התיאור שלך של מה שקורה פה פשוט מסולף
כפי שד"ר קלינר כתב, היו דיונים והתייעצויות עם מומחים ובדיקת נתונים וכו' לפני שההחלטה על מבצע החיסונים הנוכחי. העובדה שהם לא קיבלו את ההחלטה שהיית רוצה שהם יקבלו לא אומרת שיש בעיה בתהליך או בהחלטה.
אני רוצה להזכיר שב-2005 ישראל הפסיקה לתת את החיסון המוחלש כי לא היה פוליו בישראל (למיטב הבנתי זה היה בהמלצת ארגון הבריאות העולמי). כמו כן מתבצע ניטור שוטף של הביוב, זה אחראי! וכשהתגלו מדי פעם מקרים נקודתיים של פוליו בביוב לא עשו כלום כל עוד זה נשאר ברמה הזאת. אבל הפעם התגלו מקרים, ואז נעשו בדיקות וגילו שזה פוליו פראי, ומצאו גם את האנשים שמפרישים אותו, ועקבו וראו שהוא מתפשט, ובדקו את האוכלוסייה הבוגרת וראו שהיא מחוסנת ואלה הילדים הקטנים שמפרישים...
וגם אז לא ישר התחילו לחסן אלא רק אחרי שראו שבאמת יש התפשטות, ובהתחלה רק בדרום וכשראו שיש במרכז הארץ אז רק אז הרחיבו. כמו כן למרות שיש למשרד הבריאות מאגר של החיסון המוחלש הישן עם שלושת הזנים הזמינו מלאי חדש מארגון הבריאות העולמי של החיסון עם שני הזנים שהוא בטוח יותר. כאמצעי בטיחות נוסף נותנים את החיסון רק לילדים שקיבלו שתי מנות חיסון מומת ורק אם אין להם במשפחה מדוכאי חיסון. בנוסף גם מדגישים את חשיבות השמירה על היגיינה.
לסיכום: היו דיונים, היו בדיקות, מעקבים, סקרים, הסתמכות על ניסיון ומחקרים, לא רצו מיד לחסן, התחילו מאוד הדרגתי, נקטו באמצעי זהירות...
אז לא, אני לא רואה פה בעייה אצל מקבלי ההחלטות. אני חושב שהתקבלה החלטה שקולה ונבונה ושהאינטרס לעצור התפשטות של פוליו פראי באוכלוסיה צריך להיות של כולנו. חבל לי ועצוב לי שיש אנשים שלא מבינים זאת.
ודווקא ביפן, לידיעתך, היו החלטות לא נבונות שהממשלה קיבלה לגבי חיסונים כי היא נכנעה ללחץ הציבורי ובסופו של דבר היכתה על חטא כי היו נפגעים. למשל חיסונים שהופסקו ובדיעבד המחלות חזרו. למשל:
"דוגמא מצויינת היא התפרצות השעלת ביפן בסוף שנות השבעים. מערכת הבריאות היפנית הצליחה להביא לרמת חיסון של כ-80% מהאוכלוסייה כנגד שעלת. ב-1975 החליטו במערכת הבריאות היפנית להפסיק לחסן את האוכלוסייה כנגד שעלת בעקבות ביקורת ציבורית על תופעות הלוואי (בעיקר חום). בשלוש השנים לאחר מכן שיעור התחלואה בשעלת עלה באופן דרמטי (יותר מפי 30) ואיתו גם תמותת תינוקות מהמחלה (יותר מפי 10). כעבור שנים ספורות חודשה תוכנית החיסונים. חשוב לציין שלמרות הרמה הגבוהה יחסית של תופעות לוואי כתוצאה מהחיסון (חום, בכי ובמקרים קיצוניים גם פרכוסים) לא מתועדים מקרים של מוות מתופעות הלוואי, מעבר לכך שממשלת יפן הכניסה לשימוש חיסון חדש עם תופעות לוואי פחותות."
http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/המנעות-מחיסון---טבעיות-או-משחק-באש?
או ההחלטה להפסיק לחייב חיסון תלמידי בית ספר נגד שפעת שהביאה לעלייה בתמותה של האוכלוסייה המבוגרת משפעת:
Japan, however, once based its policy for the control of influenza on the vaccination of schoolchildren. From 1962 to 1987, most Japanese schoolchildren were vaccinated against influenza. For more than a decade, vaccination was mandatory, but the laws were relaxed in 1987 and repealed in 1994; subsequently, vaccination rates dropped to low levels.
The vaccination of Japanese children prevented about 37,000 to 49,000 deaths per year, or about 1 death for every 420 children vaccinated. As the vaccination of schoolchildren was discontinued, the excess mortality rates in Japan increased.
http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJM200103223441204
אין לי מושג מהיכן ההערצה הגדולה ליפן, אבל לא כל החלטה שהם מקבלים לגבי חיסונים כל כך מוצלחת ולא כל החלטה שמתקבלת בישראל היא סקנדל. אפשר ורצוי לשפוט כל מקרה לגופו ובכל מקרה אני לא רואה טעם או סיבה להלל את היפנים מצד אחד ולזלזל בישראלים מצד שני.
אני רק לא מבין מאיפה את מגרדת את הנאיביות לחשוב שביפן זה אחרת, אצלם הרופאים הם לא בני אדם (עם אופי אנושי וחולשות אנושיות) אלא מלאכים טהורים וזכים ולא איכפת להם בכלל מכסף...
