קראתי עכשיו את הכתבה שהייתה לפני

[בני בום]

אני לחלוטין לא מסכים אתכם!

שיצטרכו לשלם לטאואר רקורדס על הצגת הדיסקים על המדף??? אולי תציעו גם שהחברות שאינן הד ארצי ישלמו לטאואר על כל דיסק שלהן שנמכר שם?! טאואר רקורדס היא כמעט חנות הדיסקים היחידה שנשארה בארץ, אחרי שהחנויות הפרטיות נסגרו. זה שהיום הם שייכים להד ארצי זאת הבעיה הגדולה. כזכור, טאואר רקורדס בארץ התחילה כרשת גדולה המשווקת את כל חברות התקליטים בארץ ללא שום העדפה, והיה בה גם מבחר עצום של דיסקים ביבוא מחו"ל. יקר מאוד, אבל היה על המדף. אחרי שהד ארצי קנו אותם, הם עושים הכל כדי להעלים דיסקים של חברות אחרות (כמו הסיפור כאן על "מאחורי הצלילים"), והיבוא מחו"ל נעלם כמעט לגמרי. רשת טאואר רקורדס בארה"ב קרסה לאחרונה ובקרוב לא תהיה קיימת עוד. וטוב שכך: זאת רשת מושחתת, בדיוק כמו הנציגה שלה בארץ. רק דוגמה: מכל העולם היה ניתן להזמין דרך האינטרנט ולקנות דיסקים מטאואר העולמית בארה"ב, פרט לישראל. מדוע? כי טאואר רקורדס הישראלית, או ליתר דיוק הד ארצי שקנו אותה, ביקשו מטאואר העולמית לחסום קונים מישראל כדי לא למנוע רווחים מהרשת הישראלית. ואני שואל: איזה רווחים בדיוק? הרי אין כאן כמעט דיסקים מיובאים. פשוט שחיתות. היה עדיף שגם טאואר רקורדס בארץ ייסגרו וייעלמו, כמו בארה"ב. היום זאת בסך הכל רשת חד צדדית שמייצגת חברת תקליטים אחת בלבד, מתוך כמה וכמה חברות שקיימות בארץ. אילו היא היתה נעלמת גם כאן, אולי היה סיכוי שאת החלל היתה ממלאת רשת אחרת שתהיה שוב נייטרלית, כמו בשנים הראשונות של טאואר רקורדס בארץ. אולי צליל היתה מתרחבת, אולי התו השמיני היה מואיל בטובו לפתוח סניף גם במרכז ובצפון, וכו'.

 

[דנ120]

טאואר רקורדס מתנהגת כמונופול ...

הן ביחס לאומן והן כלפי הצרכן (בשנים האחרונות "חיכוכים" בינה לבין אומנים זה דבר שכיח...) . הרושם הוא שהיא לא עושה חיים קלים לאומנים . אומן שרוצה למכור את האלבום שהוא מוציא על מנת להרוויח כסף ...צריך שיהיה לו כסף לכך .

 

[trilliane]

מילים כדורבנות! ../images/Emo45.gif

אגב, גם בחו"ל (יצא לי לבדוק בעיקר בארה"ב) המחירים של טאואר תמיד בשמיים (וזאת בהשוואה לרשתות אחרות שם). אבל מי צריך אותם? דיסקים שאין בארץ אני מזמינה בעיקר מאמזון, ולאחרונה גיליתי כמה אתרי יד שניה נחמדים ששולחים דיסקים במצב מעולה ובמחיר נעים לכיס (אמנם שולחים בלי קופסת הפלסטיק, אז צריך לקחת קופסה ריקה ולהרכיב את העטיפה פנימה, אבל זה באמת שטויות).

