רוצה לחדד את מה שעלמה כתבה לביפור

yaeli4

New member
רוצה לחדד את מה שעלמה כתבה לביפור

עלמה שאלה את מיכאל, אם הילדים שלו היו מגעילים כלפי זוגתו, כיצד הוא היה נוהג. מעבר לזה שאני ממתינה בקוצר רוח לתשובתו של מיכאל, רציתי לשאול את דעתכם. האם יש הבדל בין יחס ילד שגדל בבית אמו ובן-זוגה, לבין יחס של ילד שגדל מחוץ לבית (אצל האם) ובא לבקר את אביו ואשתו החדשה. האם צריך להקשות יותר בדרישות מבחינת ההתנהגות כלפי בן הזוג שאינו ההורה, על מי הילד שגר בבית, או שזה בעצם אותו דבר. האם טועה בעלי כשהוא טוען שיש הבדל בין בתי לילדיו, כי הם אינם גרים פה ואם הם מגעילים בשש פעמים בחודש שאני רואה אותם, זה לא כמו ילד שהוא עוין כל הזמן. לדעתי הוא לא צודק. לדעתי, ילד-הוא ילד - הוא ילד. נקודה. הוא צריך להתנהג יפה ובכבוד למבוגר בין אם הוא גר איתו ובין אם הוא גר בבית אחר ובא לבקר מדי פעם ומשתמש בשירותי הבית כבתוך שלו. זו דעתי. מה אתם חושבים?
 

maof

New member
בוקר טוב אנשים נשים וטף../images/Emo6.gif

קצת קורא וקצת עונה ........ קצת הרבה עסוק....
צובר כוחות לימים הבאים
מעוף
 

yaeli4

New member
מעוף מותק... אתה מפריע לי בשרשור

פתחתי בשאלה חשובה ודיון ואתה, מותק שלי, עושה מה-בראש-שלך... ונכנס, היי, ביי, מה נשמע... אני אשמח אם תגיב למה שכתבתי בראש השרשור. מקווה שאתה מקבל בהומור את מה שכתבתי כאן... שיהיה לך יום נפלא,
 

b4icu

New member
תשובתי בנושא...

שלום כדי להשיב, ראוי להחזיר את הגלגלג לתחילת הקשר...המקום בו הסקרנו מהולה בהססנות וכולם בודקים את כולם. אין עוד אמון ולא מכירים. גם יש את החיבור של הילדים שלה עם שלי. לצערי לא היה חיבור. מהבנת הנמצא, היא מעולם לא יצרה קשר עם בן זוג שהיו לו ילדים בגיל הזה קודם. הראשון היה מבוגר והשני רווק צעיר בן 30... נקודות המפגש בינה לילדות שלי היה נקודתי לשעות ספורות וזהו, אחת ל- הילדות היו שקטות ולא אמרו או העירו מעולם בפניה. אני קבלתי מהן שיעור. בנקודות מסוימות, הן הרגישו בביתן, ולכן כאשר היא באה לשבת בסלון הן לא ממש מיהרו לפנות לה מקום. (אבל גם לי לא...אני פשוט הזזתי אותן בנימוס או התישבתי על כסא). אבל גם היא, לא נתנה יחס לילדות. במיוחד כאשר עברנו לגור בזכרון והן באו. היא לא הציע להן אפילו כוס מים. לא אהבתי את יחסה והערתי לה. אפילו כעסתי. היא אמרה לא אחת בוויכוחים שלנו בנושא, שהילדות שלי לא מענינות אותה והן לא שיכות למסגרת שלנו... היו לנו מריבות ותמיד חשבתי שזה יסתדר בסוף. כאשר העסק עמד להסתיים, אמרתי לה שאני בדרך לצהריים עם אמי והילדות. אמרתי לה, שכל הסיפור של להשאר (היא בכתה שאשאר) תלוי בהסכמת הבנות. הילדות לא רצו לשמוע אותה אפילו. היא אמרה שכל מה שיגידו מגיע לה, אבל זה כבר היה מאוחר. הן רצו את אבא שלהן בחזרה. היום היא חושבת שהן צריכות להתנצל על כך בפניה. אני שותק. לדעתי זה לא יקרה. מה גם שהילדים שלה ממש קיללו אותי ולא אמרו סליחה, והיא עמדה על כך, שהילד יחזור והכל יהיה כרגיל. אז נאה דורש נאה מקיים... אני רץ לאכול
 

yaeli4

New member
מיכאל, לא ענית על השאלה...

