רוצה לשתף את הגיגיה של בחורה באמצע שנות ה20 לחייה
- פותח הנושא nivistory
- פורסם בתאריך
לגבי קפה
או יותר נכון קפאין.
אז יש אנשים שעושים דוקטורט שלם על זה.
אני אגיד שהוא מעלה קורטיזול. וקורטיזול מעלה סוכר ואינסולין וגורם להשמנה.
אז לדעתי, אני צופה שקפאין יגרום להשמנה. ואם סוכרתיים לא ישתו ממנו הם ירדו ברמת הסוכר.
זו תחזית כן. לא משהו שראיתי במחקר. אם כי האפקט יהיה קטן.
לגבי מוצרי חלב אז יש כאלו שזה יוצר אצלם אלגריות ואיכסה בבטן. ובכלל יש כאלו שמוצרי חלב יוצרים אצלם תגובה אינסולימית חריפה (אינסולין גבוה). יש מושג שנקרא אינדקס גליקמי - כמה המאכל מעלה סוכר ויש מושג שנקרא אינדקס אינסולימי - כמה המאכל מעלה אינסולין. שמה שמעלה סוכר מעלה גם אינסולין ולהפך. אולם יש מאכלים שלא מעלים הרבה סוכר אבל מעלים את האינסולין כמו שלחם מעלה. וחלבון מי גבינה מעלה מאד אינסולין.
כך שיש חלבון ויש חלבון. האינדקס האינסולימי של ביצה נמוך יחסית בעוד האינדקס האינסולימי של חלבון מי גבינה הכי גבוה מבין מאכלי החלבון.
או יותר נכון קפאין.
אז יש אנשים שעושים דוקטורט שלם על זה.
אני אגיד שהוא מעלה קורטיזול. וקורטיזול מעלה סוכר ואינסולין וגורם להשמנה.
אז לדעתי, אני צופה שקפאין יגרום להשמנה. ואם סוכרתיים לא ישתו ממנו הם ירדו ברמת הסוכר.
זו תחזית כן. לא משהו שראיתי במחקר. אם כי האפקט יהיה קטן.
לגבי מוצרי חלב אז יש כאלו שזה יוצר אצלם אלגריות ואיכסה בבטן. ובכלל יש כאלו שמוצרי חלב יוצרים אצלם תגובה אינסולימית חריפה (אינסולין גבוה). יש מושג שנקרא אינדקס גליקמי - כמה המאכל מעלה סוכר ויש מושג שנקרא אינדקס אינסולימי - כמה המאכל מעלה אינסולין. שמה שמעלה סוכר מעלה גם אינסולין ולהפך. אולם יש מאכלים שלא מעלים הרבה סוכר אבל מעלים את האינסולין כמו שלחם מעלה. וחלבון מי גבינה מעלה מאד אינסולין.
כך שיש חלבון ויש חלבון. האינדקס האינסולימי של ביצה נמוך יחסית בעוד האינדקס האינסולימי של חלבון מי גבינה הכי גבוה מבין מאכלי החלבון.
מינהרי,
אני לא בתחומ הרפואה. אבל בעידן האינטרנט, לכל אחד יש נגישות למאגרי מידע כך שאם אני מחפש מספיק מקבלים את המידע.
והמידע המופיע במאמרים מלמד שחלבון מי גבינה מיצר אצל עכברים תגובה אינסולימית חזקה יותר מאשר לחם לבן.
תראי במאמר הזה
http://www.nutritionandmetabolism.com/content/9/1/48
מצד שני יש גם מאמר על אינדקס אינסולימי של ביצה. ומבין החלבונים השונים הוא זה שמעלה אינסולין הכי פחות. תראי כאן:
http://ajcn.nutrition.org/content/66/5/1264.full.pdf
ועדיין צריך לסייג את הדברים כי המחקר הראשון בוצע על עכברים בעוד השני על אנשים בריאים, רזים ועמידים לאינסולין
אני לא בתחומ הרפואה. אבל בעידן האינטרנט, לכל אחד יש נגישות למאגרי מידע כך שאם אני מחפש מספיק מקבלים את המידע.
והמידע המופיע במאמרים מלמד שחלבון מי גבינה מיצר אצל עכברים תגובה אינסולימית חזקה יותר מאשר לחם לבן.
תראי במאמר הזה
http://www.nutritionandmetabolism.com/content/9/1/48
מצד שני יש גם מאמר על אינדקס אינסולימי של ביצה. ומבין החלבונים השונים הוא זה שמעלה אינסולין הכי פחות. תראי כאן:
http://ajcn.nutrition.org/content/66/5/1264.full.pdf
ועדיין צריך לסייג את הדברים כי המחקר הראשון בוצע על עכברים בעוד השני על אנשים בריאים, רזים ועמידים לאינסולין
קורטיזול
הוא הורמון הדחק. הוא מופרש שאנו בלחץ.
בתקופות עתיקות זה היה קורה שהאריה היה רודף אחרינו
בימינו, שאנו עייפים ובכל זאת נשארים ערים בלילה.
קורטיזול עושה הרבה דברים ובין השאר הוא מעלה סוכר ואינסולין.
עודף ממנו יותר השמנה. חוסר ממנו יוצר הרזיה.
בתסמונת קושינג יש עודף קורטיזול בגוף. התוצאה השמנה
תרופות מבוססות קוטריזול יוצרות השמנה (לדוגמא סטרואידים לדלקת ראות)
ובמחלת אדיסון בה יש מחסור בקורטיזול יורדים במשקל.
הוא הורמון הדחק. הוא מופרש שאנו בלחץ.
בתקופות עתיקות זה היה קורה שהאריה היה רודף אחרינו
בימינו, שאנו עייפים ובכל זאת נשארים ערים בלילה.
קורטיזול עושה הרבה דברים ובין השאר הוא מעלה סוכר ואינסולין.
עודף ממנו יותר השמנה. חוסר ממנו יוצר הרזיה.
בתסמונת קושינג יש עודף קורטיזול בגוף. התוצאה השמנה
תרופות מבוססות קוטריזול יוצרות השמנה (לדוגמא סטרואידים לדלקת ראות)
ובמחלת אדיסון בה יש מחסור בקורטיזול יורדים במשקל.
never give up
New member
אני דווקא לא מסכימה עם פיבונצי.
אך זאת על ידי היכרות עם עצמי בלבד.
 
