"רטיטות החדר מפנות מקום לקצב ליבי"

Nova5

New member
"רטיטות החדר מפנות מקום לקצב ליבי"

כבר כמה ימים, למעשה מיום שישי, אני רוצה לדבר על נושא, שנראה לי חשוב גם לג'קו וגם לפורום... איך ששמתם לב, אנחנו בסוף ינואר, ז"א - 16 שנה ממלחמת המפרץ, 16 שנה מאז שנפטר אבא של ג'קו... אני כמעט בטוחה שתאריך הנכון - יום שישי שעבר, לא הצלחתי לברר את זה עד הסוף... אז ג'קו, אם טעיתי ואתה קורא את זה - סלח לי, ומי שיודע תאריך המדויק - תקנו אותי. בגלל חשש לטעות, חיכיתי, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם: "קר קצת מאוחר גם אם נגמר לא זה לא משנה דבר" למה זה חשוב לנו, לפורום ? למה אני מרגישה חופשי לדבר על נושא כל כך פרטי? כי, קודם כל , יש לנו אישור עקיף מג'קו - בכל ראיון רציני איתו הוא סיפר איך מות אביו השפיעה עליו. כי נושא הזה - חיים ומוות - לא יכול להשאיר מישהו אדיש כי, לדעתי, באותו לילה הנורא, שאבא של ג'קו קיבל דום לב והתמוטט לו בידיים , למעשה נולד ג'קו אייזנברג, שאנחנו כל כך אוהבים וקשורים אליו - יוצר, משורר ואף פילוסוף. ודאי כישרון שלו היה פורץ בכל מקרה ובכל תנאי, אולי בתחום המדעים, כי היה ילד מחונן, אולי בתחום הרפואה, (כולנו זוכרים איך טיפל באודי הפצוע), אולי הוא היה פסנתרן, מבצע יידוע, אולי צייר בתחילת דרכו...אולי. אבל לזמן יש רק כיוון אחד, ולכן כל כך חשוב לנו את היום הזה... אני מזמינה כאן, בשרשור הזה לדבר על חיים, על מוות, על המצבים שלא ניתן להשפיע עליהם, אבל ניתן לצאת מנצחים מהם וכמובן על ג'קו. "ואור זה משכתוב מה שצריך גם אם נפגש בסוף למעלה קר ותיכף אשוב גם אם נגמר לא זה לא משנה דבר..."
 

Karina85

New member
יש פתגם כזה...

שאנשים מתכננים ומתכננים, ואלוקים צוחק מלמעלה. ולמי שמדבר אליה יותר: "I sit and talk to God, and he just laughs at my plans..." אף אחד לא יודע מה הגורל, לאן החיים יקחו אותו... מה שבטוח, זה שמה שצריך לקרות קורה... ואתה תגיע אל הכיוון שאתה צריך להגיע אליו... יש את הסרט "דלתות מסתובבות" שמדבר על כמה שכל דבר קטן יכול לשנות את כל מהלך החיים... ברמה של לפספס רכבת או לתפוס אותה... (בטח כולכן מכירות, ואם מישהי לא - חור בהשכלה... לגשת לסניף בלוקבאסטר הקרוב) אבל מה - בסוף מה שצריך לקרות קורה. אותי תמיד מעניין לחשוב איך החיים שלי היו נראים אם הייתי עושה החלטה אחרת.לדוגמה, אם הייתי בוחרת ללכת לבי"ס אחר... אם הייתי משתבצת לתפקיד אחר בצבא... איזה אנשים היו נכנסים לי לחיים אז? מה היה קורה? ואיך כל מיני דברים שקרו לי בחיים השפיעו עליי מבחינה נפשית? האם הייתי גדלה להיות אדם אחר בנסיבות אחרות? (ואני לא אפרט כאן כי זה אישי, ומקווה שהכוונה מובנת) אין לפילוסופיות האלה סוף... ואני, בדיעה של להפיק את המיטב מעצמך, לעשות כל מה שאפשר, כי עדיף להצטער על דברים שעשינו מאשר על מה שלא (בדר"כ)... להתפלל הרבה ולקוות שבורא עולם יוביל אותנו לדרך הנכונה... אדם גם לא תמיד יודע מה טוב ומה לא, בגלל זה אני תמיד אומרת "שיתגשמו משאלותיך לטובה"... כי לכו תדעו לאן כל דבר מוביל... ולסיום, והכי חשוב - למצות כל רגע בחיים, ולשמור על עצמינו ועל האנשים שאנחנו אוהבים, כי זה הכי חשוב. וג'קו, שאין ספק שאותו אירוע טראומתי בטח עיצב את כל מה שהוא היום, גדל להיות בחור מקסים ומוכשר, שאנחנו מאוד אוהבות... וסליחה ג'קו גם ממני על שאנחנו מעלות את הנושא... אהבה, בריאות ואושר
 

Karina85

New member
ועוד משהו...

