שוב אתה מעלה מן האוב את ההגד שהוסר מהשולחן?
אתה כותב: "שיש הטוענים בלתי נאות". האמנם "בלתי נאות"? זה לא נטען שם בשום מקום, וגם לא נרמז. בסך הכל נאמר שם, כי "מדעני מחשב" בדרך כלל נוטים להעניק למונח "עולם"
פרשנות של "מצב עתידי של המחשב" (בהתחשב בכך שהמחשב בנוי להכיל אינסוף מצבים אפשריים), וכי רוברט אדאמס סבור שעדיף
לחשוב על "עולם" כעל "סיפור עולם" - כלומר כעל קבוצת פסוקים עקבית (שכביכול מספרים את סיפורו של העולם שבו הם תקפים); ואכן, בעל הכרות עם הדיסצילינה הנקראת "לוגיקה מודאלית" יודע, שכל קבוצת פסוקים מגדירה את ה"עולם" - כלומר את "המצב" - שבו תקפים אותם פסוקים. אבל אף אחד מכל הנ"ל לא ניסה להטיל דופי בעצם המינוח "עולם", גם כשמובנו הוא "מצב". הרי כל בעל מושג ירוק בלוגיקה מודאלית יודע, כי כל עולם הוא מצב בפני עצמו, וכי כל מצב הוא עולם בפני עצמו (ואגב: זה נכון, לא רק מצב לוגי או פיזי, אלא גם מצב תודעתי; וכבר חז"ל רמזו לכך, באימרתם הידועה: "כל המציל נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא").
אתה כותב: "מהלינק הזה משתמע באופן ברור שאין מושג ה'עולם האפשרי' בלוגיקה המודאלית חד משמעי כפי שהצגת אותו". אבל עדין ישנה המשמעות
הכי רווחת של "עולם אפשרי"! אני מצטט לך אפוא את
המשפט הראשון של הפרק שהיצגתי לך בלינק: "בפרשנות
הכי רווחת של הלוגיקה המודאלית, מתחשבים בעולמות
אפשריים-לוגית".
כעת שים לב, שכן כעת אני מגיע לעיקר, שמתייחס לכל שאר הערותיך: ובכן, מתוך האכסיומות של הלוגיקה המודרנית (
הלוגיקה הכוללנית), לא נובע קיומו של שום דבר. לכן, גם לא נובע מתוכה קיומו של העולם! מכאן, בצירוף הלוגיקה המודאלית - שבמסגרתה מקובל לפרש "אפשרי" במובן של "אפשרי לוגית" (עיין בפיסקה הקודמת), יוצא שלָעולם יש אפשרות שלא להתקיים. מכאן, בצירוף מילון אבן שושן - המזהה בין "אפשרות" לבין "יכולת" (זיהוי שאגב מקובל גם בלוגיקה המודאלית כפי שידוע לכל בעל-מושג ירוק בלוגיקה מודאלית), יוצא שלָעולם יש יכולת שלא להתקיים! זהו, לזה רציתי להגיע.
ותחשוב, שעדין לא החזרתי לשולחן את ההגד של ליבוביץ "העולם היה יכול שלא להתקיים", אז אנא הימנע בעתיד מלשוב ולדוש בו - כל עוד שאין הסכמה הדדית של שנינו להחזירו. עוד חזון למועד. אני עדין נצמד לסוף הפיסקה הקודמת. רק אחרי שנשמע את הערותיך עליה, נפנה אל ההגד הנ"ל של ליבוביץ - אשר כאמור - טרם הוחזר לשולחן.
