צריך להתאים את סוג הניתוח למנותח
ולא ליישם סוג אחד של ניתוח, כמו הלאפ-בנד, עבור כולם. זו גישה שגויה זו בעיה קצת להתאים את סוג הניתוח למנותח כי לא יודעים כיצד ינהג לאחר הניתוח. למשל, בניתוח הלאפ-בנד - שהוא ``ניתוחון`` ביחס לשאר הניתוחים נגד השמנה, צריך המנותח יותר כוח רצון ומשמעת עצמית על מנת לרדת במישקל ואחר כך, על מנת לשמור על התוצאות. בניתוחים המגבילים יותר, אפשר להעזר יותר בניתוח שיוצר הגבלה ברורה יותר של הכמויות וסוג המזון שמסוגלים לקלוט. במעקף קיבה השינויים שהמנותח נידרש להם קטנים יותר והוא יכול להמשיך ולאכול יותר סוגי מזונות, זאת בגלל המעקב הקטן שגורם לאי ספיגה חלקית של השומן או הסוכרים במזון. אז אם מועמד לניתוח יודע שהוא לא יעמוד בפיתויים של דברי מתיקה ומיני מזונות עתירי קלוריות ובנוסף לזה הוא שמן מאוד, עם BMI גבוה מאוד, הסיכוי שלו לרדת במישקל עם לאפ בנד קטנים יותר. לעומת זאת, אם יבחור בניתוח ע``ש סקופינרו או במעקף קיבה עם זרועות ארוכות, יתכן ויוריד את כל המישקל העודף ואף יצליח לשמור על הישג זה לאורך שנים רבות. לאפ-בנד מתאים לכאלה שיש להם כוח רצון חזר ומוטבציה לעמוד בפני פיתויי אכילה. המנותח צריך לדעת קודם שהוא הולך לניתוח איזה סוגי ניתוחים קיימים ומה רמת ההגבלה של כל אחד מהם ולהעמידם מול הצפיות שלו מהניתוח וכו וכו ...