 

[Canta Brasil]

תביאי קישורים ../images/Emo92.gif

 

[trilliane]

../images/Emo32.gif יש רשימה מסודרת בפורום סרטי DVD

הרשימה היא לחנויות מקוונות שמוכרות DVD, אבל רובן המכריע מוכרות גם דיסקים. אין לי הרבה מה להוסיף, כיוון שהרשימה מסודרת, ברורה ואף כוללת טיפים והמלצות. האתרים שמוכרים יד שניה הם djangos ו-SecondSpin.com. אפשר להרשם ברשימות התפוצה שלהם כדי לקבל בדואל מידע על מבצעים (לפעמים יש מבצעים ממש שווים, לפני חודשיים היה קופון שהעניק משלוח חינם לכל העולם, שווה ביותר). באופן אישי אני ממליצה תמיד לבדוק באמזון, גם ארה"ב (com) וגם בריטניה (co.uk) כיוון שהמבחר עצום, יודעים מה מקבלים, האתרים אמינים מאד, שולחים כמו שצריך ודי מהר, ושירות פשוט מעולה. גם להם יש מבצעים שווים, לפני חודשיים קניתי מאמזון בריטניה את האלבום האחרון של פול מקרטני (במהדורה המיוחדת עם ה-DVD) בפחות מ-3 פאונד (כולל משלוח זה יצא 40 ש"ח. רק לשם השוואה, בארץ מוכרים את הגירסה הרגילה, של הדיסק הבודד, ב-70 ש"ח, ועוד בגירסה שהיא Copy control, שזה סתם מרגיז, כי יש נגנים שזה עושה בהם בעיה, ואם שומעים במחשב חייבים להשתמש בנגן המובנה שלהם. כל זה אגב, לא מונע את יכולת ההעתקה הטכנית של הדיסק; סתם ממרר את החיים לצרכן ששילם ממיטב כספו על המוצר).

 

[Canta Brasil]

../images/Emo51.gif

 

[Chikolad]

../images/Emo32.gif לגבי פול מקרטני...

כשאת אומרת "האלבום האחרון" את מתכוונת לזה של המוסיקה הקלאסית? אם כן, האם הוא שווה קניה? (אני שואל בתור אוהד פול מקרטני, לא אוהד מוסיקה קלאסית). איזה DVD מגיע איתו?

 

[trilliane]

צודק, אני מדברת על אחד לפני האחרון

Chaos and Creation in the backyard שכחתי שהוא הוציא עכשיו אחד חדש... אין לי ממש מושג לגבי האלבומים ה"אמנותיים" שלו. יצא לי להאזין לכמה קטעים בשנה האחרונה (דרך האינטרנט) ולא ממש נפלתי מהכסא. נראה לי שאם כבר נוחת עלי מצברוח מתאים להאזנה, אז בתחום הקלאסי יש טובים ממנו...

 

[פוזנא]

ובשביל/בגלל זה יש סולסיק וגו'...

 

[trilliane]

יש כאלה שרוצים לקנות את המוזיקה שלהם חוקית

 

[Canta Brasil]

כבר שנים שלא קניתי דיסק

בטאור רקורדס, והדיסקיה שלי מתחדשת כל הזמן. יש הרבה מאוד חנויות ורשתות אחרות, לא פחות טובות והרבה יותר זולות. מי שלא טוב לו - שלא יקנה שם! התו השמיני, כבר אמרנו?

 

[בני בום]

לא כולם גרים בירושלים

או מגיעים תכופות לשדה התעופה. וגם אני לא קונה בטאואר רקורדס, והדיסקיה שלי מתחדשת כל הזמן. אבל זה לא נכון שיש "הרבה מאוד" חנויות אחרות. כמעט כל החנויות הפרטיות נסגרו ולא קיימות כבר מזמן.

 

[liavt]

דיסק סנטר

 

[trilliane]

אכן נקודה כאובה

מעולם לא ביקרתי בסניף בי-ם... לא יוצא לי לבקר הרבה בעיקר, וכשיצא, זה תמיד היה בזמנים בהן הסניף סגור. מדי פעם ביקשתי מירושלמים שיקנו עבורי, לפחות זה. אגב, בסניף בשדה התעופה ביקרתי, ולרבה האכזבה הוא לא היה זול בכלל...

 

[Canta Brasil]

הוא גם נורא קטן. לא מומלץ.

 

[דנ120]

מומלץ!בגלל המבחר,השירות והמחיר...

 

[shellyland]

בנתב"ג? ממש לא!

לא המחיר. לא המבחר. לא השירות.

