג? למה יש לי בעלות על החיים שלהם? בשביל זה אגב, הסכמתי להפוך את קומונת הרגאיי הקטנה לפורום רגאיי של ממש בפורטל הפורומים המוביל בישראל, כדי לחשוף אנשים לתרבות האמיתית שמקיפה את הז'אנר הפלאי הזה שאני כל כך אוהב והוא חלק מחיי היומיום שלי, שזה דבר שאפשר להגיד על המון מהחבר'ה שתראי באירועי רגאיי אבל לדאבוננו לא על כולם (ושוב, זו זכותם המלאה). אם גרמתי בזכות המקום הזה אפילו למישהו אחד להתעניין בקצת מעבר לבוב מארלי, להבין למה התקליטן מפסיק את השיר באמצע או למה יש כל כך הרבה שירים על אותה מוזיקה, או מי זה לעזאזל הטמבל הזה שמדבר באמצע השיר וצועק על הקהל - מבחינתי הפורום הזה עשה את שלו, ובגדול. ואני אישית לא מתכוון להפסיק עם זה, אז אפשר רק לקוות שנמשיך ככה. נחזור לשאלה מהשורה הראשונה בתגובה שלי. הפחד שלך ממה שאני מבין הוא שקהילת הרגאיי הישראלית "תתמסחר". למה בעצם את מתכוונת? אני אישית בדעה שיותר ממה שהיא מבולגנת היום, לא יכול להיות... כמו שזה נראה היום, אין לך ממה לדאוג - היא לא קרובה להתמסחרות אפילו. הרי אפילו במדינה שלנו בקושי יודעים עליה (יחסית כמובן, כן...), שלא לדבר על זה שבחו"ל אף אחד כמעט לא יודע שהיא קיימת. נכון, אני לא חושב שהיה אחד שהופיע פה, אם זה סאונד, אומן, מפיק שבא לביקור, שלא השארנו עליו רושם מצויין ולא התאהב בישראל, קשה שלא הרי. אבל ביחס לסצינות האימתניות של גרמניה, צרפת, איטליה, ואני אפילו לא אתחיל לדבר על לונדון, תאמינו לי שאנחנו בפיגור היסטרי. שואלים למה סיזלה או קפלטון לא מגיעים לכאן, אבל לא טורחים לפקוד הופעה של אומן בסדר גודל של לוקי די, שכן הוא אומן מהשורה הראשונה ביארד ולא, הבארבי לא היה מלא באותו ערב בואו נודה... אם יש משהו שאת רוצה לעשות לטובת הקהילה הקטנה שלנו בארץ, זה קודם כל לא לרשום הודעות נאצה כאלה שירחיקו את הקהל הפוטנציאלי שאולי יגיע למסיבות הלא תמיד הומות אדם שלנו ואולי ילמד דבר או שניים על רגאיי מיוזיק. תדאגי להביא חברות\חברים\מכרים\מכרות או כל מי שאת לא מכירה לאירועי חו"ל, יש לך הזדמנות בסוף החודש למשל, כששניים מהאומנים הכי גדולים בהיסטוריה של הרגאיי יגיעו לשלוש הופעות בארץ. רק ככה נוכל לבנות פה קהילה אמיתית, מתורבתת, דינמית, מעוררת השראה. כי כשרונות לא חסרים לנו פה, קהל פוטנציאלי בטח שלא חסר, אבל משהו בכל זאת חסר, ועל זה אין מחלוקת. השאלה היא רק מה... ודרך אגב, רגאיי היא מוזיקה "מחתרתית", בכל העולם, לא רק אצלנו. לא שאין קהל בעולם, אבל רגאיי אף פעם לא היה בטופ בשום מקום חוץ מג'מייקה, זה תמיד ישאר כמשהו שאין עליו קונצנזוס מוחלט. כי מוזיקה היא בסופו של דבר עניין של טעם. תתנחמי בעובדה שלדעתי, יש לך טעם מצויין!
