רגע שאני יבין

שייגעצה

New member
גם בחירה בשם של להקה

היא בחירה. בחירה מבטאת משהו. אינך חושבת? ואם אני אינני מודעת לשמה של להקה זו או אחרת, זה עדיין לא עושה אותי מלכת הציניות. ואכן לא ידעתי, וכן הייתי מציעה לך לקחת לתשומת ליבך שהעובדה שלא ידעתי לא הופכת אותי לאדם פחות ערך. וכשאני לפעמים "מקנטרת" אני משתדלת לצרף לזה מייד את ההסתייגות. כשדיברתי על השלשלאות, באמת חשבתי שזה מה שהיא בחרה. לא העלתי על דעתי שזה שם של להקה. מה לעשות. חור בהשכלה. וחוץ מזה, תגידי, עינת, מדוע זה לא נראה לך בסדר שאני מתייחסת ברצינות לבחירותיהם של אנשים?! הייתי מציעה לך לשקול את האפשרות שזה לא מוצא חן בעינייך כאשר זה לא עולה בקנה אחד עם מה שאת יודעת. בהזדמנות זו אני חושבת שכדאי להאיר את עינייך שאינני מערבת נושא בנושא. אני יכולה לבטא את הסכמתי לדעתך במקום אחד ולא להסכים לדעתך בנושא אחר. כל עניין לגופו, עינת. כשמשהו יפה בעיניי אני מבטאת את זה וכשמשהו לא יפה בעיניי אני גם מבטאת את זה. כמו שאני מבינה דיון זה להגיד שזה "לא יפה בעיניי כי.." או "כן יפה בעיניי כי.." או או שאצרף מידע שיש לי ואין לך שעשוי להשפיע על דעתך או דעת הקוראים, או לנסות להבין מניין משהו מגיע. לכנות בכינויים, זה בעצם לא דיון. כך שבמקום להכתיר אותי בכינויים, הייתי מציעה לך להגיב עניינית. ובמחשבה נוספת, בעצם..
נראה לי שיותר חשוב לך לגונן בנקודה זו על חברותייך, כשנדמה לך שהבסיס לטיעוניהן נשמט. את, ככל הנראה, חברה טובה. זה לפחות יפה בעיניי!
 

עינת12

New member
זה לא העניין בכלל

זו הדרך המתממת בה שאלת אותה את השאלה. לא משנה בכלל אם ידעת שזו להקה או לא. אני מעתיקה לכאן את הודעתך. וכן בחירה מבטאת משהו. נסיונך "לפענח" את הבחירה הוא לדעתי שיא הציניות, ההתממות וההתנשאות. בבקשה: כותרת: שלום לך אליס בשלשלאות עקבתי בעניין אחר השרשור הזה והודעתך זו גרמה לי "לצאת אל הפורום". <שלום לכולם, קידה וסיבוב > ובכן, ילדתי, (ותסלחי לי שאני מרשה לעצמי, כי ביולוגית גילי מתאים להיות אימך) אני מבינה שלא התכוונת לפגוע. גם אני קפצתי למקרא השורות "הילד יגרום לאיבוד החופש שלי". אני מבינה מניין את מגיעה. ילד שגורם להורה לאבד את החופש שלו הופך בעצם.. למטרד. וילד אינו מטרד. ילד הוא בן אדם בגוף קטן, חסר אונים. יש לו צרכים. וגם למבוגר יש צרכים. לפעמים הצרכים הללו מתנגשים. בעצם,.. לעיתים קרובות. אני מניחה שהכותבת למעלה מבינה, שהיענות לצרכיה כפי שהיא מכירה אותם היום, מתנגשת עם צרכיו של ילד שהיא אחראית לגורלו. עצם ההבנה הזו היא סוג של בגרות. יש אנשים שעושים ילדים בלי להבין את זה ואחר כך ילדיהם סובלים יותר. דווקא יפה בעיניי שהיא תוהה וחושבת ולא הולכת באופן אוטומטי למלא את הצורך ההורי שהתעורר בה. *** למה אליס בשלשלאות? מי כבל אותה? מדוע אינה מסירה אותן? או שעליי לשאול מדוע בחרה הנערה לשים שלשלאות על אליס? *** בוודאי שעדיף שלילד יהיו אב ואם ורצוי גם אח ואחות. וגם בית יפה. וגינה. ואולי גם כלב או חתול. כמובן שעדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה. אבל! בדרך כלל מה שמתרחש בחיים, אינו מה שאנחנו מדמיינים באגדות. היופי בהם זה הלמידה שהם מזמנים לנו. היופי בחיים זה אופן ההתמודדות שלנו עם המכשולים שבהם אנחנו נתקלים. וכשאנחנו מצליחים להתגבר על מכשור אנחנו מאושרים. אי אפשר להיות מאושרים בלי זה. זה רק נדמה ככה. באמת זה לא ככה. האחרון לראות שהוא במים הוא דג הזהב, אם את מבינה למה כוונתי. העולם הוא מקום יפה ילדתי. אם רק תגביהי עוף.
 

