שאלה אליכם- שיטות טיפול ואנשי מקצוע

שאלה אליכם- שיטות טיפול ואנשי מקצוע

שלום לכולכם, אחת המטרות העיקריות שלי בניהול הפורום הנהדר הזה היא שיתוף בידע של שיטות הטיפול ואנשי המקצוע השונים. היות וכולנו נכנסים כל אחד ואחת בדרכו, לצורת עבודה מאד מסויימת עם ילדיו, עפ"י הידע האמונה והזמינות שלנו, יש לפעמים שיטות או דרכי טיפול שאיננו נחשפים להם. כאשר עולות פה שאלות בנושא הטיפולים השונים, לא תמיד התשובות נותנות מידע מספק. איש המטפל בילדים רבים מהספקטרום האוטיסטי בשיטתו, יכול אולי להעיד יותר על הצלחותיו, מאשר על הקשיים, אך נראה לי שאז אפשר גם לשאול אותו שאלות יותר ספציפיות בנושא שבו הוא עוסק. לדוגמא- הילדים שעושים את שיטת DIR דרך סרינה ווידר וגרינשפן- כולם מטופלים במקביל בטיפול אודיטורי, עפ"י שיטת טומאטיס וכולם עושים טיפולי פה מוטוריים- סנסוריים, כדי לשפר את יכולות הדיבור. אלה שני כלים משמעותיים המאפשרים שיפור תקשורתי- ומקבילים לטיפולים האחרים. כאשר בדקו את הילדים שהיו במסגרת של DIR אינטנסיבי, ראו שהקשיים של הדיספרקסיה השפתית היו המשמעותיים שנשארו להם ולכן חשוב לטפל בנושא כמה שיותר בגיל הצעיר. דוגמאות נוספות יש הרבה. לכן אני מעוניינת לארח כאן לשאלות ותשובות אנשי מקצוע בתחומים השונים. לשיטת טומאטיס נחשפתי ביום העיון שניתן בבייקר במאי 2001, אך לא הייתי אצלם מעולם. לאחרונה קישרה אותי אליהם אמא שטופלה שם בעבר בהצלחה ושוחחתי עימם. הם כמובן ישמחו להתארח, אך אני מבקשת את רשותכם. עפ"י חוקי תפוז, יש אפשרות להביאם, למרות שהנושא קשור לפירסום ולא רק למידע. אך לדעתי מידע זה כוח וחשוב לבחור מתוך ידע ולא מתוך חוסר ברירה או זמינות. אשמח מאד לקבל מכם שמות ופרטים של אנשי מקצוע האמונים עליכם בשיטות הטיפול השונות בארץ- כך שאוכל להזמין גם אותם. האירוח והמשתמע ממנו איננו מהווה בשום אופן המלצה כזו או אחרת, ואני סומכת כמובן על יכולת השיפוט שלכם. אולם לדעתי יש משמעות רבה למידע ממקור ראשון. אודה על תגובותיכם, תלמה.
 
הטיפול הביתי שלי

כלל חצי שעה קלינאית תקשורת בשבוע ועבודה ע"פ הנחיות של הקלינאית כל השבוע. העבודה כללה משחק עם דגש תקשורתי (בהתאם ליכולת הריכוז של הילד -מקסימום שעה ביום )כמו כן הקפדנו לדבר עם הילד בהתאם למה שהודגם אצל הקלינאית. כאשר היה קשה לי לעבוד עם הילד (בשל הריון מתקדם ומאוחר יותר תינוק בבית)גיסתי נערה שהכרתי וחשבתי שתתאים למשימה. אני קיבלתי הדרכה מהקלינאית והעברתי את התפקיד לנערה שהבינה היטב את רוח הדברים .(התשלום כמו לשמרטף). הילד הגיב נהדר לטיפול ,שבעיני חלק מהכותבים פה ודאי יחשב כהזנחה פושעת . אני לא טוענת שכל ילד היה מתקדם כתוצאה מטיפול כזה ואני מניחה שלא כל קלינאית תדע להדריך הורים כמו הקלינאית שעבדה איתנו. לא כל ההורים מוכשרים באותה המידה להפנים ולישם את ההדרכה ובוודאי להדריך אחרים . אני חשה שהיה לי מזל לפגוש באנשים הנכונים וללמוד מהם .אני מספרת את הדברים כדי לחזק את ההורים שחשים שהטיפול שבנם מקבל מספיק. כדאי להקשיב לכל הדעות וגם במידה רבה לתחושות הבטן של ההורים שמכירים הכי טוב את הילד... מיכל
 