רק סיפרת את סיפור חייך... לא שאני מזלזלת בו, הוא חשוב למדי, אין ספק, אבל כשפותחים שאלה לדיון, נהוג להתייחס לשאלה עצמה ולא להמחיש את התשובה מנסיון החיים, שהוא לכשעצמו חשוב וטוב שיבוא כדי לתמוך בתשובה הכללית, בסוף ההודעה. ושוב, מיכאל, אני לא מלמדת אותך איך לענות אבל קראתי וקראתי וקראתי את תשובתך ולא הצלחתי להבין מה אתה בעצם אומר לגבי מה ששאלתי. אתה מתחשבן, הילדים שלה, הילדות שלי, שלה קיללו, שלי רק כעסו וכו' וכו' וכו', זו לא הדרך. ואגב, וסליחה על ההערה, אבל בת הזוג שלך לא מוצאת חן בעיניי מרגע לרגע. המשפט: "הבנות שלך לא מעניינות אותי ולא שייכות למסגרת שלנו", הוא משפט כל כך מכוער, לא אימהי, לא נשי, בהחלט לא משפט שבא ממישהו שסובל מעודף טוב-לב... חבל. אולי תספר לה ותגלה לה, שגם הילדים שלה לא מעניינים אותך ולא שייכים למסגרת שלכם. נראה אותה אז.
 
אני גם חושבת כמוך

אין הבדל עם מי הילד נמצא ואת מי הוא מבקר. לא צריך להקשות בדרישות אך המינימום שצריך לקבל זה כבוד במקום זלזול. לא חלה שום חובה על הילד לאהוב את הזוג שלנו אך עליו להתנהג בצורה הולמת כלפיו וכלפי כולם.
 

oehhe

New member
אצלנו זה כך

להלן גירסתי על מצב העניינים אצלנו: כאמור: אני הצטרפתי לרולן ובנותיה, כולנו גרים בביתן שהיה שלהן שעכשיו אני מכנה אותו הבית שלנו. לי שלושה צאצאים שאינם דרים במחיצתנו, שניים עצמאיים ואחת חיה אצל אמא שלה, מפאת גיל הנערים אין הסדרי ראיה, איש הישר בעיניו יעשה. צדקו קודמי המלומדים בציינם את ההבדלים בין ילד שאינו ביולוגי אשר גר דרך קבע בבית מורכב בין ילד שאינו ביולוגי שבא רק לביקורים חטופים. זמן ההחשפות שלי לבנותיה היפות והחביבות של רולן הוא ארוך עשרות מונים מהזמן שאהובתי רולן נחשפת אל ילדי שלי. אכן, יש לי הערות על התנהגותן של בנותיה, לא תמיד עולה התנהגותן בקנה אחד עם הרגלי שלי, דבר זה סביר והגיוני, ובהחלט יש והיו לי הערות על התנהגותם של ילדי שלי, למי אין? אך בעוד לילדי שלי יכול אני להעיר בצורה חופשית ומיידית, אחשוב פעמיים, אתאפק מעט ואספור עד עשר לפני שאעיר לבנותיה. וגם אז, אני מתייעץ עם רולן האם להעיר ואולי בכלל כדאי שהיא תעיר. למותר לציין שכל הערה שלה שנובעת מבקשה שלי, מיד מזוהה ע"י הילדות כבקשה שלי, קשה להסתיר מפניהן. לדוגמא: בנותיה הורגלו להשאיר אחריהן שובל של חפצים שהיו בשימוש, כוסות שתיה, קנקן מיץ, מספריים, וכל חפץ אחר. נוהג היה בבית, שבעת ערב באורח פלא היו החפצים חוזרים למקומם. אין הדבר נובע מרוע לב חלילה או מזילזול, זה רק עניין של הרגלים קודמים. את תיסכולי מהתנהגות הבנות אני שומר לעצמי ושתף בו את רולן היקרה, אני מנסה לא לחשוף את הבנות לכך. לא תמיד קל לי, ואני יודע שגם בנותיה של רולן אינן מלקקות דבש מעצם המצאותי בבית. למשל, קשה להן לתפוס באיזו זכות אני מתערב בהחלטות על עיצובו של הבית, הן זה ביתן שלהן מאז ומתמיד. אחד הפחדים שלי הוא שבהתחלה, כמו בכל ההתחלות, הן משתדלות קצת יותר וגם אני כך, עם חלוף הזמן עלולים להתרבות ולהחריף החיכוחים עד לרמה שתקשה את החיים המשותפים. כשבאות בנותיי, זה תמיד לזמנים קצרים ביותר, ארוחה של שעה, או קפה קצר, מטבע הדברים שאין חיכוחים. אם רולן מעירה לי על בנותי, (והיא אכן מעירה) נושא הביקורת הוא על הדרך בה הן מתייחסות אלי. זהו, נגמרה לי הסבלנות לכתוב oehhe בתהליך גמילה מסוגריים
 