שייגעצה

New member
ואני מוכרחה להדגיש:

השאלה נשאלה בתום לב! ההיתממות היא בעינייך בלבד!
 

עינת12

New member
כמה דוגמאות:

"ובכן, ילדתי, (ותסלחי לי שאני מרשה לעצמי, כי ביולוגית גילי מתאים להיות אימך)" - ילדה מול מבוגרת. אנחנו לא על אותו מישור. אני מבוגרת ממך בהרבה וכך יש למילים שלי הרבה יותר כובד ומשמעות. ותשמעי לי, אני יודעת דבר או שניים שאת לא. בשביל מה? ובכל מקרה - את לא אמא שלה. (טוב שלא קראת לה "בתי"). "*** למה אליס בשלשלאות? מי כבל אותה? מדוע אינה מסירה אותן? או שעליי לשאול מדוע בחרה הנערה לשים שלשלאות על אליס? *** מה אכפת לך? ומה זה עניינך? ואם זה באמת סתם עניין אותך, מה הבעיה לשאול: Alice הניק שלך מסקרן אותי. או: מאיין בא הניק? בלי להביא את כל מה שהבאת. או פשוט - לשאול אותה במסר? "העולם הוא מקום יפה ילדתי. אם רק תגביהי עוף." כלומר היא עפה נמוך? או שזה רק מוחי הקודח? ושוב "ילדתי". וכמובן שאת יכולה לומר שזה רק עניין של סגנון התבטאות. אני לא מאמינה. כך שאת יכולה לנסות לשכנע אותי, אבל אני לא בטוחה שאגיב אם לא אשתכנע. וחוץ מזה סגנון התבטאות, מעיד לדעתי הרבה יותר על "משהו" מאשר ניק. אני יכולה לשנות את הניק שלי כאן ועכשיו לכל ניק אחר שאבחר. הסגנון שלי ישאר אותו סגנון.
 

