רילוקיישן

[Brave Spirit]

אבל אז לא היה הכל כל כך ירוק מסביב

 

[KallaGLP]

באזור מפרץ סן פרנסיסקו יקר בטירוף!

אנחנו ברחנו משם לפני שנה וחצי ועברנו לאזור סיאטל, והרגשנו שאנחנו עוברים לגן עדן אחרי גיהנום, וזאת אף על פי שגם אזור סיאטל נחשב יקר יחסית ליתר ארה"ב. עמק הסיליקון לדעתי אחד המקומות היקרים והדוחים עלי אדמות. גרנו שם 3 שנים והרגשנו איך המחירים עולים לנו מול העיניים כשהתשתיות מתפוררות. אין מצב שהיינו ממשיכים לגור שם אף על פי שההכנסות היו יפות. אסור גם לשכוח שלא כולם אנשי הייטק עם משכורת של אנשי הייטק, ואפילו לחלק לא מבוטל של אנשי הייטק ממש קשה לחיות שם.

 

[משקיע בנדלן]

את יכולה לפרט את הקשיים?

כתבת בכמה מקומות על קשיים אבל לא נתת דוגמאות. אנחנו עשינו מהלך כזה לפני כ 15 שנה, היינו שנתיים וחצי בקוניטקט, ולא זכורים לי קשיים גדולים. יש כל מיני בעיות לוגיסטיות כמו לעשות ביטוח לאוטו בלי עבר ביטוחי, לשכור בית בלי דירוג אשראי ודברים כאלה. אבל הם מאפיינים בעיקר את החודש-חודשיים הראשונים ולכל דבר נמצא בסופו של דבר פתרון.

 

[זה מה יש10]

קשיי הסתגלות בעיקר.

הקשיים הלוגיסטיים מסתדרים אחרי מספר חודשים...
מעיק ככל שיהיה, זה די מוגבל בזמן.
אבל בנסיעה עם הילדים זה יותר מורכב.... להכניס אותם לבתי הספר, שפה חדשה, תרבות חדשה....
לרוב יש קשיים גם בגזרה הזוגית כשאחד (זה שמטעמו הרילו) חייב , לפחות בהתחלה, לשים גז בעבודה ולהשקיע בטירוף.
בעוד השני (זה שמתלווה, ולרוב הופך ביום אחד מאדם עובד ופרודוקטיבי ל- Rat Mall בעיקר...) מבודד, ומחפש את עצמו ומצפה לתמיכה של השני...

שוב, איכשהו אמירה על זה שיקר שם (כשהכוונה היא לאיזורי משיכת ההיי טק. אולי לא רלוונטי לשואל שמסתבר שהוא לא הייטקיסט.. אולי מנהל איזור עגלות מכירת מוצרי ים המלח במונטנה.... לא יודעת) ולא מתעשרים מזה הפכה לכאילו זו לא חוויה טובה.

אז חוזרת שוב. זו חוויה משפחתית חזקה ומדהימה- כשיש משפחה חזקה ומדהימה.

אגב, אני חולקת תחביב עם הניק שלך, ומכירה היטב מניסיוני האישי כמה ארה"ב יכולה להיות טובה למשקיע הישראלי... העניין הוא שמעולם לא שקלתי לגור באיזורים בהם קניתי (בעיקר אריזונה בימים הטובים...)

 

[משקיע בנדלן]

הוא ממש לא מוכר בעגלות

אני מתכתב איתו בפרטי. מניח שאם היה רוצה לחשוף מה הוא עושה, היה חושף בעצמו. אבל ההערות הארסיות שאתם כותבים לו פה, ספק אם זה גם יקרה. אומר רק שזה הכי רחוק שאפשר ממה שאת כותבת ואת באמת צריכה לחשוב פעמיים לפני שאת מגחכת על אדם שאת לא מכירה.

כשהייתי זה שהתלווה לנוסעת הראשית, הסתדרתי מצויין. מצד שני אני לא מכנה אנשים שאינני יודע עליהם שום דבר מוכרים בעגלות ואולי בגלל זה השתלבתי שם מצויין, מצאתי בקלות עבודה ויצרתי חוג חברים קרוב ואיכותי. לכן גם החוויה כולה הייתה מאד חיובית מבחינתי.


