רקע להתפתחות תיאוריית ההתפתחות

[התולעת 1]

התגובה

נקודת המוצא בדיון היא בהשגת המושג: ``כל-יכול``. מאוחר יותר ננסה להבין, מה הוא בכלל רוצה מאיתנו? בשביל מה הגענו לעולם הזה בכלל? שהרי למעשה בכלל לא בחרנו להגיע לכאן מלכתחילה... הרי שפשוט ``הנחיתו`` אותנו כאן... ``כל יכול``= הכל הוא יכול. אם ``הכל-יכול`` יכול הכל, מהגדרתו מובן יהיה שאין לו כל בעייה של ממש ``בלהזיז אבנים``! רק שהשאלה היחידה היא: האם הוא חפץ בכך? מסתבר שלא! מכאן נגזרת שאלה מציקה עוד יותר והיא: מדוע אם כך, או איך זה שהוא אינו מראה לנו את ``יכולתו המופלאה`` בלהזיז אבנים? או: האם ישנה דרך בה נוכל להייטיב להשיג את שיעור גדולתו ``ככל יכול`` בדרכים אחרות? או: שמא, ואין לנו כל יכולת, אפשרות או סימנים כלשהם להשיג בנוגע ליכולתו? ... היה אחד שבא לאחד מחכמי התלמוד ואמר לו: ``תראה לי את הקדוש- ברוך-הוא. נו, תראה!`` אמר לו: ``אין בעיה, בו איתי...`` לקח אותו החוצה. אמר לו: ``אתה רואה את השמש? תביט עליה``. הסתכל למעלה, הסתנוור ולא יכול היה להביט בה. אמר לו: ``תסתכל טוב``. אמר לו: ``לא יכול להסתכל...`` אמר: ``אם על אחד הַשַׁמַשִׁים שלו אתה לא יכול להסתכל, אותו אתה רוצה לראות?`` נתחיל דווקא בעדותם הדוממת של גרגרי החול... מה הקשר בין לוגיקה- רציונל- מדע למושג אמונה? כדי להבין זאת צריך קודם כל להגדיר מהי אמונה. אמונה: נגזרת בין היתר מהמושג אמון/ אמינות (עניין של חוזק). מילים אלו אינן מרמזות ועוסקות באמונה ערטילאית. הטענה שלנו היא שדווקא הבסיס לאמונה הוא הכיוון הרציונאלי- מדעי. זהו השלב הראשון בסולם. ביהדות, הסולם הזה תחתיתו על הארץ וראשו עד השמיים... נמצא שהמצווה הראשונה שמונה הרמב``ם ב- ``יד החזקה`` היא: דע את ה`! לא להאמין כי אם לידע (לדעת) את השם. והוא פותח את ספרו במשפט הבא: ``י-סוד ה-יסודות ו-עמוד ה-חכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא לכל נמצא, וכל הנמצאים בשמים ובארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מחמת אמיתת המצאו, והוא לבדו האמת! ואין לאחר אמת כאמיתתו!...`` מה זה לדעת? לדעת- זה קודם כל משהו לוגי... שהאמונה היא נכונה. אחרי שהשתכנענו (אחרי שהשתמשנו בשכל) רק אז אפשר לעלות בשלבים בסולם האמונה. זוהי גישת היהדות. והאדם המצוי בדרגה מאוד גבוהה של אמונה בבורא, האמונה הגבוהה היא תוצאה של תהליך ארוך של עבודת השם. נשאל: אבל היכן היא מתחילה? האמונה צרכה לבוא מאיזשהו בסיס! קודם כל צריך להתחיל עם השכל הישר. צריך קודם כל להכיר את נושא האמונה מבחינה שכלית (את האמיתות של התורה בצורה שכלית). ואז, אם השתכנענו אפשר לעלות למעלה בדבקות, ע``י למידה, עשייה, תפילה, תיקון מידות וכו`... רק אז מגיעים לדרגות מאוד גבוהות של אמונה. אך אם אדם לא איכפת לו בכלל למה הוא פה. זה פשוט לא מעניין אותו. על אף שיהיה מוזר הדבר ולא טבעי מבחינת תפיסה בסיסית של בן- אנוש, אי אפשר להתווכח עם אדם כזה. זהו רצונו. שהרי אי אפשר להכריח אדם להתעסק בשאלות מפתח אלמנטאריות המתבקשות של האם יתכן שישנו בורא לעולם? ; ``מאין באתי ולאן אני הולך?``; ומה אני בכלל עושה בעולם הזה (או אמור לעשות...?) כל אותם ``120-80-70 שנה`` עד מתי `שיקחו אותי` מפה?! שאם סוגייה זו אינה מעניינת כלל את בן- האנוש, אזי מה מבדיל אותנו משאר בעלי- החיים או גרגירי החול... ובכל זאת, לאותם אלו שכן מתעניינים מן הסתם בשאלות מפתח מסוג זה, נתחיל וננסה לבחון הוכחה לוגית פשוטה לקיום בורא לעולם… ובכן, מהי ההוכחה שיש בורא לעולם? התשובה הפשוטה ביותר תהיה: את/ ה ההוכחה!

 

[Go vern or]

"מאוחר יותר ננסה להבין, מה הוא בכלל

רוצה מאיתנו?" לא. תחילה הוכח נא לנו ש"הוא" קים _גם_ מחוץ לספוג שבין שתי אזניך. אחר כך נוכל להתקדם. 'מהגדרתו מובן יהיה שאין לו כל בעייה של ממש "בלהזיז אבנים"!' מה הקשקוש על אבנים? האם אתה נוטל את תרופותיך כסדרן? "מהי ההוכחה שיש בורא לעולם? התשובה הפשוטה ביותר תהיה: את/ה ההוכחה!" הראיתי שהוכחה זו נכשלה...