שייגעצה

New member
../images/Emo13.gif

אני יותר מבוגרת. נכון. ומאליס בהרבה. ומה רע בכך?! האם את נמצאת על אותו מישור כמו שהיית לפני 20 שנה? את רוצה להגיד לי שבאמת לא צברת איזשהו ניסיון חיים בכל הזמן הזה?! את רוצה להגיד לי שבחורה בת 20 וילד בן 10 נמצאים על אותו מישור?! אוי לנו אם זו הייתה האמת. כל אחד בן אדם וכל אחד רשאי להחזיק בדעות משלו, לכל אחד זכויות יסוד. רק בזה אנחנו על אותו מישור, עינת. בניסיון החיים ובאופן שבו החכמנו ממנו אנחנו בהחלט לא נמצאים על אותו מישור. ומכיוון שהבנתי מראש שאני פונה אליה על בסיס ומתוך גילי וניסיוני (הרי לא תצפי ממני לזרוק את הניסיון שלי לפח..) - ביקשתי את סליחתה והסברתי לה מניין זה מגיע. מה רע בכך? לא קראתי לה בתי ולא התיימרתי להיות אמא שלה. לא יעזור, עינת. מה שרואים מכאן לא רואים משם. ולגבי סגנון התבטאות, אל תקלי ראש בכך. סגנון התבטאות מבטא גם זווית התבוננות. כשהזוית צרה תשמעי בעיקר דעות קיצוניות וחד מימדיות. בזוית רחבה יותר תמצאי התייחסות גם לאפורים. כך גם מישהו שגילו 60 עשוי לתת זוית רחבה יותר על העניין מאשר אני או את גם יחדיו. אמנם זה לא בהכרך, כי תלוי בנקודת ההתחלה וביכולת ללמוד ולהסיק תובנות מן הניסיון, אבל בהנחה שנקודת המוצא דומה, הסיכוי בהחלט סביר. וזה גם נכון לגבי הגבהת העוף. ולעניין הניק, עינת, כשאני מעלה שאלות להירהור אני לא מבקשת עליהן תשובה. מדוע זה העלאה של שאלות אמיתיות על מנת לעורר מחשבה נוספת רעה בעינייך? כשהעליתי את השאלות אודות הניק, בהחלט לא ביקשתי לקבל עליהן תשובה! העלתי שאלות בדיוק על מנת לעורר מחשבה. ההצעה החלופית שלך הייתה ללא ספק טובה, אילו רציתי לקבל תשובה. אבל, כמו שאמרת זה לא ענייני וכך גם אני חושבת, ולכן בחרתי להעלות את השאלות הללו במובלע כחומר למחשבה בלבד. מיותר לציין שאני בהחלט יודעת כיצד לשאול אם אני רוצה תשובה..
 

dudumagic

New member
תכלית קיומנו ...

אוליי היתה אי הבנה . ילדים זו תכלית הקיום אחרת אין לי שום ערך ... נכון זה מה שאמרתי ובזה אני דוגל זה לא אומר שבגיל שלי אם לא היה לי ילדים אז אין לי ערך ... אם התכלית היא לא ילדים אז מה תכלית הקיום שלנו ?! לאכול ? לשתות ? לישון ? לבלות ? להנות ? לעבוד ? לעשות סקס ? אתם יודעים יש 7 דרגות אושר קוראים לזה נדמה לי " פירמידת האושר" אתם פעם הרגשתם אושר אמיתי ? האם זה שנהניתם בסרט זה נקרא אושר ? האם זה שעשיתם סקס זה נקרא אושר ? האם החתונה שלכם היא אושר ? לקצה של הפירמידה לא תגיעו בלי הילדים . היו לי רגעים שהגעתי לשלב ה-5 בפירמידת האושר וזה בזכות הילד שלי !!! לשלב ה-7 לא נראה לי שאני יגיע ( מקווה שכן) אז אם תכלית הקיום שלכם היא : אוכל , שינה, בילוי, חברים , בילויים .חופשות , אז סבבה תהנו ...
 

QueenOfMagic

New member
אז לצערי דודו היקר

אחיותיי אינן נמנות בין אלה שיש להן ילדים והן מאושרות או הגיעו לאושר שאתה הגעת...(אולי באופן ריגעי). אושר זה דבר קצר בדיוק כמו תהילה. אני חייבת לומר שאני הגעתי לפסגת האושר שלי אם אתה אומר שיש 7 אז הגעתי ל-6. כשמנעתי משתי נערות להתאבד. הגעתי לאושר אין סופי כמעט כשהצלחתי להציל חתול מסויים ממוות. הגעתי לאושר אדיר אחרי שנקמתי במורה שהרסה לי את הביטחון העצמי שלי. מכיוון שאושר אינו נמדד ע"י משהו אוניברסלי אין אנו יודעים כמה אושר יש לאדם זה או אחר. אני אומרת שאם אתה הגעת לאושר שלך בזכות ילדך אז אני מאושרת באושר שלך. ואם כבר מדברים על אושר, החבר שלי גרם לי לחייך במשך שבוע וחצי מרוב אושר...שוב...אי אפשר להשוות כמו שאי אפשר להשוות שווארמה עם פיצה.
 