בעבר התקפי האכילה שלי קרו לעתים תכופות, וכשניתחתי כל אירוע הבנתי שהאכילה מבעה מאחת (או יותר) מהסיבות הבאות:
1. הייתי עייפה פיזית.
2. הייתי מתוסכלת מכך שאני חיה במקום שלא טוב לי בו.
3. אכלתי מעט מדי במהלך היום, אז הרגשתי ש"מגיע לי פיצוי".
4. לא הייתי מאושרת בזוגיות.
5. כי אמרו לי שרזיתי.
6. אכילה חברתית.
7. געגועים לטעמים שמנעתי מעצמי.
 
כשאני מאוזנת רגשית (כמו בתקופה הזו), אני יורדת במשקל מבלי להתכוון - אוכלת רק כי אני רעבה, רק את מה שטעים לי ורק עד שובע.
כשאני ממוקדת במינוף עצמי, האוכל הופך להיות השרדותי בלבד.
אך זאת על ידי היכרות עם עצמי בלבד.
 
בעבר התקפי האכילה שלי קרו לעתים תכופות, וכשניתחתי כל אירוע הבנתי שהאכילה מבעה מאחת (או יותר) מהסיבות הבאות:
1. הייתי עייפה פיזית.
2. הייתי מתוסכלת מכך שאני חיה במקום שלא טוב לי בו.
3. אכלתי מעט מדי במהלך היום, אז הרגשתי ש"מגיע לי פיצוי".
4. לא הייתי מאושרת בזוגיות.
5. כי אמרו לי שרזיתי.
6. אכילה חברתית.
7. געגועים לטעמים שמנעתי מעצמי.
 