doroniz

New member
בדיוק../images/Emo45.gif

מסכים לכל מילה
 

doroniz

New member
לא אוהב את הסגנון שלך

אדית, אני חייב להגיד שהסגנון שלך לא נעים. מי אמר לך שלא קראתי בדפים הקודמים ולא עקבתי אחריי דברייך? את תוקפת ללא הצדקה וחבל.... אין שום צורך להגיע לשרים ולמבקרת המדינה - יש תו נכה שאותו מקבלים ממשרד הרישוי בהתאם למגבלת הנכות או הניידות של המוסד לביטוח לאומי. אם לבן שלך הגדרה מתאימה מהמוסד לביטוח לאומי אז הוא אמור לקבל תו נכה ממשרד הרישוי - עברתי את התהליך הזה לפני כשנה אחרי שדחיתי אותו בגלל חשש שלי מהבירוקרטיה. יש גורמים (לא הורים) שיכולים לעזור לך במתן מידע (הפניתי אותך אליהם). למיטב הבנתי יש היום בעיות במשרד הרישוי במתן תו נכה גם לנכים קשים יותר מאשר ילדינו והעניין בטיפול. עלייך להשלים את הגדרת אחוזי הנכות בביטוח לאומי. לגבי מסגרות חינוך - הבעיה יותר מורכבת. אני מכיר אותה מנסיוני ומנסיונם של אחרים במספר רשויות בארץ ואני דוגל בדיעה שצריך להראות למחלקת החינוך ברשות המקומית צורך. כדי להראות צורך יש לגייס הורים לילדים עם צרכים דומים לצרכי הילד שלך. איסוף המשפחות הוא החלק הקשה והעיקרי אבל בלעדיו המאבק שלך מול הרשויות יהיה קשה הרבה יותר ולא בטוח שתנחלי הצלחה. גם כאן הפניתי אותך למרכז למשפחה בכדי לקבל סיוע והכוונה. דורון.
 
אני חדשה בדיוק כמוך!

הצטרפתי לפני פחות מחודשיים. למדתי ממזמן שלא כל הודעה מקבלת תשובה וזה לא קשור לאופי האנשים בפורום. גישה מענינת בחרת לך אני אפגע אתם תתיחסו. רוב המשתתפים כאן הורים לכולנו יש דבר הרבה יותר חשוב מהפורום - הילד שלנו! העזרה כאן היא בהתנדבות! צר לי לומר אבל מעבר לענות לך על השפה שאת משתמשת בה לא ממש עשית לי חשק לעזור. ענת
 
אינני צריכה את עזרתך באופן כללי

מתי שהיתי צריך עזרה לא היה לי עם מי להיתיעץ עשיתי הכל בכוחות עצמי ולא בגלל אנשים כמוך שלא אוהבים את צורת ההתבתאות שלי אני אפול מהרגלים אין לי שום רצון לכנס למלחמות עם אף אחד ממכם חשבתי שמצאתי מבית אבל הרגשתי היתה שמסובבים לי את הפרצוף בסך הכל יש לי הרבה נסיון שצברתי על בשרי ורציתי לשתף אתכם איתו כדי למנוע מאחרים את אותם עוגמות נפש שאני עברתי עם בני אז מה בדיוק לא נראה לך ?
 
את מצאת בית

ואת מתעקשת להלחם. קבלת הפנים שלך לא שונה משל כל אחד אחר. את שואלת מי שיודע (וראה את השאלה) עונה. לא קיבלת תשובה תקפיצי את ההודעה כדי שיראו אותה שוב. אני שמחה לשמוע מנסיון של כל אחד וגם מקווה שיש לי מה לתרום אבל לא חושבת שהתיחס לפורום כחבורת פלצנים ברגע שלא מתיחסים אליך תעלה את מידת הנכונות של אנשים לעזור. כולם עוברים עוגמת נפש. אני בטוחה שאם הינו עושים שרשור על סיפורי איבחון וקשיים לא היה מנצח. כולנו מדמודדים מול המערכת בנסיון לתת לילד שלנו את המקסימום. ענת
 