לגבי הניק שלי, אני מסתדר מצויין מבחינה עסקית, תודה.

 

[זה מה יש10]

אני שמחה שאתה מסתדר מצויין מבחינה עסקית

למרות שלא זוכרת שהנושא עלה באיזושהי הודעה פה....... (למעט זה שציינתי שאני חולקת איתך חיבה לנושא.... גם זה נחשב הערה ארסית?)

אין לי שום כוונה לגחך על הבן אדם, והשימוש במושג מוכר בעגלות לעומת היי טק בא בכוונה של כביכול להקיף את כל ריינג' העיסוקים האפשרי...... בדיוק בגלל מה שאמרת- שאין לי מושג על מה מדובר (פרט לכך שזה לא היי טק...).
אני מתנצלת מאוד אם נפגעת בשמו או שהוא נפגע מזה, זו לגמרי לא היתה הכוונה.....

בכל מקרה, אני לא משתייכת לשום "אתם" , אני כותבת רק בשם עצמי, והנטייה שלי היא אף פעם לא לפגוע ולהעליב בן אדם (המקסימום זה לענות מגעיל למישהו שכתב אלי בצורה מגעילה... אבל זה לגמרי לא המקרה פה)

 

[KallaGLP]

יכולת להשתלב מהר בעבודה רק עם עברתם על ויזת L,

כלומר שאשתך עברה מחברה בישראל חברה אם/בת/אחות שלה בארה"ב (אלא אם כן עברתם עם אזרחות/גרין קארד, שזה לא המצב של פותח השרשור). בהנחה שעברת עם ויזת L, אם זה היה לפני שטראמפ עלה לשלטון, סביר שהצלחת לקבל אישור עבודה תוך 3 חודשים ולמצוא עבודה, במיוחד אם יש לך מקצוע מבוקש בארה"ב שאינו דורש הסמכה מקומית. אבל אצל רבים זה לא כך. כיום, אגב, אפילו להוציא אישור עבודה למי שזכאי לוקח יותר זמן, ובכלל יש סחבת ועיכובים בכל תהליכי ההגירה.
אם מדובר במעסיק חדש בארה"ב, הוויזה שהוא כעובד יקבל לא תאפשר לבת זוגו לעבוד כלל, וגם לא להוציא אישור עבודה. הדרך היחידה עבורה אי פעם לחדור לשוק העבודה בארה"ב היא אם המעסיק התחייב להוציא לעובד גרין קארד ואכן גם מקיים את הבטחתו (דבר שלא תמיד קורה, וגם אם כן - הרבה פעמים התהליך מתחיל רק כעבור שנים). היות שכיום תהליך הוצאת גרין קארד, גם אחרי שהחל, נמרח על פני תקופה ארוכה בהרבה מבעבר, אפילו במקרה שיתחילו אותו מיד כשהם ינחתו בארה"ב, זה עלול לקחת שנים עד שהיא תקבל אישור לעבוד בארה"ב.

 

[KallaGLP]

*אם עברתם

 

[alongrin]

אתה מדבר מנסיון?

כי אני כן.
ברילוקיישן שאני עשיתי היה חסר רק שטיח אדום שיפרשו אותו בשבילנו למרגלות המטוס.
החברה דאגה לכל מ-א' ועד ת', כולל משכורת מכובדת, חברה שעזרה לנו לבצע את הרילוקיישן ומענק התאקלמות מפנק.
בכל זאת השנה הראשונה וגם השניה לא היו קלות גם לי וגם לבני משפחתי.
מי שחושב שבארהב מלקקים דבש חי בסרט למרות שהחיים זולים שם בצורה משמעותית.

 

[skickers]

כן, אני מדבר מניסיון

עברתי את זה פעמיים, פעם כילד ופעם כמבוגר ובשתי הפעמים היה מוצלח מאד לכולם. וגם לרוב מי שהכרתי.