תמיד כשאני מתוסכלת/עצבנית/לא מרוצה, יש משפט אחד שמכניס אותי לפרופוציות: "ברוך השם אני נושם".
 

thr7

New member
הבנתי ממה חששת, אכן נושא כבד

יש המון מה לכתוב , אנילמשל צריכה לחשוב מה כן ואם בכלל, הרי בעצם כולם כבר נכנסים לבדוק את הנעשה כאן(הילדים שלי) אז נראה, בנתיים לילה מצוין.
 

shongold

New member
"לא משנה דבר" מבחינתי זה השיר

העוצמתי ביותר והנוגע ביותר והעמוק ביותר - ולמרות ששיך לג'אמוס - זה ג'קו - מדהים אותי שחברת אותו למחשבה שלי ולקורות אותו - לנושא שהבאת. כמו שהדהים אותי וחבר אותי אליו כששר "הייתי בגן עדן" שכתב אהוד מנור ז"ל כאילו כתב על החיבור של ג'קו לאביו בצאת נשמתו והוא איתו בהתמזגות - ונפילתו ארצה לאחר 'נטישת' אביו. ואפשר גם החיבור הענק בין שני האישיות הללו אב ובנו. כאשר האב משקיע את ה כ ל אבל הכל בבנו הקטן והיחיד, ונותן לו אהבה בלתי אמצעית ללא תנאי עם כל הנשמה והלב. אב שהיה לו אז בשנים ההם אבא חבר רע ידיד מלאך מורה והאוהב הכי גדול שהכיר בכל ימי חייו - שחי את חייו עבור ילדו הקט. וכאשר נקטעה נשמתו של הבוגר, הצעיר התרסק והתחבר מחדש אבל היה לאחר. חוברת לך במסקנה של היוולדות מחדש בגיל 10. יש ג'קו עם אישיות אחת - שונה לחלוטין ממה שהיינו מכירים אלמלא אותה טרגדיה, ויש ג'קו עם האישיות אותה אנו מכירים ואוהבים ונמשכים. משהו עדין רגיש טוטלי אמיתי כנה עצוב מצחיק, עם עיניים ענקיות מדברות נוגות עם חוסן שבירות שחי עבור המוזיקה המילים השירה - האומנות שלו - בלי אלה - אין לו קיום. חושבת שהחיבור שלי אליו - אל ג'קו נובע מאמיתות אלה - אני שמחוברת לאמנים כמו איינשטין חנוך רביץ אלברשטיין וארצי גם, ויש עוד כמה אבל הרבה אחרי - דבקתי בזמר צעיר שרק 'נולד' - עד היום אני תוהה על כך. מבינה ולא מבינה. כנראה באמת בגלל הטוטליות שאי אפשר היה שלא להבחין בה. אבל לא רק הטוטליות אלא משהו עמוק רחב אמיתי נוגע מרטיט. נשמה של משורר ונשמה של מוזיקאי שחברו יחדיו לדור בכפיפה אחת בתוספת של מבצע שאין שני לו כיום כל מילה כל הברה נשקלת תוך כדי שירה ומקבלת את המשמעות המחודדת ביותר, ואני מחוררת בו. לא יכולה להשוות אותו עם אף אחד אחר כי הוא לא בר השוואה לדידי.
 