 

[התולעת 1]

תגובה חלק ב

שהרי, היות ואני ניברא אז ישנן שתי אפשרויות: • או שאני בראתי את עצמי (אני הבורא של עצמי), • או שנבראתי על-ידי מי שקדם לי (מי שקדם לי ברא אותי). אם בראתי את עצמי, ישנן 2 אפשרויות: • או שהייתי לפני עצמי, • או שלא הייתי לפני עצמי. אם הייתי לפני עצמי- לא הייתי צריך לברוא את עצמי, כי כבר הייתי. אם לא הייתי לפני עצמי- לא יכולתי לברוא את עצמי, כי לא הייתי קיים בשביל לברוא את עצמי. מוכרח, שנבראתי על-ידי מי שקדם לי... (כי הרי אי אפשר שמישהו יברא את עצמו). נמשיך: אני ניברא, אתם נבראים וכל דבר ניברא, אפילו גרגירי החול. כל ניברא, מעיד שיש מישהו שקדם לו ושברא אותו. נלך אחורה, אחורה, אחורה... עד שנגיע לראשון הנבראים (שהרי כולם נבראו ע``י מי שקדם להם). ובכן, יש ניברא ראשון. הנברא הראשון, מוכרח שהיה מי שקדם לו וברא אותו. מי הוא זה שברא את הנברא הראשון? ניקרא לו: בורא. הבורא ברא את הנברא הראשון. איך אני יודע שיש בורא? הנברא מעיד (מעצם קיומו) שיש בורא. כי הרי הנברא לא ברא את עצמו. רק רגע, אז מי ברא את הבורא? לבורא אין בורא. אם לבורא יש בורא, אז גם הוא ניברא ולכן יתווסף אף הוא לרשימה הארוכה של הנבראים. את הבורא לא ברא בורא, כי אם לבורא היה בורא גם הוא היה נברא. ונברא, ועוד נברא, ועוד נברא, ועוד נברא... בלי בורא בהתחלה אינו אפשרי. מתחייב הוא שחייב להיות בורא שברא ניברא ראשון אחרת אין נבראים. ואם ישנם נבראים זוהי להוכחה כי יש להם בורא כמובן. לא ייתכן שגם לבורא יש בורא. כי הבורא הראשון, אם היה לו גם בורא, אז היו רק נבראים בלי בורא. וזה בלתי אפשרי כאמור. מוכרח הוא, שיש בורא ראשון שאינו נברא שברא לכל הנבראים... נמשיך: לכל דבר מוגבל יש לו מגביל. חישבו לדוגמא על כוס זכוכית. היא מוגבלת, הכוונה שיש לה גבולות. מישהו (``מייצר הכוס``) הגביל אותה. השולחן מוגבל- הנגר הגביל אותו. הבניין מוגבל- הקבלן הגביל אותו. כדור הארץ מוגבל- מישהו הגביל אותו. השמש, הירח ושאר כל הכוכבים מוגבלים- מישהו הגביל אותם. יש מגביל לכל המוגבלים. המגביל לכל המוגבלים הוא הבורא לכל הנבראים! והוא הרי שאינו מוגבל... כי אם הוא מוגבל, יש מגביל שקדם לו. וזה הוכחנו כלא אפשרי! לכן, הבורא לכל הנבראים, הוא גם המגביל לכל המוגבלים... מי זה המגביל לכל המוגבלים? הבורא שברא את כל הנבראים. מי שברא נבראים, ברא אותם בגבולות מוגבלים, אבל המגביל הראשון אינו מוגבל. שאם הוא היה מוגבל, היה מישהו שקדם לו שהגביל אותו, וזה אמרנו שאינו אפשרי. נמצא, שיש בורא ראשון לכל הנבראים ושהוא הגביל את כל המוגבלים.

 

[Go vern or]

אי אפשר להתקדם כלל לפני שתוכיח לנו

כי ההזיה הנוירופסיכואלקטרוכימית שאתה קורא לה "בורא" קיימת _גם_ מחוץ לספוג שבין שתי אזניך. הוכחה שיש בורא לעולם? הראיתי שהוכחה זו נכשלה...

 

[התולעת 1]

תגובה חלק ג

אם כך, הבורא שברא את הברואים כולם: דוממים, צומחים, בעלי-חיים ואנשים, הגבילם בגבולותיהם, וחקק את חוקיהם (הוא הבלעדי שתכנן ולכן מחזיק ``בהוראות היצרן``). בורא-עולם הוא בהכרח השולט בכל בריאתו כולה. ולכן… אף ולא אחד מחוקי הטבע הם המצאות. אלה הם חוקים הנמצאים במציאות על ידי מי שהמציאם. במדעי הפיסיקה לדוגמא: חוק הגרביטציה, כוח המשיכה: מי עושה זאת? מי עשה שכדור הארץ יהיה `עגול` ויהיו בו אנשים `למעלה` מהלכים עם רגליהם על `הכדור` וראשיהם למעלה, ויהיו אנשים `בתחתית הכדור` שרגליהם למעלה וראשיהם למטה ולא נופלים. מי עשה שכדור הארץ, המכוסה שני- שלישים מים, והמים לא ישפכו ממנו. מי?! גם אם לא נבין את יסודות החקירה המדעיים המתארים את כוח המשיכה או כל `חוק מדעי` אחר, וגם אם לא היו קיימים מדענים חוקרים מאז ועד היום לתאר לנו חוק זה או אחר, הרי עדיין ברור לנו עובדתית, שכל תפוח שנזרוק באוויר יפול תמיד על הקרקע. החוק עובד גם אם נהיה בורים לגמרי בהבנתו. הוא פשוט ישנו. החוק הוא כורח במציאות- אמת קיימת! גם אם לא נבין את כל האמת שבעולמנו הרי שהיא עדיין קיימת אם נרצה או לא נרצה, תהה אשר תהה... לכל יישות, בין אם היא חומרית או רוחנית בעולמנו חוקיות היחודית לה. אומנם, לא תמיד אנו משכילים להבין את ``הוראות ההפעלה`` `המצורפות` לכל ``מוצר ומוצר``, החקוקות ע``י ``היצרן שהמציאן`` לתועלת, אבל יובן הוא, שכל ``מוצר`` שהשימוש בו אינו מתנהל לפי ``הוראות היצרן``, סופו שיהיה בו פגם וחידלון! נמשיך: לפי המדע, כל חלקיק- ושיהיה הקטן ביותר בחומר, ניברא בנקודת זמן מסוימת... אגב, הפיסיקה כמדע, בודקת את החומר רק מהרגע שהוא נוצר. רוצה לאמר, לפני שהחומר נוצר אין לנו שום מושגים לאפיין, נגיעה, או את היכולת לברר פרטים לגביו- הוא אינו שייך לתחום הפיסיקה. מכאן, שלכל חומר של כל הנבראים בעולם יש לו גיל... מאחר שיש לו גיל יש לו התחלה (כל דבר שיש לו גיל יש לו התחלה). התחלה לא יכולה להווצר על-ידי עצמה. כיוון שיש לו התחלה מוכרח שיש לו מתחיל (כל דבר שיש לו התחלה, הוא לא התחיל את עצמו. מוכרח שהיה מי שהתחיל אותו- שיש לו מתחיל). אז נלך לראשון שהותחל- היה לו מתחיל. למתחיל לא יכולה להיות התחלה, כי אז יהיו מותחלים בלי מתחיל. זה לא אפשרי. מוכרח שיש בורא נצחי, קיים, תמידי, בלי מתחיל, בלי התחלה ובלי סוף שאינו ניברא. מציאות רוחנית, מופשטת, בלי ממדים, בלי נפח, בלי מסה: שהרי כל המדדים הכמותיים לעייל יוצרים הגבלות ולכן בלתי אפשריים... זהו בדיוק אותו המופשט האלוקי- הדבר הרוחני (`הבלתי נתפס`) רק במידה ולחומר המרכיב את היקום לא היה גיל והמדע היה טוען שהוא נצחי- שאינו ניתן לבדיקה בשום מצב, יכולנו להגדיר את `היקום` כאילו הוא `בורא- העולם` (כאילו `וברא את עצמו`). יתרה מזאת, ידוע שכולנו מורכבים מחומר. למימן הרי אין שכל, לפחמן אין שכל, לסידן אף לו אין שכל- לחומרים אין שכל. אם כך איך בתרכובת החומרים שלנו ישנו שכל?