 

[זה מה יש10]

לאיזה כולם היה מוצלח ברילו שעשית כרווק?

בכל מקרה, אף אחד לא אומר פה שזו לא חוויה מוצלחת.
גם אם קשה וגם אם לא חוזרים עם ערימות של כסף זו חווית חיים מאלפת שלדעתי לכל אחד כדאי לעבור לפחות פעם בחיים (במבוגר . כילדים כבר אבוד לנו...)

אבל פה בשרשור מתייחסים לנושא בתוך הקונטקסט שהציג פותח השרשור.... של זוגיות מפוררת בואך לא קיימת...

 

[Brave Spirit]

תודה על התשובה

לא עושה את זה בשבילי, עושה את זה בשביל כולנו. חלמתי שהילדים שלי יחוו את מה שאני חוויתי כילד ונער בארה"ב. בכל מקרה אין לי עניין לפנות לטיפול זוגי. אולי הסיפור הזה שם לי ראי מול העיניים והבנתי כמה שהתרחקתי מהחלומות והשאיפות שלי ומהחיים שרציתי, בארץ או בחו"ל. לפי דעתי הגיע הזמן להכניס שינויים מרחיקי לכת ולהחזיר לעצמי את השליטה על חיי.

תודה רבה על התשובה המושקעת אבל מבחינתי הנישואין נגמרו. אני לא רואה איך אנחנו יכולים להמשיך ביחד מכאן

 

[חובטת שטיחים]

תפסיק עם ה"אני לא עושה את זה בשבילי אלא בשבילם"

הגישה הזאת היא מה שהביא אותך עד הלום - ויתורים, קורבנות, צדקנות... בקיצור פולניות... בנוסף זאת גם פטרונות - אתה יודע יותר טוב מהם מה טוב בשבילם. בשבילך כנער הרילוקיישן היה טוב, אבל לא לכל נער זה נכון. אני אישית מכירה נערה שהפרידה מחשראל הכניסה אותה ממש לדיכאון, היא התקשתה מאוד לקלוט את השפה ולהתחבר למנטליות החדשה ולאחר חצי שנה חזרה לישראל להתגורר עם הסבתא והסבא וגמרה פה תיכון בהצטיינות. ככה שלקבוע עבור הילדים שזה מה שטוב להם זה ממש לא בהכרח נכון. זה טוב לך וזה מה שאתה רוצה לעשות, אתה גם חושב שזה טוב לך שהם יבואו איתך, אבל אין לך.מושג מה באמת טוב לכל אחד מהם. אז תפסיק לספר סיפורים ותהיה כנה איתם ועם עצמך.

 

[Brave Spirit]

זאת דעתך, דעתי שונה

והויכוח די מיותר.

 

[כי אני הבוס]

ברוב הערים בארה"ב יש קהילות ישראליות חזקות

ולא מדבר על הבסטונרים של פעם. דבר ראשון כל אחד שמגיע לרילוקיישן יוצר קשרים עם ישראלים דרך פורומים, בתי ספר, חברים. בפועל, כל הישראלים שגרים שם, ואני מכיר הרבה, לרוב מנהלים חיי חברה הרבה יותר עמוסים מאשר בארץ.

יכול להיות שמישהו לא משתלב אבל זה חריגים. מכיר משפחה שהיו כמה שנים בטורנטו וחזרו מכל מיני סיבות. הבנות שלהם, יש להם שתי בנות, איך שסיימו צבא טסו חזרה לשם ונשארו.

 

[skickers]

כל כך נכון

 

[Brave Spirit]

נכון

 

[זה מה יש10]

קהילות הרילו הם לא רק חברים אלא הופכים למשפחה.

 

[כי אני הבוס]

 

[Kicker Girl]

נכון, זאת רשת חברתית חזקה מאד

יש לנו גם חברים אמריקאים וגם ישראלים. בסך הכל חיי החברה יותר עשירים מאשר בארץ ואני נאלצת לדחות מפעם לפעם הזמנות כי יש לנו כבר תכניות. סך הכל האמריקאים אנשים מאד נחמדים אחרי שמתרגלים אליהם.