נכנסתי לקרוא כאן אחרי שעבדתי

כל הבוקר והייתי מנותקת פורום וגם חדשות לצערי... כמה רלוונטי ונורא כאחד להעלות את נושא המוות... אחרי מה שקראתי על הפיגוע באילת מקבל הנושא מימד נוסף... שון, אין מילים קראתי את מה שכתבת ואחד לאחד מסכימה עם הכל... מוות של אדם יקר מותיר כל כך הרבה צלקות ומשנה במקרים רבים את נקודת המבט שלך על החיים... אני משוכנעת שהמוות אצל ג'קו שינה הרבה, בפרט כאשר זה מתרחש בגיל כל כך צעיר... התיאורים שלו צימררו אותי.... העובדה שראה את הנשמה של אביו יוצאת ממנו והיכולת להבין בגיל כל כך צעיר את מה שאנשים חווים ומבינים בגילאים מבוגרים יותר, כמו שתיאר בכתבה, עיצבו את חייו... יכול להיות שהיה בוחר במסלול אחר בחיים, אבל יכול להיות שהיה בוחר להיות מוסיקאי בכל זאת, מה שבטוח שצלקות העבר תמיד נשארות והן אלה שעיצבו את מה שהוא היום... העומק הזה שיש במוסיקה שלו במילים שלו ובקול שלו הוא (ובינתיים קיבלנו רק דוגמית ממה שיש בו) חלק מזה, חלק מצלקות העבר... אוףףףף יום עצוב
 

shongold

New member
זואי כשנודע לי על הארוע באילת

מייד התחבר לי לנושא שהועלה כאן אתמול בלילה וקבל תנופה היום וכן..כמה רלוונטי. אפשר היה לומר במדינה ששגרת חייה נורמטיבית - איזה צירוף מקרים, אך לצערנו הנורמטיבי שלנו הוא אנ-נורמטיבי במדינות אחרות. בהמשך לדבריך - "ראה את נשמת אביו יוצאת ממנו" - והיכולת להבין ולקבל תובנות עוצמתיות במובן זה שיש ואנשים שעד סוף ימיהם לא חווים - לא ברמה הזאת. הגמר על הבמה האמא המייבבת מספרת שבקשה והתפללה והתחננה בפני ..האב על מנת שיזכה - ובכי ההתמזגות שלהם לכאב שבחסר - הכה בעוצמות מול כל עם ישראל. לא יכול להיות דבר חזק מזה - על מנת לאפיין את שעבר על המשפחה הספציפית הזאת -וההשלכות שנבעו מכך - על כל הנוגעים בדבר!
 

שונית 7

New member
שון אני רק שואלת איך כולם לא ראו

קלטו את מה שאנו חשנו לגבי ג'קו ומשפחתו?? האדישות ושנאת החינם כבשו כל חלקת רגישות שיש לאנשים? אני שואלת ודומעת מתערבת רגשות של השיחות שלנו אתמול והיום והפיגוע באילת!!!!
 
שון ושונית, זה כל כך נכון...

במקום להזדהות עם כאב של משפחה שאיבדה את אחד מיקיריה... להבין את הכאב הזה שאב לא נמצא בחיים ברגע כל כך חשוב עבור בנו, התעסקו בשטויות וקטנות... בקיצר, מקווה שכל מי שהתעסק בשטויות וקטנות קורא כאן כדי להבין... וכמו שנאמר: המבין מבין... איך אני נובה???
 

Karina85

New member
גם אני מקווה...

אני מניחה שהכל היה תלוי בעיתוי... TIMING IS EVERYTHING... אנשים חיפשו על מי להוציא את התסכול מהמלחמה...
 
אכן נושא כבד ואישי מאוד.. ../images/Emo7.gif

כתבתי תגובה ונעלמה לי באמצע , מה שרציתי לומר, שהנושא שהעלת באמת כבד, אין לנו מושג על התאריך של האזכרה, מה שגם שכולנו שאבנו מידע כזה ואחר מהכתבות והתוכנית ובטח לא שוחחנו (או נשוחח) על העניין עם ג'קו.. זה נושא אישי מידי וכואב מידי ,את לא חושבת? גם בתוכנית כשדיברו על העניין סבתו ואמו אמרו שקשה לו לדבר על העניין אז למה לפתוח את זה ועוד אנחנו- עם כל הכבוד, אנשים יחסית זרים לו (וכתיבה בפורום ומספר הופעות שהייתן עוד לא נותן לגיטימציה לדון בחייו בפן האישי ומאוד כואב הזה, עדיין לא..) ובכלל נושא מוות ברר, רק יום חמישי הייתי באזכרה ומקרים ששמעתי לאחרונה ,טו מאץ בשבילי..
 
תודה ממי.. פשוט מדכא לתחילת שבוע

להתחיל לחשוב על חיים ומוות..
איך הולך השיר.. "בסוף תגור בבית מבטון ואלוקים ישכיב אותך לישון.."
טוב די נעביר נושא, אני מקווה שהלימודים מתקדמים אצלך טוב ב"ה לפחות אם לא הופעות..
 
למעלה