רוצה לחדד את מה שעלמה כתבה לביפור

[עלמה 3]

B4 חלילה, זו ממש לא כוונתי לזרות לך

מלח על הפצעים, אני מצטערת שאתה רואה את דבריי כך. וגם אין בכוונתי להעביר עליך ביקורת או לשפוט אותך, אני מביעה את דעתי ובקשתי את הסכמתך לאיטרקציה ומיכוון ששתקה הבנתי שאתה מסכים. על פניו , כנמצאת במשפחה מורכבת, אני לא רואה כל הבדל בין ובאיזה חזקה נמצאים... ויתכן שאם המפגש שלכם הוא פעמיים בשנה או ולא מוסדר וקבוע אז זה אכן נראה כמו ביקור של אורחים חולפים.... אני לא רואה בילדיו של בעלי כשהם מגיעים אליי כל שבועעים ופעמיים בשבוע - כאורחים שלי, זה מה שנקרא "אורחי קבע" לי מאד קשה לראות את ילדיו של בעלי כאורחים מן השורה... לאורחים אני יכולה להקציב זמן..אני יכולה לכבד אותם במה שאני רוצה ואני גם יכולה לא להזמין אותם ולא לקבל אותם.... ןאת ילדיו של בעלי, כן עם כל הקושי אני חייבת לקבל... א. בגלל הסדרי ראיה שנקבעו ע"פ הסכם ב. ברמה הרגישית של אבא וילדים שהם צריכים להפגש.. ילדים צריכים קשר עם אבא ואבא צריך קשר עם ילדיו.. אני מבינה מדבריך שאין קשר בין בנותיך ל- R זוגתך...?

 

[b4icu]

אין קשר!

שלום נכון, אין קשר. זה מאוד מקשה ויש פעילויות שאין מצב שנעשה ביחד. טיול למשל. עם בוא האביב אחרי שפסקו הגשמים יצאנו (R ואני לטיולים וכולם ללא ילדים). שלי לפחות קיטרו. עכשיו שאני לידן, רכב חדש, הן בחופש אני מתחנן שיקומו בשבת ב-8 ונסע... אבל אין עם מי לדבר. ילדים לא? עכשיו, זה אותו הדבר גם עם הילדים של R. אנחנו לא מדברים בכלל, ואין שום שינוי מזה חודשים. לפני עזיבתי את המגורים המשותפים, הייתה לי בעיה להבין למה כל כך קשה לי בכל מה שקשור בנתינה לילדים שלה, עד שהבנתי שמה שמפריע לי זה לא הנתינה שם, כי אם "אי הנתינה שלי לבנות שלי". אמירתך בהקשר הסדרי ראיה מתוקף הסכם של האב עם ילדיו, לא נשמע טוב. עושה רושם שגם אצלך אין "אהבת מרדכי" כי אם "אי שנאת המן"?

 

[עלמה 3]

תשמע, נראה לי שמאד קשה לך

ואני באופן אישי לא הייתי נשארת דקה אחת בזוגיות... הזאת. הביחד שלכם.. הוא בעצם לא ביחד- החוסר קבלה - אתה את הילדים שלה והיא לבנות שלך.. אם ישנם פעילויות שאין מצב שיעשו ביחד... אז איזה יחד זה. איפה השיתוף פעולה והשותפות... ואם אתה מזהה אצלך ומודה על אי הנתינה לבנותייך, אז כדאי לפעול מיידית ולעשות, הרי אף פעם לא מאוחר. ולגבי הסדרי הראיה מתוקף הסכם - למה זה לא נשמע טוב, גם כתבתי על הצד הרגישי בעניין של פגישות בן אב לילדיו. אם בחרתי להינשא לאדם שיש לו חבילה (קשה או קלה) אז גם אני צריכה לכבד אותו ואת החבילה שהביא איתו... לא כך ? ולא הבנתי איפה אני עושה רושם שאני לא אוהבת את ילדיו... תתפלא... אני בת אדם שמאד אוהבת , אני באה באהבה ומואהבת באהבה ובנתינה..... בפרט ילדים, חסרי ישע. ועל כן אני מתייחסת ומנסה להראות לך פאן אחר שתתבונן היטב מסביבך ואתה רק אתה תעשה את השינוי בחייך..

 

[b4icu]

עכשיו כבר לא ../images/Emo9.gif

שלום עלמה משעברתי, ואני קרוב לבנותי ורחוק מהבנים, זה אחרת. לטעמי, הילדות כמעט ולא נמצאות עבורי. אפילו אתמול התקשרה הקטנה (14) אבא אתה בבית אני רוצה לעלות יותר מאוחר. אחרי שעה שלא שמעתי ממנה, התקשרתי: אני צופה ב-TV אתקשר אחרי שהתוכנית תסתיים. הילדה לא התקשרה ולא באה... הגדולה לומדת נהיגה במקום עבודתי. כבר פעמיים הזמנתי אותה לצהריים והיא הבריזה לי ובגדול. גם לא אכלנו ביחד וגם כמעט ולא אכלתי בכלל. הערתי לה בעדינות שאם סגרנו, שתעמוד מאחורי זה. היום היא התקשרה ב-11, שאולי נאכל ביחד צהריים. כבר סגרתי עם R השבתי לה, והרגשתי עם זה בסדר. גם היא. היא הבינה, כי יש לה חבר (חייל) ותמיד הוא קודם... בשבת הייתי אצל R והילדות חגגו לי בבית. השארתי בית נקי ומלא בכל טוב והן באו נהנו והלכו. מצד שני, בזוגיות שלי זה 100% נטו. ובזוגיות זה נפלא. באותה שבת, יצאנו והינו בכיף בלי ילדים. הילדים עוד שנה מתגיסים והקטנים יותר עוד קצת וזהו. אני לא רואה אותם יוצאים אתנו לבילוי או כאילו...ואם לדבר על העבר, זה תמיד היה עם קיטורים: אבא, לא התיחסת אלינו רק ל-R או להיפך, R אמרה למה באתי, היית רק עם הילדות. אז אני או עם R או עם הילדות וכולן שמחות בחלקן. ושלה, לא אהבו שאנחנו ביחד, והעירו לה, מה פתאום הוא מחבק או מנשק. אני לא חייב להנות בחברתם, או הם בחברתי. ממילא יש להם חברים והם כמעט לא נמצעים. אז על מה המהומה... עבור המערכת הזו, זה כבר כנראה אבוד. אני וגם R לא רוצים לוותר עליה. בטח לא כי הילדים מכניסים טריז למערכת.