רציתי לשתף אתכן...

[מרב של ערן]

רציתי לשתף אתכן...

אני לא יודעת כמה מכן יודעות, אבל ערן ואני קיבלנו החלטה להירשם לאימוץ. אני הייתי מוכנה לצעד הזה כבר בתחילת הטיפולים. לערן לקח יותר זמן להתבשל עם הרעיון, ואחרי ה-IVF הראשון שלא הצליח, הוא הסכים ללכת על זה. אנחנו מלאי אמונה שנצליח להרות, וכרגע מתייחסים לצעד הזה כאל רשת בטחון נוספת שאנחנו פורסים. מכיוון שכך, הצטרפנו גם לפורום אימוץ כאן בתפוז, ומצאנו בו בית חם ואנשים נפלאים. חלק גדול מהזוגות והנשים שחברות בפורום אימוץ עברו טיפולים וחלקן עדיין עוברות. אני מצרפת לכאן קישור לדברים שכתבה מיכל@ל, מנהלת הפורום. זה מכתב שהיא כתבה לחברה הכי טובה שלה, ודבריה מאוד ריגשו אותי. אני חשתי הזדהות מלאה עם הדברים. אם תחליטו להכנס ולקרוא את הדברים אני ממליצה לקחת טישו. מרב

 

[באאבו]

בהצלחה ../images/Emo45.gif

מרב של ערן, עדיין לא קראתי את המכתב המצורף, כי אני לא אספיק עכשיו.. אבל - רציתי לספר לך סיפור, שאולי קצת יעודד. כתבת על כך שאת בטוחה שתצליחו!! חברים של ההורים של בעלי, ניסו במשך 12 שנה להביא ילדים. ניסו וניסו וניסו וניסו וניסו וניסו וניסו וניסו.. |מבחנה| |מבחנה| עד שהחליטו לאמץ. הם אימצו ילדה מקסימה, והכל טוב ויפה... חודש אחרי האימוץ, האישה עם איחור במחזור. היא חשבה שמרוב התרגשות מאחר לה המחזור ואפילו לא ניגשה לבדוק, עד שאמא שלה הכריחה אותה לעשות בדיקה. ובדקה!! ו- 2 פסים!! היום, יש להם 5 ילדים נוספים לילדה המאומצת. מעודד, לא?? בהצלחה, באבו

 

[מרב.]

קראתי אתמול ונרטבו לי העיניים

ועכשיו הגרון שוב חנוק רק מהזיכרון. זה כואב, כי זה אמיתי כל כך. אני יודעת שתגידי שזה לא עניין של אומץ, אבל בשבילי כן. אימוץ אינו אופציה בשבילי, אני רוצה בשר מבשרינו, דם מדמינו, ערבוב של השחור שלי והג´ינג´ של אבי, אבל אני מעריכה את האומץ שדרוש כדי להחליט החלטה כזו. אתם זוג מדהים, מרבי, אני בטוחה שעוד תהרי, תתעגלי ותזרחי מאושר, אבל כנראה שהציפייה אינה מספיקה, וצריך לפרוס רשת של ביטחון. קראתי אתמול בפורום הזה, קראתי על הלבטים וההיסוסים שלך, קראתי את הסיפורים הקטנים על האושר, ואני תקווה שהאושר יהיה בן ביית אצלכם מעתה ועד עולם. שבמהירה תאחזו עוללכם, הביולוגי או המאומץ, שיזכה לקבל את אהבתכם וחומכם. אני יודעת שאיזה הורים מדהימים אתם תהיו...

