רגע של ספקות

[קסמי אהבה]

רגע של ספקות../images/Emo4.gif

לכל אחד יש מלאך ששומר שמלווה מרגע הלידה. איפה היו המלאכים האלה, כשהילדים התמימים הוצאו להורג בדם קר באכזריות נוראה?

 

[אורלי רונה]

..../images/Emo79.gif"תן לנו יד ונלך...למקומות

שהיו ואינם..." זו התשובה

 

[orli997]

אכן דילמה קשה אתמול בלילה

היתה תכנית עם טומי לפיד והרב לאו, ובאמת עלה הכעס על האלוהים שהסתיר פניו מהם, משבר אמונה מאוד קשה וכואב

 

[ToryMaster]

אני מאמינה שבדיוק שם

[הודעה ראשונה, כולי תקווה שמיני רבות, מעניין פה מאוד] אני מאמינה שמושג ה"רוע" שלנו, החיים עלי אדמות, הוא לאו דווקא מושג ה"רוע" של המלאכים, אלוהים, וככלל במישורים הגבוהים יותר. מזעזע? כואב? אין ספק, אבל אני מאמינה שגם זה היה כתוב בשמיים כבר הרבה זמן.

 

[קסמי אהבה]

בגדול...אני יודעת שהנשמה בוחרת...

ובכל זאת...

 

[ToryMaster]

זה נורא קשה, אני מסכימה

מחנכים את השכל שלנו שמה שלא נעים הוא רע, ומה שכן נעים הוא טוב, אבל יש כל כך הרבה מקרים שבהם אנחנו יכולים לראות כמה שזה לא נכון. לדוגמה - לידה היא כואבת מאוד, ועד היום לא פגשתי אישה אחת שתגיד שזה רע, בכל רמה שהיא. או שנטילת סמים יכולה להיות חוויה כיפית מאוד, והרבה מאוד אנשים יסכימו איתי שזה לאו דווקא טוב. בדרך כלל אנשים תוקפים אותי כשאני אומרת את הדברים האלו, אבל אני חושבת שעם כל הכאב והזעזוע של השואה הזו, היא לאו דווקא הייתה רק רעה.

 

[mbar30]

המחשבה שמלווה אותי

היא שברגע שהם התעלפו - הנשמה נלקחה ללא הצורך להרגיש את ייסורי הגוף. שם - שם היה התפקיד של המלאך לשמור שייסורי הגוף לא יגיעו לתודעה. קשה לחשוב על זה

 

[קסמי אהבה]

הלוואי וזה אכן כך../images/Emo14.gif

בכל אופן זה מעודד קצת

 

[mbar30]

היום חשבתי קצת

(היה לי זמן כשהתינוקות ישנו) קראתי בזמנו באחד הספרים , על האופציה של התגלגלות - רק לגוף שהנשמה שעזבה אותו היתה באותה רמת רטט. אולי השואה היתה מעין כלי להעלאת רטט המונית כל הזמן מדברים על מלחמת גוג ומגוג ומנבאים שאנו דור הגאולה אולי כל מה שקרה בשואה הוא דרך להעלות קולקטיבית את הרמה הכללית של העם. ללא קשר להיות הנשמה צעירה זקנה... לא יודעת אם אני מובנת (מקווה שכן). אבל כל עוד אני חיה - לא אוכל להבין בצורה מושכלת איך ולמה ואפילו לנסות להכיל את כל התחושות שהמצב הזה מביא אותי לחשוב .... בקיצור נפלאות דרכי ה' ועצתו תקום

 

[דגנית]

את יודעת מלי, לא עלינו.. חשבתי על זה..

בהקשר לשנת 2012, בה אומרים שיהיה שינוי תדרים בכדור הארץ שאלתי.. מה קורה לאלו שלא משנים תדרים, ולא ממש ענו לי (בשרשור בפורום אחר) בקיצור.. אני מתחילה לחשוב .. שכל מלחמה כזו.. או שינויים בטבע, כמו צונאמי הם דרך לשינויי של האנושות. מאוד מתחברת למה שכתבת. (הם ישנו סוף סוף

)

 

[angelitush1]

מתחברת לדברייך...../images/Emo45.gif

אני מניחה.. שעל מנת שנחיה פה..להאיץ את התהליך.. מליוני הנשמות האלה התנדבו...!!!!! לסבול...על מנת שההיסטוריה תקדם אותנו... ברמה האישית של העם היהודי..שזכה לתקומה בעקבות זאת..

ברמה הרוחנית..של התעלות הנפש... וברמה העולמית.. של התנדבות לשמש דוגמא למה יכול לקרות....כשמישהו חושב..שהוא טוב יותר מאחרים.....