כדאי לקחת את הדברים בפרופורציה
הבחורה הביעה את דעתה בנושא וישר כולם קופצים כאילו שבהודעה הזאת תמון עתיד הסצינה בארץ... ואם כבר מדברים בנושא (אם הבנתי אותו נכון) אז אני מסכים שיש היום בעולם גל אופנתי שקשור לרגאיי ולג'מייקה מקרב את התרבות הג'מייקנית למיין סטרים עם כל היתרונות והחסרונות שבדבר. האופנה משפיעה ונוגעת בחיים שלנו בהמון תחומים, מהבגדים שאנחנו לובשים, הצלילים שאנחנו שומעים, הגנג'ה שאנחנו מעשנים, המסיבות אליהן אנחנו יוצאים והחברים איתם אנחנו מסתובבים. כמו כל אופנה אחרת, תוך שנה-שנתיים האופנה תתחלף וטרנד חדש ישטוף את המדיה ורוב החברה' שהיום מסתובבים עם דרדז, שרוואל ברד גולד & גריין וספליף שמן, בלי לדעת מי זה מרכוס גרבי ילכו עם הזרם ויאמצו לעצמם אופנה חדשה להשתייך אליה. זו דרכה של אופנה וגם אלף הודעות בפורום לא ישנו אותה! המיעוט שכן מתחבר אל המוסיקה והסמלים שלה וחוקר את התרבות הזאת לעומק ישאר איתה לאורך זמן או לפחות יקח ממנה משהו להמשך הדרך שלו גם אם בעוד 5 שנים לא ישמע רגאיי על בסיס יומי. לדעתי זו סיבה מספיק טובה בשביל לקבל באהבה את הצדדים הפחות מגניבים של "ההתמסחרות", כי כמו שכבר כתבו פה בזכות האופנתיות של הרגאיי מגיעים למדינתינו הפרובינציאלית המון הופעות מצויינות שבלי החיזוק של הקהל מהמיינסטרים לא היינו זוכים לראות. אפשר לראות את מה שקרה בשנים האחרונות עם המוסיקה הלטינית בתור דוגמה טובה. לפני 10 שנים בערך הקהל בארץ שהכיר מוסיקה אפרו-לטינית (בעיקר סלסה) הייה מורכב מעולים ממדינות דרום ומרכז אמריקה ומחובבי ג'אז ומוסיקת עולם (קהל של פסטיבל ישראל). בעקבות גל אופנתי ששטף את המערב המוסיקה האפרו-לטינית הפכה פופולרית גם בקרב אנשים אחרים (חלקכם קראתם להם "ערסים") ומוטיבים לטינים הופיעו בגרסאות דיגיטליות במצעדי הלהיטים של MTV. כמובן שהקהל הוותיק יצא במלחמת חורמה נגד השטחיות של הביצועים החדשים וטען "שהורסים לו את המוסיקה" ושהכל ממוסחר. ממול טענו חובבי הסלסה החדשים שהם מחוברים ל"דבר האמיתי", למוסיקה שמתנגנת עכשיו במסיבות בהאוונה ו"מה הקטע של כל הפלצנים יפי הנפש שחיים בעולם שנשכח בעבר. עכשיו שהאופנה חלפה תראו עם מה נשארנו, חובבי התרבות הנוסטלגים שומעים ומתמוגגים מאותן הקלטות ישנות שהם אוהבים ונהנהים מזה שבנתיים הם יכולים להשיג בת"א DVD עם הופעות מרתקות של המוסיקאים הנערצים עליהם. הקהל של "הערסים" פתח לעצמו מועדוני ריקודים בהם מענטזים לצלילי טימבה מודרנית. מלבד באירועים גדולים של הופעות מחו"ל הקהל כמעט ולא נפגש ונראה לי שכולם מבסוטים מהעניין, בגלל שהיום כל התרבות הלטינית בארץ יותר מפותחת ויותר נגישה לאלה שמתחברים אליה. תעשו את ההקבלות הנדרשות ולדעתי ככה תראה הסצינה של הרגאיי בארץ אחרי שיסתיים פה הבאז האופנתי הזה.
