קראתם את הכתבה על בי"ח "ליס" ?

[רותי ע]

אני חושבת שאת הכתבות במוסף

אפשר לקרוא באינטרנט..

 

[אמא של דפנה]

אני רוצה להגיד לכם שלפני 8 שנים

גם אני הייתי מוכנה להרביץ לאלה שיילדו את בכורתי. הם כל כך התרשלו שכמעט איבדתי אותה. למזלי היה רופא אחד לישועה שהגיע פתאום ונתן כזה זירוז שתוך שעתיים הילדה היתה בחוץ - ואני מפחדת לחשוב מה היה קורה אם הוא לא היה תורן באותו היום?

 

[רותי ע]

../images/Emo41.gif ונהינה לינק לכתבה..

יולדות בלי יחס - כתבה במעריב על ליס.

 

[רותי ע]

הכתבה הזו פשוט מזעזעת. לא מומלץ

למי שאין לה עצבים חזקים.. פשוט לא להאמין שזו ישראל שנת 2001.. מפחיד. ועוד על בית חולים שיש לו שם טוב. לא נראה לי שיש בית חולים שאין לו קופת שרצים רצינית בתחום. במקרה הזה עשו את הכתבה על ליס אבל על בלינסון לדוגמא היתה יוצאת כתבה לא פחות מצמררת.. אז מה עושים? להפסיק ללדת?

 

[odeia]

רותי, זה מה שאני עשיתי בעצם, הפסקתי

ללדת. אני לא מצליחה להשתחרר מטראומת הלידה ולא מוכנה ללדת יותר. אני ילדתי בבי"ח צפת - המקום הידוע לשימצה באזור, אבל לעומת זאת, גיסתי ילדה שם 6 לידות והייתה מרוצה מכולן. אשרי מי שנפל בחלקה לידה קלה ונעימה.

 

[zimes]

התאוששות מלידה טראומטית

מספר הטלפון של "נשים קוראות ללדת" משמש גם קו חם לנשים שמרגישות שהן לא מצליחות להשתחרר מסיפור לידה רע. אני לא מצליחה למצוא קישור (דיאנה, את בסביבה? תעזרי לי?) והנה עוד משהו שראיתי עכשיו ב"אמנות הלידה": http://www.leida.co.il/message.asp?qt=5089

 

[פנינה של שחר ותומר]

תגובה קטנה לכתבה

כמו שכתבתי כאן בעבר, פעמיים ילדתי בליס והייתי מרוצה עד השמיים. אני אמורה ללדת בכל יום וגם הפעם אלד בליס. לעומת זאת, אושפזתי בוולפסון, שקרוב יותר לביתי, והזדעזעתי, הודעתי לבעלי שאם מפה אני יוצאת לפני לידה, אין סיכוי שאחזור לבי"ח הזה. ושמעתי המון סיפורי זוועה על בית החולים הנ"ל. ואני מאמינה שלכל בי"ח יש את סיפורי הזוועה שלו, בכל מחלקה, ואפילו בכתבה עצמה נאמר שם שהכתבה יכולה להכתב בעצם על כל בי"ח בארץ.

 

[אמא של ע,ק,ת]

לאורנה - ODEIA../images/Emo3.gif

איני מכירה את סיפור הלידה שלך אך ממה שכתבת כאן אני רק יכולה לשער שעברת חוויה קשה מנשוא. צר לי שארוע קשה וטראומטי ככל שיהיה גורם לבחור בהמנעות מלידה וכמובן מכל מה שכרוך בה. גם אני, כמוך, מאזור הצפון הרחוק. גם אני, כמוך, הייתי אמורה ללדת בצפת. אך אני בחרתי לנסוע עוד מעט וללדת בפוריה. לא הצטערתי על כך אף לרגע, אפילו שלחבריי היה יותר קשה לבוא לבקרני. בחרתי בפוריה לאחר ברור מעמיק וביקור בכמה בתי יולדות (צפת, עפולה, חיפה), ידעתי מה מצפה לי וידעתי גם את גישת הרופאים והמילדות - זה הוכיח את עצמו. מאחלת לך שתתחזקי ותוכלי לאסוף כוחות ללידה נוספת ולחוויה מתקנת. אין דבר נפלא יותר מלידה טבעית ורגועה. (טוב, אולי מה שיוצא בלידה זה עוד יותר נפלא אפילו)

 

[odeia]

אמא של, רציתי פוריה, אבל הגעתי לצפת

מסיבות של חוסר ידיעה אם אני יכולה לבקש מהאמבולנס שייקח אותי לשם, וכבר התחיל לי דימום קל, ולכן היה ברור שאני מגיעה לצפת - לצערי הרב.

