רציתי לשתף אתכן...

[שמש קטנה]

הצחוק הפרוע הזה הוא

אחד הדברים האהובים עליי בפורום. אין הרבה דברים שקורעים אותי מצחוק בימים אלו, וזה כ"כ טוב. אז היום הצלחתי להצחיק אותך? לפחות מישהו נהנה מהבושות שלי...

 

[TWEETY =^.^= 6]

שיוווו למה בושות ??? ../images/Emo12.gif

זה מה שנקרא אחלה פיספוס שבעולם,,,,מדליק

 

[רוני@30]

כל הכבוד !

ואני מקווה שכך או כך תחיו חיים משפחתיים מאושרים ומלאים. רוני

 

[חבר של צומפי]

מרבי

קבלי ממני נישוק על הצעד הוא חשוב גם אם בינתיים מונח במקום אחורי בראשץ שיהיה רדום בינתיים במשך השנים אנחנו מתבררים לעצמנו עוד ועוד. הלוואי ותהרי קודם ואם לא ילד עם לב זהב יקשור אותך סביבו. איתך אינשם

 

[מיכל ק-ש]

משתתפת,

מרב, טוב שיש רשת בטחון, אבל אני בטוחה שלא תזדקקו לה!!! לגבי מה שכתבה מנהלת פורום אימוץ: לי קשה להזדהות עם זה. נכון להיום (ואני מקווה שלא אתבדה בעתיד) אני לא יכולה לדמיין מצב שבו אני אנתק קשר עם חברה, גם אם היא נכנסת להריון רק מהריח של בעלה וגם אם יש לה 2 ילדים, רק בגלל שאני מנסה להרות ועוברת קשיים בדרך לכך. לא בגלל זה מנתקים קשר עם חברה טובה. אני לא מצפה ואין לי צורך שחברותי יתעניינו בכל פרט ופרט של הטיפולים. מספיקה לי הידיעה שהן רוצות בטובתי, מתעניינות כשהן מרגישות שבא לי לשתף והבטחון שהן ישמחו מאוד מאוד כשאני אהיה סוף סוף בהריון. בשביל מה יש חברות, אם אני לא יכולה לחוש איתן הכי חופשיה בעולם לגבי כל נושא שהוא? למה להעניש אותי ואותן בהתרחקות ובניתוק. מה אני ארוויח מכך? כאמור, לשמחתי, נכון להיום אני ממש רחוקה מהזדהות עם הדברים, אך אני לא שופטת אף אחד ורק מקווה שאני לא אעמוד עוד הרבה זמן במבחן הזה. מרבי לסיום, אני מקווה שמהר מאוד תעזבי את שני הפורומים ותתרכזי בפורום הנחשק מכל! מיכל.

 

[רינתילה]

הבעל שלי רוצה ילדה מויאטנם ../images/Emo8.gif

אני חושבת שטוב אתם עושים! אנחנו החלטנו לתת שנה לטיפולים (שבינתיים התחלתם נמרחת בגלל המתנה לבדיקות...) ובינתיים לאסוף כסף לאימוץ חו"ל. לעשות את זה בו זמנית אנחנו לא יכולים כלכלית כי אין לנו את הסכומים העצומים עליהם מדובר כעת, וגם כי זה נראה לי קשה נפשית (טיפולים +אימוץ). לא כתבת האם מדובר על אימוץ בארץ או בחו"ל?? נרשמתם כבר? לי באופן אישי אין רתיעה מהנושא. רק צריכים להיות מודעים לסכנות (אלכוהוליזם בהריון וכו´). במסגרת לימודי הייתי ביום עיון על אימוץ חו"ל ועושה רושם שהעמותות עובדות בצורה יפה מאוד גם מבחינת הטיפול בהורים וגם מבחינת הניסיון להקטין את האפשרות לקבלת ילד עם בעיות רציניות (שולחים רופאים וכו´). בכל מקרה כל הכבוד על ההחלטה. חיזקו ואימצו!!! (ותמשיכי לשתף אותנו בתהליך, אם את רוצה) רינת.