הבחורה הביעה את דעתה בנושא וישר כולם קופצים כאילו שבהודעה הזאת תמון עתיד הסצינה בארץ... ואם כבר מדברים בנושא (אם הבנתי אותו נכון) אז אני מסכים שיש היום בעולם גל אופנתי שקשור לרגאיי ולג'מייקה מקרב את התרבות הג'מייקנית למיין סטרים עם כל היתרונות והחסרונות שבדבר. האופנה משפיעה ונוגעת בחיים שלנו בהמון תחומים, מהבגדים שאנחנו לובשים, הצלילים שאנחנו שומעים, הגנג'ה שאנחנו מעשנים, המסיבות אליהן אנחנו יוצאים והחברים איתם אנחנו מסתובבים. כמו כל אופנה אחרת, תוך שנה-שנתיים האופנה תתחלף וטרנד חדש ישטוף את המדיה ורוב החברה' שהיום מסתובבים עם דרדז, שרוואל ברד גולד & גריין וספליף שמן, בלי לדעת מי זה מרכוס גרבי ילכו עם הזרם ויאמצו לעצמם אופנה חדשה להשתייך אליה. זו דרכה של אופנה וגם אלף הודעות בפורום לא ישנו אותה! המיעוט שכן מתחבר אל המוסיקה והסמלים שלה וחוקר את התרבות הזאת לעומק ישאר איתה לאורך זמן או לפחות יקח ממנה משהו להמשך הדרך שלו גם אם בעוד 5 שנים לא ישמע רגאיי על בסיס יומי. לדעתי זו סיבה מספיק טובה בשביל לקבל באהבה את הצדדים הפחות מגניבים של "ההתמסחרות", כי כמו שכבר כתבו פה בזכות האופנתיות של הרגאיי מגיעים למדינתינו הפרובינציאלית המון הופעות מצויינות שבלי החיזוק של הקהל מהמיינסטרים לא היינו זוכים לראות. אפשר לראות את מה שקרה בשנים האחרונות עם המוסיקה הלטינית בתור דוגמה טובה. לפני 10 שנים בערך הקהל בארץ שהכיר מוסיקה אפרו-לטינית (בעיקר סלסה) הייה מורכב מעולים ממדינות דרום ומרכז אמריקה ומחובבי ג'אז ומוסיקת עולם (קהל של פסטיבל ישראל). בעקבות גל אופנתי ששטף את המערב המוסיקה האפרו-לטינית הפכה פופולרית גם בקרב אנשים אחרים (חלקכם קראתם להם "ערסים") ומוטיבים לטינים הופיעו בגרסאות דיגיטליות במצעדי הלהיטים של MTV. כמובן שהקהל הוותיק יצא במלחמת חורמה נגד השטחיות של הביצועים החדשים וטען "שהורסים לו את המוסיקה" ושהכל ממוסחר. ממול טענו חובבי הסלסה החדשים שהם מחוברים ל"דבר האמיתי", למוסיקה שמתנגנת עכשיו במסיבות בהאוונה ו"מה הקטע של כל הפלצנים יפי הנפש שחיים בעולם שנשכח בעבר. עכשיו שהאופנה חלפה תראו עם מה נשארנו, חובבי התרבות הנוסטלגים שומעים ומתמוגגים מאותן הקלטות ישנות שהם אוהבים ונהנהים מזה שבנתיים הם יכולים להשיג בת"א DVD עם הופעות מרתקות של המוסיקאים הנערצים עליהם. הקהל של "הערסים" פתח לעצמו מועדוני ריקודים בהם מענטזים לצלילי טימבה מודרנית. מלבד באירועים גדולים של הופעות מחו"ל הקהל כמעט ולא נפגש ונראה לי שכולם מבסוטים מהעניין, בגלל שהיום כל התרבות הלטינית בארץ יותר מפותחת ויותר נגישה לאלה שמתחברים אליה. תעשו את ההקבלות הנדרשות ולדעתי ככה תראה הסצינה של הרגאיי בארץ אחרי שיסתיים פה הבאז האופנתי הזה.
יש בזה משהו.. בהחלט.. כל דבר בארץ לאט לאט מתמסחר. אין מה לעשות.. ככה זה.. דומגא מושלמת, פסטיבלים.. פעם זה לא היה ככה, כשהייתי קטנה הפסטיבלים היו שונים לגמרי מהיום. אבל אין מה לעשות.. ככה זה.. ואני לא יודעת מה עם אנשים אחרים, אבל אני למדתי להנות מזה למרות המסחור שלרוב גורם לדברים להיות סתמיים.. אין ברירה, כי אנחנו לא יכולים להגיד לאנשים מה לשמוע ומה לא, איך להתלבש או איך להתנהג.. לצערי זה לא ככה.. אבל בכל זאת אני מאמינה, שבדיוק כמו עכשיו, שכל הסצנה של ההארדקור והאימו בעיצומה.. ואני