דעתי בנושא
אני סוגר כאן כמעט 3 שנים. הגעתי בטעות וללא שום תכנון מוקדם (הצעת עבודה) והחלטתי להישאר. לא נתקלתי אפילו פעם אחת ויחידה בגילוי גזענות כלפיי או בהתנשאות. מעולם לא הסתרתי את היותי יהודי, אני ואישתי מדברים עברית חופשי בכל מקום בלי לפחד שיישמעו אותנו וכולם יודעים שאני ישראלי. לצד החברים המקומיים והאירופאים, יש לי חברים יהודים, נוצרים ואף מוסלמים. יש לי גם חברים מלבנון ואירן (דבר שלא יעלה על הדעת במדינת ישראל). נתקלתי כאן בכבוד כלפי הזולת, רוגע נפשי ודברים שגיליתי רק לאחר שעברתי מישראל. אני רואה אחרים שקשה להם, אבל כמו שאמרו - אלו בעיקר מהגרים ממדינות עולם שלישי. נתקלתי באנשים שגרים כאן כ10 שנים, ולא הצלחתי לנהל עימם שיחה באנגלית. מי שחשוב לו, ישקיע ויילמד כדי להשתלב. כאשר הגעתי לכאן, היה לי מאוד קשה להסתדר עם האנגלית (יש לי הבנה מאוד טובה, אבל לא היו לי הזדמנויות לתרגל דיבור ושיחות בישראל). ולאחר תקופת מה - גם האנגלית שלי השתפרה וכיום אין לי בעיה. מי שרוצה לחיות בבועה, תמיד יהיה נטע זר ולא ירגיש שייך. מי שרוצה להשתלב - יצליח. הגירה זה לא פיקניק. אני לא יכול להשוות את המצב שלי לאחרים כאן בפורום, מכיוון שאצלי הכל היה מסודר דרך העבודה והיה מי שדאג לי ועזר לי בימים הראשונים, אבל עדיין יש את הבעיות הרגילות. מנטליות שונה, משפחה\חברים, שפה שהיא לא שפת האם שלנו וכו'. דווקא פרנסה לטעמי היא הרבה יותר קלה מאשר בישראל, וזאת עקב הביקוש. בתור ישראלים, יש לנו עדיפות על הסינים\הודים כאן (מנטליות, חינוך וטכנולוגיה) ולכן את רוב התלונות תשמע מהצד שלהם ולא ממהגרים ישראלים. לסיכום, אין לי אפילו שמץ של חרטה על היותי כאן. אני ממליץ לכל מי ששוקל זאת, לעשות את הצעד.