כשאני מאוזנת רגשית (כמו בתקופה הזו), אני יורדת במשקל מבלי להתכוון - אוכלת רק כי אני רעבה, רק את מה שטעים לי ורק עד שובע.
כשאני ממוקדת במינוף עצמי, האוכל הופך להיות השרדותי בלבד.
הגדרה קולעת יותר התמודדות רגשית עם רעב
יתכן מאוד שרק התזמון של האכילה השתנה בעקבות צרכים אלמנטרים
1. עייפות ידועה כמצב בו רוצים יותר אנרגיה = חוסר שינה גורר השמנה
אין בכך שום קשר לרגשות
2. תסכול אף הוא דורש אנרגיה להתמודד, גם שחקן שח שורף יותר אנרגיה במשחק
3. ברור שאכלת מעט מדי מנגנון הרעב מזכיר לך בהתניה כזו או אחרת
4. אהבה מרזה אבל בסוף נהיים רעבים
5. רזית רמת הרעב עולה - בלי קשר מה שאמרו לך (רק הזכירו לך שאת רעבה)
6. בחברה בד"כ קל לשמור כי כולם מסתכלים סימן שהיית רעבה
7. געגועים לאוכל הם בטוי לרעב
כשאנחנו מאוזנים ריגשית קל יותר להתנגד לתחושת הרעב
לכן לא האכילה ריגשית אלא ההתמודדות עםהרעב מושפעת ריגשית
אוכל השרדותי הוא לאכול כמה שיותר.בולמוס היא אכילה נורמלית ביותר מבחינת יצר ההשרדות
חונכנו לאכול ארוחות מסודרות כי האוכל מובטח לנו בכל ארוחה
בשעת חוסר שליטה או התעצבנות חוזרים לאינסטינקט החייתי שלאחדים מאיתנו זו נטיה גנטית דומיננטית
יתכן מאוד שרק התזמון של האכילה השתנה בעקבות צרכים אלמנטרים
1. עייפות ידועה כמצב בו רוצים יותר אנרגיה = חוסר שינה גורר השמנה
אין בכך שום קשר לרגשות
2. תסכול אף הוא דורש אנרגיה להתמודד, גם שחקן שח שורף יותר אנרגיה במשחק
3. ברור שאכלת מעט מדי מנגנון הרעב מזכיר לך בהתניה כזו או אחרת
4. אהבה מרזה אבל בסוף נהיים רעבים
5. רזית רמת הרעב עולה - בלי קשר מה שאמרו לך (רק הזכירו לך שאת רעבה)
6. בחברה בד"כ קל לשמור כי כולם מסתכלים סימן שהיית רעבה
7. געגועים לאוכל הם בטוי לרעב
כשאנחנו מאוזנים ריגשית קל יותר להתנגד לתחושת הרעב
לכן לא האכילה ריגשית אלא ההתמודדות עםהרעב מושפעת ריגשית
אוכל השרדותי הוא לאכול כמה שיותר.בולמוס היא אכילה נורמלית ביותר מבחינת יצר ההשרדות
חונכנו לאכול ארוחות מסודרות כי האוכל מובטח לנו בכל ארוחה
בשעת חוסר שליטה או התעצבנות חוזרים לאינסטינקט החייתי שלאחדים מאיתנו זו נטיה גנטית דומיננטית
never give up
New member
כפי שכתבת - טענותיך הן בבחינת דת,
ולכן אני לא מתכוונת להתווכח איתך על כך.
אני מאמינה במשהו אחר - לאכול כדי לחיות. האדם הקדמון - אם היה רעב והיה ברשותו אוכל - לא היה נשאר רעב, אלא אוכל. ואם לא היה ברשותו אוכל - היה תר אחריו.
לפיכך - כשאני רעבה פיזית - אני אוכלת.
כשאני רעבה רגשית, אני משתדלת להשביע את הנפש ע"י המזון המתאים לה - צחוק, מנוחה, הגשמה וכו'.
 
(ואם עייפות היא לא רגש, הייתי שמחה לדעת איך אתה מגדיר רגש),
ולכן אני לא מתכוונת להתווכח איתך על כך.
אני מאמינה במשהו אחר - לאכול כדי לחיות. האדם הקדמון - אם היה רעב והיה ברשותו אוכל - לא היה נשאר רעב, אלא אוכל. ואם לא היה ברשותו אוכל - היה תר אחריו.
לפיכך - כשאני רעבה פיזית - אני אוכלת.
כשאני רעבה רגשית, אני משתדלת להשביע את הנפש ע"י המזון המתאים לה - צחוק, מנוחה, הגשמה וכו'.
 
