רפאל- מסעדת שף?
לדיווח המלא בבלוג פה גדול על רפאל
לאחרונה ביקרתי ברפאל, באחד מערבי שבת האחרונים. אבוי לי ולבושתי, זו הפעם הראשונה שלי במקום
המסעדה היתה חצי מלאה במהלך הערב. שאר הסועדים שהיו כבר ברפאל העירו שבעבר היא היתה מלאה יותר. האווירה והעיצוב נעימים, לא מפונפן מדי אך כן משדר יוקרה ותחושה של מסעדת שף.
אז מה אכלנו?
ראשונות:
עיקריות
הצלעות הוגשו בתוספת שעועית לבנה. איך היתה השעועית? בדיוק כמו כל מסעדת פועלים.
קינוחים:
לסיכום:
אי אפשר להימנע מלהתחיל בסוגיית המחיר. כל המנות הראשונות, לא נעים להגיד, היו עלובות בגודלן, יותר נכון בקוטנן. 3 מנות ראשונות קטנטנות, 2 עיקריות ו-2 קינוחים עלו מעל 600 שקל וזה לפני טיפ ושתיה (מחיר הפילה בקר, מכיוון שאיננו בתפריט והחשבון שולם ע"י קרוב משפחה, לא ידוע לי. לקחתי בחשבון מחיר של כ-150 שקל). התחושה שלנו אחרי המנות הראשונות היתה שמישהו עושה עלינו קופה, תחושה שהתמתנה אחרי המנות העיקריות שהיו סבירות בגודלן.
האוכל היה כמו מטוטלת- נע בין מדהים למאכזב. הסינטה והפוקצ'ה היו יוצאות דופן ברמתן, אך חלק מהמנות היו סתמיות וקשה היה למצוא נגיעות של מסעדת שף.
זו היתה אחת מהארוחות היותר מוזרות שיצא לי לאכול. עד עכשיו- לא בדיוק ברור לי מה הולך ברפאל. מסעדה רעה היא לא, אבל מסעדת שף לדעתי- היא גם לא. אם אחזור לרפאל, זה לא יהיה בקרוב וזה יהיה רק לעסקית, אז המחירים נמוכים יותר.
לדיווח המלא בבלוג פה גדול על רפאל
לאחרונה ביקרתי ברפאל, באחד מערבי שבת האחרונים. אבוי לי ולבושתי, זו הפעם הראשונה שלי במקום
המסעדה היתה חצי מלאה במהלך הערב. שאר הסועדים שהיו כבר ברפאל העירו שבעבר היא היתה מלאה יותר. האווירה והעיצוב נעימים, לא מפונפן מדי אך כן משדר יוקרה ותחושה של מסעדת שף.
אז מה אכלנו?
- לפתיחה קיבלנו פרוסות לחם ופוקצ'ה: הלחם כלל בין היתר לחם עם פירות יבשים וחמאה בצד, אך בקושי נגענו בו בגלל הפוקצ'ה. הפוקצ'ה המפורסמת של רפאל היתה אדירה. היא הוגשה חמה, תובלה במלח ושמן זית והיתה קראנצ'ית מאוד. בצד נמזג שמן זית וחומץ בלסמי מבקבוקים מיוחדים עליהם רשום שמה של המסעדה. קיבלנו פוקצ'ה נוספת אחרי שהראשונה חוסלה במהרה. הייתי יכול לאכול רק את הפוקצ'ה כל הערב.
ראשונות:
- למנה ראשונה בחרנו רביולי של גבינות עיזים טריות עם תרד בשרני בחלב עזים וחמאה מלוחה (68 שקל): הפסטה היתה טובה מאוד וכללה מילוי עשיר, מלוח מעט וטעים מאוד. מאידך, הרוטב היה די סתמי, בטעם חלב חם וחמאה, שלא התחבר עם הרביולי. התרד היה רחוק מלהיות בשרני.
- כמו כן הזמנו קישוא בלאדי ממולא באורז בסמטי ובשר טלה עם צימוקים אוזבקיים בחמאה חומה ויוגורט עזים אורגני (65 שקל): מנה שעל הנייר נשמעה לנו מפתה. בפועל מה שקיבלנו היו 3 קישואים שהכילו מילוי קר ותפל של אורז ובשר, וחתיכת כרישה בצד. מנה סתמית שכלל לא אהבנו, בתמחור בלתי נתפס. לא ברור.