 

[מרב של ערן]

רינת,

כרגע מדובר על אימוץ בארץ. אימוץ בחו"ל כרוך בהוצאה כספית כבדה, ונשקול אותו רק אם באמת יהיה צורך. קיבלנו את הטפסים מהשירות למען הילד, וחסר לנו רק צילום של תעודת הנישואים שאנחנו לא מוצאים (זה אומר שנצטרך להתחתן שוב?

). תודה על העידוד. מרב

 

[אולה *]

לא הייתי מתנגדת לעוד חתונה

(עם אותו בעל

) כ"כ נהניתי, וזה נגמר כ"כ מהר. אבל החלטנו, כי בפעם הבאה - רק בקיץ. כי התחתנו בינואר, ובצילומים מה זה סבלתי!

 

[סוכריה על מקל]

אני דוקא נורא רציתי להתחתן בחורף

ובסוף זה נגרר ליוני... תאמיני לי, עדיף לקפוא מאשר להזיע בשמלה!!

 

[מרב של ערן]

מה, ושוב אני אבלבל את הבלנית

(ההיא מהמקווה) שלא תדע אם אני צריכה לטבול 17 פעם עם הראש בחוץ ואח"כ לברך, או לברך ואח"כ לטבול 20 פעם עם הראש בפנים? ולכל מי שתוהה - מסתבר שגם בזה יש מנהגים לפי עדות. אצל האשכנזים ככה, אצל הספרדים ככה. ומה עושים עם אחת כמוני, בת תערובת? הפרצוף שלה היה כזה -

אז היא ניסתה לפי הבעל לעתיד, שגם הוא מעורב, אז היא פשוט נתנה לי לבחור לבד!

 

[עמית@]

אני פשוט הוטבלתי על פי המנהג המחמיר

יותר

גם פתחו בשבילי במיוחד בלילה את המקווה, אז אם כבר אז כבר..

 

[סוכריה על מקל]

אותי בכלל לא הסכימו לקבל במיקווה...

הרב שלי אמר לי "את ממשפחה טובה, את לא צריכה" וככה זה נגמר.

 

[עמית@]

שחיתות!! ../images/Emo3.gif

 

[סוכריה על מקל]

נכון ../images/Emo98.gif

 

[שמש קטנה]

תסלחי לי, אבל הוא לא רב אמיתי.

 

[yaelhul]

אני בלעתי מים וכל כך השתעלתי

שלא יכולתי בשום פנים ואופן להגיד את הברכות. הבלנית חיכתה שאסדיר נשימה ואז התחלנו שוב...

היה גדול יעל

 

[ligo]

גם אני!

נחנקתי ובלעתי מים וקיוויתי שהיא תרחם עליי ותגיד שזהו, אבל היא לא ויתרה הנבלה, ויש לי פוביה ממים! אבל גם זה עבר... וחוץ מזה רציתי לאחל לך המון הצלחה בטיפול הנוכחי. הייתי בטוחה שאת עושה הכול בחו"ל...

 

[סוכריה על מקל]

צעד גדול קדימה... בהצלחה!!

אחד הדברים הראשונים שעליהם דיברתי עם רון אחרי שהחלטנו להתחתן היה ענין האימוץ. היה לו ברור שאני לא מתחתנת איתו אם הוא לא מסכים שבמידה ו"לא ילך" - נאמץ. היום האופציה הזו הפכה לקצת יותר ריאלית, ואנחנו עדיין מדברים על זה פה ושם, אבל עוד לא עשינו שום דבר קונקרטי. אני נורא רוצה ילד ג´ינג´י עם משקפיים ותלתלים, כמו שרון נראה בתמונות הילדות שלו. אני מניחה שעם הזמן הצורך בילד, כל ילד, אפילו שחרחר בלי משקפיים, יאפיל על הרצון לקבל "רון קטן", ונעשה גם את הצעד שאתם עשיתם. בינתיים, אני מסתכלת מרחוק ומעריצה על האומץ. ד"א, החברה הכי טובה שלי היא אמא ל-3 שדונים מאומצים (מדרום אמריקה), אם את רוצה.צריכה טיפים לגבי העובדת הסוציאלית וכו´ היא תשמח לספק אותם.