 

[Go vern or]

איזאק האוסטרי, אי אפשר להתקדם כלל

לפני שתוכיח לנו כי ההזיה הנוירופסיכואלקטרוכימית שאתה קורא לה "בורא" קיימת _גם_ מחוץ לספוג שבין שתי אזניך. הוכחה שיש בורא לעולם? הראיתי שהוכחה זו נכשלה...

 

[Go vern or]

אופסססס...

נפלה בעיה בקשורים ל"שופר". הנה הקשורים מחדש (את יתר הטקסט בתשובתי קרא כאן)...

 

[התולעת 1]

תגובה חלק ה נמשיך ונעמיק כעת בחקיר

נמשיך ונעמיק כעת בחקירתנו... מדענים גילו פלאים רבים בתהליך התפתחותו של עובר לתינוק מושלם. יצור אנושי, כמו כל בעל חיים, מתפתח מתא אחד- ביצית מופרית. התא הזעיר ממנו מתחילה ההתפתחות, גודלו בסה``כ כעשירית המילימטר. למרות זעירותו, הוא יותר מסובך ויותר מתוחכם ממחשב מודרני הגדול והמתוחכם ביותר. אמנם אנו משווים את התא למחשב, אבל התא פועל לא רק כמחשב אלא גם יוצר ובונה. הוא יוצר תינוק- אדם מושלם בהדרכת תוכנית המאוחסנת בגרעין התא. תוכנית זו מסודרת בכרומוזומים בתוך מולקולה הנקראת ד.נ.א ((D.N.A.. כל תהליך ההתפתחות התחיל מתא אחד שהתפתח לתינוק מושלם. כל צעד תוכנת בד.נ.א. של כל תא. בתהליך זה של צעד אחר צעד, כשכל תא מגיב לאותות הכימיים שהוא יצר ולאותות שהוא מקבל משכניו הקרובים, כל האיברים הנחוצים נבנים. כל אחד במקום הנכון ובזמן המדויק. כמה מתוחכם התכנון של מערכת מורכבת ומופלאה זו הפועלת בצורה כה מושלמת, וכמה אנו חייבים תודה על היכולת להבין זאת. כיום אנו מודעים הרבה יותר לתבונה המופלאה הטמונה בכל פרט זעיר בעולמנו. פלאים רבים עוד יותר ממתינים עדיין לגילויים... בואו לרגע נתרחק מעט מ`עצמנו` וננסה לראות באור אחר דברים המצויים סביבנו הנראים כה פשוטים ומובנים מאליהם. (ובכל זאת…) הבטתם פעם בטיפות הגשם היורדות מהשמים: מדוע הן יורדות אחת- אחת, מבלי שטיפה אחת תיגע בחברתה? התשובה ברורה: הרי שאילולא זאת היו הגשמים זורעים הרס וחורבן, עוקרים שתילים, שוברים עצים. כשהם יורדים טיפות- טיפות, מבטיח הדבר פיזור שווה ועדין, תוך השקיית האדמה מבלי לפגוע אפילו בצמחים הרכים. התפוז- כמה מעניין: בטרם הבשיל הפרי, צבעו ירוק וטעמו מר. בהסוואה זו ובטעמו המר הוא כאילו מונע מאתנו לקטפו בטרם-עת. אך כשהוא מבשיל- הריהו בולט בצבעו הכתום וכאילו מזמין: קטוף אותי. מתיקותו היא אמצעי-פיתוי נוסף: הוא נותן לך סיבה לקטפו. אם כך, כיצד `יודע` התפוז שאנו אוהבים צבעים עזים וטעם מתוק ו`מתקשט` כך דווקא בזמן מסוים בשנה? תופעה הפוכה אנו רואים במזון מקולקל: הוא דוחה אותנו הן במראהו, הן בטעמו והן בריחו. הוא כאילו מזהיר: אל תתקרבו אלי, אני עלול לגרום לכם נזק. איך זה שנטבעו בו תכונות אלה? ומהיכן? מדוע השלג והקרחונים צבעם לבן? כי אילו היה צבעם כהה, היו סופגים את קרינת השמש, מתחממים, מפשירים, ומציפים את העולם. אך השמים ומי הים תכולים דווקא- משום שאילו היו לבנים, הייתה עוצמת האור המוחזר מסנוורת את העיניים. האדמה כהה, בדרך-כלל, כדי שתבלע את קרני השמש ותתחמם, ואולם אדמת המדבר נוטה לצהוב, כדי לצמצם את עוצמת החום הנקלט בה. ואילו במים עצמם ישנה חריגה מופלאה מכללי הטבע, שמוסברת גם היא על-פי עיקרון של תכליתיות: כל החומרים מתכווצים בקור, ואילו המים, כשהטמפרטורה שלהם יורדת ל- 4 מעלות, מתחילים משום מה להתפשט. תכונה זו גורמת לכך, שהמים הקרים והקרח צפים למעלה ויוצרים מעין חממה ששומרת על חום המים בימי החורף. לולא כן היו הנהרות והימים נהפכים לגושי קרח אדירים וכל היצורים שבהם היו מתים. ועוד רבות אין ספור הדוגמאות…

 

[Go vern or]

איזאק האוסטרי, אי אפשר להתקדם כלל

לפני שתוכיח לנו כי ההזיה הנוירופסיכואלקטרוכימית שאתה קורא לה "בורא" קיימת _גם_ מחוץ לספוג שבין שתי אזניך. הוכחה שיש בורא לעולם? הראיתי שהוכחה זו נכשלה...

