בשביל להצליח צריך להשקיע../images/Emo20.gif../images/Emo23.gif
אחד הדברים שצריכים להשקיע זה כסף. אין מה לעשות, אחזקת סוס זה דבר יקר, אימונים זה דבר יקר, ציוד, תחרויות, קנייה של הסוס- הכל עולה הרבה מאוד כסף. שלא נתפתה לחשוב שזה ככה רק בארץ, בחו"ל זה הרבה יותר יקר- ערך השוק של סוסים בארה"ב למשל הוא הרבה יותר גבוה, ככה למשל סוס צעיר ללא יכולת מיוחדת בארה"ב יעלה בערך כמו סוס מנוסה בגבהים בינונים בארץ. גם עלות הפנסיון בארה"ב היא יותר יקרה אגב, וכמעט כל תחרות היא יומיים ועלות שהות הסוס, המאמן, הרוכב ומשפחתו היא לא זניחה בכלל, מה גם שמחירי הכניסה לכל מקצה יקרים בהרבה. עלתה כאן הנקודה של ההגינות שלהתחרות עם סוס בית ספר נגד סוסים מיובאים. דבר ראשון צריך לזכור שלרכב על סוס מיובא זה לאו דווקא יותר קל מאשר לרכב על סוס מקומי. בתחרות מנצח הצמד הטוב ביותר ביחס לקריטריונים (בקפיצות- זהירות ומהירות, בדראסז'- נקיון תנועה, הרמוניה, דיוק וכו') לא הצמד עם הסוס שעלה הכי הרבה כסף והרוכב לבוש בג'קט חדש ובכובע יקר מאוד. בתור אחת שרוכבת אך ורק על סוסים מקומיים שאולפו בעיקרם על ידי ילדים, אפשר לנצח גם עם סוסים שלא עולים אלפי דולרים. כשעולה הנושא הזה, עולה לי תמיד טאורה לראש. אומנם לא הספקנו להתחרות בגבהים רציניים באמת, אבל הספקנו לנצח לא מעט, גם מול סוסים מיובאים ורוכבים שהכנסת הוריהם היא מעל הממוצע הארצי. ואת טאורה הבעלים שלו קיבל במתנה. חינם. בשורה התחתונה לא הכסף הוא זה שמנצח, אלא כשרון והדינמיקה בין הסוס לרוכב. אבל עדיין, תהיה זו תמימות לחשוב שאין לכסף השפעה בנושא. אין מה לעשות, אנחנו לא שווים לא ביכולתינו ולא באמצעינו הפיננסים. עם מישהו חושב שיש לו כשרון אדיר כרוכב אבל אין לו סוס מספיק טוב, אפשר לעשות משהו בנדון, והתשובה היא לא תמיד להתחתן עם בעלים עשירים של אורווה (כמו במקרה שנטנט רשמה), אלא לעזור לעצמך. יש מספיק סוסים בארץ שהפוטנציאל שלהם מתבזבז, קחו סוס צעיר ותאלפו אותו, ההשקעה ההתחלתית יותר קטנה והתמורה האישית גדולה בהרבה.