 

[עידית ד]

מהבוקר אני במחשבות.. ../images/Emo132.gif

ביום שישי האחרון בדרך למטפל האלטרנטיבי שלי דיברנו בעלי ואני על הג´יני ההוא של מרב (לא התכוונו אליך אבי..)ושאלתי את דעתו בעניין. גיליתי דברים נפלאים על האיש שאיתי, גיליתי שהוא מוכן להפסיק כל טיפול אפשרי העיקר שאני לא יעבור "עינויים", הוא לא יכול לראות אותי סובלת, מדוכאת או מישתנה לו מול העיניים (ואין מה לעשות ההורמונים משנים אותי) נכון אנחנו חייבים לנסות ואנחנו עדיין בתחילת הדרך (מקווה שזה ישאר ככה) אבל הוא כל כך רוצה ילד שלא משנה לו אם ביולוגי או לא העיקר שנחבוק ילד. "השתעשנו" במחשבה על ילד מאומץ אתיופי, איך ששני לבנונים כמונו יהיה לנו ילד שחור דובר רומנית. בשורה התחתונה: כל הכבוד מרב של ערן וערן של מרב!!!!!! (מישום מה אין לי אייקונים, אבל דמיינו אייקון מחבק וגאה) מאחלת לכם הריון בקרוב עידית

 

[English]

אורחת לרגע

(אולי אני לא צריכה בכלל להתערב, סתם קפצתי להציץ פה לזכר הימים ההם של הטיפולים) קראתי את התגובות שלכם לאימוץ האפשרי של מרב וקצת צרמה לי כל ההתיחסות לאימוץ כאל מצווה. כשאימצנו בחו"ל את הבן לפני 5 שנים לא עשינו את זה "כדי להציל אותו" ולא כמצווה. עשינו את זה כדי להציל את עצמנו מחיים ללא חווית ההורות. ייתכן שהצלנו אותו מגורל עגום אבל זה תוצר לוואי. החשוב ביותר הוא שזכינו לשמוע מישהו קורא לנו אבא ואמא. אימצנו בחו"ל כי לא רצינו לחכות את ה 7-5 שנות המתנה בארץ, ולא בשביל להציל ילד. למעשה נרשמנו בארץ כבר עם תחילת הטיפולים כדי לא לפספס את ההרשמה (אישה יכולה להרשם בארץ לקבלת תינוק רק עד גיל 35) ובינתיים עברנו את התהליך המפרך של IVF וכ"ו. וכשנרשמנו לא ממש התכוונו לזה, חשבנו שלא יזיק וגם במפגש הראשון עם השירות למען הילד הבהרנו את זה. ואגב, מרב, אם נרשמת לתינוק בן יומו התחקירים של השירות צפויים לך רק אחרי כמה שנים ובכלל לא עכשיו. בכל אופן, כשכבר לא היו לי כוח לעוד לטיפולים עברנו מיד לאימוץ. ומאוחר יותר אחרי האימוץ חזרנו לעוד קצת טיפולים אבל זה כבר לא היה אותו דבר. פתאום לא היו לי הכוחות הדרושים לזה, ופתאום החשיבות של "בשר מבשרי" ירדה קצת. בעיקר שהתמזל מזלנו לקבל ילד שדי דומה לנו ובעל תכונות שאני נשבעת שהוא ירש מאיתנו. ומה לעשות שאצלנו אחרי האימוץ דווקא לא נולד ילד ביולוגי וכרגע אנחנו בהליכים לאימוץ תינוקת. מאחלת לכולכן שתזכו להיות אמהות בהקדם, באיזו צורה שתהיה. הלואי שזה יהיה מהריון אבל גם אימוץ מביא המון אושר. מנסיון.