לדורון

אני לא מתרגשת כאשר לא אוהבים את הסיגנון כי זה בדרך כלל כאשר אני צודקת אתה לא ירדתה לסוף דעתי וגם לא הבנתה כלל את מה שכתבתי כל פי תשובתכה אני יודעת היטב מה הבלגן שהולך בין משרד הבריאות למישרד הרישוי וכל הבעדה בין משרדית שאמורה לתת בסופו של דבר תו הנכה שאלתי היתה עם יש עוד משהוא שעבר את ועדה לנידות במצב של ילדנו וזכה לקבל תו נכה ? מאוד פשוט לא? ודבר שני כתבתי לך שאני כבר אחרי מילחמה נגד הרשויות ובני קיבל בדיוק מה שהוא צריך הצעתי היתה לעזור להורים שנימצאים לפני המלחמות הללו את הכלים או טיפים לעבור את זה יותר בקלות אז מה לא אהבת בזה בדיוק שאמרתי שיש המון פלצפנות בפורום הזה ?
 

doroniz

New member
את לא היחידה

רבים מילדי PDD קיבלו תו נכה לאחר שעברו את נפתולי המוסד לביטוח לאומי. אין בלגן בין משרד הרישוי למשרד הבריאות - ישנן כרגע אי הסכמות שלא ברורות גם לארגונים השונים שהפניתי אותך אליהם. התהליך לקבלת תו נכה לרכב ברור ועבד יפה עד לפני כמה חודשים - תעודת זהות, רשיון רכב ואישור על גמלת ילד נכה הם שלושת המסמכים איתם הולכים למשרד הרישוי. אני קבלתי את התו על המקום ואפילו החזר על אגרת הרישוי השנתית - את התהליך כולו עשיתי לפני כחצי שנה בלבד במשרד הרישוי בחיפה. את אינך היחידה שעוברת (ועוד תעברי) מלחמות מול גורמי המדינה השונים. כולנו כאן בכדי לנסות לעזור ולחלוק חוויות - ויש גם חוויות טובות ונעימות, לא הכל שחור ורע (מעט אופטימיות לא תזיק). אינני חושב שיש כאן מישהו שמתעלם ממך באופן מכוון בגלל היותך חדשה או בגלל כל סיבה אחרת. לכן אינני רואה סיבה לתוקפנות שאת מפגינה כלפי חלק מחברי הפורום - כולנו באותה סירה. אין כאן עניין של צודקת או לא ולא היתה לי כוונה לרגש אותך, אלא להסב את תשומת ליבך שהתבטאויותייך אינן לרוחי והן אלו שגורמות לאנשים לדחות אותך מעליהם. חיזקי ואימצי, דורון.
 
תודה על היתיחסות

היה לך כניראה מזל בחיפה כי פה באשקלון היתה אתימות תירתרו אותי מי משרד למשרד ללא סוף בלי להסביר, בגלל זה פניתי לברר את הנושא אצל שרים בממשלה ומבקרת המדינה. בנתים זה אנו שופלים בין הכיסאות ולהם יש הרבה זמן להחליט מי ישב בועדה . שלכם אדית
 
אי אפשר לקפוץ למסקנות חסרות בסיס

שלום לך דורון, מי כמוך יודע כסטטיסטיקאי, שקופצים למסקנות רק בעקבות נתונים בדוקים... אם היית שם לב, אני מדברת על גישת DIR באותה הערכה שיש לי לגישת ABA וגם משלבת אותן בביתי, יחד עם נושאים נוספים, של תוספי מזון ועוד. אכן אני מאמינה שסל שח"ם של החינוך המיוחד הוא לעג לרש. במסגרות של החינוך המיוחד שאינו נתמך ע"י עמותה, יש מעט מדי שעות טיפול, קיצוצים מעצבנים בכל התחומים ואני מתכוונת למסגרת של גן תקשורת מובהק. הצוות עובד כמיטב יכולתו, אך ללא תוכנית ביתית, או טיפולים פרטיים נוספים, אני בספק אם ילד אוטיסט יתקדם מטיפול אחד של ריפוי בעיסוק ואחד של קלינאית תקשורת. אין ספק בכלל, שחייבים לתגבר ומי שחושב שאין צורך- שיבושם לו. יש מסגרות של אלו"ט או העמותה לילדים בסיכון שמקבלות הרבה הרבה יותר שעות טיפוליות בשבוע... אך זה לא קורה אצלנו ואין לי אפשרות לשלם תוספת לגן- לכן אני חשה מחוייבת לבני. אינני פוסלת שום שיטת טיפול ואני מאמינה בידע, עבודה ונכונות ללמוד- מצד ההורים בעיקר וגם מצד הילדים. בברכה, תלמה.
 