 

[דנ120]

ההמלצה היא על הסניף בקניון מלחה

שבו קניתי לאחרונה .

 

[Shykedmi]

כמה תיקונים קטנים

בגלל שאני עובד מבפנים, אני יודע גם להגיד טיפה יותר. קודם כל, מיותר לציין שכמו בכל תאגיד, ישנה התנהלות לא תקינה, וזאת משום שכסף משחק תפקיד. טאואר רקורדס ישראל, בזכות אותה שיטה שאתה מדבר עליה (ייבוא דיסקים מחו"ל, החזקה של הכל מהכל בלי אבחנה), עמדה על סף פשיטת רגל לא פעם, לא פעמיים, ונדמה לי שגם לא שלוש. כתוצאה מהמדיניות הזו שאתה משבח, טאואר רקורדס ישראל עד היום תקועה עם מוצרים שעלו בזמנו בסניפים 90 שקלים ומעלה, ומאחר והרשת מצאה את עצמה בסופו של דבר "תקועה" איתם, הורידה אותם למחירי קאט-אאוט, 20 שקלים, 10 שקלים. הרבה דברים שהם באמת מדהימים. אבל טאואר הפסידה מזה המון כסף. קליינפלד אומר כל פעם מחדש בישיבות מנהלים שלנו שאין חנות של שום דבר שמחזיקה הכל מהכל. זה שדברים נמצאים "על המדף" (ותאמין לי, אני יודע מה זה אומר. כבר שלושה חודשים שבחנות שלי כל הדיסקוגרפיה הנפלאה של פיטר גבריאל ודיוויד בואי נמצאת "על המדף", ושם היא גם נשארת) לא אומר שהם מביאים כסף, אלא להיפך, הם גורמים לך להפסיד כסף, וטאואר בסופו של דבר לא רשת פילנתרופית. ואני אפתיע אותך בזה שעכשיו את כל הדיסקים של דיפש מוד, אתה תוכל למצוא ב-10 שקלים לפחות יותר זול בטאואר רקורדס מאשר בדיסק סנטר לדוגמא. התו השמיני מתנהגים בצורה מחפירה מבחינה עסקית, כך שעליהם אני לא אדבר. ודבר שני, במקרה הזה, הד ארצי פשוט הצילה את טאואר מהיכחדות, וזה המחיר שאנחנו משלמים בשביל שטאואר רקורדס תהיה קיימת. אולי הרבה אנשים היום מתחסדים ואומרים שהלוואי וטאואר לא הייתה קיימת, אבל רשת של 38 סניפים שנמצאת כמעט בכל מקום על המפה הישראלית, בסופו של דבר, עושה רק טוב למוסיקה הישראלית, ואם "התו השמיני" לא היו מתנהגים בצורה כל כך מגעילה כלפי הד ארצי וטאואר רקורדס בפרט, הם היו עושים הרבה יותר כסף ממה שהם עשו. טאואר רקורדס, אם תרצו או לא תרצו, היא רשת מוסיקה להמונים, וזה גם הקהל שלה. לצערי, זה כבר לא הקהל שנכנס ומבקש את הדנדי ווארהולס או את הדיסק השלישי של נוסראט פאטח אלי קאן (שכן, הוא הולך לתו השמיני, ולדיסק סנטר וכו'), אבל זה חשוב לא פחות. כשאתה אומר שהייבוא מחו"ל נפסק, למה אתה מתכוון? הד ארצי רק עוברת עכשיו תהליך של התרחבות עם בעלותה החדשה על המוצרים של סוני, בנוסף למוצרים של בי.אם.ג'י כתוצאה מן האיחוד שקרה. לגבי הסיפור עם האתר אני לא יודע לענות, אבל זה לא נשמע לי הגיוני בכלל. אני יודע שהיה אתר לטאואר רקורדס ישראל, והוא נסגר, ועומד לעלות שוב. צליל נייטרלית? צליל היא בדיוק כמו טאואר רקורדס, רק שבמקום הד ארצי מככבת שם הליקון. התו השמיני נייטרלית? היה לי חבר שעבד בתו השמיני והוא אמר לי שמחייבים אותם שם להמליץ ולמכור ר-ק מוצרים של התו השמיני, ושבודקים אותך על זה כל יום. אני יכול לומר לך ממקור ראשון שבטאואר רקורדס לא עושים את זה. אולי מבליטים את הדיסקים של הד ארצי על המדף, והכמות היא גדולה משמעותית יחסית לספקים אחרים, אבל הדיסק של מוש בן ארי קודם יפה מאד בטאואר רקורדס, הדיסק של נינט קודם יפה מאד, הג'ירפות קודם יפה מאד, רוני בזמנו קודם יפה כל כך שמי שהגיע מהתעשייה היה בטוח שנכנס לצליל, ועכשיו אהוד בנאי. הסטנד המוביל כרגע בטאואר רקורדס הוא של הליקון, וסטנד מוביל משני הוא של BNE, ולא מעט פעמים גם הסטנד המוביל הוא של NMC. אז בשביל לסדר את העניינים - צליל באמת לא טובה יותר מטאואר רקורדס, להיפך, ואני אומר את זה כאינסיידר. בצליל לא תראה שום דבר חוץ ממוצרים של הליקון מקודמים, שלא לדבר על NMC, ואני לא יודע איך הם עובדים עם התו השמיני והאוזן. אני בטוח שהדיסק של מתי כספי קודם בצורה הרבה יותר גבוהה בטאואר רקורדס מאשר בצליל הקנאים הרבה יותר. רק בשביל לדעת את העובדות. שי

