קצת - על דרקונים ונשים

[mermit]

נו...

העקלתון שייך לאותה משפחה, נראה לי. על הלייטסייברים מל ברוקס כבר ענה לך (I see your schwartz is as big as mine!) ועל הספינה כרחם תמצאי בוודאי התייחסויות בביקורות על סדרת הנוסע השמיני (מי אמר שניצקליין?) עוד שאלות שאני ופרופ´ קרל גוסטב יכולים לענות לך עליהם? <<<במבטא אוסטרי כבד [[[לא של שוורצנגר, נו]]]:>>> "זה יהיה 200 שקל, גיברת."

 

[הדס (אמבר)]

לא ממש הבנתי את הציטוט

האם הכוונה היא שהדרקון הוא יסוד גברי, שהאביר צריך לדכא כדי לזכות בבחורה ? (שזה נשמע לי קצת יותר הגיוני) או שזה יסוד נשי שצריך להרוג כדי להפוך לאביר?

 

[mermit]

האבירים סילפו את המיתוס,

בהשראת הנצרות ("האינפנטיליזם הנוצרי", קורא לזה כותב המאמר). במקור האזוטרי (מי אמר טמפלרים? פרופסור הייאט אמר, ועוד מעט אני אתרגם גם את הקטע הזה), הדרקון/נחש הוא לא כוח שצריך לשחוט, או להרוס, אלא להכניע אותו (=לשלוט בו), ו"להתחבר" אליו (בלשון הניו-אייג´), כלומר להפנים אותו ככוח יצירתי ולא רק הרסני. הנחש/דרקון, אם כך, מסמל את היסוד הנשי (אינטואיטיבי וכו´) בתוך הזכר, שאיתו הוא צריך ללמוד להסתדר. זה אותו רעיון כמו ה"אנימה" האפלה והמאיימת של יונג. הנצרות, ששנינו נסכים שהיתה פטריארכלית (ועל כך, כאמור, בהמשך), סילפה את הרעיון, והשליכה את הדרקון על האישה (זה בטח כאב...). מה שנהיה מהמיתוס, בעצם, זה שהאביר צריך להרוג את הדרקון (האישה היצירתית, המפחידה) כדי לזכות בבתולה ביישנית וצייתנית. תהליך מקביל אירע בהינדואיזם, ב"מאבק" בין טנטרה להינדואיזם הממוסד לגבי חשיבותה ומיקומה המרכזי (או לא) של דווי, האלה האם. עוד מעט, הטמפלרים באים (והולכים בבושת פנים). הישארו עימנו.

 

[הדס (אמבר)]

אז זהו, עכשיו אני מבינה מאיפה

הבעיה. כי בדרך כלל חיות גדולות וקטלניות מהסוג הזה מסמלות יסוד גברי, ובטח כאשר מדובר במשהו שיורק אש . ומשום מה הדיון הזה מזכיר לי את הפרק מאתמול של באפי, והויכוח על הזאביות של אדם זאב.

 

[mermit]

ששש....