 

[התולעת 1]

תגובה חלק ד מהיכן השכל?

מהיכן השכל? שכל הוא דבר רוחני! מהיכן הרגש? רגש הוא דבר רוחני! מה זה מצפון? מאיפה הוא הגיע? הרי המקור לכל אלה אינו חומר. אם כך, ישנה ישות רוחנית שבראה את החומר ונטעה בו: את השכל, את הרגש, את המצפון, וכו`. נבין: הבורא- אין לו זמן ואינו תלוי בזמן, לכן אין לו מושג של `אחרי- לפני`. אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא וניברא בבת- אחת. מביט לסוף דבר בקדמתו- רואה ויודע את סוף הדבר עוד בטרם היותו. האדם הנברא- יש לו נקודת התחלה ונקודת סיום, לכן יש לו הווה, עבר ועתיד. הוא אינו יכול להגיע לעתיד מבלי להתקדם דרך ההווה. האדם מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה... לצורך `המחשה`: נשים על שולחן שלושה פירות, מסודרים בשורה במרחק מה זה מזה: בננה, שזיף וקלמנטינה. נקרא ל- בננה עבר. ל- שזיף הווה. ול- קלמנטינה עתיד. ניקח עיתון, ונגלגל אותו לצורת גליל חלול שניתן לראות דרכו כמו במשקפת של `שודדי-ים`. (הווה) נביט דרך העיתון המגולגל על השזיף (עין אחת מביטה והשנייה סגורה). כרגע לא נוכל לראות את הבננה והקלמנטינה דרך אותו עיתון מגולגל- כי אם רק את השזיף. זוהי `המחשה` להגבלת ראייתו של האדם הנברא. הוא מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה... ברגע שנסיר את העיתון מעינינו, נוכל לראות פתאום את: הבננה, השזיף והקלמנטינה- כולם בבת-אחת. זוהי `ראייה` דרך `משקפיים של בורא עולם`... אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא בבת- אחת. (עבר) (הווה) (עתיד) טוב, אז הבנו שהבורא הוא `הכול- יכול`. שאם הוא לא `הכול- יכול` אז הוא מוגבל. אבל עדיין נשאר לנו לשאול שאלה מציקה ומתבקשת: האם יכול להיות שישנו יותר מבורא `כול- יכול` אחד יחיד ומיוחד? ובכן, בואו נניח שישנם 2 בוראים ולא רק אחד `כול- יכול`... נשאל: האם בורא א` יכול להגביל את בורא ב`? או האם בורא ב` יכול להגביל את בורא א`? ת: אם בורא א` יכול להגביל את בורא ב` אז בורא ב` הוא מוגבל וכבר לא `הכול- יכול`. אם בורא ב` לא יכול להגביל את בורא א`- אז הוא בעצמו מוגבל ואינו יכול להיות `הכול- יכול`. וכן נכון הדבר לגבי המצב ההפוך. נמצא שיש בורא שברא לכל הנבראים- זה מוכרח! מגביל לכל המוגבלים והוא `הכול- יכול`. אחד ולא שניים (או יותר). רגע, רגע! אבל מי אמר שיש בורא לכל הנבראים? אולי נגיד שיש בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בלי סוף... מדוע לעצור באיזשהו מקום?! כל הזמן יש בורא נברא... ובכן, גם זו הוכחה שיש בורא. הכיצד?! אם נאמר שיש בורא, נברא, בורא, נברא... במחזור, כל הזמן... ישנן 2 אפשרויות: • או שהמצב הזה כל הזמן מוכרח... מוכרח להיות: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... • או שהמצב הזה לא מוכרח, והוא יכול להפסק. אם הוא יכול להפסק, מכאן שיש סוף. אם יש סוף יש התחלה. אם יש התחלה יש מתחיל. ואם זה לא נפסק וכל הזמן ישנו: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... מכאן שהמצב הזה מוכרח. זאת אומרת, שכל אחד מהחלקים האלה במשך האין סוף היה מוכרח להיות בתפקיד של: או בורא, או נברא, או בורא, או נברא... ואין לאף אחד רשות לצאת מהמעגל. נמצא, שיש ``מישהו`` שמוכרח להיות, שמכריח את ``כולם`` לאורך האין סוף להיות: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... נמצא שיש בורא לעולם! להמחשה: נצייר עיגול על לוח. יש ציור של עיגול על הלוח. המסקנה היא כאן לפניכם: שיש בורא! שהרי מי עשה את העיגול? אני עשיתי את העיגול! וכמובן הוא שהעיגול לא עשה את עצמו. מישהו חיצוני עשה אותו- זהו אני: `הבורא`. אם יש מעגל של בורא, נברא, בורא, נברא... אין סופי... הוא לא עשה את עצמו, מישהו חוץ ממנו עשה אותו!

 

[Go vern or]

איזאק האוסטרי, אי אפשר להתקדם כלל

לפני שתוכיח לנו כי ההזיה הנוירופסיכואלקטרוכימית שאתה קורא לה "בורא" קיימת _גם_ מחוץ לספוג שבין שתי אזניך. הוכחה שיש בורא לעולם? הראיתי שהוכחה זו נכשלה...

