רעששששש...

ןרד123

New member
רעששששש...

השאלה שלי היא כזו : אני גרה בבית דו משפחתי שבקומה מעלי יש פנטהאוז המושכר לאם חד הורית ושני ילדיה . הבית בו אני ומשפחתי גרים שלנו. מהרגע שחברת ההובלה הורידה פה את הציוד של המשפחה מלמעלה חיינו הפכו לגיהנום ממש - בלשון המעטה. אין לנו יום ואין לנו לילה. פנינו אליהם ודבר לא עזר דיברנו עם בעלי הבית ודבר לא עזר - הם מסרבים לפנות אותם כי הם מקבלים סכום נאה עבור השכירות!!! אנחנו אנשים עובדים ויש לנו ילדה קטנה וחיינו הם לא חיים. השאלה שלי היא = "מה לעשות"??? הזמנו אין ספור פעמים משטרה שנתנה דוחות על רעש ודבר לא עזר הם בשלהם. אשמח לתובנות
 

Shfangen

New member
נמתין לתשובת המומחה

שכן מעבר לכך שהסעיף הרלוונטי לדעתי הוא סעיף 44 א לפקודת הנזיקין מטרד ליחיד "כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה הסבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם" ועכשיו לקטעה הבעיתי "אך לא יפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק" יש לי הרגשה שלא יהיה פשוט וליבי ליבי איתך כי אני מאד מזדהה. הלוואי ולמומחה יהיו דברים יותר מעודדים. אולי הפניה לפסקי דין שבו ניתן סעד לאדם שסובל מרעש של שכנים?
 

Shfangen

New member
תוספת

נזק מוגדר בפקודה "נזק - אבדן חיים, אבדן נכס , נוחות, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה" עכשיו נראה לי שהבעיה תהיה יותר להוכיח אבדן נוחות או רווחה גופנית. נדמה לי שבית המשפט יצטרך להשתכנע שזה מעבר לגבולות הסביר.
 
תשובהההההה

הטרדה על ידי שכנים נדונה לא מעט בפסיקה, ויש מספר חוקים רלוונטיים, אך רוב פסיקה והחקיקה מתייחסות בעיקר למטרדים כתוצאה מרעשי מכונות, מנביחות כלבים, עבודות שיפוצים, חבטת שטיחים וכו' (ראי בעיקר תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992). על כן הסעיף הרלוונטי לדעתי הוא סעיף 44 לפקודת הנזיקין, אך שימי לב ל"חסמים" שמציב הסעיף: יש להוכיח "הפרעה של ממש" וכן יש להוכיח "נזק". אלה נבחנים בעין אובייקטיבית, דהיינו על ידי ביהמ"ש, ולא די בטענה סובייקטיבית שלך שמדובר בהפרעה. בהחלט יתכן שהשופט/ת שידון בתביעה שלך לא יראו ברעשים שמקימים השכנים כ"הפרעה של ממש", ולא בהכרח יזדהו איתך בטענה שהרעשים הללו גורמים לך "נזק", הגם שנזק מוגדר בפקודת הנזיקין בין השאר גם כ"אובדן נוחות", אובדן של "רווחה גופנית" וכיו"ב. לדעתי כדאי לתעד כמה שיותר פעמים את המטרדים הנטענים, בוידאו ובאמצעות חוו"ד של מומחה לקול ואקוסטיקה (שימדוד את עצמת הרעש מדירת השכנים). יש להביא בחשבון שהליך משפטי הינו דבר ממושך ולא זול. הייתי מנסה לסיים העניין באמצעות מכתב התראה לשכנים ולבעל הבית (שנותן ידו לדבר).
 
החוק למניעת מפגעים גובר על החסמים

הוכחה, שהופר החוק למניעת מפגעים או התקנות על-פיו, פוטרת מהחובה להוכיח את כל יסודות עוולת המטרד ליחיד לפי סעיף 44 (א) לפקודת הנזיקין. זאת נוכח הוראת סעיף 13 לחוק האמור, הקובע: "לעניין פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944, דין כל הפרה של הוראת חוק זה כדין מטרד היחיד" (יחד עם הגדרת "חוק זה" שבסעיף 1: "לרבות התקנות, חוקי-העזר וההוראות שניתנו לפיו"). לדוגמה, אם תוכיח השואלת באמצעות מומחה, כי הרעש הוא בלתי סביר כהגדרתו בתקנות, או שמושמע רעש נגינה או צעקות מדירת שכניה (גם אם אינו חורג מהסביר) בין שתיים לארבע אחרי הצהריים - היא תהיה פטורה מלהוכיח "הפרעה של ממש".
 
למעלה