כמו שהבטחתי ("הצ´קים שלנו אף-פם לא חוזרים"), קטע מאותו מאמר של כריסטופר הייאט (הוצאת New Falcon Publications ! קנו עוד היום! תגידו להם שמרמיט שלח אתכם), שעוסק בטמפלארים. הקריאה מותרת רק לחברי מסדר רשומים, שמכירים את לחיצת היד ואת שלוש השריקות, ושילמו דמי חבר כסדרם בשנתיים האחרונות. כל השאר: Here Be Dragons! <<<as your lawyer, I must advise you that this wasn´t a particularly appropriate warning in this forum, however, this might work:>>> 123testing ***משרד הבריאות קובע כי חשיפה לעובדות שלא נלמדות בבית הספר עלולה להזיק לתקינות תהליך הביות... סליחה החיברות... אתם עוד פה? יאללה, לעסק: "כפי שידוע לרבים, האבירים הטמפלארים היו קשורים לאחווה הסרצֶנית של החשישניקים [זהו מקור המלה אסאסין - mermit]. אחת ממטרותיהם המקוריות של האבירים (לפני האינקוויזיציה, כאשר הכנסייה רבת-הכוח עקרה אותם משירותה של ´הגברת´ ואילצה אותם ללחום למען הכנסייה) היתה לקיים ולרומם את האֶלה הנשית, והדבר כלל עיסוק בשיטה סודית של טנטרה. השליחות הרוחנית הזאת הושחתה וקופדה באיבה עקב מאמציה של הכנסייה למחות את כוחה של האֶלה על ידי הפיכתה לאם האלוהים, ודחיקתה למעמד משני. האגדות הרומנטיות של לאנסלוט, פּרסיפל, גלאהד וכיו"ב, סייעו אף הן להפצת הדימוי של הנקבה חסרת-הישע שגברים הוקסמו ממנו במידה רבה בעבר, וממשיכים בכך גם היום, בעיקר בדרום. הסכנה הגדולה ביותר לאֶלָה בהתהוות היא תמיד ג´נטלמן." עכשיו, הקטע הראשון שתרגמתי בהודעה הקודמת הוא הערת שוליים לפסקה האחרונה כאן למעלה, כך שאפשר לקרוא אותן שוב ושוב בלופ אינסופי. מומלץ לצלילי מוסיקה קצבית. שלוש פעמים ביום לפני האוכל. לשמור במקום קריר ומוצל. המקור, לחובבי מקורים (ניטפיקר זה סוג של ציפור?), להלן: As many know, the Knights Templar were involved with the Saracen fraternity of the Hashish-Takers. One of the original purposes of the Knights (before the Inquisition when the Powerful Church wrenched them away from the service of the ´Lady´ and coerced them to fight for the Church), was to aid and uphold the feminine goddess, which included the practice of a secret form of Tantra. This spiritual quest was degraded by the Church’s attempt to remove the power of the Goddess by making her the mother of God, and relegating her to a secondary position. The romantic tales of Lancelot, Parsifal, Galahad, etc. also enhanced the image of the helpless female which held great masculine appeal and does so even today, particularly in the south. The greatest danger to a budding Goddess is always a gentlman. אה, פרופסור הייאט, כדאי להזהיר שזה מלא מוקשים כרימון? טוב, אז לא.

 

[אבשלום כן מהבית]

מישהו אמר new age

באופן כללי הדימויים של שני הפנים של האלמנט הנשי המכשפה/דרקון גדול/נחש מול המלאך הטהור האור הגבוה הוא דבר שחוזר בהרבה תרבויות. באופן כללי בתירגולים של הילינג וריפוי האדם, הגישה היא לרפא את כל החלקים האלו בעצם גם את החלקים שאנחנו מחשיבים כאפלים. בדרך כלל חלק גדול מהריפוי הוא להכיר בחלקים שהתרגלנו לגנות, שהם אינם האישיות שהותננו להיות. כמובן שזה תהליך קשה ומפחיד. לגברים זה יכול לכלול גם הכרה בצד הייני שלהם (מלשון יין יאנג) לנשים זה יכול לכלול גם הכרה בצד היאנגי. בכך שבחרו לדכא את אותם אלמנטים שלהם הם יצרו מפלצת.

 

[preacher]

השאלה הגדולה היא, כמובן,

איך כל זה מתקשר לעובדה הידועה שהטמפלרים עבדו את הבפומט בעל הזקן, ומה הם עשו עם האוצרות שלהם? והאם הבונים החופשיים והאילומינטי המשיכו את פולחן האלה, ויכולים לשלוט בזרמים הטלוריים? ואגודת הרוזנקרויציאנים מה איתה? לאבולעפיה פתרונים.

 

[Boojie]

האם אתה יודע את הסיסמה?

 

[preacher]

לא.

 

[דלית - delete]

כן!

האם את יודעת?

 

[Boojie]

התשובה של פריצ´ר היתה טובה יותר...

 

[preacher]

ונכונה יותר...

 

[mermit]

אם זה ימשיך ככה,

אני באמת אאלץ לתרגם את כל המאמר, פיסקה פה ופיסקה בפמיניזם

<<<המממ... פרופסור הייאט, חזרת והדגשת שמדובר ב עבודה קשה , אבל היית יכול להזהיר אותי שהתכוונת ברצינות>>> ***מפזם בעגמומיות אירונית*** לא קלה היא לא קלה דרכנו... יאללה, יש עוד מקום ב"מאמרי הפורום" לעוף טרופי ברוטב אזוטרי לחלוטין? אני אנסה לשאול בינתיים את כריסטופר אם הוא מסכים.

