תגובה חלק ט פרופ` שוצנברגר
כהערת אגב: כמה באמת הצליחו לפצח מהקוד הגנטי של האדם? התשובה: כ- 3% ! מה עם ה- 97% שלא פוצח ולא פוענח? המדענים קוראים לו: ‘Junk- D.N.A.’ (`זב`אלה`). כי הרי מה שלא יודעים זה: ‘Junk‘, נכון? אבל הוא בכל זאת קיים! ומעניין מי עשה אותו, ומדוע? בשאלתנו לא נעסוק בתהליכים ומבנים אלה, ונתרכז רק בבדיקת ההסתברות להתמזגות אקראית של זוגות ה`אותיות`, זה עם זה, וזה ליד זה, ברצף מדויק המהווה צופן בעל משמעות, שביכולתו לאפשר ייצור חלבונים מדויקים לצורכי התא, ולפקח על תפקודו כולל הכפלתו העצמית. חוקרים מעריכים את מספר זוגות ה- `אותיות` ב 3.5- 6 מיליארד. נניח שכך. (להשוואה: מספר האותיות בכרך אחד של אנציקלופדיה הוא כ-1,200,000 .) לעיתים די בשינוי זעיר אפילו ב`אות` אחת מבין המיליארדים כדי לשבש את צופן ההוראות ולגרום לשיבוש בבניית החלבון המתאים, וכשל בתפקוד התא. ניתן לחשב מהי ההסתברות להיווצרותו של עמוד אחד באנציקלופדיה בשיטה הבאה: מערבבים אותיות בקופסה, מוציאים אות אחת וכותבים אותה. חוזרים על התהליך וכותבים את האות השנייה, וכן הלאה עד להשלמת העמוד. אין צורך בידע רב במתמטיקה כדי להבין שהסיכוי שעמוד כזה בן 2000 אותיות יכיל חומר הגיוני של דף באנציקלופדיה הוא נמוך עד מאוד. ומה הסיכוי שבשיטה אקראית זו ייווצר כרך אנציקלופדיה בן 600 עמודים? ומה ההסתברות לאנציקלופדיה מושלמת בת 800 כרכים? אנציקלופדיה כזו תכיל `רק` מיליארד אותיות, לעומת כמה מיליארדים אותיות בצופן הגנטי המצוי בכל תא בגופך. אגב, בשיקול זה לא הובאה בחשבון אינפורמציה נוספת הנמצאת בצופן הגנטי בצורה של `קריאה הפוכה`, `מידע בדילוגים`, `גנים חופפים` ועוד, המגדילה עוד במידה ניכרת את כמות האינפורמציה הנכללת בצופן הגנטי, לעומת כל ספר הנקרא בצורה סדרתית פשוטה. אמונתם של המאמינים בהתפתחות אבולוציונית- אקראית חזקה מכל הגיון. הם לא רק מאמינים שהצופן הגנטי, בן יותר מ- 6 מיליארד אותיות ורווחים, סוכרים וזרחנים המחברים בין האותיות, חלבוני ייצוב, שלד, מעטפת, ועוד- נוצר בצורה אקראית על ידי מוטציות אקראיות שהתרחשו זו אחר זו, אלא שכל חלקיו בדרך להשלמתו החזיקו מעמד שנים רבות מאד עד להשלמתו של הצופן. צופן מוצלח זה, אשר אף אחד לא תכנן אותו אלא שנוצר מאליו באורח אקראי, לא זו בלבד ששרד עד היום, אלא שאף רכש את היכולת `ללדת` תאים קטנים המכילים שכפול מדויק להפליא של הצופן המקורי, ותאים אלה גדלים, ומולידים תאים כמותם לאורך דורות. פלאי פלאים! וכל זה התרחש אקראית! זאת אמונתם האיתנה. בואו נבחן את ההיבטים הסטטיסטיים של היווצרות אקראית. ניסוח המסקנות של חוקרי ההסתברות קובע (פרופ` אמיל בורל, שיקגו, כנס מתמטיקאים וביולוגים): אירוע אשר ההסתברות להתרחשותו נמוכה מ- 1 חלקי מספר בן 50 אפסים, היינו בלתי אפשרי מכל בחינה מעשית. להמחשה: סיכוי כזה קטן פי 100 מהסיכוי לזכות בפרס הגדול במשך 8 שבועות ברציפות בהגרלה בת 1,000,000 כרטיסים. שום אדם לא היה חושב שזה סביר ואין ספק שהמשטרה הייתה פותחת בחקירה כבר בזכייה השלישית כדי לגלות כיצד בוצעה התרמית. פרופ` שוצנברגר, באותו הכנס סיכם כי ההסתברות להיווצרות אקראית של מולקולת ד.נ.א. מוערכת ב- 1 חלקי מספר בן 1000 אפסים. אלה הסיכויים להיווצרות האקראית בה מאמינים ברצינות חסידי תיאוריית ההתפתחות. הסתברות זו שוות-ערך להסתברות של קבלת אותו מספר בהטלת קובייה 1500 פעם ברציפות, או של זכייה בפרס הגדול בהגרלה בת 1,000,000 כרטיסים במשך 3 שנים ברציפות, שבוע אחר שבוע! יש לזכור שלא הוכללה בחישוב ההסתברות להיווצרות אקראית של התא השלם, על המספר האסטרונומי של חלבונים ושאר חומרים שבלעדיהם אין הוא מתפקד, ומה בדבר רקמות שלמות, וביותר מזה, באיברים שלמים כמו הלב, העין, המוח, וכדומה, שסדרי הגודל להסתברותם בהיווצרות אקראית הם הרחק הרחק מעבר לכל התרחשות סבירה. מאמיני תיאוריית ההתפתחות העצמית (שהתרחשה מעצמה) מסתמכים על הטענה כי במשך זמן מספיק ארוך, הכול אפשרי.
