רוצה להציע משחק...

[ש ח ר של י ו ם חדש]

מנדלסון, חמישייה מפוארת../images/Emo20.gif

איזה יופי. ארבעה ילדים. אני כל כך מקנאה. איזה אושר. וליאיר יש שם נפלא. אני כל כך אוהבת את השם הזה. זה שהיה לך קלאב פוט זה מדהים. עוד לא הכרתי הורה וילד עם קלאב פוט. איזו גנטיקה. מה שמעניין הוא ששירתת ביחידה מובחרת. כל הזמן אנחנו חושבים שהילדים שלנו יקבלו פטור מיחידות קרביות ואתה בא ומפריך את התיאוריה... האם זה הלך חלק? או שהתעקשת או שהתנדבת? והחלק האחרון חביב עליי. על חטאיי אני מודה... אני בת למשפחה דתית. יש לי שני אחים ואחות וכולם דתיים כולל הוריי כמובן, כיפות סרוגות, ורק אני חזרתי בשאלה בגיל 18 כבר ומאז, הכול כבר היסטוריה. אבל פינה חמה שמורה בליבי לעבר שלי שמלווה אותי בחיי כל הזמן, דרך המשפחה ובכלל, בלב ו בנפש.

 

[m e n d e l s o n]

תשובה

ראשית עד יאיר לא ידעתי מה זה ק"פ אני נולדתי עם מצב יותר קשה כאשר אצבעות רגליי היו מאחורי הברך . וכאשר גילו ליאיר את הק"פ בתל-השומר אז הבנתי שזה מה שהיה לי . אמא ז"ל התעלפה כאשר היא ראתה אותי פעם ראשונה ואז לא היה אולטרה סאונד פשוט הפתעה. ובצבא פשוט לא סיפרתי משה יכול להעיד שעשו לי עבודה טובה ברגלים אצלי אין גמישות הכף רגל אחת והילדים תמיד צוחקים אלי אבל חוץ מזה אני חי חיים מאושרים .

 

[m e n d e l s o n]

עוד דבר

6. גם לנו אין טלוויזיה כבר 6 חודשים.

 

[אמא של כדור]

hip hip../images/Emo6.gif

 

[אמא של כדור]

מגיל 12? איזה כיף לכם

אני בטוחה שאם עודד ואני היינו מכירים שלוש שנים לפני שהכרנו, לא הינו מעיפים מבט אחד לעבר השניה...

 

[אמא של תותוש]

כמה מענין ../images/Emo13.gif

וכמה מעודד לשמוע שאפשר ק"פ בלי הפרעה לחיים רגילים. ומגיל 12? אני את בעלי הכרתי בגיל הרבה יותר מאוחר. מענין איך זה להכיר את הזן זוג כל כך הרבה זמן.

 

[אמא של כדור]

יומני היקר, גן עדן יקרה (לא ק"פ)

אז אני לא אפתח הודעה חדשה כי זה מיותר, אבל אין להודעה הזאת קשר לק"פ. המשחק שהצעת היום היה ממש מוצלח. ממש ממש כיף. סתם החלטתי פתאום לכתוב איך היה לי היום. אז ככה, כבר מאתמול אני לא מפסיקה לצחוק מלדמיין איך תותוש מוציא צלחות מהמדיח ואיך אמא שלו תופסת אותן

אושרי ישן הלילה (כבר אתמול) כמו תינוק והתעורר רק פעמיים מאז שהלכתי לישון. זו הפעם השניה ביותר מחמישה חודשים שישנתי 4 שעות רצוף.

הבאנו את הכלבלב לביקור וחוץ מיזה שהוא קצת מסריח, כל כך כיף להיות איתו וטילנו לנו שלושתינו שעה ביער מול הבית.

בהשראת אורית עשיתי שתי מכונות כביסה וגם ניקיתי את האמבטיה וגם עשיתי כלים, ואפילו ארוחת צוהוריים. (נשמע המון עם כל כ- ווים)

החלטתי שאני לא גורבת לאושרי שתי גרביים אותו דבר.