בונוסית

New member
יעלי הבנת אותי מצויין../images/Emo45.gif

כן. עד כמה שזה נשמע אפסורד, מיכאל, לפעמים אנחנו מחפשים לעצמנו דרמות בחיים. נראה לי יותר ויותר שסיפור האהבה שלך הוא סוג של דרמה. ואני מאוד מסכימה עם יעלי שהמשפט של בת זוגתך מזעזע וצריך להדליק נורות אדומות. ככול שאני חושבת יותר נראה לי באמת שהריבים בינכם אינם על הילדים אלא על השקפות שונות ,מערכות ערכים שונים והבולט יותר מכול מתוך סיפורך - יכולת נתינה שונה ופער בציפיות בינך ובין בת זוגתך. נראה לי שללא הילדים הייתם רבים על נושאים אחרים ובכול מקרה החיבור בינכם הייה דרמה אחת גדולה. לטוב ולרע שבזה. ולשאלתך יעלי- אני חושבת שהשוני הוא דווקא בציפיה ובסבלנות שיכול לתת ההורה ה"בונוסי". נראה לי קשה עד בלתי אפשרי לחיות ולגדל ילד לא שלך ועוד כאשר בד"כ מצטרפים לכך רגשות אשם איומום על כך שאינך אם ילדך (המצב של הגברים בחבורה). לנו הנשים "יותר קל". אני חושבת שאפשר לדרוש ממני לרמת סובלנות גבוהה יותר לילדו של בן זוגי כי אני מתראים אחת ל-X. כמו כן רמת הציפיות שלי תהייה נמוכה יותר מהם ואני לא הייה על תקן "שוטרת" כשיש לי כול כך מעט זמן איתם.
 

עלמה 3

New member
יעל ובונוסית ../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

יעלי, תודה שעזרת לי להבין..... ולך בונסית , מתנצלת על תגובתי... כנראה שלא קראתי בריכוז את תגובתך.. קראתי שוב ואכן הבנתי טופפפפפפפפפפפפפפ
 

b4icu

New member
ועוד פסיעה (גשר אחד רחוק מדי)

שלום אכן, כאשר לילדי שלי אני יכול להגיד הכל (ואני אומר), לילד של אי אפשר. גם כאשר בת הזוג הסכימה שזה חיוני (לדעתי זו טעות), הילדים לא קבלו את דברי יפה, בעוד אותה אמירה מצד האם עוברת שקט. לדוגמא: שכחת לכבות את האור בחדרך. בנוגע לשובל החפצים, אני מכיר את התופעה. זה כולל דלת ארון (מטבח או בגדים) שנותרת פתוחה לאחר שימוש, מגירה (כנ"ל) המים הקרים שלא חוזרים למקרר ומחכים לך פושרים, מתקן קוביות הקרח, כמובן כלי אוכל בכיור, על הרצפה בחדר, בגדים ומגבות בחדר האמבטיה ועוד. חינוך? עכשיו אני מגיע למטבח, ולא טוב לי שגם מלוכלך וגם יש כלים. אני מכין לי משהו, אוכל ו... אם אני משאיר גם את שלי (בכוונה) זה הכי גרוע! = מריבה. אם אני מנקה אחרי ומכניס את שלי למדיח, אז למה אתה לא מנקה כבר את הכל? ואם אני חוסך את שתי המריבות הקודמות, מנקה ומסדר את הכל, אני מרגיש רע! יצאתי פראייר, הילדים מנצלים את התכתיב של האם, אני משרת של ילדים לא מחונכים...ועכשיו באה בת הזוג (מה זה מאושרת לתת לי נשיקה) ואני לא רוצה. למה רע לי והיא חושבת שעכשיו הכל אידאלי! אז מי ניצח?
 

b4icu

New member
ועוד 2 סנט שלי לתבשיל...