רואה מהצד מה קורה שם.. יש את החבר'ה שבאמת אוהבים את המוזיקה, באמת מתעניינים.. זה באמת חלק גדול מהחיים שלהם, ויש את האנשים שסתם מתלבשים ככה כי זה מגניב. וואלה.. זה מעצבן, אבל לפי איך שזה נראה, מעבר ללבוש דומה הם לא עושים יותר מדי.. אז אנשים יתחילו להתלבש שונה ולעשות ראסטות ולקרוא לעצמם "שנטיים" או "סטלנים".. לא מאמינה שמעבר לזה הרבה ישתנה. מה שמחתרתי יישאר מחתרתי.. ומה שלא, אולי קצת ישתנה.. לא מאמינה שמעבר לזה. מקווה שלא מעבר לזה
xXx Shiraz xXx
New member
תראו לא קראתי תגובות, רק כותרות
אבל מה שיש לי להגיד בנושא זה הסטיגמות האלה. "ערס" "פרחה" "פריק" "שאנטי" אם מראש לא נכנס בכלל להגדרות, לא יהיו שום בעיות..לא צריך לקטלג בני אדם... לא כל מי ששומע רגאיי לובש שרוואלים ומעשן באנגים, ולא כל מי שאוהב רוק הולך עם ג'ינסים שכתוב עליהם בארטליין שחור פאק דה סיסטם... כשאני מנסה לחשוב על דוגמא טובה לא עולה לי משהו אחר מלבדי, אני אוהבת רגאיי הכי בעולם (ומלבד זה גם רוק מסיקסטיז, סבנטיז, אייטיז) אבל אם מישהו רואה אותי הוא בחיים לא ינחש (בגלל כל הקיטלוגים האלה..) אלא יחשוב שאני פרחה ששומעת דיכאון או משהו.. אני לא חושבת שזה חייב להיות קשור בהכרח, מה שאתה לובש ומה שאתה שומע... ובקשר להתמסחרות... תגדירי "התמסחרות"...מה בדיוק יתמסחר? המוזיקה? אין סיכוי. קהל היעד יתמסחר? איך זה יתבטא בדיוק...? המילה "מסחור" לא משתלבת לי פה טוב כי אמנים יכולים להתמחסר, לא מוזיקה, לא קהל... וכן הקהילה בעזרת השם תגדל וכמה שיותר יותר טוב
מישהו פה אמר משהו שכל ערס שומע שון פול... כי שון פול הצליח עם הדאנסהול שלו להנכיס את הדאנסהול לממש ממש ממש מיינסטרים וכמה שיש אמנים פי שבע טובים ממנו (ואני לא צריכה לפרט בדוגמאות), אני חושבת שאין מישהו שהצליח יותר ממנו בשנים האחרונות בזה. הדאנסהול כשמו כן הוא נועד לרחבת הריקודים ואם זה מה שמנגנים היום במועדנים בארץ, כמובן שכל ערס ישמע שון פול, מה חריג בזה? בקיצור... שיהיה לכולם שבת שלום תהיו בריאים.. אני חולה מתה (ומסרבת לקחת כדורים אז יקח לי עוד זמן להחלים...) BLESS
אבל מה שיש לי להגיד בנושא זה הסטיגמות האלה. "ערס" "פרחה" "פריק" "שאנטי" אם מראש לא נכנס בכלל להגדרות, לא יהיו שום בעיות..לא צריך לקטלג בני אדם... לא כל מי ששומע רגאיי לובש שרוואלים ומעשן באנגים, ולא כל מי שאוהב רוק הולך עם ג'ינסים שכתוב עליהם בארטליין שחור פאק דה סיסטם... כשאני מנסה לחשוב על דוגמא טובה לא עולה לי משהו אחר מלבדי, אני אוהבת רגאיי הכי בעולם (ומלבד זה גם רוק מסיקסטיז, סבנטיז, אייטיז) אבל אם מישהו רואה אותי הוא בחיים לא ינחש (בגלל כל הקיטלוגים האלה..) אלא יחשוב שאני פרחה ששומעת דיכאון או משהו.. אני לא חושבת שזה חייב להיות קשור בהכרח, מה שאתה לובש ומה שאתה שומע... ובקשר להתמסחרות... תגדירי "התמסחרות"...מה בדיוק יתמסחר? המוזיקה? אין סיכוי. קהל היעד יתמסחר? איך זה יתבטא בדיוק...? המילה "מסחור" לא משתלבת לי פה טוב כי אמנים יכולים להתמחסר, לא מוזיקה, לא קהל... וכן הקהילה בעזרת השם תגדל וכמה שיותר יותר טוב
שיידי ראנקס 10
New member
יותר מזה, הוא אומן מאוד וותיק
הוציא סינגלים שמאוד הצליחו ביארד כבר מתחילת שנות ה90. שנים רבות לקחו לו להצליח ורק על זה מגיע לו המון כבוד. מה גם שהוא big artist...
