קרינת הפלאפונים

[gthumb]

קרינת הפלאפונים

במחקרים שעושים עכשיו על אנשים שמשתמשים כשעה ביום בפלאפון כבר מתברר שיש להם יותר גידולים במוח ודברים באלה. אבל מכיוון שהפלאפונים קיימים לא כל כך הרבה זמן (נניח לכל היותר 15 שנה), עדיין אין מחקרים שמצביעים על ההשפעה לטווח הארוך (נניח 50 שנה). אז האם סביר שבעוד 30 שנה יהיה "גל" של המוני אנשים שחולים במחלות מוח (גידולים לרוב) ?

 

[MIster Maths]

אם זה מדאיג אותך, פשוט תפסיק להשתמש בו.

 

[moran f]

יש מחקרים לכאן ולכאן

ואני לא בטוחה שיש מחקרים טובים שהציגו קשר סיבתי בין שימוש בפלאפון לבין גידולי מח בכל מקרה, מבחינת הגיון פיזיקלי ורפואי כפי שידוע היום, אין מנגנון סביר שבו קרינה לא מייננת כמו הקרינה שקשורה לפלאפונים גורמת לסרטן. מה יהיה בעוד 30 שנים? נדע בעוד 30 שנים.

 

[אמִיר]

באמת?

עוצמה מאוד חזקה של קרינה "רגילה", נגיד באיזורים של תחנות כוח, או משדרי רדיו מאוד חזיקם לא עשויים לגרום לסרטן? למה חשוב כל כך שהקרינה תהיה מייננת? הידע שלי בביולוגיה שואף לאפס, אבל נראה לי שיש הרבה תהליכים כימיים/ביולוגיים שיכולים להיות מושפעים משדות חזקים. גם אם הם לא יגרמו לינון של החומר, הם בטוח יכולים לגרום נזקים.. אבל לא נזקים שיכולים להוביל לסרטן?

 

[niv1990]

כי קרינה מיננת יוצרת יונים ../images/Emo3.gif

כלומר משנה את המבנה של המולקולות שעלולה להתבטא באופן יותר נרחב ביצור חי (הייתי מנחש לפגיעה בדנ"א, שתוביל להשתכפלות לקויה, אבל אני לא יודע). קרינה לא מיננת לא יוצרת יונים, אלא רק מחממת את החומר (כרגיל אני לא בטוח במה שאני אומר ומקווה שמישהו שמבין יותר יתן תשובה יותר טובה). אני מניח שאם נקרין עליך המון המון אור נראה, אתה תקבל כוויה (כמו עם זכוכית מגדלת), אבל קרינה מיננת יש סיכוי יותר גבוהה לשנות את המבנה של החומר התורשתי או משהו דומה. משדרי רדיו משדרים בקרינת רדיו (מן הסתם) עם אורך גל מאוד גדול, כלומר הם אמורים לא לפגוע בתאים. תחנת כוח לא יודע, בכל מקרה אני חושב ששדות מאוד מאוד חזקים יכולים לפגוע בדרך זו או אחרת, לא יודע איך.

 

[אמִיר]

למה רק מחממת?

חום זה אחד ההשפעות, אבל למה רק זה? הפעולות בגוף מבוססות (עד כמה שהבנתי) על פעילות חשמלית כזו או אחרת, וקרינה א"מ יכולה מין הסתם להשפיע על הפעילות החשמלית.

 

[niv1990]

מה התרחיש שאתה מציע?

בכל מקרה אל תקח את התגובה שלי כתגובה של מי שמבין אתהנושא לעומקו אלא אני מעלה שערות על פי הידע שמצוי בידי. האם כוונתך לפעילות החשמלית בעצבים? במקרה כזה אני חושב שדרושה השפעה הרבה יותר גדולה מזו של קרינה שאולי תחדור בשביל לשנות את ה"מסר" של סיגנל זה או אחר. כך אני חושב גם במוח. אולי מעניין לציין בהקשר זה, שקרינה עלולה לשבש את הזכרון של מחשבים (החשש הוא בד"כ בחלליות ולווינים). בכל מקרה אני חושב שקרינה באורך גל גבוהה לא תצליח לחדור את שכבת העור בכמות רבה אם בכלל.

