אם יורשה לי...
קראתי את מה שכתבת וגם את התגובות אלייך.
אני חושבת שאת חשה חוסר בטחון בקשר איתו. את מתארת מצד אחד מצב שהוא אוהב ואת אוהבת. לי יש שאלה על האהבה הזו. אולי היא קיימת ויש פער במה שאת זקוקה ממנו וביכולת שלו למלא פער זה. כלומר, מישור של התאמה ביניכם, לא מדובר, להרגשתי, בהתאמה של כפפה ליד. אבל ייתכן גם שנוח להגדיר את זה כאהבה כשאת זקוקה למשהו אחר ואולי למישהו אחר.
אני חושבת שהוא לא מצליח לגרום לך לבטחון בקשר. לא יודעת אם בכוונה או לא.
העובדה שיש מצבים שאת חשה שאחרות מועדפות על פנייך, לא טובה. את לא נקראת לי כמי שאיבדה קשר עם המציאות. בכלל לא. אולי סובלת מעודף פרשנות. אבל ככל הנראה יש מספיק סיבות טובות לפרשנות, עבורך.
נראה לי שאת זקוקה לבהירות עבור עצמך ואני לא מחדשת ביחס למה שנאמר לפני. ככל שתזקקי את הצרכים שלך בקשר - מה כן מתממש ומה לא, ובהמשך לזה גם מה זו אהבה עבורך זה יכול לסייע. אחר כך, אפשר להתבונן בגורמים החיצוניים - כן מפריעים לא מפריעים ולמה הם מצליחים לקלקל לכם.
אני בפנטזיה שבן הזוג שלנו אמור לענות על חלק אם כי לא תמיד ולא הכל, של הצרכים שלנו. לא כל אחד יסכים איתי, אבל זו עמדתי.
בשורה התחתונה, המחשבות שאת מתארת נראות לי תוצאה של מצב שהוא לא טוב עבורך רק שאולי מפחיד אותך לראות נכוחה את המציאות הפנימית - שזה לא ה- קשר הכי מתאים לך למרות האהבה הגדולה שלו אלייך.
כמובן, שייתכן שבניתי פה מגדל של קוביות דומינו.