 

[התולעת 1]

תגובה חלק ו לכל דבר יש תכלית ומטרה

ובכן מהו אותו עקרון של תכליתיות? משמע: לכל דבר יש תכלית ומטרה, ואין שום דבר שהוא מיותר וחסר-משמעות בעולמנו. התכליתיות זועקת מכל דבר בעולם. אין הכרח להיות איש-מדע כדי לראותה. יבואו ויאמרו, שכל התופעות הללו מוסברות על-פי הטבע. הרי זה כאילו אמרת, שבית החרושת הענק, שפועל באופן אוטומטי בלי מגע יד אדם, מופעל על-ידי מכונות מתוחכמות. והרי אין זאת אלא עדות על גדולתם של מתכנניו! הבה נדבר מעט במספרים... ביקום ישנם מיליארד מיליארדי כוכבים. כוכב הלכת הרחוק ביותר מכדור הארץ הוא כוכב `פלוטו` המרוחק כ- 6,000,000,000 ק``מ מאיתנו...! קוטר השמש הוא כ- 1,200,000 ק``מ. ויש כוכבים סופר ענקים (שגם הם שמשות למעשה) שהרדיוס שלהם יכול להגיע אף ל- 1000 רדיוסי השמש...! בשפת השמש כ- 6000 מעלות. שפת השמש פולטת אנרגיה בסך מיליארד מיליארד מיליארד נורות חשמל של 100 וואט כל אחת...! אולם העטרה של השמש יכולה להגיע לחום של 2,000,000 מעלות, ובמרכז השמש מגיע החום עד לכדי 15,000,000 מעלות...! בטיפת מים אחת 1700 מיליארד מיליארדי מולקולות...! בכדור הארץ יש מיליוני צורות חיים שונות. האדם מכיל בתוכו 100,000,000,000,000 (100 טריליון) תאים...! בתא בודד יש מאות מיליארדים צירופים. במוח האנושי ישנם 10,000,000,000 תאי- עצב (נוירונים). כל תא שולח בין 10,000- 100,000 סיבים כדי לחבר תאי- עצב אחרים אל המוח. יחד, מספר הקשרים הללו הוא 1,000,000,000,000,000 (קדריליון)...! להמחשה: נתאר לעצמנו שטח שגודלו מחצית מארה``ב (1,000,000 מייל מרובעים), נדמיין לעצמנו שהוא מכוסה כולו ביער שבו 10,000 עצים בכל מייל מרובע. אם לכל עץ יש 100,000 עלים, מספר העלים הכולל ביער יהיה שווה ל- 10 בחזקת 15 (קדריליון), שזהו מספר הקשרים במוח האדם...! למעלה מ- 100,000 קילומטר (להמחשה: פעמים וחצי היקף כדור הארץ!) של צינוריות דם מרשתות את כל רקמות הגוף, להביא מזון חיים, דם מחמצן ולסלק `פסולת` לכל ומכל פינה ברקמות שבכל הגוף. בתוך זרם הדם שלנו סובבים בערך 25,000,000,000,000 (25 טריליון) תאי דם אדומים. התאים הזעירים הללו- קטנים עד כדי כך ש- 500 תאים הנערמים זה על גבי זה אינם מגיעים אלא לגובה מילימטר אחד...! אילו ערמנו את כל תאי- הדם האדומים, זה על גבי זה, היינו יוצרים מיגדל שגובהו 50,000 קילומטרים...! ואילו היינו מניחים את התאים הללו זה ליד זה היו מקיפים את כדור הארץ ארבע פעמים וחצי...! שטחם הכללי הוא כ- 3,500 מ``ר, פי 1,500 משטחו של כל גוף האדם...! מולקולת `המוגלובין` (החלבון האדום ,הנשא של החמצן) בנויה יותר מ- 10,000 אטומים. כל תא דם אדום מכיל בערך 270,000,000 מולקולות של החלבון המורכב הזה...! הגוף הבריא שוקד לקיים אספקה שופעת של תאי דם אדומים. תא- דם אדום משתלח (מ- ``מח העצמות``) אל זרם הדם כדי לחיות שם 4 חודשים בלבד, ולנוע בערך 75,000 פעמים בין הריאות לבין הרקמות האחרות קודם שישוב אל מח- העצמות למות בו. בשנייה האחת, הנדרשת לנו להפוך עמוד של ספר, אנו מאבדים כ- 3,000,000 תאי- דם אדומים, אלא שבאותה השנייה עצמה ``מח- העצמות`` שלנו מקפיד לייצר תאי דם אדומים בדיוק באותו המספר...! ב- ``מח העצמות`` בין היתר נוצרים תאי- דם בשם: ``טסיות הדם`` בקצב של כמעט 200,000,000,000 ליום...! יותר מטריליון התאים הזעירים וחסרי הצבע הללו משוטטים בנהר הגוף, משקמים קרעים ובקיעים בגדותיו, ומבטיחים את זרימתו החלקה.

 

[גוססי1]

חוץ מאשר לעשות Cut'n'Paste...

האם אתה מסוגל גם לחשיבה עצמאית? אם כן נא הסבר לנו את תכליתם של: 1. עצם הזנב אצל האדם 2. התוספתן 3. הפטמות אצל הגבר בהצלחה! (רמז - את התשובה לא תמצא בכתבי אמנון יצחק)

 

[התולעת 1]

