האמת ?
התחלתי יותר ויותר להסתייג מהצל כראפר. אני מודה, יש לו קטעים טובים לאללה, כמו ב"בור ללא תחתית", אבל הבעיה של הצל, שיש לו סטייל אחד, מה שלא תמיד מתיישב עם ההפקה עליה הוא יושב. הוא לפעמים נשמע כמו עורב צווחני ותו לא... סאב הוא לא רק ראפר מחונן, אני רואה בו גם מוזיקאי מחונן. כי הוא מסוגל לכמה סגנונות, לא רק לתת בראש למיקרופון. הפלואו שלו ב"סוד" ("אז לא יצא לנו, לא דיברנו, זרמנו במקביל...") השאיר אותי עם פה פעור... וב"שיר של רגע אחד" הוא מוותר על הראפ, בשביל להתחבר לקונספט...