QueenOfMagic

New member
ותכלית קיום

זה מה שגורם לך לקום בבוקר. בין אם אתה אוהב את העבודה שלך ואתה מאושר לקום בבוקר וללכת לעבוד. או משהו התנדבותי שגורם לך לרצות לחיות. כל דבר הגורם לך לקום בבוקר עם חיוך ולחיות הוא התכלית שלך לחייך. יש כאלה שהתכלית שלהם זה ילדיהם, אבל אם זו התכלית היחידה זה רע מאוד. יש כאלה שהתכלית שלהם זה נקמה, וגם זה רע אם אתה מתעסק רק בזה. והפואנטה היא תכלית חיים שונה מאדם לאדם. וכל עוד יש סיבה לחיים והיא בריאה אני חושבת שזה בסדר..
 

dudumagic

New member
זה האושר שלך ?

אני מקווה שתפגשי באושר האמיתי כי כל מה שציינת אלה הם רגעים חולפים שלא חשובים בכלל . כסף עושה בנאדם מאושר ? לקום לעבודה זה אושר ? לעשות משהו התנדבותי זה אושר ? אוי אוי לדוגמאות שנתת . האושר האמיתי ייפגש איתך שתפסיקי להתעסק בדברים חומרניים. ויותר חשוב הוא תחשבי על איך החיים ייראו לך שתהיי בת 60 ... החיים שאחרי כל ההנאה הצעירותית.
 

QueenOfMagic

New member
אם הצלת חיי אדם

בשבילך זה דבר חומריי רחמיי עלייך. אם אתה קם בבוקר לעבודה שאתה שונא רחמיי עלייך אם אתה לא עושה דבר אחד בחיים שלך לטובת אחרים רחמיי עלייך באמת תכלית חייך כנראה לא מספיקה לך. אחרת מה לך ולפורום הזה? אני מבינה את הדיון שיצרת פה הוא לפחות תרבותי. אבל להגיד שהאושר שלי הוא חומריי לחלוטין זוהי טעות. וחיי בגיל 60, את זה נראה בגיל 60. אוטו יכול לדרוס אותי מחר ואולי לא אספיק להגיע לגיל 60. אני בוחרת להיות מאושרת מבחירתי וגם אם אתחרט, אני לא יכולה לשנות דבר אלה רק לעשות הכל למען חיי יראו טוב יותר. חוצמזה - אני לא מתחרטת על בחירותיי כי אם זה היה כך...הו...הגלגל שהיה צריך להסתובב אחורה היה צריך להסתובב עד לגיל 4. חוצמזה אדם לא יכול להסתמך על משפחתו..ובטח שלא על משפחתי..
 

I s t a r

New member
תודה ../images/Emo13.gif

אז אתה דוגל בזה שהילד שלך הוא תכלית קיומך. זה מה שאמרתי מלכתחילה, לי אישית זה עצוב , אבל זו בחירתך ואני מאחלת לך הצלחה עימה. כן, הרגשתי אושר אמיתי- וכן- הוא לחלוטין לא דומה לאושר האמיתי שלך- אבל נחש למה??? כי אנחנו שונים. כן , זה אולי חדש לך- אבל סבני אדם שונים לגמרי אחד מהשני. יש לנו רצונות, ושאיפות, ואמונות ומחשבות ורגשות והנאות -שונות. הפירמידה שלי שונה מאוד משלך, חבל שאתה לא מוכן לקבל את זה . זה בעצם מה שתוקע אותך, חוסר היכולת לקבל שלכל אחד הפירמידה של האושר שלו. מה שיעשה אחד מאושר -יגרום לאחר להתאבד מדיכאון. אין לך את הזכות להעביר ביקורת או לשפוט תכלית קיום של מישהו אחר, אתה לא מבין את זה, סבבה- אבל כמו שאתה רוצה שיקבלו אותך- קבל גם אחרים ששונים ממך...
 

