רוצה לשאול אתכם בכנות

[*יערית]

מה אומר לך ניצת../images/Emo24.gif

גדולה כמו תמיד! בהחלט מקבלת את השוני ובכל זאת יש מקום לכל אחד מאיתנו על הגלובוס הזה למרות "סטירות הלחי"

 

[avitalp]

../images/Emo39.gif

 

[1נתי 1]

../images/Emo140.gif והשאלות שלי

בדרך כלל יש אחד שרוצה יותר והשני פחות אז איך נקבע מינון הפגישות? נכון, הוא לא תמיד איתי ויש את הזמן לחברות שלי/ לחברים שלו אבל העיתון/החדשות זה חצי שעה

ואם יש צורך אז קוראים את העיתון אחר כך (ולפעמים עדיף גם בכלל לא) נכון שאם נחפגשים מידי פעם זה כעין זמן איכות אך האם זה לא פוגם בהיכרות האמיתית של האדם? ומה קורה מבחינת הילדים? איך הם מקבלים מערכת יחסים כזאת?

 

[יונה לבנה 1]

ילדים נתי

זקוקים בעיקר לדבר אחד,לראות את הוריהם מאושרים,זה נותן להם את כל הכח והביטחון בחיים. במקום להיות עסוקים במריבות של ההורים ובבחירה של צד,הם מקבלים את כל האהבה שבעולם כי אמא מאושרת ואבא גם.... כמובן שגם מערכות כאלו יכולות להתפרק ,אין ביטוח לאף אחד .....

 

[1נתי 1]

יונה - יש אי הבנה קטנה

יש את קשר הנסועין אבל יש את הילדים מהנישואין אני לא התכוונתי לילדים משותפים וקשר הנסועין אינו מונע יחסים גרועים /טובים עם האקס

 

[יונה לבנה 1]

../images/Emo140.gif

 

[avitalp]

התשובות שלי... ../images/Emo20.gif

(והן אך ורק מנסיוני האישי, כמי שחיה בקשר "ניסועין" קרוב לשנתיים, ובאושר רב...

)

מינון הפגישות לא נקבע מראש... אין ימים קבועים... וזה כל הקסם... הפגישות הן לא רק שלנו כזוג... יש גם פגישות עם כל הילדים, עם חלק מהילדים, עם המשפחות המורחבות שלנו, הכל לפי רצוננו ורצון הילדים...

ואם כבר נגענו בילדים - הם מקבלים את מערכת היחסים שלנו בטבעיות, ולכל אחד מאיתנו (בני הזוג והילדים) יש משמעות בחיי האחרים... הילדים שמחים עם הקשר, ופעמים רבות יוזמים פגישות בעצמם...

לא

העובדה שאיננו נפגשים מדי יום אינה פוגמת כהוא זה בהיכרות האמיתית שלנו זה את זו... יש לנו תקשורת מדהימה, אנחנו יכולים לדבר על הכל... כל אחד מאיתנו נמצא עבור השני כל הזמן... ולא רק כמטבע לשון... אני יודעת שיש על מי לסמוך והעובדה שאיננו מכבסים יחד את הגרביים אינה מעידה על טיב הקשר ביננו... לסיכום - המונח "זוגיות" הוא רק מסגרת... וכל זוג יוצק למסגרת הזו את התוכן המתאים לו... זוגיות אינה רק "נישואין" או "ידידות"... וזוגיות של "ניסועין" היא עוד גוון בקשת האפשרויות...

 

[ניצת שושן]

../images/Emo25.gif

 

[ניצת שושן]

אהבתי את השאלות שלך

והן נוגעות לדבר האמיתי לסיבה העיקרית שאני רואה בקשר נסועין את הקשר האידאלי עבורי. הילדים! אז נכון אנחנו צרכים לחשוב על עצמנו, הילדים יום אחד יפרחו מהקן ובכל זאת כל עוד שהם בקן אני מבחינתי רואה את טובתם לנגד עיני יותר מאשר את עצמי ולילדים הרבה יותר טבעי וקל לקבל מערכת יחסים שכזאת. מספיק שערערנו את עולמם כשהתגרשנו רבים מאיתנו גם שינו מקום מגורים ,סגנון חיים ועכשיו אחרי הזעזוע הזה שוב לטלטל אותם? להכניס אדם זר לחייהם? יותר מכך לרב גם יהיה צורך במעבר דירה ואז? שוב לעקור אותם מביתם? וחיכוחים ומריבות שהרקע להן הילדים... מן הסתם בודאי יקחו זאת על מצפונם... אני יודעת שמעלה כאן דברים לא קלים, אך גם יודעת שזו המציאות ואל לנו לטמון ראשנו בחול, כיוון שבמשפחה מורכבת הבעיות מורכבות מאוד

 

[אסתיהאחד]

זה ממשיך לחזק

את תחושתי שנישואין בגיל מבוגר כשיש הרבה מהילדי שלו ושלה יכולים לבוא בחשבון אחרי יציאת הגוזלים מהבית.ושוב איני מתכוונת לאלה שהולכחם להביא יחד ילדים לעולם