התחלתי להיות מודאגת שאני נשמעת מידי מטיפנית לשיטת פונזטי אבל אז חשבתי שאני כל כך מאמינה בה שאני לא יכולה לכתוב אחרת, וגם התחלתי סוף סוף לקרא ברצינות את החוברת והיא מדהימה. שרתי ורקדתי לתינוקי כל היום והוא היה שמח ומתוק. אושרי מתחיל להתהפך לו וזה נורא מחציק וחמוד.

אני כל כך שמחה שיש את הפורום הזה ומודה לשתי המנהלות המקסימות שנותנות את הנשמה, ולאילן וחנה שבזכותם כתבתי את האתר של אושרי.

לילה טוב עידית

 

[אמא של תותוש]

איזו הודעה אופטימית ושמחה ../images/Emo13.gif

על שנת לילה לא מדברים בקול (טפו טפו חמסה חמסה). אני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שישנתי 4 שעות רצוף בשנה ורבע האחרונות. ואם את מאמינה במשהו, אין סיבה שלא תספרי על זה. במיוחד בפורום שנועד לכך.

 

[רחליקה1]

מה העניינים?? מגניב מה שקורה כאן..

 

[רחליקה1]

ולהלן החמישייה שלי...

1. את אלון יקירי, אהובי, אישי היקר הכרתי במסיבת הגירושין שלו.... 2. אני כזו פרפקציוניסטית שתוך כדי צירים טרחתי להתאפר... 3. לנו יש T.V. רק בחדר העבודה ואנו לא צופים בה אף פעם, זה נחשב כאילו אין לנו??? 4. מיד לאחר שסיימתי תואר שני במדעי הרפואה (התמחות בהפריות..) הלכתי להיות....... דיילת באל-על.. מנכ"ל אל-על שאל אותי בראיון: "למה?!" 5. מתן נולדה והפכה לצהובה כל כך שקראנו לה במבה ולפעמים שוש...

 

[אמא של כדור]

איזה כיף לקרא

אלו נקודות מגניבות. אני מתה על המשחק הזה. על כל נקודה יש לי משהו... 1. הכי מגניב שיש! 2.לא בטוחה שכדאי שנפגש, מוזנחות הפחה להיות מילה נרדפת לעידית 3.נחשב שאין לכם טלויזיה! 4. למה? 5. איזה ממי.

 

[רחליקה1]

מותק, את נפלאה

קודם כל עברתי מאז לאופנת טרינינגים מהוהים וטיפוח החן והיופי אינם הצד החזק שלי, אז תרגישי חופשי. אני גם לא מפסיקה לרדת על עצמי על כך שאני כל היום אוכלת כדי שחס וחלילה לא תרד לי רמת הסוכר בדם (האם זה מצדיק חלבה לקינוח בסוף כל ארוחה??) בהריון שלנו לא אכלתי ככה...והאמת היא שאני נהנית מכל רגע...

 

[אמא של תותוש]

קטעים ../images/Emo6.gif

ובאמת למה?

 

[רחליקה1]

כי כנראה..

שלא הבין למה שארצה, אחרי שנות לימודים ארוכות, להגיש קפה לאורחי הטיסה ולנקות את השירותים אחריהם.. כעבור שנה גם אני לא הבנתי (את החלק של הקפה והשירותים כמובן) ולכן פרשתי בשיא, אבל אין כמו להיות בניו-יורק פעמיים בחודש.... היום, 3 שנים אחרי, אני מתחילה להעריך את פוטנציאל ההנאה הגלום בדיילות, בעיקר כי לא הייתי בנ.י. מאז...

 

[גווניבר]

