רציתי לשתף אתכם בכמה מחשבות שלי על השבת

[iricky]

אין משמעות השבת אלא הקדושה

משמעו שאין לשבת משמעות אחרת מלבד הקדושה. לא משמעות מטאפיזית (בריאת העולם) ולא משמעות סוציאלית (יום מנוחה) ולא משמעות לאומית (ברוח מאמרו של אחד העם). אותה קדושה אמנם מתגלמת במציאות האנושית בקבלת משטר חיים מיוחד שאינו נובע מצרכיו ומרצונו שלא עמדל האדם, אבל לא אותו משטר הוא המקנה לשבת את קדושתה אלא הוא נובע מקדושתה. אם תנהיג את אותו אורח חיים ביום שני, זה לא יהפוך יום זה ליום מקודש. כל זאת משום שקדושת השבת מיוחדת במינה, ועדיין לא עמדת על ייחוד זה. קרא תנ"ך.

 

[חיים פרידמן1]

אין קדושה אלא במעשה המצוות

 

[iricky]

חוץ מקדושת השבת. ומה הטעם?

 

[iricky]

נו, אף אחד כאן לא יודע

מה ייחודה של קדושת השבת?

 

[u r i el]

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ

את השבת קידש וברך ה' לעצמו, לשמו ולכבודו, כפי שניסח הנביא ישעיהו "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד .... ". בטוי לכך יש כמובן גם בתפילת השבת : " אַתָּה קִדַּשְׂתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

 

[iricky]

אמת ויציב

שלא כמו כל חפץ או מקום, ובכלל זה המשכן והמקדש, ואף מועדים וחגים, שאותם מקדש האדם. לפיכך קיימת קדושת השבת ועומדת ללא תלות במעשי האדם, שלא כמו כל קדושה אחרת.
אבל איך קורה שרק כופרים כמוך וכמוני יודעים זאת?

 

[u r i el]

כנראה

ש" ההתעסקות בו יתב' " לשמה, אפשרית רק בכופרים, שהרי רק בהם מתקיים והגית בו יומם ולילה ללא בקשת שכר, ללא קבלת שכר ואפ' לא למען עבודת ה' שספק גדול בעיניהם אם היא מן האפשר בהעדרו.

 

[iricky]

אכן

האפשרות הזאת אכן נראית, הגם שהאחאים לבית ליבוביץ מכחישין אותה.

 

[אשר אטדגי]

אינני מבין כיצד זה עונה.. לפני שלושה או ארבעה ימים כתבתי לך

שהסבר זה בדיוק יכול להסביר את היפוכו. אך מכיוון שהוא יפה מאוד לכשעצמו, מעניין אותי לדעת, ברצינות, האם יש לך איזה יישוב לעניין.. שכן אם כן, דבר גדול יש לנו כאן..

 

[אשר אטדגי]

שבוע טוב..

נו ודאי שההסבר מאולץ, אני נוקט בהחלט כשיטת הירושלמי כפי שכתבתי בתגובתי לר' חיים, שגדרי השבת הלכותיה ואיסוריה אינן נלמדות מהמשכן (וסמיכות הפרשיות בה, נועדה, אולי, ללמד על כל כך שמלאכת המשכן לא דוחה את השבת, כגון "איש ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו"), אלא חכמים "חשבו" מהם גדרי המלאכה המופיעים בכל התורה, ואסרו אותם בשבת. שיטת הבבלי המפורסמת והרווחת אכן נותנת זיקה ישירה למלאכת המשכן, ועניין הקדושה - היינו התיחום -היה נראה לי ההסבר המתקבל ביותר על הדעת, אף על פי שכוליה האי ואולי.

אני מכיר את כל השטייגנים, המאולצים לא פחות, המנסים לדמות מילתא למילתא. כמו: קדושת הזמן והמקום - וההבדל ביניהם (שאנו יודעים שאינו, שכן הזמן והמרחב הם למעשה אחד). או, על כך שמלאכת המשכן שהביאה להקמתו, הוא סיום הבריאה בפועל ולמעשה - ושמסתיימת מלאכת הבריאה מגיעה שביתת המלאכה. או שהאדם מקדש את המשכן ואילו אלוהים קידש את השבת - שאולי זה היה הסבר טוב כשלעצמו, שכן יש בזה עמקות נוקבת (מה שהאדם מקדש, הוא מקדש במעשיו ויכול לחלל במעשיו, ואילו מה שאלוהים מקדש אינו אלא לדורות, שאינו תלוי באדם) אבל ההסבר הזה, שכאמור יש בו עמקות, יכול להסביר מדוע השבת אינה יכולה להלמד מהמשכן, ולא ההיפך. וכו' וכו'.

ריקי, ההסברים מאולצים, שלי ושל אחרים, השבת כפי שהתגלמה בפועל בחטיבה האנושית ההיסטורית אמפירית המוכרת בתור היהדות - אין לה רלוונטיות לא למשכן, ולא לבריאת העולם ולא לשמיטה - אלא נורמות ואיסורים שלא יכולים היו להלמד מאף מקום זולת מה שחכמים קבעו וקיבעו.

 

[חיים פרידמן1]

אני אמרתים

אלא שקיבלתי השראה מחשיבתו של ר' גדליה. גדר מלאכה הוא לא לפי האדם אלא שינוי בחפץ מסוים.

 

[חיים פרידמן1]

ובדיוק כמו ששביתת הקב"ה לא קשורה לא למאמץ ולא לחשיבה יצירתית

 

[אשר אטדגי]

אז ראשית יפים הדברים גם לך

שנית, החילוק שלך, בגדר מלאכות שבת אי הוי איסור גברא או חפצא, ראשית אינו נכון. איסורי שבת מוכח בהדיא, אפילו לדעת הרמב"ם בכמה מקומות, שהם איסורי גברא דייקא. אבל מילא, גם לאלו הסוברים וישנם כאלו שגדר הלכות שבת הוא בחפצא, לא העלו כלל על דעתם דהוי כמו מאכלות אסורות, אלא בכל אופן שיהיה האדם נפעל איכשהו במעשה.

 

[חיים פרידמן1]

ודאי! מלאכת מחשבת אסרה תורה! אבל הגדר של מלאכה הוא שינוי

בחפץ. ע"ד שביתת הקב"ה משינוי מנהגו של עולם בשימ"ב.

 

[iricky]

הגדר של מלאכה איננו שינוי בחפץ

אלא מלאכה מוגדרת ע"י לט אבות מלאכה שעסקו בהן בעשיית המשכן. איך ייתכן שאתה מתעלם מזה?

 

[חיים פרידמן1]

אבות המלאכה אינם כל המלאכות

יש גם תולדות והתולדות הן מלאכות בפני עצמן. מלאכת מגבן הייתה במשכן?

 

[iricky]

אבל אלמלא היתה תולדה

של אב מלאכה לא היתה אסורה

 

[חיים פרידמן1]

איני חושב כך. התולדה עומדת על רגליה היא

והנפקות של היותה תולדה היא רק לגבי קרבן. זה קשור לנושא של שביתת יום טוב שהעליתי כאן.

 

[iricky]

מותר להשאיר נר דולק

מערב שבת לשבת, והנה בעירת הנר מחוללת בו שינוי טוטאלי. איך זה מסתדר עם התיזה שלך?

 

[חיים פרידמן1]

אבל אני בשבת לא משנה שום חפץ