 

[trilliane]

אכן, שוק תחרותי זה לא פשוט

והתחרות היא כמובן לא רק מול חנויות הדיסקים האחרות, אלא גם מול החנויות המקוונות ובעיקר מול האינטרנט. היום נדיר למצוא אנשים שיסכימו לשלם 90 ש"ח על דיסק (שביננו, זה באמת הון) כשאפשר (סיכוי לא רע) להשיג אותו במחיר זול יותר באמזון (אפילו אם משקללים את עלויות המשלוח) ואמזון אפילו לא חנות זולה במיוחד (כמעט תמיד אפשר למצוא ברשת מבצעים שווים יותר, ויש גם חנויות יד שניה, כאמור). אלה כמובן האנשים שמוכנים לשלם על מוזיקה; תמיד יהיו אלה שפשוט מורידים או משיגים בשלל דרכים שאינן כרוכות בהוצאה כספית מבחינתם. כפי שכתבתי, אני כבר מזמן לא חושבת שמטאואר תבוא לי הישועה... ישראלי אני כמובן קונה בארץ, אבל את רוב הדיסקים הלועזיים שמעניינים אותי כיום קשה עד בלתי אפשרי למצוא כאן בחנויות בכל מקרה. לפעמים אני קונה לועזי, כשהמחיר סביר; הרבה פעמים אני אזמין מחו"ל מוצר שנמכר כאן פשוט כי המחיר פה הוא שחיטה ויש יותר מדי ידיים בדרך שעושות כסף על חשבוני, ואין שום סיבה בעולם שאני אממן אותן, אם יש לי אלטרנטיבה. אגב, צליל בפירוש יותר גרועים מטאואר, ולו רק כיוון שהם רשת יקרה להחריד. נדיר למצוא אצלם דיסק שאי אפשר להשיג יותר זול במקום אחר, וזה עוד לפני שהתחלתי לחפש בחנויות המקוונות (הישראליות). האירוניה היא שיש להם מועדון לקוחות, עאלק, שבו הם בעצם נותנים ל"חברים" את המחירים הסטנדרטים (שאפשר למצוא אותם בכל חנות אחרת, או אפילו יותר זול, אם יודעים לעשות סקר שוק כמו שצריך) וכדי שהם ירגישו שעשו להם הנחה, אז המחיר ה"רגיל" הוא כ-10% מעל מחיר השוק. דוגמה להמחשה (מהמציאות): DVD של דיסני שעולה בכל מקום 100 ש"ח, יעלה בצליל 110 ש"ח מחיר רגיל, ו-100 ש"ח לחבר. כיוון שחברות בצליל עולה סכום מסויים בשנה, לא נותר לי אלא לומר: פראיירים לא מתים וגו'.