מרב

 

[עמית@]

מרגש - ולא נותר לי אלא להצטרף

למרב (של אבי) ולאחל שוב ושוב. אני הייתי נוהגת כמוך, לו יכולתי. בטחון נוסף זה תמיד טוב עמית

 

[מרב של ערן]

זה בהחלט עניין של אומץ

זו לא היתה החלטה קלה בכלל. אנשים שסיפרנו להם שאלו אם כבר הרמנו ידיים. אני מאוד רוצה בשר מבשרינו. אבל כמו שאמרתי לערן, אם המחיר שאדרש לשלם יהיה מעל לכוחותינו, אנחנו לא חייבים להנציח את האלרגיה לעגבניות

. מה שמפחיד אותי עכשיו יותר היא המחשבה שישימו את החיים שלנו מתחת למיקרוסקופ ויבדקו אם אנחנו מתאימים להיות הורים מאמצים. אבל זה כבר פחדים של פולניות שכידוע אפשר לכתוב עליהם ספר שלם

.

מרב

 

[טביקאט]

אלרגיה לעגבניות?

מכל הירקות דווקא לעגבניה אהובת ליבי? אבל ברצינות- כל הכבוד על האומץ האינסופי להתמודד עם האימוץ. מאמינה מאד שעצם ההרשמה "משחררת חסימה" במוח, ומאפשרת להרגע קצת מהלחץ שבטיפול. חודש אחרי שחברה שלי נרשמה לאימוץ היא נכנסה להריון- טבעי!, אחרי שנים של טיפולים ואינספור הפלות!, אז יש עובדות בשטח, ואיתן לא מתווכחים! מאחלת לך המון הצלחה בטיפולים (קודם כל) ובבירוקרטיה (אחר כך)- ולגבי החששות מהמיקרוסקופ- כמו שהכרתי אתכם פה ובמפגש, אין לכם מה לדאוג! רק אושר- באשר הוא יבוא-

טביקאט

 

[מרב של ערן]

ציינתי רק את העגבניות פשוט כי

אין פה מספיק מקום כדי לפרט את כל הדברים אליהם ערן אלרגי

. אנחנו מקווים שאולי קצת אלרגיה מאצלי והרבה אלרגיה מאצלו יביאו ילד חסון ונטול אלרגיות לחלוטין

. מאחר שיש לנו דוגמא קרובה לליבנו לסיפורים על הריונות לאחר אימוץ, אנחנו שואבים מזה עידוד.

מרב

 

[שירלי.ה.]

מרב של ערן, קודם כל בהצלחה גדולה

לכם בשתי הדרכים! ולגבי המכתב, אני עדיין בוכה ורועדת מהתרגשות וכאב

שירלי.

 

[מיכל@ל]

תודה על התגובות למכתב ../images/Emo23.gif

 

[salpter]

כל הכבוד על החלטה, אני מעריצה

אתכם על החלטתכם ועל הסבלנות שלך להמתין לערן. בהצלחה, כבר כתבתי פעם יש לי חברה עם סיפור מרגש על אימוץ ילד מרומניה ממש לבכות איזה מצווה הם עשו אם הינך מעונינת אשלח לך במייל מספר טלפון שלה.

 

[TWEETY =^.^= 6]

ואני כבר חשבתי שהתרגלתי להורמונים ../images/Emo12.gif

שיוווו כמה דמעות,,,היית צריכה לומר חבילת טישו ולא טישון אחד בודד. זה כל כך מרגש כי זה כל כך אמיתי ממש מרגישים שזה נכתב מהבטן פנימה , כל כך אנושי וכל כך נוגע ללב. נותרתי ממש ללא מילים אבל עם המוןןןןןןןןןןןן דמעות.

בנוגע לאימוץ,,,אני רואה בכך יותר שליחות מאשר אימוץ מתוך כמיהה - וכמובן שאני מדברת מתוך המקום הפרטי שלי.יש כל כך הרבה ילדים בארץ ובעולם שצמאים לקצת חום ואהבה, יש כל הרבה ילדים שחוו במעט שנות חייהם המון תיסכול ואכזבה. לו יכולתי לעטוף את כולם בחום ואהבה הייתי עושה זאת ברצון, לו יכולתי לנגב את דמעותיהם ולגרש את פחדיהם הייתי המאושרת עלי אדמות.