 

[אמִיר]

ההפך

קרינה באורך גל גדול (סנטימטרים עד מטרים ויותר) חודרת דרך הגוף שלך כל הזמן, דווקא קרינה באורך גל קצר היא שלא מצליחה לחדור. חוץ מזה, דיברתי על האפשרות התיאורטית שדבר כזה יקרה. לא על הסבירות, או באיזה עוצמה הקרינה צריכה להיות.

 

[niv1990]

יכול להיות שעוד חסרה לי הבנה מתמטית בנושא

אבל האם קרינה האורך גל גבוהה לא "עוקפת" את העצמים, כמו שגל גדול עוקף עצם במים? אם אכן הקרינה בתדירות גבוהה היא זו שלא עוברת, מדוע צריך שכבות מגן עבות יותר להגנה מקרינות בתדירות גבוהה? (מאפודים נגד רנטגן, עד מקלטים אטומים נגד גמא). אני חושב שניתן לחשוב על תרחישים בהם שינוי נקודתי בחום של פני העור יגרום לסרטן, אבל אני חושב שההסתברות שזה יבוא לידי ביטוי זניחה. תודה.

 

[אחמס1]

קרינה וחומר

זה נושא מאוד מאוד רחב. אבל באופן גס (מאוד גס) קרינה היא או "קצרה מאוד" או "ארוכה מאוד" או "אופטית". הקרינה הארוכה כמו רדיו יכולה לחדור לתוך חומרים רבים, וההתנהגות שלה עם מוליכים זה בכלל דבר מעניין. הקרינה הקצרה מאוד כמו X ו-γ מתנגת עם האטומים באופן מאוד קוונטי ומייננת אותם. זה תהליך שונה לגמרי מזה שלעיל. האופטי זה תחום הביניים למעשה. יש חומרים שקופים לאור אופטי (זכוכית למשל) ויש אטומים. קרינה קצרה היא כל כך אנרגטית שהיא כמעט תמיד חודרת דרך גופים. וכידוע רק שכבות של עופרת מגינה מפניה (וגם תלוי, עבור הגנה מקרינה רנטגן מספיק ללבוש את הסינר הזה ששמים בצילומים, בשביל להוריד את רמת קרינת הגמא בכור גרעיני צריך קירות עבים מעופרת). וכמובן כדאי מאוד להגן מפני קרינה כזו משום שהיא מייננת מאוד ואני מעריך שאף עשויה לגרום לתהליכים גרעיניים (למשל אם הקרינה מספיק קצרה היא יכולה לגרום לפליטת אלקטרון יחסותי שיגיב עם גרעין). מקרינה ארוכה אין כל כך מה להגן, אף על פי שתיבת מתכת בסגנון כלוב פארדיי בדרך כלל תספיק. מה גם שכל השירשור הזה עוסק בעובדה שאף אחד לא ממש יודע מה הסכנות בקרינה ארוכה.

 

[אחמס1]

הסתייגות קלה מעצמי

לא *רק* שכבות של עופרת מגינות מפני קרינה קצרה. אפילו גז (אם יש מספיק ממנו...) יכול לבודד מפניה בצורה מספיקה (כמו האטמוספירה של השמש שמגינה עלינו מפני קרינת הליבה).

 

[niv1990]

תודה

האם ה"הגנה" מפני קרינת אורך גל ארוך, לא תלויה גם באורך ורוחב המשטח? כלומר משהו כמו שובר גלים (מערה לצורך העניין) יחסום טוב יותר משכבות עופרת, שנמצאת רק במסלול בין המקור לגוף שהקרינה מגיעה אליו?

 

[moran f]

כדי לגרום לנזק ל-DNA

לא זכור לי ששמעתי על מנגנון שבו שדה מאוד חזק עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה ב-DNA (כמובן, זה לא אומר שלא קיים מנגנון כזה או שלא ידוע מנגנון כזה). התפתחות סרטן דורשת שינויים ב-DNA של תאים שמשפיעים על מנגנוני החלוקה שלהם ו/או על מוות תאי מתוכנן. אילו תהליכים לדעתך יכולים להיות מושפעים משדות חזקים ואיך?