שייגעצה

New member
אישתר יקרה,

אני לא חושבת שאת רואה את מה שאת כותבת כמו שזה נראה מבחוץ. נכון שלא תמצאי את תגובתי כשל חברותייך שמגוננות עלייך ומשבחות אותך כי הן חברות שלך - אבל אני גם לא נגדך. פשוט.. מה שראיתי צורם! את אומרת שיש לכל אחד רצונות שונים וזה בהחלט יפה אבל, ובנשימה אחת גם אומרת את הדברים הבאים: "חוסר היכולת לקבל שלכל אחד הפירמידה שלו מה שיעשה אחד מאושר -יגרום לאחר להתאבד מדיכאון" את יודעת מה? אני לא מקבלת את ה"משהו הזה" שגורם לאדם לרצות להתאבד כלגיטימי. עוד את כותבת: "אין לך את הזכות להעביר ביקורת או לשפוט תכלית קיום של מישהו אחר" לו אין זכות לבקר אותך, (ואת זה אני מקבלת!) אבל לך יש זכות לבקר אותו?! גם אם הוא חושב שילדים הם מהות החיים, זכותו לחשוב ככה בלי שאת תחליטי בשבילו שזה תוקע אותו, בדיוק כפי שזכותך להחליט אחרת על חייך.
 

שייגעצה

New member
דלגי על הניחוש,

אתן לך את זה על מגש של כסף.. אני מכירה מקרוב מישהו שהתאבד. אין שום סיבה שבעולם שתשכנעי אותי שתצדיק אדם לקחת את חייו כשהוא אדם צעיר ובריא. כאן אני מוכנה לומר בלי שום כחל וסרק ובלי התלבטויות. אדם שמבצע התאבדות הוא אדם עם שריטה נפשית. סורי.
 

QueenOfMagic

New member
לא הייתי עושה קביעה כזו גורפת

אם את לא מכירה את המחלה הזו דיכאון אין לך זכות בכלל לשפוט. כן טראומות יכולות לשרוט אדם בצורה שלא תיאמן. אפילו משפט שיוצא מפי אדם עלול להרוס משהו שניבנה במשך שנים. יש סיבה מדוע אנשים מתאבדים, אם לא יעזרו להם הם יתאבדו. במקום להגיד אה...האדם הזה הוא שרוט. תגידי "הוא זקוק לעזרה"! ואין מה לעשות אני יודעת 100% שהמחשבה שבה אני בהריון עושה לי רע... נכון היא לא סוכבת אותי לדיכאון עמוק אבל זה בגלל שאני לא בהריון. המחשבה לגדל ילד משלי עושה לי סופר רע. אז כן, משהו שהוא גורם אושר לאחד יכול לגרום לדיכאון לאחר. אולי לא להתאבדות אבל לדיכאון כן...ודיכאון אם הוא חריף מספיק הוא גורם להתאבדות. ולא צריך שריטה גדולה בשביל זה, מספיק טראומה.
 

I s t a r

New member
אם ניקח את המקרה המדובר

אז עבור דודו ילדו הוא פיסגת האושר שלו. לעומת זאת, לא חסרים מיקרים שהולדת ילד בלתי רצוי הופך לעומק השפל הכי נמוך עבור ההורה- וכן, זה גם יכול להוביל לדיכאון ואפילו לרצח התינוק או התאבדות. לפתור את זה ב"שריטה עמוקה" זו אטימות מאין כמוה.
 

שייגעצה

New member
ברשותך אשאל אותך כמה שאלות להבהרה

מדוע את חושבת שהצעתי לפתור את הבעיה בהגדרתה? נהפוך הוא! הגדרתה היא השלב הראשון בעיניי. אם את חושבת שמדובר בסוג יותר מורכב של בעיה ולא רק "שריטה", ולא משנה כרגע מה עומקה או מה גרם לה, האם אינך חושבת שצריך להכיר בכך ולטפל בזה? אינך חושבת שגם ב"שריטה קצת פחות עמוקה" צריך להכיר ולטפל?
 

I s t a r

New member
מצטערת שייגעצ

אין במילון שלי הגדרת "שריטה". ושוב, לתגובה שלך אין כל קשר מבחינתי למה שכתבתי- פשוט נטול קשר לחלוטין- אז סורי,אבל לא נכנסת לדיון הזה.
 
למעלה