 

[הדס (אמבר)]

זו פשוט הנקמה הטמפלרית

הערמומית על מי שמנסה לחשוף את סודותיהם

 

[mermit]

דרך אגב, תקנו אותי אם אני טועה

(ואני בטוח שמישהו כבר יזדרז לעשות את זה), אבל למיטב ידיעתי טֶמפלֶרים, בניגוד לטֶמפלארים, היו האיכרים הנוצרים החביבים שהתיישבו בבית-לחם הגלילית ובעוד מספר מקומות, ולמרבה הצער לא היה להם שום קשר עם הפלג העסיסי יותר של הכנסייה האם.

 

[preacher]

שאלת תם

זה בא כתגובה ל"שאלות" שלי? כי לא התכוונתי ברצינות.

 

[mermit]

אה, לא רק שלך.

היו עוד הערות, בנוגע לאריות (שם הפרק הוא "מסדר הארי הלבן", למשל). אבל מה שמשעשע הוא ש*בדיוק* הנושאים שהעלת בהערות שלך מופיעים במאמר. לפחות חלקם, אל תתפוס אותי במלה. בכל אופן, מאוחר מדי. The deed is done. אני מחכה לשתי תשובות פעוטות, אישור מההוצאה כבר יש לי (אם מישהו עדיין לא שם לב

), ובעוד זמן קצר תעלה לרשת, לראשונה זה שנות אלפיים, גירסה עברית של כתבי האדמו"ר הגאון ישעיהו שלמה הייאט. הישארו עימנו. יש

בסוף.

 

[arifell]

והקשר זה, המלצה:

מסכתו של לוקי (זילזני כתב, אני חושב) המטוטלת של פוקו (מאת אומברטו אקו)

 

[mermit]

ואילומינטוס! אילומינטוס שולתים!!1

לא. באמת. לא ידעתם? אבל אם נעזוב לרגע את הפוליטיקה, אני אדבוק בדעת המיעוט שלי: Illuminatus! Trilogy (Robert A. Wilson & Robert Shea) הספר שמאז שובי לפופיק של המזה"ת אני שומע עליו רק השמצות, אבל אני נהניתי ממנו למכביר (בכל חמש הפעמים שקראתי אותו). נקודה חשובה - בחלק מאותן קריאות תהיתי איך לעזאזל אפשר לתרגם את הדבר הזה לעברית, והגעתי למסקנה שאי אפשר. הופתעתי לגלות שהוא תורגם, וטרם עמדה לי סבלנותי לקרוא את התרגום. מהצצות מזדמנות זה נראה לי... מוזר, וברור שהרבה ממשחקי המלים הרבים שגודשים את הספר הלכו לאיבוד (עם כל הכבוד למתרגמים הנכבדים). אם אתם יכולים (וזה קשה!), כדאי לקרוא במקור. אבל יכול להיות שגם זה לא יעזור. אנשים התלוננו על הבלגן, הארכנות, העלילות הרבות והמקוטעות - כל זה קיים גם במקור. נטען שהסופרים עושים כמיטב יכולתם לבלבל את הקורא, ואני נוטה להאמין שזה נכון. גם הערבוב הבלתי-פתיר של עובדות, בדיות, עובדות שנראות כמו בדיות ובדיות שנראות כמו עובדות, לא ממש מקל על הקריאה. קשה לי להסביר את הקסם שהספר הזה השרה עלי. מבחינתי הוא היה מותח, מרתק, משעשע ואף מצחיק, מעורר מחשבה, מחשבות, חושף קבעונות ופותח נקודות מבט חדשות. ההנאה מהקריאה בו דורשת סבלנות, ריכוז, עניין בתיאוריות קונספירציה ובמציאויות חלופיות (וכל המרבה הרי זה משובח!) לצד ספקנות וסקפטיות אמיתיות, וחוש הומור, כולל היכולת הנדירה לצחוק על עצמך. אם נחונתם בתכונות האלה (או שאתם חושבים שנחונתם

), אני ממליץ עליו בחום.

 

[דלית - delete]

אגב, בהודעה מעלי יש פנורד.