 

[ענתש]

חייבת להגיב...

הי, אני בחודש שמיני, ועוקבת אחרי הפורום הנחמד שלכם כבר כמה חודשים, בשאיפה להצטרף בקרוב... אבל בינתיים אני ממש חייבת להגיב על הכתבה שהיתה במעריב (אני מעתיקה מהתגובה שלי בפורום הריון ולידה): קראתי, ממש לא נבהלתי ולא התרשמתי אולי כי אני לא נבהלת בקלות, ואולי גם כי אני מאמינה שזה קורה לכולם. אני בטוחה שאין בית חולים בארץ שלא תצליחו להוציא עליו איזה עשרה סיפורי זוועה מהמעלה הראשונה. אני לא מתכוונת ללדת בליס, אלא במאיר, אבל קשה לי לקרוא את התגובות של הבנות פה שקצת "מתנפלות" על בית החולים. זה לא נראה לי צודק... אני, למשל, הולכת ללדת במאיר גם אחרי שחברה שלי סיפרה לי שלפני כשלושה שבועות דודה שלה הגיעה לשם עם צירים, התלוננה שהיא יולדת וקיבלה יחס מעליב ולא רציני, סוף הסיפור היה ששלחו אותה בכח לשירותים לעשות חוקן, למרות שהיא אמרה שהיא יולדת והיא באמת ילדה... בשירותים. אז מה ? קורה. יש אחיות אנושיות ואחיות שלא, יש רופאים שהם בני אדם ויש כאלו שלא - וזה בכל מקום. על כל סיפור נורא כזה אפשר למצוא עשרה סיפורים אחרים של נשים שהיתה להן לידה נפלאה וטופלו באדיבות ובסבלנות.אותי הכתבה לא היתה מרתיעה מללדת בליס. לא שהייתי רוצה חס וחלילה לקבל יחס כזה או ליפול קורבן לרשלנות רפואית נוראה שכזו. אבל אני מאמינה שכדי להמנע מזה אפשר לבוא עם בעל (או בן/בת זוג אחר/ת) תומך ואסרטיבי, שיודע מה זכויותייך ויודע לעמוד על שלו, ובמיוחד - שיודע מה צפוי בתהליך הלידה, מה אומרים כל המונחים הרפואיים ומה אומר כל הליך שאת עומדת לעבור. לשם כך אני מאאאאאד ממליצה על קורסי הכנה ללידה. שהמלווה ישגיח עליך, שיפקח עיניים... אל תשכחו שלכל אחות אטומה יש מנהל, ולכל מנהל יש מנכ"ל ותמיד יש למי להגיע אם את מרגישה שאת מקבלת יחס מזלזל. אגב, אני מכירה רק מישהי אחת שילדה שם, היא אומרת שהיה נפלא. גם זה קורה...

 

[Iris G]

חברה שלי ילדה במזדרון, והאדם היחיד

שהיה שם לתפוס את התינוק הייתה אני. וזה בגלל שהאחות אמרה שאין לה זמן בשבילנו ויש לה יולדות יותר לחוצות (או יותר צועקות)

 

[חנה בית הלחמי]

אמנון, למרות שאני חושבת כמוך

הן בעניין ההשקעה העצומה של הצוותים הרפואיים והן לגבי האלימות נגדם - אסור לנו להתעלם מכך שיש מקרי רשלנות ושהדרך היחידה למגר אותם היא איום התביעה ואבדן הרשיון לעסוק במקצוע, עם כל הבעייתיות שהוא יוצר באי לקיחת "סיכונים" ע"י צוותים רפואיים בבואם לטפל בחולה. יש מקרים מזעזעים של אטימות, רשלנות פושעת, התעמרות, הזנחה וכדומה.

 

[חנה בית הלחמי]

זו תגובה לאמנון על "כחבר בצוות..."