החמישיה הפותחת!!!../images/Emo24.gif../images/Emo145.gif

ובכן, לא הייתי כאן יום וחצי, וכבר אתם משתגעים??? טוב, החמישיה שלי: 1. הייתי בת"א אתמול, והסתובבתי בדיזינגוף סנטר (או ליתר דיוק, הלכתי עשר דקות וישבתי עשרים), אח"כ חזרתי עייפה. אבל עדיין חשבתי עליכם והתגעגעתי!! 2. יש לי מבחן ביום ראשון, אז אני לומדת הרבה. ומשתדלת להוציא את המחשב מהוריד. ("קוראים לי גוון ואני מכורה לפורום הכי מקסים בעולם") 3. המצב שלי ברגליים: עד כיתה י"א אני עשיתי כמעט כל דבר שילד אחר עושה (חוץ מנעליים רגילות). אמנם נפלתי הרבה ואחרי טיולים שנתיים הרגליים בערו, אבל לא הייתי כ"כ מוגבלת בחיי היום-יום. מאז כיתה י"א יש לי כאבים חזקים רוב הזמן. בחורף ובחילופי עונות המצב קשה במיוחד. יש פעמים שקשה לי לעמוד אפילו לכמה שניות, אבל יש ימים שאני יכולה ללכת שלוש שעות, למשל בשופינג. כל הרופאים שראו אותי אמרו שההתקדמות היא מדהימה, יחסית לאיך שנולדתי. לגבי הכאבים אין להם פתרון. ניסיתי בערך עשרה סוגים של 'נוגדי דלקות לא סטרואידים' והם לא ממש השפיעו. הציעו לי שבוע שעבר ניתוח שבו מפרקים (שוברים) את עצמות הקרסול ובונים אותן מחדש בעזרת מח עצם מהאגן. הרגל צריכה להיות בגבס שלושה חודשים, ולאחר זמן מנתחים גם את הרגל השניה באותו אופן. מה? נראה לכם שאני כזאת יבשה, שאין לה מה לספר??? ריכזתי פשוט תשובות לשאלות של אנשים. עכשיו לחלק העסיסי:

1. יצאתי עם 17 בחורים בשנה וחצי האחרונות. 2.כבר עשרה חודשים יש לי את החבר הכי מקסים בעולם, שמהרגע שנפגשנו אנחנו ביחד. מסתבר ששמעתי עליו מאח שלי לפני 14 שנים... 3. אני ממשפחה דתית. המשבר שלי היה בעקבות הכאבים. לא מאמינה שמגיע לי איזשהו עונש משמיים/ נסיון אמוני/ סבל בעבור עם שלם (טוב, אז זה נצרות ולא קשור). כשהייתי קטנה חיכיתי לימות המשיח, שאז כולם אמורים להתרפא מהמומים שלהם. 4. יש לי צחוק מתגלגל, כשאני צוחקת ברחוב כולם מסתכלים עלי. זה אחד מהדברים שאנשים שפוגשים אותי אחרי הרבה זמן אומרים שהם הכי התגעגעו אליו. 5. כשהייתי קטנה רציתי להראות כמו 'טיפטיפ' מ'הקטקטים'. 'כזאת אני. שקטה כמימי אגם'

 

[אמא של כדור]

יבשושה

הרגת אותי מצחוק, באמת! התגעגענו מאוד. אני אחפש את הצחוק ברחובות... אני לא חושבת שבחיים יצאתי עם 17 בחורים, איזה הפסד... לילה מצחק ובהצלחה בבחינה (מותר שליפים)? עידית

 

[אמא של תותוש]

הצחקת אותי ../images/Emo6.gif

ובחשבון פשוט : 16 ב-8 חודשים כלומר בחור אחר כל שבועיים. מאיפה הכח ?

 

[אמא של תותוש]

../images/Emo105.gif מקפיצה למי שפספס את

התשובות האחרונות ולמי שרוצה להוסיף...

 

[חופית שוורץ]

5 דברים ועוד דבר...

אז ככה: 1. למקצוע שלי (רוקחות) הגעת במקרה ובדקה ה-90, בגלל שחברה שלי אמרה לי שכדאי לי לשנות את ההרשמה שלי. 2. אני אוהבת את העבודה שלי (רישום תרופות) אבל קשה לי עם משרה מלאה. 3. אם הייתי רוטשילד... אז הייתי לומדת נגרות, קדרות, עיצוב פנים ועוד... 4. עשיתי ליותם חדר ילדים מקסים... אני מקווה. 5. כמעט שלא נפגשתי עם משה... 6. כבר בפגישה הראשונה של משה ושלי הרגשנו שזה זה, ואכן לקח לנו 4 חודשים עד שהחלטנו להתחתן, ועוד 4 עד לחתונה.