(ואם עייפות היא לא רגש, הייתי שמחה לדעת איך אתה מגדיר רגש),
תודה, אני מסכים להשלכות של המצבים ה"רגשיים"
רגש בעיני יכול להיות שמחה געגוע עדינות תוגה, משהו רוחני, עייפות היא חוסר ריכוז.
עצבנות או בלבול הם הפרעות - מצבים שפוגעים בשגרת החיים בכלל.
גורמים לנו לשכוח מטלות לעשות טעויות ובוודאי שאינם מטיבים את השליטה ברעב.
האסטרטגיה שלי לצאת מנקודת הנחה שיש רעב ברקע שאורב לנו ומנצל רגעי חולשה
מה גם שפיזיולוגית ולוגית נמצא שיש וצריך שיהיה מנגנון שכזה. כשהרעב בנטיה עודפת,
צריך לשמור ולהשמר מפניו. לעמוד בהצלחה גם במצבי בלבול שהרי לא נוכל להמנע מהם
בחיים האמיתיים.
רגש בעיני יכול להיות שמחה געגוע עדינות תוגה, משהו רוחני, עייפות היא חוסר ריכוז.
עצבנות או בלבול הם הפרעות - מצבים שפוגעים בשגרת החיים בכלל.
גורמים לנו לשכוח מטלות לעשות טעויות ובוודאי שאינם מטיבים את השליטה ברעב.
האסטרטגיה שלי לצאת מנקודת הנחה שיש רעב ברקע שאורב לנו ומנצל רגעי חולשה
מה גם שפיזיולוגית ולוגית נמצא שיש וצריך שיהיה מנגנון שכזה. כשהרעב בנטיה עודפת,
צריך לשמור ולהשמר מפניו. לעמוד בהצלחה גם במצבי בלבול שהרי לא נוכל להמנע מהם
בחיים האמיתיים.
never give up
New member
מובן שיש קשר!
השאלה היא מה קדם למה - הביצה או התרנגולת?
 
נפש בריאה גוררת גוף בריא או שאולי גוף בריא גורר נפש בריאה?
 
על עצמי אני יכולה לומר שזה עובד לשני הכיוונים, ולכן אני עובדת על כך שגם הגוף וגם הנפש יהיו בריאים.
הגוף - פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, טיפוח ונקיון, שינה מספקת וכו'.
נפש - צוחקת הרבה, לא מתעצבנת (שנים שלא התעצבנתי!), משאירה את הכעס לאחרים, גורמת לאחרים לצחוק, אוהבת, עושה דברים שמשרים בי רוגע (בישול ואפייה, קריאת ספרים, שטיפת כלים, הליכה איטית באוויר קריר של הבוקר...), מספקת ומגשימה את עצמי, שואפת ומממשת, חולמת ומגשימה - אין לזה סוף.
 
כשגם הגוף וגם הנפש בריאים, יש לי את החופש, הזמן והבחירה לעסוק בדברים קצת יותר גדולים - לימודים, עבודה, חיסכון לעתיד, זוגיות, משפחה, חברים...
 
עצה - רשמי לך במשך שבוע את חלוקת הזמן שלך ביממה - כמה שעות את ישנה? כמה שעות את מקדישה לעצמך? כמה שעות את משקיעה בסתם להעביר את הזמן? כמה שעות את משקיעה במשפחה? בזוגיות? בעבודה? בלימודים?
אולי זה יעזור לך לחזק את מה שאת חלשה בו.
כשאני שמתי לב שאני משקיעה לא פחות מ-8 שעות ביממה על התעסקות במשקל, קלוריות, תפריטים, מה אוכל וכמה אוכל, מתי אכלתי ולמה, בחיפוש פתרון הקסם הבא שיעזור לי לרזות וכו' - הבנתי שיש בעיה אמיתית וגדולה יותר - ובחרתי לטפל בה.
אני מאושרת לומר שהוצאתי את המשקל מהבית והוא בכלל לא חסר לי, שאני אוכלת בלי לחשוב ובלי לספור, שאין לי תפריט ושצמצמתי לאפס את הגלישה בפורומים של דיאטה, התחלתי לדלג על כתבות שמתיימרות להציג את "הדבר האמיתי שיגרום לכם לרזות" - ובאופן כללי הפסקתי להתעסק בכל התחום הרחב הזה.
התוצאה? הרבה יותר זמן ללימודים, זוגיות, שינה, פעילות גופנית, משפחה, בילויים ועוד.
 
לא אומר שנגמרו התקפי האכילה - זה קורה אך בתדירות נמוכה יותר ויותר. וכשזה קורה - אני מטפלת נקודתית בבעיה ואז אין רגשות אשמה שמאכילים את עצמם (ואותי).
 
אמרתי שהזמנתי את הספר "בעקבות התשוקה לאוכל" - קראתי אותו בשקיקה והבנתי. הבנתי איך לאתר את הבעיה האמיתית ולטפל בה. אני מציעה לך לקרוא אותו וליישם. זו עבודה, אבל לא עבודה קשה יותר מלחיות עם תסכול, חוסר ביטחון ותחושת נחיתות.
 