הוציא סינגלים שמאוד הצליחו ביארד כבר מתחילת שנות ה90. שנים רבות לקחו לו להצליח ורק על זה מגיע לו המון כבוד. מה גם שהוא big artist...
aint got a nick
New member
דוקא עלית על משהו
אבל מאוחר מדי. אם לא שמת לב הרגאיי בארץ כבר מזמן נהיה מסחרי (אני לא אומר התמסחר כי אני לא בטוח ב100 אחוז מה המשמעות של זה) התקווה6 הם דוגמא לזה. הקהל שמגיע למסיבות\הופעות נהיה יותר ויותר מעצבן (לא שאני מגיע ליותר מדי מאלה) ועולות להקות פחות ופחות טובות. זה קרה בפאנק זה קרה במטאל וזה קורה תמיד כשתרבות הופכת לאופנה. אני דוקא לא מסכים עם כולם כשאומרים "שכולם יבואו" כי בתכלס יש את מי שבא בגלל המוזיקה ויש את מי שבא בגלל האופנה ותמיד ברור איזה קהל בא לאיפה. כשמגיע קהל "אפנתי" להופעה פחות כיף בה, האווירה פחות טובה ואין שום דבר לעשות בקשר לזה חוץ מלחכות שהאופנה המזדיינת כבר תעבור (אני עדיין מחכה שזה יקרה בפאנק). אבל כמו בכל דבר תמיד יש תכמה להקות טובות שנשארות דיי באנדרגאונד ובהופעות שלהן לא תראי יותר מדי אנשים אבל שם הכי כיף. אני לא ידעתי שקיים בכלל רגאיי טוב בארץ עד שבמקרה הגעתי להופעה של מיסטיק איי לפני לא הרבה זמן, ועד אז חשבתי שאם אי פעם היה רגאיי בארץ הוא כבר נגמר. אבל גם אי אפשר להתעלם מזה שיש כמה יתרונות בזה שרגאיי ופאנק ותרבויות "אנטי" אחרות נכנסות למיינסטרים. זה שלי סקראץ' פרי והגלדיאטורס ועוד כמה באו ויבואו לארץ זה שולי לעומת הסיכוי שאולי סוף סוף המוזיקה תשפיע על מישהו. כשאפילו המנכ"ל של גלגלץ מסכים שהתחנה שלו היא אמצעי שטיפת מוח (הוא קרא לזה פעם "חינוך" בשידור חי) נחמד שלאנשים נטחן למוח רדמפשן סונג של בוב מארלי ואיי דונט וונט טו בי אן אמריקן אידיוט יחד עם כל השירי אהבה הנמרחים והציונות הקיצונית של סאבלימינל. בסך הכל זה ממלא את המטרה של המוזיקה הרבה יותר מכל פעולה אחרת שהזמרים ששרו אותה איי פעם עשו. אם כבר להלחם בבבילון אז אפשר גם להשתמש בשיטות שלהם, כי עד עכשיו אף דרך אחרת לא עבדה. אבל אולי גם זה בולשיט, אני לא באמת יודע.
אבל מאוחר מדי. אם לא שמת לב הרגאיי בארץ כבר מזמן נהיה מסחרי (אני לא אומר התמסחר כי אני לא בטוח ב100 אחוז מה המשמעות של זה) התקווה6 הם דוגמא לזה. הקהל שמגיע למסיבות\הופעות נהיה יותר ויותר מעצבן (לא שאני מגיע ליותר מדי מאלה) ועולות להקות פחות ופחות טובות. זה קרה בפאנק זה קרה במטאל וזה קורה תמיד כשתרבות הופכת לאופנה. אני דוקא לא מסכים עם כולם כשאומרים "שכולם יבואו" כי בתכלס יש את מי שבא בגלל המוזיקה ויש את מי שבא בגלל האופנה ותמיד ברור איזה קהל בא לאיפה. כשמגיע קהל "אפנתי" להופעה פחות כיף בה, האווירה פחות טובה ואין שום דבר לעשות בקשר לזה חוץ מלחכות שהאופנה המזדיינת כבר תעבור (אני עדיין מחכה שזה יקרה בפאנק). אבל כמו בכל דבר תמיד יש תכמה להקות טובות שנשארות דיי באנדרגאונד ובהופעות שלהן לא תראי יותר מדי אנשים אבל שם הכי כיף. אני לא ידעתי שקיים בכלל רגאיי טוב בארץ עד שבמקרה הגעתי להופעה של מיסטיק איי לפני לא הרבה זמן, ועד אז חשבתי שאם אי פעם היה רגאיי בארץ הוא כבר נגמר. אבל גם אי אפשר להתעלם מזה שיש כמה יתרונות בזה שרגאיי ופאנק ותרבויות "אנטי" אחרות נכנסות למיינסטרים. זה שלי סקראץ' פרי והגלדיאטורס ועוד כמה באו ויבואו לארץ זה שולי לעומת הסיכוי שאולי סוף סוף המוזיקה תשפיע על מישהו. כשאפילו המנכ"ל של גלגלץ מסכים שהתחנה שלו היא אמצעי שטיפת מוח (הוא קרא לזה פעם "חינוך" בשידור חי) נחמד שלאנשים נטחן למוח רדמפשן סונג של בוב מארלי ואיי דונט וונט טו בי אן אמריקן אידיוט יחד עם כל השירי אהבה הנמרחים והציונות הקיצונית של סאבלימינל. בסך הכל זה ממלא את המטרה של המוזיקה הרבה יותר מכל פעולה אחרת שהזמרים ששרו אותה איי פעם עשו. אם כבר להלחם בבבילון אז אפשר גם להשתמש בשיטות שלהם, כי עד עכשיו אף דרך אחרת לא עבדה. אבל אולי גם זה בולשיט, אני לא באמת יודע.