תגובה יג היכן נעלמ הזנב

יט. ד.נ.א.: היכן נעלמו הפרווה והזנב של בני האדם? חסידי דרוין טוענים שברגע שלא היה צורך יותר בזנבות, הם נעלמו עם הזמן... ואם בעיני המדענים 97% מה- ד.נ.א. שלנו נחשב כמיותר, והם טוענים שאלו שרידים `אבולוציוניים` מהתפתחות האדם… מוזר הוא אם כך כיצד הזנב והפרווה נעלמו ברגע שכבר לא היה בהם צורך, ואילו 97% מה- ד.נ.א. `שהטענה` שגם לו אין צורך נשאר עדיין קיים בכל אחד ואחד מטריליוני התאים בגופנו, עוד מהימים שהיינו אמבה קטנה `ובלתי מפותחת`…! כ. פרחים ועצים: חסידי האבולוציה טוענים שהשוני של בעלי החיים והצמחים נובע משינוי הסביבה. אבל עצים ושיחים ופרחים שוודאי גדלו באותה סביבה יצאו בצורות ובצבעים ובטעמים שונים. איך באותה הסביבה ממש התפתחו גפן, תאנה, תמר, כלנית, רקפת וסביון? לפי שיטת האבולוציה כל אחד מהעצים, הפרחים והשיחים בעולם היו צריכים אם כך להתפתח במקום מבודד ונפרד משל עצמו, בשביל לתרץ את השוני ביניהם. כא. שימוש בכלים. פרדוקס! ממציאי `תורת` האבולוציה אומרים שהאדם הזדקף כדי שיוכל לפנות את ידיו לשימוש בכלים, מה שנתן לו כביכול יתרון על החיות... זהו למעשה `היתרון הגופני` היחיד שיכול להסביר מדוע `הזדקף הקוף`. כי הרי שקוף הוא הרבה יותר זריז וחזק מבן-האדם. מצד שני לפי כל המחקרים שלהם, החל שימוש בכלים מיליוני שנים אחרי הזדקפות האדם! יובן מכאן שאת התירוץ היחידי שלהם לשאלה מדוע הזדקף האדם הם בעצמם סותרים! כב. השמש: בעולם ישנם שטחי מדבר ושטחי קרח עצומים שבקושי ישנם שם חיים. רואים שהחיים מתפתחים רק בנתוני טמפרטורה מסוימים מאוד. היסט של כמה מעלות, קרבה או ריחוק מהשמש עושה את ההבדל בין חיים לבין אין חיים. קצת יותר קירבה לשמש וכל העולם היה מדבר סהרה, קצת יותר ריחוק מהשמש וכל העולם היה אנטארטיקה! אנחנו נמצאים במרחק מדויק מן השמש שרק הוא המאפשר הימצאות חיים כאן. כג. שם היצרן: על כל מוצר יש שם יצרן. כשיש שם יצרן אנו יכולים להיות בטוחים שמישהו באמת יצר את המוצר. בכל אדם יש `שם מוצר` הטבוע בו באופן פרטני ומדויק: טביעות-אצבעות, צורות-שיניים, טביעות-עיניים וכו`. כמו `בר-קוד` לכל אדם ואדם. האם אין די בכך בלבד כדי להעיד גם כאן על מציאות `יצרן גאוני`? כד. עינים: מדוע אין ליצורים עיניים מאחור? הרי אם היתה קיימת תכונה זו, יכולה היתה זו להיות ליתרון אבולוציוני מדהים… איך זה שלכל אחד בעין יש שלשה ``עיגולים`` בעין וכן יש עיניים ירוקות, שחורות, חומות, כחולות... היכן היתרון האבולוציוני של התפתחות מוזרה זו? כה. פסיכולוגיה: העובדה שהמדע מכיר בפסיכולוגיה מוכיחה שהם מכירים בנפש שהיא לא גוף. כי אם באמת היו רק חיבורי ניורונים כמו שמנסים להציג, הרי כל הדיבורים על הכורסא לא היו עוזרים. היו צריכים לתת לכולם תרופות שירפאו להם את הבעיה וגמרנו. אך עצם העובדה שמטפלים בנפש האדם בדיבורים מוכיחה שהם מכירים במשהו שהוא לא חומר הנמצא באדם. כו. חוקי הטבע, מחוקקים, מול חוקי התנועה: אדם- יש בו מתכונות כל החיות ומסוגל להשמיע קולות כמו כל החיות. מרים המשקולות, מתאמן כל החיים להרים משקל שחמור קטן מרים ללא קושי… פסיכיאטרים, לוקחים בני-אדם שלא מבינים את החיים, ונותנים להם חומרים שיורידו להם את יכולת המוח ב- 50% והעיקר שלא יהיו עצובים! ויטמינים בצמחים שחיוניים לבני אדם, כיצד התפתחו? כז. מי מלח מול מי הים: לפי התיאוריה `האבולוציונית` הכל התפתח לפי התאמה לסביבה. בכל זאת, באופן מוזר ביותר, מסתבר ששום יצור חי לא הסתגל לשתות מי-ים! למרות שהם זמינים ונפוצים, וחיות התקיימו סמוך לים מתחילת העולם, שום חיה לא שותה מהים, אלא חייבת מים מתוקים שבאים מהשמים בכלל. כח. זהבה ושלשת הדובים: הסיפור הידוע על זהבה שהולכת ביער ומגיע לבית נטוש. בגלל שהיא עייפה ורעבה היא מחליטה שהבית הזה לא שייך לאף אחד... היא הרי חיפשה בכל הבית וצעקה ואף אחד לא ענה. אז היא הסיקה את המסקנה המדעית והבינה שאין לבית הזה בעל-בית והתיישבה לאכול ולישון. המזל שלה שהדובים היו נחמדים… כך המדענים: רואים עולם (`בית-ביער`) בנוי, מוכן, אוכל על השולחן, מיטות מוצעות, ובגלל שהם לא רואים את ``בעל-הבית``, הם מתנהגים כאילו והעולם הוא הפקר… כט. ההבדל בין מטוס לזבוב: קח מטוס מתקדם, פרק אותו לחלקיו ובקש מטובי המדענים להרכיב אותו מחדש- הם בוודאי יצליחו... קח זבוב פרק לו את הכנפיים ואת הרגליים ובקש מטובי המדענים בכל העולם להרכיב אותו בחזרה כך שיוכל לעוף… יצליחו או לא יצליחו?! הטכנולוגיה בה בנוי זבוב כל כך מפותחת ומתוחכמת שהיא בכלל לא בהישג ידו של האדם. מי יכול להעלות על דעתו שטכנולוגיה עצומה כזאת התחברה מעצמה?! אם כך, אז מה תשובתכם כעת: האם ישנו תכנון בבריאה? או שמא אין תכנון בבריאה? הרי מקרה לא יקרה יותר מדי. אם המקרה יתמיד, מכאן שהוא כבר אינו מיקרי. ואם ישנה תוכנית והתוכנית מסובכת ויוצרת מירקם שגורם לדבר להיות מאוד מתוחכם, מכאן שהוא אינו יכול להיות במקרה. ועל כך נסיים בשאלה: מי הוא אותו מתכנן של אין ספור תוכניות שתחברו להן יחד ליצור עולם ומלואו? מפליא הדבר, שיש הסבורים, שצריך להביא הוכחות לקיומו של בורא ומנהיג לעולם, בשעה שכל גרגר חול וכל עלה זועקים אלינו את גדולתו... ובכן, עתה נעבור לענות בעניין בריאת העולם ותכלית החיים: טבעי הוא שישאל האדם את עצמו, מי אני?… מה בעצם אני עושה כאן בכלל? לשם מה נבראתי? בשביל מי אני חי? לאכול כדי לעבוד ולעבוד כדי לאכול? לגדול, להתפטם ולהתבגר כדי להתפגר ולשמש מאכל דשן לתולעים?! זוהי התכלית?! זו המטרה?! מהי תכלית הבריאה שבשבילה נברא האדם? האם נברא האדם בעולם הזה מסיבה כלשהי, או שהבריאה היא סתם שלא לצורך. מהי הסיבה בגללה נברא האדם? לפי הרמח``ל (רבי משה חיים לוצאטו): הקב``ה הוא טוב (טוב נצחי אין- סופי. ``הטוב המוחלט``), שנאמר: ``טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו`` (תהלים קלה`, ט`).  מדרך הטוב להיטיב.  כדי להיטיב צריכים שיהיו מקבלי הטבה.  לכן ברא הקב``ה ברואים כדי שיקבלו את ההטבה. אנו כנבראים בעלי שכל אנושי מוגבל נוטים שלא להבין את המושג של מציאות הטוב ומגדירים אותו דרך מושג ארצי של העדר מציאות הרע. אנו מגדירים את הרע ואת כל עושי הרעות בהגדרת ``הרצון לקבל``, פירושו, שמתוך הלהיטות אחרי קבלת טובה להשלמת עצמו יוצא זה להרע לזולתו, מתוך שוב ``הרצון לקבל`` את השלמת עצמו. (אגב, גם בריה המזיקה לזולתה ללא רצון לקבל הנאה מכך לעצמה, אינה עושה זאת כי אם מתוך הרגל קדום שהגיע לה מתחילה מתוך הרצון לקבל, אשר ההרגל פוטר אותה עתה מכל סיבה חדשה). אלא, שאנו צרכים להבין שמעצם היות הקב``ה שלם מעצמו ואינו נצרך למישהו שיעזור לו להשלמתו, ברור הוא שאין לו שום ``רצון לקבל``. רצון לקבל לעצמו אין להשם יתברך כי אין לו ממי לקבל. וממילא אין לו שום בסיס להרע למישהו ולגרום לו צער כלשהו. רצון השם הוא רק ``הרצון להשפיע`` טוב אל זולתו (לנבראיו), שזה מוכח לנו מכל הבריאה הגדולה שברא וערך לעינינו... ולשאלת המפתח: מי מרגיש טובה? תשובה: מי שחסר אותה... אם ניתן לאדם שבע לאכול, אנחנו לא עושים לו טובה כי הוא אינו חסר אותה. אם ניתן לאדם רעב לאכול, אנחנו עושים לו טובה כי הוא חסר אותה. לכן ברא הקב``ה את כולנו בעלי חסרונות! וכל הזמן אנו מבקשים להשלים את חסרונותינו. האפשרויות בהן אנחנו יכולים לקבל את הטובה: 1. קבלה בחסד. 2. קבלה בזכות. 1. קבלת טובה בחסד: קבצן שאיבד את כל רכושו בין- לילה מחזר על הפתחים ומבקש לאכול. נותנים לו לאכול. אבל זה בחסד! זוהי לא טובה גמורה, כי הקבצן (הטרי) מתבייש. הוא צריך לעמוד ולבקש- אולי יתנו ואולי לא יתנו. וגם שנותנים הוא מתבייש- קיבל בחינם ולא עשה כלום בשביל שיתנו לו. זוהי טובה שאינה גמורה! 2. קבלת טובה בזכות: אדם בא למסעדה ומבקש לאכול. נותנים לו לאכול. בסוף הארוחה הוא מוציא ארנק ומשלם בעבור האוכל (הוא משלם על הטובה). זאת טובה גמורה, כי הוא אינו מתבייש בשעה שהוא אוכל!