 

[moran f]

ורק הבהרה קטנה

השאלה האחרונה שלי לא באה ממקום של ויכוח, אלא להפך. מכיוון שהידע שלי בפיזיקה לא בדיוק שואף לאפס אבל גם לא ממש רחוק מזה, נראה לי שהדיון יהיה יותר יעיל אם תתן דומאות לדברים שחשבת עליהם

 

[אמִיר]

קצת קשה לי להגיד בדיוק

אבל, נגיד, התא מתפקד כמו סוג של קבל, נכון? האם זה לא חשוב שבשביל שהפעילות בו תתצבע בצורה "נכונה", יישמרו נניח הריכוזים המתאימים של יונים? או אולי טמפרטורה מתאימה? צריך לזכור שלשדה הא"מ יש תדירות שיכולה להתאים למולקולות או חומרים מסויימים בתוך התא, ולחמם אותם ספציפית (כמו נגיד, מיקרוגל). אם תהיה פגיעה אנושה באותם מולקולות, לא יכולים להיווצר שיבושים בייצור של הDNA? עכשיו, אם אני מנסה להיזכר מה זה DNA, זה שרשרת של אטומים מסויימים שמחוברים בינהם בקשרים כימיים, נכון? לכל אטום יש בן זוג שמתאים לו, וביחד הם יוצרים סליל כפול (שיעור ביולוגיה האחרון שלי היה לפני 8 שנים). אני מניח שבסליל הזה יש הרבה אופני תנודה שיכולים להיות מושפעים מהשדה הא"מ, אולי עד כדי פירוק של הסליל עצמו, או פגיעה באיזורים מסויימים.

 

[סטיב הקלידן]

שתי השרשראות שיוצרות כל

מולק' DNA קשורות לא בקשרים כימיים[קוולנטיים על פי רוב] אלא בקשרי מימן,אינטראקציות הידרופוביות[ואן דר ואלס], ו "קשרי פאי" [pie stacking] . לא צריך טמפ' מאד מאד גבוהה[כלומר, כמו זו שנדרשת על מנת לפרק קשר קוולנטי] לשם פירוק המולקולות הללו לשרשראות המפרדות, קרי לשם ביצוע דה-נטורציה של ה DNA. [רק אסייג ואומר שאולי קצת התבלבלתי,זה מה שאני זוכר פשוט מביוכימיה..]

 

[moran f]

זו נקודה מעניינת

אני מניחה שהיא לא משהו שאף אחד לא חשב עליו קודם, ולכן סביר להניח שהתדירות של הקרינה שמופקת ע"י פלאפונים לא רלוונטית למולקולות בגוף. איפה בודקים כזה דבר?

 

[אמִיר]

או שפשוט העוצמה נמוכה

נדמה לי שיש תקנים לעוצמה שנחשבים "בטיחותיים" (אם כי אני לא בטוח). נשמע לי דווקא דיי סביר שהמולקולות בגוף יכולות להגיב לתדירות של פלאפונים (שהם בתדרי מיקרוגל בסכ"ה, אבל לא באותו תדר בדיוק של תנור המיקרוגל). אבל העוצמה כ"כ נמוכה שזה לא משפיע. איפה בדיוק מוצאים איזה תדרים משפיעים על אילו מולקולות.. שאלה טובה. אני אנסה לחפש.

 

[אמִיר]

כאן יש מאגר נתונים

http://physics.nist.gov/PhysRefData/MolSpec/freqsearch.html אבל אני לא יודע איזה מולקולות חשובות בגוף.

 

[moran f]

חמוד, אבל לא רלוונטי ../images/Emo13.gif

זה מאגר של מולקולות פשוטות, חלבונים, DNA וכו' לא נמצאים שם

וכן, יכול להיות שהעוצמה פשוט לא מספיקה. אבל אז חזרנו לנקודה שאומרת שאין הגיון פיזיקלי בדאגה, לא?