קראתן? קראתן?

Rakefetsagman

New member
למרות שהוא היה איתי

ומדובר רק על לילה אחד - עדיין הוא היה במין אקוורים כזה - ופחדתי להזיק לו מרוב עייפות. הוא היה אחרי ואקום ולא בכה בכלל (הם אמרו שלא היה לו כוח) הוא השמיע מין אנחות קטנות שוברות לב. ואני בכיתי במיטה ליד
. אח"כ התייעצתי עם חברה מדהימה שהמליצה על Cranial osteopathy הרגשתי שזה ממש עזר.
 
צודקת מאוד!

ויש אופציה אחרת, גם בבתי חולים, אני ילדתי אמנם בארה"ב ולא חשבו לרגע להפריד ביני לבין התינוקי. אין שם בכלל תינוקיה, אין מושג כזה בבית חולים. מהרגע שהוא נולד הוא איתנו, את כל הבדיקות הנחוצות והחיסונים עשו לו איתי בחדר לידה ומאז הוא איתי צמוד. אם יבטלו את האופציה הנשים ילמדו להסתדר לבד! ולא היה קשה בשום שלב, הרי בשעות הראשונות אחרי הלידה גם התינוק עייף וישן אז מה יש להזדכות עליו כל כך מהר?
 
יצאתי ביום רביעי מלידה שליוויתי

וחשבתי בדיוק על הדברים הללו. התינוקיה מיותרת, כמה טוב היה אם היו מפנים את הצוות לעזרת האמהות מייד לאחר הלידה כדי להקל עליהן את הביות שבאמת הגיע הזמן שיהיה מובן מאליו. מה שעבר לי בראש היה ליצור אולי מערך תמיכה לאמהות שרוצות ביות מלא. אין לי כמובן מושג איך בכלל מתחילים דבר כזה
והרבה יותר הגיוני פשוט להפטר מהתינוקיה. (צינוקיה)
 

Rakefetsagman

New member
אולי ללמוד

מההולנדים במקרה הזה? שמי שתרצה תוכל להשתחרר מוקדם יותר ולקבל טיפול בבית? לא בטוחה אבל אולי זה ישתלם יותר כלכלית --ניראה לי שאפשר לסמוך על ההולנדים שאם זה לא היה משתלם כלכלית הם היו מוצאים פתרון אחר
 
למעלה