 

[Go vern or]

איזאק האוסטרי, אי אפשר להתקדם כלל

לפני שתוכיח לנו כי ההזיה הנוירופסיכואלקטרוכימית שאתה קורא לה "בורא" קיימת _גם_ מחוץ לספוג שבין שתי אזניך. הוכחה שיש בורא לעולם? הראיתי שהוכחה זו נכשלה...

 

[גוססי1]

שאלתי היתה פשוטה בתכלית

בסך הכל ביקשתי לדעת את תכליתם של פרטים מסויימים באנטומיה האנושית. מדוע אתה משיב במלל אין-סופי שכלל אינו מתייחס לתהיותי?

 

[Go vern or]

איזאק האוסטרי, אי אפשר להתקדם כלל

איזאק האוסטרי, אי אפשר להתקדם כלל לפני שתוכיח לנו כי ההזיה הנוירופסיכואלקטרוכימית שאתה קורא לה "בורא" קיימת _גם_ מחוץ לספוג שבין שתי אזניך. הוכחה שיש בורא לעולם? הראיתי שהוכחה זו נכשלה...

 

[התולעת 1]

תגובה חלק ז הלב

הלב- יצירת מופת, שגודלו כאגרוף, מתכווץ ופועם בתמידיות יותר מ- 2.5 מיליארד פעמים במשך 75 שנות חיים! בכל פעימה, הלב מזרים 70 גרם דם שהם 5 ליטר דם בכל דקה. למעלה מ-7 טון דם (7200 ליטר) מזרים הלב אל מערכת הגוף במשך יממה אחת...! באנרגיה שהלב מפיק במשך יממה אחת, ניתן להניע גלגלי רכבת עמוסה פחם! וניתן להגביה בה כ- 2 טון מטען מתכות לגובה בניין של כ- 7 קומות לערך, בגובה של כ- 20 מטר...! הלב משגר 220,000,000 ליטרים דם במרוצת 70 שנות חיים! אם ננסה לקפוץ אגרופינו ולפותחו, מן הסתם יהיה לנו קשה לעשות זאת לאורך זמן במהירות של פעימות הלב, שהן 70- 75 לדקה...! ( בדרך זו קל יותר להמחיש באיזה שריר חזק ניחננו במקום שזקוקים אנו לו יותר מכל). אחת ל- 60 שניות, 1440 פעמים ביממה, הדם שלנו משלים מחזור תנועה מסביב לגוף. מערכת הדם חסינה וחזקה מאד. יש עורקים המסוגלים לעמוד בלחץ של 20 אטמוספרות- שזה קילוגרם לכל- 20 סמ``ר...! בעת מאמץ יכול הלב לעבוד גם במהירות פי 3 ויותר מן המהירות הרגילה שלו, ואז התכווצות העליות תימשך 0.03 של השניה, ושל החדרים כ- עשירית השניה וכו`, והכל יתפקד באופן מאורגן ומדוייק כמקודם...! הריאה עושה כ- 20,000 מחזורי נשימה ביום. הריאות בנויות משקים שקים (``נאדיות``), שאם נשטח אותם, יגיע שטחם הכולל ל- 70 מטר רבוע...! אגב, שטח פני הריאות מכוסה ב- 300,000,000 נאדיות...! אספקת החמצן התקינה מובטחת בזכות העובדה שכל נאדית מתמלאת ומתרוקנת יותר מ- 15,000 פעמים ביממה של נשימה תקינה...! מקום המפגש לצורך חילוף החומרים בין תא דם אדום עם האוויר שבתוך הנאדית קטן מ- 0.001 המילימטר...! הכליה, שמשקלה כ- 150 גרם בלבד בנויה מיותר ממיליון יחידות ניקוי מורכבות הקרויות ``נפרונים``. אורכם הכולל נאמד ביותר מ- 10 ק``מ...! הכליות מעבדות 1700 ליטר דם מידי יום וממחזרות אותו, למעט חלק קטן שנהפך לשתן הנפלט החוצה. הכבד, שהוא הגדול ביותר מכל אברי הגוף הפנימיים מורכב מ- 50,000 אוניות ומעבד ליטר דם מדי דקה..! תאי הכבד הבודדים (הפאטוציטים), מבצעים יותר מ- 500 תפקידים שונים...! דרך הדפנות של המעי הדק, שאליו עובר המזון מן הקיבה, נספגים רוב חומרי המזון אל זרם הדם. כדי ששטח הספיגה שלו יהיה מירבי, עשוי חלקו הפנימי מיליוני בליטות דמויות-אצבע, המגדילות את שטחו לכדי שטח כללי של כ- 10 מטרים רבועים...! בחלקי עור מסויימים בגופנו נמצאות יותר מ- 150 בלוטות זיעה בס``מ מרובע אחד...! ישנם בממוצע יותר מ- 200 קצות עצב בכל ס``מ מרובע של עורינו, הקרויים קולטנים, הרגישים- זה למגע, זה לקור, זה לחום, זה ללחץ וזה לכאב...! לעינינו הנעות בלי הרף, ישנן שרירים מסביב לעדשות המתכווצים ומתפשטים 100,000 פעמים ביום...!