- סיגרים מרוקאים עם חלקי פנים של עגל חלב וטחינה אלארז (68 שקל)- הגיעו 4 סיגרים בליווי טחינה ואריסה. הסיגרים היו טובים, פריכים והמילוי טעים, אבל לא מעבר. אלה סיגרים שמזכירים קייטרינג חתונות טוב, שיצא לי לטעום בכמה אירועים לאחרונה. לא מובן. גם פה המחיר מופרך.
עיקריות
- לעיקריות לקחנו מהספיישלים של היום פילה בקר: האישה לקחה את המנה, אני אישית מעדיף נתחים עם שומן. הוא היה רך, עשוי מדיום, ומוצלח בסך הכל, אבל היה חסר לי רוטב שיוסיף לו טעם. דומה מאוד לפילה בקר במסעדות בשר טובות. בצד הוגשו ירקות צלויים. בעיקר יש לציין את הבצלצלים הנהדרים.
- מנה עיקרית נוספת היתה צלעות טלה צעיר, צלויות אחת אחת, עם קרם שעועית לבנה וטימין (185 שקל): מנה שהציפיות ממנה היו בשמיים בגלל המחיר. קיבלתי 3 צלעות, במשקל כולל של 200 גרם לדברי המלצרית. הצלעות הוגשו לבקשתי במידת עשייה מדיום רייר. מה שקיבלתי בפועל- היו צלעות שהרגישו כמו סוליה. טעמתי מכל הצלעות וכולן היו קשות וסולייתיות. כאן קראתי למלצרית, שלאחר בירור עם המטבח, מסרה כי מדובר בזן מיוחד שמידת העשייה המומלצת עבורן היא מדיום וול. העדפתי להימנע מהסיכון והחלפתי את המנה לסינטה. יודגש כי הטיפול של המסעדה בתקלה היה מצוין. לאחר שקיבלתי את הסינטה, המלצרית באה והתנצלה שלא ידעה על מידת הצלייה הנכונה, מכיוון שהיא חדשה, ולאחר מכן הגיע גם אחראי המשמרת לוודא שהכל בסדר.
הצלעות הוגשו בתוספת שעועית לבנה. איך היתה השעועית? בדיוק כמו כל מסעדת פועלים.
- כאמור, במקום הצלעות לקחתי סטייק סינטה עם ירקות צלויים ברוטב יין אדום (155 שקל)- הגיע נתח עסיסי במשקל 200 גרם. מנה אדירה באיכויות שלה. מנה שחילצה ממני כמה פעמים קריאות של "וואו". הסטייק יחד עם הרוטב, הולידו מנה אלוהית, עם עומק טעמים יוצא דופן. בצד הוגש פירה חלבי וטעים.
קינוחים:
- לקינוח חלקנו שוקולד GUANAJA עם אגוזי לוז קריספיים וגלידת קרמל (58 שקל): קינוח טעים, שוקולדי ומתוק במידה. גם הגלידה היתה טובה. . ב-58 שקל ניתן היה לצפות לקינוח ייחודי יותר או לפחות למנה גדולה יותר.
- מבחר פטיפורים (48 שקל) ביניהם טארטים קטנים של שוקולד מריר, וניל ופיסטוק, פחזנית קטנה, טראפלס ושני פטיפורים המזכירים סוכריות גומי מהסופר. הכל היה בסדר, לא יותר.
לסיכום:
אי אפשר להימנע מלהתחיל בסוגיית המחיר. כל המנות הראשונות, לא נעים להגיד, היו עלובות בגודלן, יותר נכון בקוטנן. 3 מנות ראשונות קטנטנות, 2 עיקריות ו-2 קינוחים עלו מעל 600 שקל וזה לפני טיפ ושתיה (מחיר הפילה בקר, מכיוון שאיננו בתפריט והחשבון שולם ע"י קרוב משפחה, לא ידוע לי. לקחתי בחשבון מחיר של כ-150 שקל). התחושה שלנו אחרי המנות הראשונות היתה שמישהו עושה עלינו קופה, תחושה שהתמתנה אחרי המנות העיקריות שהיו סבירות בגודלן.
האוכל היה כמו מטוטלת- נע בין מדהים למאכזב. הסינטה והפוקצ'ה היו יוצאות דופן ברמתן, אך חלק מהמנות היו סתמיות וקשה היה למצוא נגיעות של מסעדת שף.
זו היתה אחת מהארוחות היותר מוזרות שיצא לי לאכול. עד עכשיו- לא בדיוק ברור לי מה הולך ברפאל. מסעדה רעה היא לא, אבל מסעדת שף לדעתי- היא גם לא. אם אחזור לרפאל, זה לא יהיה בקרוב וזה יהיה רק לעסקית, אז המחירים נמוכים יותר.
