רע לי כל כך - טריגר

תודה רבה מכל הלב


נראה לי שאלך לישון קצת. עייפה כל כך.
 
דיברתי עכשיו עם העו"סית שלי

שהתקשרה בשביל משהו אחר בכלל, ואמרתי לה שיש לי מחשבות ודחפים, והיא הזכירה לי את כדור הקסם שיש לי ושאיילה אמרה לי לקחת אם יש לי כאלה מחשבות. רעיון מצוין, גם ככה התכוונתי ללכת לישון. זה יעשה לי ריסטרט למוח, ונראה שאני זקוקה לזה מאוד.
 
תודה לכולכן, אני בקושי נושמת ט'

ישנתי מעולה בזכות התרופה, הייתי רפויה ובכל זאת - סיוט. עוד מעט מקלחת ורופאת משפחה. אני כל כך מתביישת. היא תשאל ממה הכוויות ואני אצטרך לספר. הגעגועים לאימא גומרים אותי. לא יכולה לחשוב כמעט על שום דבר אחר. חייבת להעסיק את עצמי בלימודים כשאחזור. החרדה מעכבת אותי. השכן-חבר-עורך דין ביקש ממני לתלות מודעות במוסד אקדמי לא רחוק מהבית שלי. בשבילי זה קצת רחוק, ואני פוחדת כי הייתי שם רק פעם אחת ואני לא זוכרת מאיפה הכניסה (יש כמה כאלה). אני מפחדת. אני מפחדת גם מבדיקה שיש לי ביום שלישי בבוקר. אני מפחדת מהביקור אצל איילה. אני מפחדת שהיא תעזוב אותי, אלוהים, אני לא אעמוד בזה. לא שוב. עצוב לי כל כך. לא יודעת איך מתנהלים בעולם הזה בלי עור (תרתי משמע). אני צריכה חיבוק, אבל לא חודרני, לא פולשני, חיבוק שיהיה אתי בשקט ויכיל אותי. חיבוק כמו של איילה, אבל יותר ארוך. אני לא רוצה להיות. אני זקוקה לאימא. עדיין, כן, עדיין, מה לעשות, מעולם לא היה לי מה שהייתי זקוקה לו, ועכשיו זה תוקף.

והקורס שאני מסיימת עוד שבועיים קשה לי נורא, גם בגלל שהפסדתי מלא חומר, אבל גם משום שהוא עוסק הרבה מאוד ביחסי הורים-ילדים בגיל הרך, וזה משחזר לי בטירוף דברים שאני לא רוצה לזכור, דברים עצובים מדיי וקשים מדיי, אובדנים.

איזה עצב עמוק. צריכה ללכת להתארגן. לא מגיע לרופאה שלי להריח את הסירחון שיש עליי כרגע. הולכת להתקלח עם הסבון הכי מגניב שלי (ויש לי מלא כאלה).

תודה לכולם על התמיכה
.
 

snoopytush

New member
איפה את קונה סבונים מגניבים?

בכלל באילו סוגי חנויות מומלץ להגיע כדי לקנות סבונים
תמרוקים וכל מיני מוצרי ריח שמשדרגים את החוויה של הקיום
האנושי ( המסריח)?
 
עדכוניישן - טריגר

אז הגעתי לקופת חולים, התיישבתי ליד דלת החדר של הרופאה ויותר מדיי זמן לא יצאו מהחדר שלה. עלה בדעתי לשאול את המזכירות אם הרופאה נמצאת בכלל, ולהפתעתי הן אמרו שלא. ואני סתם התבדחתי! כעסתי: לא יכולתן להתקשר להגיד לי לא לבוא לשווא? אבל הן משכו בכתפיים והסכימו להכניס אותי לרופאה אחרת שביקשתי, כי פעם הייתה הרופאה שלי, ולא הייתי עוזבת אותה אלמלא יצאה לחופשת לידה והמחליפה שלה הייתה זוועתית, אז עברתי לגמרי לרופאה אחרת מקסימה שהחליטה להישאר עוד בחופשה בלי להודיע אפילו למזכירות...

הרופאה נתנה לי כמה דברים שהייתי צריכה (אצטרך לחזור לרופאה הקבועה שלי כדי לקבל את השאר) ושלחה אותי לאחות הראשית לטפל בכוויות. התביישתי שוב ושוב לספר ממה יש לי אותן בכלל, בטח הן כתבו בתיק שלי שאני פסיכית (אם זה לא היה כתוב עד היום). בושה. היא הסבירה לי איך להמשיך לטפל. חשבתי שתגיד לי להוריד הכול ולתת לזה כבר להירפא ככה, אבל היא אמרה שאני צריכה להישאר עם המשחה והחבישות לפחות עוד כמה ימים, והזמינה אותי ליום רביעי לביקורת. אני צריכה להחליף תחבושות פעמיים ביום. הבעיה העיקרית שלי היא הבושה. לא חלמתי שזה יהיה ככה כשעשיתי את זה. חשבתי שסתם תהיה קצת אדמומית, אבל לא, זה הרבה יותר גרוע, זה נראה זוועה (אם כי בהחלט חל שיפור במראה מאז שעשיתי). ואני הולכת עם התחבושות וכולם רואים וזה לא שאני יכולה ללכת עם שרוולים ארוכים בחום הזה. אני מתביישת כל כך. יש אפילו כאלה ששואלים. אני לא יודעת איפה לקבור את עצמי ואילו שקרים להמציא מהמבוכה. אני לא טובה בלשקר.

אחר כך הלכתי למרפאה של רפואה משלימה בעיר המגורים שלי כדי להעביר את התיק שלי מהמרפאה של השיאצו לשם. רציתי להקפיא את השיאצו וללכת לנטורופתית, כי תכלס זה הדבר היחיד שעזר לי, ואני שוקלת עכשיו כל הוצאה מאוד ברצינות, ואיכשהו בדיוק היה להם תור פנוי לרופא יועץ, אז נכנסתי אליו. הוא בטח לא הבין מאיפה נפלתי עליו עם כל המחלות ועם כל התרופות שלי (בערך 20 סוגי כדורים ליום מדיסיפלינות שונות). כמו זקנה בת 80. ואני עוד לא בת 40.

חוץ מזה הסתדר עם המדריכה שלי שתלווה אותי לבדיקה ביום שלישי בבוקר, וזה מעולה. ומחר יש לי משהו בתה"ש ואני מאוד מקווה שאיילה תוכל לקבל אותי ולו למעט.

אפשר עוד חיבוקים בבקשה? הולכת ללמוד!!
 
למעלה