שלום אחד הלקחים הקשים, הוא מעורבות במריבה של בת הזוג עם הילדים שלה. במריבה ה-1 עמדתי מהצד. הילד עלה לרמות שהאם חשבה שראוי היה שאתערב לטובתה ואבוא לעזרתה. לא כך חשבתי, אך היות והיא בקשה כל עשיתי במריבה הבאה (שלא אחרה לבוא). הילד והאם והאם שרגילים לדבר באופן די חזק ובוטא במריבות החליטו שגם אני במריבה וכל מילה נוסםת מיותרת. עם סוך הסערה, הילד והאם חזרו להיות כילד ואם. אני והילד לא! הדברים שנאמרו נותרו קשים ובלתי נסלחים... המסקנה: אל תתערבו בשום מריבה, גם אם הצדק ברור כשמש. ואל תבקשו מבן/בת הזוג להתערב, כי המחיר גבוהה ואינו שווה את חלקו בעסק. אם אני חושב על כך בקול רם, חלקו הארי מהמצב עכשיו, הוא התולדה של חלקי במריבה האחרונה.
 

b4icu

New member
אופס...

שלום לא קרה לשמחתי, וטוב שכך. הנושא לובן וטענתי שהייתי יוצא להגנת בת הזוג, כי לא מקובל עלי שהילדות ינהגו שלא במידת הנימוס והכבוד הראוי. יש פה גם חוסר קבלה. לא רק של בת/בן הזוג, אלא את הבחירה שלי! וזה בדיוק לתת לילד לבחור לך את הבת זוג... מנקודת מבט הגיונית, אי נקיטת עמדה, היא הסכמה בשתיקה למעשה הילדים! וזה הכי גרוע.
 

עלמה 3

New member
B4 בכוונה שאלתי אותך, את השאלה ../images/Emo35.gif

אתה מתברבר בדרך.... אני מקווה שאתה מסכים ל- אינטרקציה הזאת
המטרה שלי שפשוט תתבונן... והנה אתה עונה, אומנם תשובה חלקית... "... מנקודת מבט הגיונית, אי נקיטת עמדה, היא הסכמה בשתיקה למעשה הילדים !......." וכן, זה הכי גרוע... האם אתה חושב שהיא עשתה מספיק למען הקשר שלך ושל הילדים שלה ? ושוב ... תבחן היטב את המקום שאתה נמצא בו.... הבהרה: אני לא מעבירה כלפיך ביקורת או שופטת ....
 

b4icu

New member
על מה האמירה - תשובה חלקית...

שלום לא מבין למה תשובתי אינה מלאה וקולעת? ולהל"ן חידוד הנקודה: המצב הזה, של סיטואציה עם הילד של... כאשר היא ראשונית היא מאוד מביכה ותופסת אותנו די לא מוכנים. היא גם בד"כ מתרחשת בשלב ראשוני של הקשר, שבו הזיקה לזוגיות אינה במידה הנכונה בעוד מעמד הילדים מאוד חזק. כהורה, אתה פתאום נקרא להתמודד גם עם מצב גבולי, שלא תמיד ברור. מקרה המדרון התלול. העמדה בד"כ ננקטת, אחרי שבן הזוג מבהיר שזו הייתה הגזמה שאינה במקומה ואז סדיעבד, קוראים לילד לסדר. כך זה התחיל אצלנו. היא עמדה כאשר כל זה קרה בצד ולא ידעה מה לעשות. למרבה המזל (הרע) אחרי שאחד סיים, הגיע השני מהצבא (שישי בבוקר) והמשיך, מבלי שידע מה נאמר לפניו. ברגע מסוים קמתי, לקחתי את הדברים שלי והלכתי לרכב. היא באה אחרי והלכנו לים לדבר. שם הבנו מי צריך לעמוד איפה ומה אסור לילדים. היא חזרה ודברה איתם. עוד באותו יום, ההתנהגות שלהם נשנתה, בתשובות שלם לאם, ואז היא יצאה מגידרה, כאשר הבינה שיש לה בעיה אמיתית! ולא מקרה יחיד. הגדול (חייל), בכיר ילדיה, חטף מכות, היא אספה את החפצים שלה לתיק ואמרה להם שהיא באה אלי ועד שלא יתישרו, שיסתדרו לבד...אוכל, כביסה הכל... למחרת הדברים הסתדרו, הילד התקשר עם דגל לבן. זה החזיק יומיים. היא הבינה שפה צריך מעשה יותר קיצוני, והיא ארזה לילד את כל החדר (כולל התמונות מהקיר) והעבירה אותם לחצר בית אביו. הילד חזר בערב הביתה ועלה לחדרו, והיה בשוק. היא נסתה לדבר איתו, להעניש אותו, לריב איתו, לקבל אותו כמו שהוא, לתת לו, לא לתת לו, לקחת אותו לטיפול, לדבר עם אביו שיעזור, ואם שכחתי אז היא בטח עשתה רק שאני לא זוכר. הלכנו ביחד (ביוזמה שלה) לפורום, ישמנו, עשינו עוד 10 מפגשים, הלכנו גם לטיפול משפחתי, עזרה ושיחות במסגרת הפנימיה. את הסוף אתם יודעים. היא נתנה לי מנדט ל-"חנך" אותו, וזה אפילו עבד פעם או פעמיים עד שהוא הבין שזה מסוכן והתרחק. על מה כבודה מדברת כאשה ומופיעה בכרטיס כאיש?
 

yaeli4

New member
מיכאל, קצת כבוד כלפי באי הבית הזה!!