בוקר טוב
השאלה היא מה קדם למה - הביצה או התרנגולת?
 
נפש בריאה גוררת גוף בריא או שאולי גוף בריא גורר נפש בריאה?
 
על עצמי אני יכולה לומר שזה עובד לשני הכיוונים, ולכן אני עובדת על כך שגם הגוף וגם הנפש יהיו בריאים.
הגוף - פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, טיפוח ונקיון, שינה מספקת וכו'.
נפש - צוחקת הרבה, לא מתעצבנת (שנים שלא התעצבנתי!), משאירה את הכעס לאחרים, גורמת לאחרים לצחוק, אוהבת, עושה דברים שמשרים בי רוגע (בישול ואפייה, קריאת ספרים, שטיפת כלים, הליכה איטית באוויר קריר של הבוקר...), מספקת ומגשימה את עצמי, שואפת ומממשת, חולמת ומגשימה - אין לזה סוף.
 
כשגם הגוף וגם הנפש בריאים, יש לי את החופש, הזמן והבחירה לעסוק בדברים קצת יותר גדולים - לימודים, עבודה, חיסכון לעתיד, זוגיות, משפחה, חברים...
 
עצה - רשמי לך במשך שבוע את חלוקת הזמן שלך ביממה - כמה שעות את ישנה? כמה שעות את מקדישה לעצמך? כמה שעות את משקיעה בסתם להעביר את הזמן? כמה שעות את משקיעה במשפחה? בזוגיות? בעבודה? בלימודים?
אולי זה יעזור לך לחזק את מה שאת חלשה בו.
כשאני שמתי לב שאני משקיעה לא פחות מ-8 שעות ביממה על התעסקות במשקל, קלוריות, תפריטים, מה אוכל וכמה אוכל, מתי אכלתי ולמה, בחיפוש פתרון הקסם הבא שיעזור לי לרזות וכו' - הבנתי שיש בעיה אמיתית וגדולה יותר - ובחרתי לטפל בה.
אני מאושרת לומר שהוצאתי את המשקל מהבית והוא בכלל לא חסר לי, שאני אוכלת בלי לחשוב ובלי לספור, שאין לי תפריט ושצמצמתי לאפס את הגלישה בפורומים של דיאטה, התחלתי לדלג על כתבות שמתיימרות להציג את "הדבר האמיתי שיגרום לכם לרזות" - ובאופן כללי הפסקתי להתעסק בכל התחום הרחב הזה.
התוצאה? הרבה יותר זמן ללימודים, זוגיות, שינה, פעילות גופנית, משפחה, בילויים ועוד.
 
לא אומר שנגמרו התקפי האכילה - זה קורה אך בתדירות נמוכה יותר ויותר. וכשזה קורה - אני מטפלת נקודתית בבעיה ואז אין רגשות אשמה שמאכילים את עצמם (ואותי).
 
אמרתי שהזמנתי את הספר "בעקבות התשוקה לאוכל" - קראתי אותו בשקיקה והבנתי. הבנתי איך לאתר את הבעיה האמיתית ולטפל בה. אני מציעה לך לקרוא אותו וליישם. זו עבודה, אבל לא עבודה קשה יותר מלחיות עם תסכול, חוסר ביטחון ותחושת נחיתות.
 