aint got a nick
New member
למה להיות קטנוני? הבנת תרעיון לא?
xXx Shiraz xXx
New member
"קהל מעצבן" לתקווה 6 ???
סליחה?!!!1 זה שהקהל הוא יחסית צעיר לא הופך אותו למעצבן אפילו די נעלבתי כי אני חלק מהקהל הזה שבעיניי הוא חם ומקסים ותראה אךי מלווים אותם לאורך כל ההופעות. זה קהל !!!! ותסלח לי, אבל רגאיי זה מסוג הדברים (ואני מדברת על מעבר לבוב מארלי) שצריך לאהוב כדי לבוא להופעות חבר'ה שלא אוהבים, פשוט לא אוהבים. הם יגידו לי "את דפוקה שאת אוהבת רגאיי, הכל אותו קצב, מה טוב בזה" ולא יבואו איתי להופעות כי זה באופנה. עכשיו יש גל של התפתחות חובבי הרגאיי בארץ והגיל אכן יורד אבל זה לא התמסחרות פור גאד סייק... פשוט אנשים מתחנכים יותר טוב
סליחה?!!!1 זה שהקהל הוא יחסית צעיר לא הופך אותו למעצבן אפילו די נעלבתי כי אני חלק מהקהל הזה שבעיניי הוא חם ומקסים ותראה אךי מלווים אותם לאורך כל ההופעות. זה קהל !!!! ותסלח לי, אבל רגאיי זה מסוג הדברים (ואני מדברת על מעבר לבוב מארלי) שצריך לאהוב כדי לבוא להופעות חבר'ה שלא אוהבים, פשוט לא אוהבים. הם יגידו לי "את דפוקה שאת אוהבת רגאיי, הכל אותו קצב, מה טוב בזה" ולא יבואו איתי להופעות כי זה באופנה. עכשיו יש גל של התפתחות חובבי הרגאיי בארץ והגיל אכן יורד אבל זה לא התמסחרות פור גאד סייק... פשוט אנשים מתחנכים יותר טוב
../images/Emo121.gifאותו קצב עלקD:
יום אחד ישבתי בדירה של אח של חבר עם חבר שלי (שהוא גיטריסט מעולה) וסתם ניגנתי רצף של 4 אקורדים. אז אח שלו אומר לי: פשש יפה איך למת את זה, אז חבר שלי אומר לו: קודם ניראה אותך מנגן קצת כזה אחר כך תדבר. כי תכלס זאת מוזיקה שכדי לנגן אותה צריך לחיות אותה. וזהו:]
יום אחד ישבתי בדירה של אח של חבר עם חבר שלי (שהוא גיטריסט מעולה) וסתם ניגנתי רצף של 4 אקורדים. אז אח שלו אומר לי: פשש יפה איך למת את זה, אז חבר שלי אומר לו: קודם ניראה אותך מנגן קצת כזה אחר כך תדבר. כי תכלס זאת מוזיקה שכדי לנגן אותה צריך לחיות אותה. וזהו:]
"התמסחרות"
כמי שחי את "הסצינה" הזאת דיי מתחילתה (תחילה או אמצע שנות השמונים) אני חייב לשתף אותכם כי כבר מאותה תקופה תמיד היתה השאלה הזאת מרחפת באוויר.. ולהרבה אנשים וכולל אותי תמיד היה הפחד הזה שהמוזיקה תתמסחר והפינה השקטה שלנו תתמלא אנשים "זרים" שיהרסו לנו את המחתרתיות והמשפחתיות שלנו וכל שנה תמיד היה נדמה שהנה הכל הולך אוטוטו לעזאזל ועכשיו יתחילו דקירות מכות ופוזה ולא עלינו גלי צהל הולכים לקלקל לנו הכל.. כל תקופה מסויימת פתאום גילינו שמבלי לשים לב בכלל האנשים פתאום התחלפו וכאלו מפעם נעלמו ובמקומם הגיעו חברה חדשים וכך כל תקופה השאלה "הקיומית" הזאת עולה מחדש ופחדים על גורל הרגאי בארץ עולים וצפים. עם השנים במחשבה לאחור לא השתנה שום דבר בצורה שלילית וכל דור שהגיע התברר כמקסים וחיוני להמשך ההתפתחות שלנו בתוך "הסצינה" (מילה שעד היום עושה לי צמרמורת ואני לא אוהב). ואם תחשבו על זה רגע כל אחד ואחד פה בפורום ורוב החברה הצעירים שבאים למסיבות הם בעצם "התמסחרות" של המוזיקה בעיניי הדור שלי אם מבינים את הכוונה, וגם אתם פתאום הופעתם משום מקום ונכנסתם "לפינה שלנו" ולמרות זאת התקבלתם בזרועות פתוחות ובאהבה. אז קודם כל זה בכלל לא משנה אם מדובר בדאנסהול רוטס או בדאב אין לאף אחד זכות וגם לא לי לשפוט אנשים על פי הזרם המוזיקלי שהם מעדיפים כי בסופו של דבר אין דאנסהול בלי רוטס ואין רוטס בלי דאנסהול ושניהם תמיד היו וישארו חלק בלתי נפרד וישתלבו אחד בשני. מניסיון כל אחד שמגיע ומתחבר למוזיקה זאת ברכה.. ואם מגיעים למסיבות מה שאתם קוראים "ערסים" גם זאת ברכה וראיתי במשך השנים גם "ערסים" שעברו אצלנו והמוזיקה שינתה את צורת החשיבה שלהם וההתנהגות השתנתה בהתאם ומי שלא הושפע בדרך כלל גם לא נשאר לאורך זמן והמשיך הלאה לטרנד הבא. לדעתי האישית במקום לסנן את מי שמגיע ומתאהב במוזיקה אנחנו מחוייבים לקבל את כולם בזרועות פתוחות ולהגיד תודה על כל אחד שרוצה לקחת חלק. הדבר שהכי מדהים ומרגש הוא שחוץ מתקופה מסויימת ומקום מסויים שלא אזכיר את שמו כי הוא היה לי בית ובית ספר.. אין שום סממני אלימות בשום אירוע רגאי (לפחות במרכז) ולא משנה אם זה אירוע דאנסהול או רוטס כמעט תמיד האווירה ב"סצינה" היא משפחתית וחמה ותמיד קיבלה אנשים מכל המינים עדות שכבות בזרועות פתוחות בלי לשפוט מראה או העדפה מוזיקלית. אני חושב שאני יכול להבטיח לכולכם מניסיון שנישאר מחתרתיים גם בשנים הבאות בלי להכנס כרגע למחשבות אם זה שלילי או חיובי. ובנימה זאת להרגיע את הוויכוח\דיון שנהיה כאן בנוגע להמשך קיומנו "כסצינה" מחתרתית או ממוסחרת. jah bless all a we ppl HI-FI A-mar sound system
כמי שחי את "הסצינה" הזאת דיי מתחילתה (תחילה או אמצע שנות השמונים) אני חייב לשתף אותכם כי כבר מאותה תקופה תמיד היתה השאלה הזאת מרחפת באוויר.. ולהרבה אנשים וכולל אותי תמיד היה הפחד הזה שהמוזיקה תתמסחר והפינה השקטה שלנו תתמלא אנשים "זרים" שיהרסו לנו את המחתרתיות והמשפחתיות שלנו וכל שנה תמיד היה נדמה שהנה הכל הולך אוטוטו לעזאזל ועכשיו יתחילו דקירות מכות ופוזה ולא עלינו גלי צהל הולכים לקלקל לנו הכל.. כל תקופה מסויימת פתאום גילינו שמבלי לשים לב בכלל האנשים פתאום התחלפו וכאלו מפעם נעלמו ובמקומם הגיעו חברה חדשים וכך כל תקופה השאלה "הקיומית" הזאת עולה מחדש ופחדים על גורל הרגאי בארץ עולים וצפים. עם השנים במחשבה לאחור לא השתנה שום דבר בצורה שלילית וכל דור שהגיע התברר כמקסים וחיוני להמשך ההתפתחות שלנו בתוך "הסצינה" (מילה שעד היום עושה לי צמרמורת ואני לא אוהב). ואם תחשבו על זה רגע כל אחד ואחד פה בפורום ורוב החברה הצעירים שבאים למסיבות הם בעצם "התמסחרות" של המוזיקה בעיניי הדור שלי אם מבינים את הכוונה, וגם אתם פתאום הופעתם משום מקום ונכנסתם "לפינה שלנו" ולמרות זאת התקבלתם בזרועות פתוחות ובאהבה. אז קודם כל זה בכלל לא משנה אם מדובר בדאנסהול רוטס או בדאב אין לאף אחד זכות וגם לא לי לשפוט אנשים על פי הזרם המוזיקלי שהם מעדיפים כי בסופו של דבר אין דאנסהול בלי רוטס ואין רוטס בלי