 

[ToryMaster]

מתחברת לשתיכן ../images/Emo45.gif

 

[תותי פרוטי 7]

דגנית, ומלי

יש הרבה בדברים שאמרתם. וזה החזיר אותי אל הפרק שהכי דיבר אלי בזמנו וחדר אלי ואני מביאה אליכם את הקישור מקווה שהוא יהיה בסדר

יש שם כמה פסוקים שאומרים עת ללדת ועת למות. כנראה שאותם אנשים נשמתם בחרה לשאת את הסבל ולהוליד דור חדש מהכאב ומהייסורים. אפשר לראות שהשנים האלו היו שנים של התפתחות בכל התחומים היו מלא שינויים שבאו לידי ביטוי באבולציה האנושית, התפתחות ושיכלול המדע, הבריאות, החינוך, וכמובן היו אסונות מלחמה, טבע ועוד שהביא את אותם האנשים להבין את משמעות החיים, ואיך כל הבעיות הקטנות מתגמדות לשינויים שהם עברו. אך מה שמעניין אותי לאורך כל הדרך הוא: למה כשיש רגעים קשים כל האנושיות הלב הטוב, החמלה, החום, ועוד תכונות טובות יוצאות.. למה דווקא כשיש מלחמה העם מאוחד? וברגעים טובים כל אחד זאב לעצמו

 

[mbar30]

מתוך מה שאני זוכרת בספר

דנן היה כתוב שאותה נשמה תצטרף למעגל הנשמות ותחכה.... דין שניה כדין מליון שנה אולי תצטרף להקמת כוכב לכת חדש אולי תהיה אפר .. אני מדברת על ילדי אטלנטיס קשה לקבל את הרעיון אבל אם לא תהיה נשמה באותה רמה הנשמה זו לא תתגלגל... תחשבי כמה שנים או מליוני שנים אנו חיכינו עד שמצאנו את הנשמה הנכונה...

 

[mbar30]

מזל שהזכרון - לא פועל

 

[קסמי אהבה]

ריתקתם אותי עם הידע שלכם../images/Emo51.gif

 

[דגנית]

הוא פועל למי שנותן / מאפשר לו לפעול..

דרך חלומות, דה ג'ה וו, תחושות, רגשות, שחזורי גלגולים.. כל דבר חדש נבנה על זכרונות קודמים. אגב, התאים שלנו זוכרים, הגוף שלנו זוכר הגוף שלנו זוכר פחדים ממקומות אחרים גם אם הזכרון שלנו לא זוכר.. ולכן יש פחדים ממים, מגבהים וכו'. ובכל מקרה.. בהחלט מזל שאנחנו לא זוכרים

 

[T h a n a t o s]

הבעיה

הבעיה היא שאת יוצאת מתוך נקודת ההנחה שלכל אחד יש מלאך שמלווה אותו מרגע הלידה ואם לכל אחד יש מלאך, למה לצאת מנקודת ההנחה שהמלאך צריך לשמור עליך? אולי הוא רק מספק תובנות? אולי האדם עצמו הוא המלאך רק בצורה אחרת? אלה השאלות שאת צריכה לשאול את עצמך, לא איפה הם היו

 

[קסמי אהבה]

היי THANATOS ברוך הבא../images/Emo39.gif

תודה על התגובה שלך

אני לא רואה זאת כבעיה בכלל.... אני יודעת שלכל אחד יש מלאך שמלווה ואפילו יותר מאחד... יש מלאך ששומר ומלאך ויותר שמדריכים במהלך החיים והם אף מתחלפים.

מה שכן, יתכן ובחירת הנשמה היה למות באופן כזה ואז המלאך השומר צריך ללכת עם הבחירה. עם כל הקושי בדבר.... כשבעצם הקושי הוא לא למלאך.... לנשמות לא רע לחזור לשמיים אנשים שחזרו לאחר מוות קליני, לחיים סיפרו על הכמיהה ללכת אחרי אור בוהק ולא לחזור לגוף אני יודעת, שתחושות העצב,הפחד,הכעס הצער מהאובדן הם מהגישמי מהגוף שמכיל בתוכו את הנשמה. וכך גם כתבתי את הודעתי כבת אנוש.

מעניינת הנקודה שנגעת האם האדם בעצמו הוא המלאך רק בצורה אחרת??? אולי יהיו פה תובנות בנושא.

 

[T h a n a t o s]

שמות

למה חייבים לתת שמות לדברים? נשמה? מלאך? אי אפשר לקחת איזו מילה הרבה יותר פרימיטיבית ושפוטה שתתאר את הכל, את המכלול של כל הצדדים, הדבר הבסיסי ביותר? למה אנחנו צריכים להמשיג? ניתן למושגים לבוא מעצמם שמיים ארץ הכל אותו דבר, אין גבול שבו מתחילים השמיים, החיים או המוות.. רק הדבר החמקמק הזה, הלא אנושי, החוליה המקשרת בין האנושות למציאות. בין הכאוס לתודעה שמנסה לסדר את הכל... ובקשר לאור... אני חושב שהמשפט הנכון הוא - לא כל הנוצץ זהב הוא. גם קריסטל מת' נותן הרגשה נהדרת. גם LSD. אבל זה לא אומר שהם טובים לנו... אולי האור הזה הוא כל הנשמות בוערות באור יקרות ומתענות?