 

[אסתיהאחד]

רוצה לספר לכם

בן דודי הוא אלמן כבבן 57.לפני כ8 שנים פגש את חברתו לחיים ומיד העמיד דברים על מקומם וכמובן שהיא הסכימה.הוא נשאר בביתו והיא בביתה והם נפגשים פעם פה פעם שם ומבלים סופי שבוע יחד.יוצא להם משהו כמו יומיים לא להיות יחד באחד הבתים.לימים כאבור כשנה חברתו חשה בקושי וביקשה לשנות את ההסכם.עד היום הוא עומד על הסדר זה והיא מעוניינת קורת בית משותפת עם נשואין.הם חברים טובים.ילדיהם מקבלים את בני הזוג יפה.בן דודי אומר שנישואין גורמים לאישה לא להתאמץ להראות טוב ומקבע אותם.החופש האישי שלו יום יומיים בהם הוא לומד ופוגש בני משפחה ובכלל שומר על עצמאותו. הרי בזוגיות מאוחרת כבר לא מביאים ילדים נוספים.ואחרי שטעמנו את טעם החירות עם הזמן קשה לותר על החפש הזה.וגם על זוגיות אבל אולי פחות חונקת. ואל תתנפלו עלי כי אני פששוט חושבת בקול רם יחד אתכם

 

[avitalp]

../images/Emo39.gif

 

[הפרי האסור 2003]

אולי בגלל שעוד לא חוויתי מגורים

משותפים עם אנשים אחרים פרט להוריי אני משתוקקת וכמהה לגור עם בןזוגי. אני מאמינה שגם כך ניתן לשמר את הזוגיות. מילות המפתח הן מובן מאליו ושיגרה. אם לא נקח את הזוגיות שלנו כמובן מאליו ונמשיך להשקיע בה לפנק את בן/בת הזוג שלנו מערכת היחסים לא תיזנח וזה כבר מפר את השגרה. בכדי לא לשמור על שגרה שהיא איננה "מלהיבה" ניתן לעשות דברים שנעשו מלפני המגורים היחד. רק צריך להקדיש לזה תשומת

 

[אסתיהאחד]

אינני מדברת

על בחורה צעירה שלא חוותה מעולם נישואין .מדובר על מורכבים ובעיקר בגילאים הבם לא חושבים על ילדים.אינני חושבת שזוג שחושב להביא ילדים יכול להיות חסר אחריות ולא לתת לילד את שני הוריו תחת קורת בית אחת

 

[ניצת שושן]

../images/Emo45.gif

 

[פסימיות זמנית]

העליתי את הרעיון לדיון לא מזמן.

נדמה לי שרוב העונים לא התלהבו מהרעיון של מגורים נפרדים למעט ביפור. לצערי, אצלנו מגורים נפרדים לאחר היסטוריה של מגורים משותפים ותינוק משותף יתפרש ובצדק כפרוק החבילה. היות ואינני אורטותודכסית בנשמתי, דעתי היא שמגורים משותפים אינם מחוייבי המציאות להגשמת זוגיות. קשרי ניסועין אינם מעידים על כל בעיה בקשר רק על השונות שלהם ואני בעד. תחשבו כמה כייף לא לחלוק ויכוחים קטנים על ניהול הבית וגרביים מלוכלכים...

 

[פסימיות זמנית]

אורטותודכסית=אורתודוכסית.

יתפרש=יתפרשו.

 

[אסתיהאחד]

עם יש תינוק

והיחסים בינכם טובים אין הצדקה לדעתי לחיים בשני בתים נפרדים גם אם רבים על גרביים מלוכלכים

 

[פסימיות זמנית]

אסתי

המקרה שלנו קצת שונה. היחסים שלנו כבר לא כל כך טובים כפי שהיו....אנחנו מתגוררים עם שלושת ילדי בעלי מנישואין ראשונים + תינוק משותף והזוגיות שלנו כבר שחוקה לגמרי בגלל הנסיבות. בזמנו שקלתי את האפשרות לעבור להתגורר לבד עם התינוק שלי ושבן זוגי יגור לבד עם שלושת ילדיו. בינתיים הרעיון ירד מהפרק ואנחנו בודקים פתרונות אחרים.

 

[ליזי38]

תרשו לי

להוסיף משהוא. אני חושבת שכל אחד ואופיו, לי אישית לא היה מתאים לגור בבתים נפרדים. אני אוהבת את בני הזוג שלי קרובים אלי, מתעוררים איתי בבוקר, הולכים לישון איתי בלילה, רואים איתי טלויזיה וכ"ו. לחיות בבתים נפרדים היה נחמד בתחילת הדרך אבל מאוחר יותר הפך עבורי מעיק. וכשפיסטוק נוצר היה ברור שאנו ממשיכים לחיות ביחד והיה ברור שאין בכוונתינו להנשא (לפחות לא בשלב זה) אז אם זה נוח לבני הזוג לחיות בבתים נפרדים - אחלה, ואם מתאים להם לגור יחדיו - אחלה.