דאנסהול ושניהם תמיד היו וישארו חלק בלתי נפרד וישתלבו אחד בשני. מניסיון כל אחד שמגיע ומתחבר למוזיקה זאת ברכה.. ואם מגיעים למסיבות מה שאתם קוראים "ערסים" גם זאת ברכה וראיתי במשך השנים גם "ערסים" שעברו אצלנו והמוזיקה שינתה את צורת החשיבה שלהם וההתנהגות השתנתה בהתאם ומי שלא הושפע בדרך כלל גם לא נשאר לאורך זמן והמשיך הלאה לטרנד הבא. לדעתי האישית במקום לסנן את מי שמגיע ומתאהב במוזיקה אנחנו מחוייבים לקבל את כולם בזרועות פתוחות ולהגיד תודה על כל אחד שרוצה לקחת חלק. הדבר שהכי מדהים ומרגש הוא שחוץ מתקופה מסויימת ומקום מסויים שלא אזכיר את שמו כי הוא היה לי בית ובית ספר.. אין שום סממני אלימות בשום אירוע רגאי (לפחות במרכז) ולא משנה אם זה אירוע דאנסהול או רוטס כמעט תמיד האווירה ב"סצינה" היא משפחתית וחמה ותמיד קיבלה אנשים מכל המינים עדות שכבות בזרועות פתוחות בלי לשפוט מראה או העדפה מוזיקלית. אני חושב שאני יכול להבטיח לכולכם מניסיון שנישאר מחתרתיים גם בשנים הבאות בלי להכנס כרגע למחשבות אם זה שלילי או חיובי. ובנימה זאת להרגיע את הוויכוח\דיון שנהיה כאן בנוגע להמשך קיומנו "כסצינה" מחתרתית או ממוסחרת. jah bless all a we ppl HI-FI A-mar sound system
שיידי ראנקס 10
New member
על מי נסמוך שיסכם את הדיון
בצורה הטובה ביותר אם לא על היי פיי? מילים חזקות ירון, big up y'self staar!!!
בצורה הטובה ביותר אם לא על היי פיי? מילים חזקות ירון, big up y'self staar!!!
xXx Shiraz xXx
New member
צודק לגמרי!!
תראו בתור בחורה נטולת אמצעים בקטע הזה של מסיבות רגאיי (ממ אין לי 18, אין לי רשיון ואני גרה בצפון), המסיבות היחידות שהייתי בהן היו בקיבוץ שלי...הן היו מדהימות אבל זה עדיין מסיבה שחצי מהאנשים שם אני מכירה... בקיצור בבלס דה צ'ילדרן אני הייתי בשוק זה כל כך שונהממסיבות במועדונים סליזיים כאלה עם ערסים שנצמדים לתחת... האנשים כל כך שונים הואווירה שונה ומרגישים את זה היה רגוע ולא היו מכות ודקירות וגניבות... כשההורים שלי שמעו שאני נוסעת למסיבה בתל אביב הם הכי פחדו עם כל הדקירות וזה ואמרתי שאני אשמור על עצמי אבל לא הייתי צריכה.. זה היה מדהים וזה רק בזכות האנשים... קהילת הרגאיי שלנו היא חמה ומקסימה, כן ירבו
תראו בתור בחורה נטולת אמצעים בקטע הזה של מסיבות רגאיי (ממ אין לי 18, אין לי רשיון ואני גרה בצפון), המסיבות היחידות שהייתי בהן היו בקיבוץ שלי...הן היו מדהימות אבל זה עדיין מסיבה שחצי מהאנשים שם אני מכירה... בקיצור בבלס דה צ'ילדרן אני הייתי בשוק זה כל כך שונהממסיבות במועדונים סליזיים כאלה עם ערסים שנצמדים לתחת... האנשים כל כך שונים הואווירה שונה ומרגישים את זה היה רגוע ולא היו מכות ודקירות וגניבות... כשההורים שלי שמעו שאני נוסעת למסיבה בתל אביב הם הכי פחדו עם כל הדקירות וזה ואמרתי שאני אשמור על עצמי אבל לא הייתי צריכה.. זה היה מדהים וזה רק בזכות האנשים... קהילת הרגאיי שלנו היא חמה ומקסימה, כן ירבו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.