בנתיים ובמקבלים לטיפולים, נרשמתי כבר מזמן גם לאימוץ, ולא בגלל הכמיהה לילד משלי ולא בגלל הפחד שאולי לא יהיו לי ילדים משלי, אלא בגלל הרצון לתת לעוד ילד אחד בעולם בית חם ואוהב, לתת לעוד ילד אחד את ההרגשה שהוא יחיד במינו ואין אף אחד אחר בעולם שידמה לו. לצערי העניין בנתיים מתעכב, כיוון שאיני עובדת - ועבודה זה תנאי הכרחי מבחינת השרות למען הילד. אז אני מקווה שמהר מאוד הכל יסדר ואני גם יהרה, גם אמצע עבודה וגם יעניק לילד המאומץ אח/ות כדי שתהיה לנו משפחה לתפארת.

 

[באאבו]

טוויטוש... איזה אצילות!! ../images/Emo45.gif

 

[מרב של ערן]

תודה, דפנה

אני מאמינה שכשזה יהיה יותר רלוונטי אני ארצה לדבר עם אנשים שאימצו. כרגע זה עוד די רחוק ואני לא רוצה להטריד אותם סתם. ד"א, קיבלת את המייל שלי? הזמנתי היום תור אצל המדקר, ולא תאמיני למתי - 28 באפריל

. אני מאוד מקווה שעד אז כבר לא אצטרך אותו

מרב

 

[מרב.]

אנחנו ביחד!!!!!!! זה יום המזל שלנו ../images/Emo6.gif

 

[מרב של ערן]

אחרי שסיימנו לדבר, הפעלתי

את הסירנה ודהרתי למשרד. התנפלתי על ה-

וקבעתי תור. אח"כ התקשרתי לבנק לקחת עוד משכנתא

 

[salpter]

אני עושה קצת בירורים לפרוטקציה

הוא טיפל לדעתי בחמותי ולכן אני נזהרת. תודה בכל אופן.

 

[שמש קטנה]

איזו דילמה...

אני ממש מתלבטת מה לכתוב לך. מצד אחד, החלטה אמיצה שדורשת הרבה כוחות נפש. מצד שני, אני מנסה לחשוב על עצמי (כי אם אגיד לך כל הכבוד ושזה מה שאתם צריכים לעשות, אז למה לא אני?) ומרגישה שאני עוד לא מוכנה אפילו לעצם המחשבה. כנראה שעוד לא עברתי מספיק בטיפולים האלו............ אבל לא אני אלא אתם החלטתם, ולכם זה מתאים ונראה נכון, אז כנראה שזו ההחלטה הטובה ביותר שיכולה להיות בשבילכם. רוצה עוד סיפור אופטימי? זוג חברים שלנו אמצו ילד אחרי 3-4 שנות נישואין (לא ידוע לי מה הם עברו בשנים האלו, כי אז עוד לא הכרתי אותם, והקשר לא כזה קרוב, אבל על בטוח הזרעות לפחות...) ולני קצת זמן נולד להם תינוק - הם נשואים 7 שנים!!! יש הרבה סיפורים כאלו, ולדעתי התינוקות שאחרי האימוץ לא באים בלי טיפול כלשהוא (למעט ה"לא מוסברות") אבל זה עדיין מאוד מעודד, לא? המון הצלחה, ומקווה שעם כל הפורומים האלו, תשארי גם איתנו כאן.

 

[שמש קטנה]

שכחתי לכתוב שהמכתב ממש עלה על נקודה

 

[שמש קטנה]

...רגישה.

איזה בושות. משהו כאן לא עובד כמו שצריך, וזה לא המחשב זה הראש שלי. איזה מזל שאני לא עובדת, בטח הייתי מפשלת כל יום. נועמק´ה- יש איזו אפשרות להכנס שוב לתגובה שכבר נשלחה, כדי לתקן או שרק טיפול כולל בבעיותיי יכול לסייע???

 

[TWEETY =^.^= 6]

את בסדר !!! שימשיונת ../images/Emo25.gif

הרסת אותי מהבכי של המכתב המרגש, עברתי לצחוק פרוע בעקבות ההודעות השבורות שלך,,,לא נורא מדביקים כמה שברים יחד ויוצא משפט שלם אחד