בוקר טוב
מותר בהחלט לא להסכים איתי
רבים מחברי הטובים ביותר הם אוכלי פחמימות
מה שגיליתי שרבים בכלל לא מודעים לתזונה הזאת.
אז המטרה שלי זה לספר לאנשים מה התזונה הזאת.
לאחר מכן, כל אחד בוחר מה שמתאים לו.
ומה לדעתכם בחר לברון ג'ימס? (כן, הכדורסלן הטוב בעולם כיום שדיויד בלאט יאמן)
הוא בחר בתזונה שמוגדרת בכתבה המצורפת בכמוזרה:
http://sports.walla.co.il/?w=/175/2786219
" לא אכלתי סוכר, לא מוצרי חלב ולא פחמימות", סיפר קינג ג'יימס, "כל מה שאכלתי זה בשר, דגים, ירקות ופירות. זהו. ככה במשך 67 ימים".
לברון תיאר את הדיאטה כ"אתגר מנטלי", ואמר שהתנית שלו הייתה לעבור את הדיאטה הזאת במשך חודש אבל הוא החליט להמשיך לצרוך את התפריט הזה כי הגוף שלו הגיב טוב לשינוי. לברון לא סיפר כמה קילוגרמים הצליח להוריד ממשקלו, וענה בבדיחות "רזיתי קילו"."
מה שג'ימס מתאר זה פלאו (הוא רק שכח לתאר את השומן)
רבים מחברי הטובים ביותר הם אוכלי פחמימות
מה שגיליתי שרבים בכלל לא מודעים לתזונה הזאת.
אז המטרה שלי זה לספר לאנשים מה התזונה הזאת.
לאחר מכן, כל אחד בוחר מה שמתאים לו.
ומה לדעתכם בחר לברון ג'ימס? (כן, הכדורסלן הטוב בעולם כיום שדיויד בלאט יאמן)
הוא בחר בתזונה שמוגדרת בכתבה המצורפת בכמוזרה:
http://sports.walla.co.il/?w=/175/2786219
" לא אכלתי סוכר, לא מוצרי חלב ולא פחמימות", סיפר קינג ג'יימס, "כל מה שאכלתי זה בשר, דגים, ירקות ופירות. זהו. ככה במשך 67 ימים".
לברון תיאר את הדיאטה כ"אתגר מנטלי", ואמר שהתנית שלו הייתה לעבור את הדיאטה הזאת במשך חודש אבל הוא החליט להמשיך לצרוך את התפריט הזה כי הגוף שלו הגיב טוב לשינוי. לברון לא סיפר כמה קילוגרמים הצליח להוריד ממשקלו, וענה בבדיחות "רזיתי קילו"."
מה שג'ימס מתאר זה פלאו (הוא רק שכח לתאר את השומן)
never give up
New member
שאלת בקשה
לפי טענתך, פלאו היא התזונה הטבעית והנכונה עבור היצור האנושי, כלומר מצב קטוזיס הוא הוא הטבעי לגופנו.
יש לך מחקר מדעי מבוסס שמאשש את הטענה?
 
 
אגב, דוגמה היא לא הוכחה.
יש ספורטאי עילית טבעונים, והרי טבעונות שופעת דגן (פחמימה). טבעונים גם יורדים במשקל (מניסיון אישי).
האם זה הופך את הטבעונות להיות ה-תזונה הנכונה לאדם? ודאי שלא.
לפי טענתך, פלאו היא התזונה הטבעית והנכונה עבור היצור האנושי, כלומר מצב קטוזיס הוא הוא הטבעי לגופנו.
יש לך מחקר מדעי מבוסס שמאשש את הטענה?
 
