רוצה להכין תכנית לידה

[אתי של ירדן]

רוצה להכין תכנית לידה

איפה אני יכולה למצוא דוגמאות? כמובן שאני מעוננינת בתכנית שתהיה ברוח של לידה טבעית (מחפשת נקודות שאולי שכחתי...) בבי"ח - כלומר את כל הדברים שצריך להעביר למילדת בכדי שלא יהיו התערבויות שנראות לה כמובן מאליו...

 

[אם פי 3]

נסי ב"אמנות הלידה"

 

[אתי של ירדן]

יש שם הצעה אחת כללית כזו

דווקא חיפשתי תכנית "אמיתית" ללידה טבעית שלא כתוב בה ש"הייתי מעדיפה שתשתדלו בלי חתך" כאילו דה? הם שומעים את זה כל הזמן זה לא מדגדג להם

 

[debby12]

"הייתי מעדיפה שתשתדלו..."

זו לשון מאוד עדינה והססנית. אבל זו בעיה. אני מן הסתם, הייתי כותבת משהו כמו: "מעדיפה קרע ספונטני על פני חתך, ומבהירה כי מסרבת לכל חתך יזום בלי שניתנה הסכמה אחרת שלי בכתב". מצד שני, בהנחיה לאיך לכתוב תכנית לידה ביתחולימית תמיד כותבים: "השתדלי להיות עדינה ולא אסרטיבית מדי כי זה יעורר אנטגוניזם אצל הצוות" ולכן ממליצים על לשון הססנית כזו. הרי לך בתמצית למה ממש לא מתאים *לי* ללדת בית חולים. אני רוצה להיות נחרצת ולא עדינה/מהוססת/זהירה כשזה מגיע לשאלה אם יחתכו לי את ה$%$# או לא. עם מיילדות הבית זה בכלל לא בא בחשבון אפילו - לא הייתי צריכה לכתוב כלום

 

[אתי של ירדן]

ברור מסכימה איתך לחלוטין...

בכל זאת אני מוכנה להסתכן בלעורר קצת אנטגוניזם ובלבד שלא לעורר אותה לחתוך לי שומדבר חשוב

אני הייתי בהחלט שוקלת לידת בית אבל זה שלא אהיה בבית שלי בזמן הלידה בגלל שמכרנו את הדירה אני כבר לא אהיה פה וכל האפקט של בית קצת מתמסמס... אמרנו אני והחצי שנעבור את הלידה הזו טיבעי בבי"ח ואם אני גיבורה כמו שנדמה לי - הלידה הבאה בבית

 

[אם פי 3]

היתרון שלה

היא שיש שם כמה אפשרויות, וזה מעודד אותך לבדוק ולבחור מה מתאים לך. אני בניתי את תכנית הלידה שלי, על בסיס התכנית ששם, למרות ששיניתי מאד - גם את הטון (לא מתחנן כל כך, למרות שבהחלט מנומס) ועם דגשים שחשובים לי. הדבר שהכי חשוב בעיני, הוא לקבל את הסכמתי המפורשת לכל פעולה לי ולתינוק - בעיקר כי ידעתי שאם התכנית תופעל, זה סימן שהלידה שלי דרשה מעבר לבי"ח (לבית לא הייתי זקוקה לתכנית לידה, כי התכניות לובנו הלוך וחזור בעל פה). אני לא אגיע הביתה עד שבוע הבא, ולכן לא יכולה לצרף את התכנית שלי. אם תרצי, תזכירי לי בשבוע הבא.

 

[אתי של ירדן]

תודה!

אני אזכיר לך

 

[debby12]

גם לי היו 2 תכניות לידה

אחת עם המיילדות שהיתה פחות או יותר - "בשביל מה אנחנו צריכות את השטויות האלה - אנחנו במילא באותו ראש" והדברים היחידים המעשיים שהיו בה היו בקשה שהמיילדת תהיה כמה שיותר במטבח, תשתה קפה, תנוח וותשאיר אותנו בשקט ובפרטיות (מה שהיא לחלוטין עשתה עד השלב שבו היינו צריכים אותה), ולגבי תנוחות - העדפה שלא ללדת בתנוחה של חיפושית זבל הפוכה. לעומת זאת, התכנית לבית החולים היתה ארוכה הרבה יותר בדיוק מהסיבה ש- MP כתבה. וגם שם השתדלתי לקצר, וריפדתי בכל מיני משפטים בוני אמון כגון: "נשתדל לעבוד אתכם בשיתוף פעולה כדי להבטיח לידה בריאה" (העתקתי את זה ישירות מההוראות של המיילדות שיודעות עם מי יש להן עסק, אז הן רוצות לרכך את החזית מול בית החולים).