 

[אמנון מרגלית]

כחבר בצוות רפואי...../images/Emo43.gif

שכמו כל אדם אנושי...טועה לפעמים ...אני ממש מזועזע מחלק מהתגובות... אתם באמת חושבים שאני "בכוונה" או "ברשלנות" מטפל במישהו לא נכון

אתם חושבים שאני , מתוך חוסר תשומת לב או אי-איכפתיות או חוסר רגישות טועה בכוונה או בשגגה

ממש לא

רבותי! אני מכיר המון אנשי צוות רפואי מכל הדרגים. החל ממגישי עזרה ראשונה, דרך חובשים ופארמדיקים ועד רופאים - האנשים האלה באים למקצוע הזה מתוך תחושת שליחות

מי מוכן לסבול שיקיאו עליו, ידממו עליו, יקללו אותו (לחולים אנחנו מרשים !), יזקקו ש"יחטט" בגופם במקומות מאד לא נעימים (לשני הצדדים) וכל זה בעד משכורת או בהתנדבות ?? התשובה שלי לכל מי שיש לו טענות לצוות רפואי : נראה אותך עושה את העבודה הזאת... כשאני מגיע עם האמבולנס לכתובת של חולה ומישהו צועק "כמה זמן לוקח לכם ?" אני לא עונה כי יש לי חולה לטפל בו...אבל אם יש לי הזדמנות אני משיב לו מאוחר יותר "אם גם אתה תתנדב למד"א יהיו יותר נהגי אמבולנס ונגיע יותר מהר..." זאת חכמה קטנה מאד להעביר ביקורת| זאת חכמה הרבה יותר גדולה לבא, לתת כתף ולשפר את המצב... ובקשר לאלימות.. אלימות היא אלימות...מי שאלים כלפי צוות רפואי הוא אדם שלא שולט בעצמו אז אני חותם לכם...הוא אלים בכביש/בבית/בעבודה ובכל מקום. מקומו בטיפול פסיכולוגי כי אלימות לא מתקנים בענישה...זה פשוט לא עוזר... הרבה בריאות אמנון מרגלית

 

[אמא של יואב]

כל מילה בסלע ../images/Emo45.gif

 

[vered4]

בא מהלב../images/Emo23.gif

מאוד מרגש לקרוא את התגובה שלך אמנון ואני בטוחה שיש במה שאתה אומר הרבה, אמת, ידע ורגש. אני לא נתקלתי במשהו כל כך נורא כמו שמתואר בכתבה אבל דוגמא קטנה. ניסו לזרז לי את הלידה, הגיע רופא והאחות הציגה אותו: "זה רופא בכיר". הוא בקושי דיבר איתי, הסתכל בתיק הרפואי ובלי לחשוב על מה שיש לי להגיד ניסה לפקוע את שק מי השפיר (עברתי בלילה פתיחה של צוואר הרחם, לצורך זרוז לידה, שבכלל לא התחילה), דבר שבכלל לא הייתי מוכנה שיעשה בלי לשאול אותי. מזל שצוואר הרחם נסגר והוא לא הצליח, ואז הוא הורה לבצע פעולה (כדי לפתוח את צוואר הרחם) שלא הייתי מעונינת שיעשו לי אותה, כי קיבלתי הסבר מקיף מהרופא שלי מה הסיכונים שלה. אז הוא כבר הועיל בטובו להסתכל עלי (מינימום אלוהים) ומאחר שלא הסכמתי שחרר אותי חזרה למחלקה. קשה לי לתאר לך אמנון, עד כמה היחס שלו היה משפיל. למחרת כבר דיברתי עם הרופא שלי (מנהל המחלקה) והחלטנו ביחד מה עושים. יש בעיה שמהלך לידה יכול לעבור דרך שתיים שלוש משמרות, כל הזמן מתחלפים הרופאים ואין להם תמיד זמן "להתעסק" עם היולדת, לכל רופא יכולה להיות גישה אחרת, במשמרת אחת הרופא אומר לעשות דבר אחד ובשנייה דבר אחר. אבל היולדת מרגישה מאוד לא נעים ב"קו ייצור" הזה. וכמובן כמו בהרבה מקומות עבודה, רופא לא יגיד לך שהיתה בעיה עם רופא אחר, יש הרגשה שמכסים אחד על השני, ואז לך תדע מה באמת קרה. יש הרבה מאוד אנשים נפלאים במערכת, ואת הרופא שלי אני תמיד אזכור כאיש מקצוע ואדם מיוחד, אבל בהחלט יש בעיה עם המערכת, והלחץ והתקנים וזה מתבטא בשטח.

 

[מירי,]

צוות רפואי...

אלה הם בסה"כ אנשים שעלולים לטעות , אנשים עם רגשות וחיים מחוץ לכותלי ביה"ח. אבל בניגוד נגיד אלי טעות שלהם עלולה לעלות בחיי המטופל.