 
אגב, דוגמה היא לא הוכחה.
יש ספורטאי עילית טבעונים, והרי טבעונות שופעת דגן (פחמימה). טבעונים גם יורדים במשקל (מניסיון אישי).
האם זה הופך את הטבעונות להיות ה-תזונה הנכונה לאדם? ודאי שלא.
דוגמא היא אכן לא הוכחה
זה באמת היה סתם כי קראתי על זה באותו יום.
ולגבי הוכחה, אז ראשית, אין שום הוכחה ששמן סויה, חיטה מהונדסת, דגנים, קטניות, הכל פרי חקלאות הוא תזונה טבעית ונכונה עבור בני אדם. למעשה, השמנים הצמחיים כמו שמן קנולה נמצאים בשימוש האדם 150 שנה בלבד.
שנית, תרשי לי להציג לך מחקר שנעשה בישראל. הוא בדק אוכלוסיות שהגיעו מ-"מקומות נחשלים" כמו תימן ואתיופיה. מסתבר שכאשר התימנים עלו לארץ שכיחות הסוכרת אצלם הייתה 0.6% סוכרת. בעוד 25 שנה לאחר מכן, זה כבר הגיע ל-12%. במילים אחרות, תוך 25 שנה, שכיחות הסוכרת עלתה מ-6 חולים על כל 10,000 ל-1200 על כל 10,000. ואם אני הייתי חוקר רפואי, הייתי רץ לתחקר את התימנים לדעת מה בדיוק הם אכלו שם בתימן והייתי רץ לתחקר את האתיופים המבוגרים. כי אם הייתי יודע, יתכן מאד שהייתי פותר את בעית הסוכרת. הנה קישור למחקר:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9436530
אז ברור לגמרי שתזונה ממקומות שהקדמה לא הגיעה אליה היא תזונה מצוינת. אני בחרתי לעצמי תזונה שמנסה להיות דומה כמה שיותר לתזונת האסקימוסים והמאסי שהיו בריאים יותר מהתימנים ומהאתיופים (לא היה אצלם סוכרת לא סרטן, לא בעיות לב, השמנה, והשיניים תקינות, למרות שהם לא יודעים מה זה מברשת שיניים ומה זה משחת שיניים. אכן, אין שום הוכחה כי זוהי התזונה המתאימה למין האנושי. אבל יש הוכחות כי שאנשים חולים חוזרים לתזונה הזאת, התזונה הזאת עושה דברים נפלאים.
כמובן, את ניסית את התזונה על עצמך וזה לא היה לך טוב. אחת מהשתיים, או שיש כאלו שהתזונה לא עושה להם טוב ואת אחת מהן. או שבהעדר הדרכה פשוט עשית דברים לא נכון.
זה באמת היה סתם כי קראתי על זה באותו יום.
ולגבי הוכחה, אז ראשית, אין שום הוכחה ששמן סויה, חיטה מהונדסת, דגנים, קטניות, הכל פרי חקלאות הוא תזונה טבעית ונכונה עבור בני אדם. למעשה, השמנים הצמחיים כמו שמן קנולה נמצאים בשימוש האדם 150 שנה בלבד.
שנית, תרשי לי להציג לך מחקר שנעשה בישראל. הוא בדק אוכלוסיות שהגיעו מ-"מקומות נחשלים" כמו תימן ואתיופיה. מסתבר שכאשר התימנים עלו לארץ שכיחות הסוכרת אצלם הייתה 0.6% סוכרת. בעוד 25 שנה לאחר מכן, זה כבר הגיע ל-12%. במילים אחרות, תוך 25 שנה, שכיחות הסוכרת עלתה מ-6 חולים על כל 10,000 ל-1200 על כל 10,000. ואם אני הייתי חוקר רפואי, הייתי רץ לתחקר את התימנים לדעת מה בדיוק הם אכלו שם בתימן והייתי רץ לתחקר את האתיופים המבוגרים. כי אם הייתי יודע, יתכן מאד שהייתי פותר את בעית הסוכרת. הנה קישור למחקר:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9436530
אז ברור לגמרי שתזונה ממקומות שהקדמה לא הגיעה אליה היא תזונה מצוינת. אני בחרתי לעצמי תזונה שמנסה להיות דומה כמה שיותר לתזונת האסקימוסים והמאסי שהיו בריאים יותר מהתימנים ומהאתיופים (לא היה אצלם סוכרת לא סרטן, לא בעיות לב, השמנה, והשיניים תקינות, למרות שהם לא יודעים מה זה מברשת שיניים ומה זה משחת שיניים. אכן, אין שום הוכחה כי זוהי התזונה המתאימה למין האנושי. אבל יש הוכחות כי שאנשים חולים חוזרים לתזונה הזאת, התזונה הזאת עושה דברים נפלאים.
כמובן, את ניסית את התזונה על עצמך וזה לא היה לך טוב. אחת מהשתיים, או שיש כאלו שהתזונה לא עושה להם טוב ואת אחת מהן. או שבהעדר הדרכה פשוט עשית דברים לא נכון.
רק הערה
אם התמנים שעלו מתימן יחזרו לאכול את התזונה שהיתה בארץ המקור, ואז אחוז הסכרתיים ירד חזרה, ניתן יהיה להוכיח שמדובר על תגובה לשינוי באוכל.
כמו שאתה אמרת, לחץ יכול ליצור עליה במשקל, ובישראל יש הרבה יותר לחץ מבמקומות אחרים, בוודאי שיותר מאשר במקומות הכפריים שממנו הם באו. לכן, יתכן שדווקא הלחץ הוא הגורם.
אם התמנים שעלו מתימן יחזרו לאכול את התזונה שהיתה בארץ המקור, ואז אחוז הסכרתיים ירד חזרה, ניתן יהיה להוכיח שמדובר על תגובה לשינוי באוכל.
כמו שאתה אמרת, לחץ יכול ליצור עליה במשקל, ובישראל יש הרבה יותר לחץ מבמקומות אחרים, בוודאי שיותר מאשר במקומות הכפריים שממנו הם באו. לכן, יתכן שדווקא הלחץ הוא הגורם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.