עלמה מנסה להבין אותך ולדבר בלשון נקייה. למה אתה ציני? למה המשפט: "על מה כבודה מדברת כאישה ומופיעה בכרטיס כאיש?" עלמה היא אישה בכל רמ"ח אבריה. וראיתי זאת במו עיניי... כנראה שנפלה טעות בכרטיס שלה וזה בר-שינוי, זה לא מכוון ולא בא משום מקום של התחכמות או חוסר יושר. ומה שהיא אומרת הוא ברור פה לכולם. אתה לא עונה לשאלות שאתה נשאל. תתחיל להיות ממוקד כי אתה מתברבר, מעייף וטוחן מים. כך לא בונים מערכת יחסים, כך מחרבים אותה. מיכאל, אנשים כאן רוצים להבין אותך ולעזור לך. לא זו בלבד שאתה מבקש עזרה ודוחף אותה ממך כשאתה מקבל, אתה גם מזלזל לפעמים. כבוד צריך לבוא מתוכך-פנימה ורק אז גם יכבדו אותך. תחשוב על זה, גם בקשר של המערכת המשפחתית המורכבת שלך...
 

b4icu

New member
סליחה?

צר לי יעלי אך לדעתי יש פה אי הבנה. 1. אני לא מכיר את הנפשות הפועלות כי אני עדיין חדש. כאשר מישהו עונה לי אני נכנס לראות מי זה (בכרטיס) עלמנה מופיע בכחול (גבר). זה די חשוב לי מי עונה (גבר או אישה). ואילו בתשובתה, מופיע כיתוב בגוף נקבה. עכשיו אני יודע, שזו גברת ולא אדון
(מילים ולחן - שלום חנוך). לא ברור לי למה הטענה שתשובתי זו לא עונה לשאלה? לדעתי עניתי ועניתי ממוקד. גם לא הבנתי כיצד נדחפת העזרה ממני והלאה. פשוט זה לא אני? (הוא לא ידע שהוא כזה (אריק אינשטיין) עד שכתבו עליו בעיתון... ואם כבר, אני משקיע די הרבה זמן וכוח נפשי לכתוב פה, אני מאוד תשדל, ואמירתך מוזרה לי. האם את רומזת לי, שאני מבזבז את זמני?
 

yaeli4

New member
חלילה.איני רומזת שאתה מבזבז את זמנך

אבל המילה הזו "כבודה", לעלמה, הייתה מתנשאת וצינית. לגבי התשובות שלך באופן כללי, אני חושבת שאני לא היחידה שמרגישה שאתה רק שופך ושופך את אשר על ליבך. אתה שואל ועונה לעצמך וכשנותנים לך כיוונים ושואלים אותך שאלות מבהירות, אתה לא מצליח להיות ממוקד. מיכאל, אני השתדלתי להסביר את עצמי כמיטב יכולתי. אין בידיי כלים יותר להסביר לך את כוונתי. אולי רולן או מישהו אחר בפורום ייטיב להבהיר אם עוד אנשים חושבים כמוני, או שרק אני טועה באבחנה שלי לגבי האופן שבו אתה מקבל עצות, שואל שאלות ונותן תשובות. תכף אולי ייכנסו עוד אנשים ויאירו את עיניי ועיניך.
 

עלמה 3

New member
רגע רגע - מורכב התנצל .....B4

בבוקר שלחתי הודעה מהמחשב של מורכב ושניתי את הכרטיס, מורכב לא שם לב... וכשגילה זאת התנצל מיד.... ביפור - מורכב הוא בעלי - כלומר בעלה של עלמה.... ועוד משהו קטן שצורם לי ... אתה מדבר בשם רבים...ממולץ.... לדבר בלשון יחיד...
 
שמור על המורל ועל השכל הישר שלך...

ופעל בדרכך יהיה הרגע אם בכלל לתקן או לחזק את צעדיך והבנתך כל אחד חש ומבין בדרכו כך לך מה שמתאים ואת השאר תזרוק רק אל תשפיע לרעה על הטוב אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות
 
למעלה