 

[Go vern or]

איזאק האוסטרי, אי אפשר להתקדם כלל

לפני שתוכיח לנו כי ההזיה הנוירופסיכואלקטרוכימית שאתה קורא לה "בורא" קיימת _גם_ מחוץ לספוג שבין שתי אזניך. הוכחה שיש בורא לעולם? הראיתי שהוכחה זו נכשלה...

 

[התולעת 1]

תגובה חלר ח ברשתית העין

ברשתית העין ישנם 7,000,000 קולטני צבע (``קונוסים``) וכ- 127,000,000 חיישני שחור- לבן (``קנים``). הרשתית מבצעת בכל שנייה 10,000,000,000 חישובים...! איתותי הראיה מועברים דרך חיישנים אלו למח במהירות של כ- 1,000,000,000 אימפולסים לשנייה...! כדי להבחין בין קול לקול, ישנם סיבים מיוחדים באוזן דמוי מיתרי פסנתר, שמספרם מגיע לכ- 20,000 ואורכם מגיע לכ- 20,000 למילימטר...! סיבים אלו מבחינים בכ- 400,000 קולות שונים...! מנגנון השמיעה שלנו מסוגל לטפל בקולות נמוכים ביותר- המנידים את עור- התוף בפחות מאשר קוטר של אטום! וגם בקולות הרמים מכך פי 100,000,000,000,000...! בכל רחבי הפה יש כ- 10,000 חיישני טעם בצרופים שונים של מתוק, מר, חמוץ, מלוח, וכו`... תכליתו העיקרי של חוש הטעם בהגנת הגוף מפני מזון מקולקל ומזיק וחומרים רעילים. לכן רגישותו של החוש לטעם חמוץ היא פי 600 מאשר לטעם מתוק, ולטעם מר, הקשור בחומרים מזיקים ורעילים ביותר, הוא פי 10,000 מאשר לטעם המתוק...! בכל נחיר באפינו יש בערך 10,000,000 קולטני ריח...! דרכם המוח מצליח לזהות ולזכור עד 10,000 ריחות שונים...! אנו מסוגלים להרגיש בריחם של חומרים מסוייים גם כאשר ריכוזם באויר נמוך מ- 1 ל- 1,000,000,000...! ועוד רבות אין ספור הדוגמאות… נישאל: האם כל זה נוצר מעצמו במקרה? או שישנה איזושהי יד מכוונת שיצרה הכול במחשבה? ההיגיון אומר שמאחורי דבר מורכב ישנם מחשבה ותכנון מורכבים...! יש הטוענים: הכול נוצר מעצמו. (העולם הקדמון היה קיים מאז ומעולם) ואם הם אומרים הם וודאי יודעים… המדענים אנשים חכמים. הם חוקרים את היקום ואת עצמם. הם מבינים שזהו פלא. הם יודעים שהכול עשוי בחוכמה מדהימה ושיש כאן מחשבה ותכנון. הם מודים שאין הסבר `מדעי` לעולם, אבל… עדיין חלקם בוחרים להאמין בדבר בלתי אפשרי. נבדוק אם כך, האם אפשרית התיאוריה הגורסת שכל עולם החי הממלא את כדור הארץ התפתח בהדרגה מתא חי שנוצר במקרה... נשאל: מהי ההסתברות להיווצרותה של מולקולת ד.נ.א. באופן אקראי? נקדים מעט מידע: מולקולת ה-ד.נ.א. הינה תרכובת כימית גדולה הבנויה מרצף ארוך מאד של אבני בנין הנקראים נוקליאוטידים. כל נוקליאוטיד מורכב משייר סוכרי, קבוצת זרחן, ובסיס חנקני המשתנה בין נוקליאוטיד למשנהו. כל נוקליאוטיד משמש כ`אות` ברצף הנ``ל. תרכובת כימית זו היא החומר שממנו עשויים הגנים, והמידע הגנטי אצור ומוצפן ברצף ה`אותיות` הזה. `אותיות` ה-ד.נ.א. מגדירות את התורשה של כל אדם ואדם. הצופן הגנטי שפוענח, תורגם ללשון החומצות האמיניות, המהוות את אבני הבניין של החלבונים. אלה דרושים לבניית התא החי, לתפקודו ולהכפלתו. צופן זה, שגודלו חלקיק המילימטר (אבל אילו היינו מותחים אותו, אורכו היה מגיע כמעט ל- 2 מטרים...!), שוכן במרכזו של כל תא חי, ובלעדיו אין קיום לתא. תרגום וביצוע ההוראות שבצופן הגנטי הוא תהליך מדויק, עדין ומורכב, ומעורבים בו גורמים נוספים.