 

[debby12]

טיפ שקיבלתי בזמנו

היה לקצר ולא לכתוב מגילה כי זה מגדיל את הסיכוי שיקראו את זה... חוצמזה את יכולה להדביק פה אחר כך טיוטה וניתן לך הערות והארות. הדבר הראשון שעולה לי בראש הוא שבבית חולים מקבלים פיטוצין מיד כחלק מהפרוטוקול מה שאותי ביאס (לא שואלים בכלל וזה לוקח שניה כי מרוקנים את זה מעל ראשך אל תוך מיכל הפלסטיק השקוף שמתחת לאינפוזיה - איך קוראים לו? סופר טיפות?)

 

[אתי של ירדן]

למה פיטוצין?

את מתכוונת לזה שנותנים אחרי שהתינוק יוצא? כן אני מודעת וארשום את זה בכדי שאוכל לבקש מהמיילדת שתוותר על זה ושנעשה את זה ביניקה האם אני יכולה להגיד שאני לא מוכנה לקבל אותו? כלומר אם אני אגיד לא מוחלט לזה מותר להם לתת לי בכל זאת?? נשמע לי שלא אבל גם נשמע לי שהם ירצו לתת בכל זאת...

 

[debby12]

כן התכוונתי לפיטוצין אחרי שהתינוק

יוצא. תראי, באופן חוקי כמובן שזכותך לסרב לפיטוצין (זה חומר זר שמוזרק לגוף שלך - עולה בדעתך שיזריקו לך משהו בלי שתסכימי?), ואסור להם להזריק לך שום דבר בניגוד להסכמה שלך (אלא אם כן את לא בהכרה, והם סבורים שאת הולכת למות, ולא יכולים לבקש הסכמתך כי את לא בהכרה - בואי נניח שלא זה יהיה המצב...). ברור שהם ירצו לתת לך בכל זאת כי זה הפרוטוקול שלהם - מזריקים פיטוצין ולוקחים הצידה את התינוק בשביל לשטוף אותו שיאבד טמפרטורה במקום שיתחמם עליך יינק ויעזור לרחם שלך להתכווץ. לדעתי אם יהיה לך בכתב שאת מסרבת לזה - זה לפחות צעד רציני בכיוון של להימנע מזה. אגב, אם לא יפתחו לך וריד בכלל - מצבך בכלל יהיה יותר טוב, כי אז כדי להזריק לך משהו הם אשקרה יצטרכו זריקה (לא תהיה להם אינפוזיה זמינה שלתוכה הם יכולים לשפוך פיטצין בנונ-שלאנט בלי ממש לשאול אותך). אני מניחה שאת מתכוונת גם לוותר על וריד פתוח? <דבי מכניסה רעיונות מצוינים אך חתרניים לראשה של אתי...>

 

[אתי של ירדן]

אני לא רוצה וריד פתוח

אבל התשובה שקיבלתי היא - אינמלשות פותחים וריד השאלה - האם גם בזה אני יכולה להודיע שאני מסרבת? נראה לי שאחרי כל ההצהרות האלו הם יגידו לי - אל תבואי לפה בכלל אפילו שאת "פרסונל"

 

[debby12]

תראי...

זה הולך ומסתבך....אין לי תשובה חד משמעית בשבילך. אני אישית סירבתי להמון המון דברים (כולל לניתוח קיסרי...) - בסיטואציה הזויה שבה נקלעתי לבית חולים למרות שתכננתי ללדת בבית בגלל בעיה בריאותית (לא פוניתי לבית חולים מלידת בית. הלידה כולה היתה בבית חולים). זה אפשרי לסרב, אבל זה מאוד לא נעים, יוצר פיכס ואנטגוניזם אצל הצוות וכו' (במידת מה קשה לי להאשים אותם -- זה עושה להם בלגן ב"מוסד שלהם". המוסד מתנהל על פי נהליו הוא - לא על פי נהליך את [זה ציון עובדה אובייקטיבי - אני לא שופטת לשום כיוון]. אני אישית מאוחר יותר ויתרתי על חלק מהסירובים ועמדתי רק על מה שהיה נראה לי ייהרג ובל יעבור (כך בהדרגה עברתי לחלוק מכוער של מסכנים שפתוח מאחורה, פתחו לי 2 ורידים, ועוד ועוד). לי בהחלט אמרו: אז למה לעזאזל באת ללדת אצלנו (התשובה היתה קלה: קמתי באמצע הלילה, לא יכולתי לנשום וגרתי מרחק 150 מטר מהם... לאיפה אלך?). והסיבה היחידה בגללה לא זרקו אותי ממש היתה לדעתי פשוט מצבי הגופני החמור באופן רשמי (באופן תיאורטי נגיד, היה סיכון שהייתי מתפגרת במגרש החניה בדרך החוצה ואז ועדת החקירה של משרד הבריאות באמת היתה אוכלת אותם בלי מלח....

) שמעתי בהחלט על מצבים שלא היו כאלה "חירומיים" (המרכאות בכוונה - כי גם שלי לדעתי לא היה כזה חירומי) ובהחלט הראו לאישה את הדלת. נגיד מישהי באה ללדת, והם החליטו שהעובר גדול מדי והם רוצים ליילד בקיסרי. היא לא רצתה ואמרו לה: "אין בעיה - תלכי ללדת במקום אחר. אין דחיפות או לחץ". ואגב, לא פגשתי כמעט אף אחת שהתמידה בסירובה להוראות הצוות (חוץ מהפסיכית שכותבת את ההודעה הזו). סביר להניח שיכופפו אותך מיד - יגידו "אין מה ל'שות וזהו". אל תשכחי גם שאת באה עם קשר מיוחד - ואני בטוחה שאת לא רוצה להעמיד במצב לא נוח את המיילדת הספציפית הזו מול מקום העבודה שלה - נכון? זה לא מדויק שאין אופציה חוץ אשפוזית. יש לאילנה צימרי לידה. ונדמה לי שיש עוד מיילדת שמציעה צימר לידה כזה. אני אישית ילדתי לא בבית גם בגלל שזה היה בית שכור ודי מעפן וגם בגלל שהיתה בו פעוטה בת שנה ו-9 שלא רציתי ללדת כשהיא לידי (ולא היו לנו הורים שיכלו לקחת אותה). לדעתי את צריכה קצת לעשות חושבים עם עצמך. אם את רוצה ללדת בבית חולים -- את מוכנה/רוצה לעמוד בשלל המאבקים שהרצונות שלך כפי שאת כותבת אותם יביאו אליהם? לדעתי את צריכה להתכונן לכל זה מראש ב"עבודת ראש" - כדי שלא תתבאסי אחר כך מאיך שזה ייראה. אפשר בהחלט שאם את אכן סגורה על בית חולים את צריכה ללכת על כיוון של: "אני רוצה בית חולים ואני מוכנה לקבל את המגבלות שזה מכתיב" - שוב - בשביל התחושה הטובה שלך.

 

[הילהל]

אולי בכל זאת בי"ח אחר?

חייבת להגיד לך שבאסה"ר לא מכריחים לפתוח וריד (אני אישית הסכמתי מסיבותי שלי. אבל הציעו לי ובהחלט אמרו לי שזכותי לסרב ויכבדו את זה). כנ"ל לגבי חוקן. ולא רק שהסבירו לי שזו הצעה ולא פקודה, גם טרחו להסביר את עמדתם בצורה נעימה ומכבדת. ואף אחד לא נתן לי תחושה ש"ממילא יחתכו" ושאכן לא חתכו. אפשר בהחלט לקבל התייחסות שמכבדת את רצונך בלידה טבעית ופעילה ולא נראה לי שאת מרגישה שזו הגישה בבי"ח אליו את הולכת. לא הייתי הולכת למקום שיש לי תחושה כזו שלילית ומנבאת רעות לגביו. זה היה חוסם אותי מאוד ונותן לי תחושה שאני במאבק ולא בשיתוף פעולה ללידה הכי טובה שיש.

 

[אתי של ירדן]

האם באסה"ר יש ביות מלא? גם בלילה?

כי לפי מה שקראתי זה עד 21:00 ...

 

[debby12]

את יודעת - אפשר ביות מלא "אמיתי"

עוד באותו היום....כלומר לקחת את התינוק ולעוף משם. בייחוד אם לא לקחת אפידורל ולא כלום - אז בכלל את ציפור דרור. זה מה שעשיתי עם גילגי - 5 שעות מהלידה כבר הייתי במיטה שלי (כל כך הרבה זמן כי היה סיבוכונצ'יק)

 

[הילהל]

חרא של ביות יש להם

אם לא הייתי אחרי רביזיה הייתי הולכת משם אחרי כמה שעות. או מתעקשת יותר שזכותי להיות עם תינוקתי כל הזמן. אבל כמו שהייתי - עם 5 צינורות שנכנסים אלי ויוצאים ממני, עם מנות דם שמטפטפות לתוכי באיטיות, מסוחררת ואומללה - זה לא היה נכון.

 

[זהר כרמי]

אתי יקרה

אני ממש ממליצה לך לעשות חושבים בצורה רצינית בעניין. את יודעת את דעתי אז לא אוסיף. בהצלחה ! טוב בכל זאת לא אתאפק - להחליף לחלוק בית חולים+לפתוח וריד זה שני דברים שמנסיוני יש להם חשיבות בעיקר במשמעות שלהם - זה הופך אותך ל"פציינטית". ל"חולה שלהם". בית חולים שלא פתח את הראש לכך שזה אינו המצב - זה לא מקרי. בביה"ח הספציפי הזה יש מקרה "ביצה ותרנגולת" כפי שהסברתי לך בפגישתנו - רוצים לעשות לידות טבעיות אבל אין להם פרקטיקה מספקת בזה כי לא מגיעה דרישה לכך מציבור היולדות שלהם. וגם לא תגיע - כי מי שרוצה לידה טבעית הולכת לאיפה שמיומנים בכך... וחוזר חלילה.

 

[טחינה עם דבש]

אני מסכימה בענין הפרוצדורות

הרבה נהלים ורוטינות ומנהגים של בית חולים הם פחות בעניין טובת החולה (למרות שלעיתים זו היתה הכוונה המקורית - אי שם בערפילי ההסטוריה).אלה לפעמים דברים שמקדמים את נוחות הצוות, ולפעמים הם אפילו לטובת הצוות עצמו (כבני אדם או כאנשי המקצוע) אלא לטובת "המוסד". לפעמים זה עניין של סמל סטטוס - לרופאים יש "סטטוס" שמתבטא במיליון דברים קטנים והם לא ששים לוותר עליהם. הפיג'מה של בית החולים זה הכי קלאסי שאפשר - מה הקשר בינה לבין רפואה והחלמה? כלום!!!! אני ממליצה לך להשיג מאיפשהו את הספר "סרטן כנקודת מפנה" של לארי לה-שאן. בבקשה אל תיבהלי מהשם שלו. קודם כל - זה אחד הספרים הכי אופטימיים שאני מכירה

. אבל מה שחשוב - פרק 4: "איך לשרוד בבית חולים". הוא מציג את כל האספקטים הפחות מוצלחים של אשפוז, ונותן אחד לאחד עצות מעשיות איך לטפל בהם ואיך להימנע מהם. פשוט תענוג. ציטוט לדוגמה: "לפי תפיסתם, חולה טוב הוא מי שמקבל את דבריהם ומעשיהם ללא ביקורת ושאלות. חולה רע הוא מי ששואל שאלות שאין עליהן תשובה, מעורר בעיות שמביכות אותם, וסבור שנהלי בית החולים אינם בהכרח נכונים... "לעתים קרובות רופאים מצדיקים את תהליך ההתיילדות הזה של המטופל בטענה שהוא חיוני לתפעול המוסד, שהוא תואם את רצון החולים ושלמעשה הוא טוב בשבילם.... "היום ידוע שהעמקת התחושה של כל חולה שהוא אדם בוגר ועצמאי, תורם לגיוס יכולות הריפוי העצמי שלו, לטובת הטיפול הרפואי. כל אונקולוג מנוסה יודע ש"חולים רעים" מאריכים חיים ומגיבים לטיפול הרפואי יותר טוב מ"חולים טובים", אולם בממסד הרפואי מתעלמים מכך... "עליך להבטיח שלא יתעלמו ממך אם לדעתך יש משהו שהרופא צריך להקדיש לו תשומת לב. למילה "לא יש עוצמה רבה. אל תהססי להשתמש בה..." כמה דברים שם לא יהיו רלוונטיים לך, כמובן, אבל כל הספר הזה הוא העצמה אחת גדולה, וגם הפרק הזה מזכיר לנו שוב ושוב שאנחנו אלה שיודעים הכי טוב מה טוב לנו, ושאנחנו יכולים להסתמך על השיפוט שלנו ולהעדיף אותו על השיפוט הרפואי בלא מעט מקרים.

 

[debby12]

אחח - היה שווה להיות "חולה רעה" ../images/Emo13.gif

קראתי והתמוגגתי מכל מילה.