שיטות טיפול

היוזמה שלך בהחלט מבורכת והלוואי והיא תחשוף בפנינו את אותם אנשי המקצוע הטובים, המנוסים, החביבים והפנויים, אותם מחפשת כל משפחה שעושה את צעדיה הראשונים בתחום. זה לא שאין אנשים טובים, זה לא שחסרות שיטות. נהפוך הוא - יש אולי יותר מידי. לדעתי חסר אותו גוף מקצועי בלתי תלוי, שיעזור להורים להחליט איזו שיטה ואילו עקרונות מתאימים לילד שלהם. לא ייתכן שהורים ירוצו לכל אופנה חדשה ויפלו קרבן לנתונים 'כאילו' מדעיים שמתפרסמים מעת לעת. כדי להכיר את השיטות ואת העקרונות שלהן, על כל הורה לחרוש את הספרות ואת הידע הזמין באינטרנט ואצל משפחות מנוסות, לבחור לעצמו את מה שנראה שיתאים לילד שלו, להכין את התכנית, להכשיר את הצוות המטפל ולקבל פידבק מאיש המקצוע שנבחר לפקח. חשוב להגדיר מראש את שלושת הפרמטרים החשובים ביותר להצלחת הטיפול: 1. מהו עומק הפגיעה ? 2. מהי היכולת הכלכלית להקמת תכנית יעילה (שכר הצוות, עזרים, הכשרות ופיקוח) ? 3. איך משתלב הטיפול בחיי המשפחה והקהילה ? כדי לעשות קצת סדר בהיצע העצום כדאי לסקור את השיטות הנפוצות, ולמקמן על הקשת הטיפולית, מהשיטות הרגשיות שעובדות על התפתחות 'רוחב' ועד שיטות עיצוב ההתנהגות. מיפוי נוסף שיש לבצע הוא מיפוי שנוגע לצרות אחרות שמגיעות עם הpdd, כמו אפרקסיה\דיספרקסיה\אפזיה, בעיות טונוס, בעיות טקטיליות, פרופוריוספטיקה, עיכול, היפראקטיביות וכו', בעיות שמצריכות התייחסות ותוספות של תוכניות ייחודיות למערך הלימודים והתרגול. בסך הכל השיטות הנפוצות ידועות: מהטיפול הרגשי דוגמת אופשן-סן רייז, dir של גרינשפן-וידר, פרוייקט טיץ' של אונ' צפון קרולינה,דרך שיטת מילר, rdi של גוטשטיין, vba של סנברג, פרטינגטון וקרבון, ועד aba של לוואס במקור, שעברה שינויים וגיוונים רבים של תלמידיו מאז התפרסמה. אפשר להזכיר גם את גישת דלקטו, למרות שהיא כבר פחות פופולרית מפעם, דרך הגישות היותר נקודתיות של רימלנד(דיאטות), טומטיס(אודיטוריות), קאופמן (אפרקסיה) ואפילו את הגישה החושית תנועית של מרכז על"מ. קיימות אינספור שיטות 'קטנות' כמו דגש על מוזיקה, הידרותרפיה, סנוזלנד, רכיבה טיפולית ועוד, שיכולות בהחלט להיות פוטנציאל לפריצות דרך, אך הן אינן שיטות היקפיות לבניית תוכנית בייתית. המטרה העיקרית שהצבתי לעצמי בהצטרפותי לפעילות באלו"ט היא הקמת מרכז הדרכה שיגובה בוועדה מקצועית בלתי תלויה שתוכל לתת מענה מדויק לסוגיות האבחון, בחירת התוכנית המתאימה, הכשרת הצוות והפיקוח, בעלויות שתהיינה אפשריות לכל משפחה. אשמח לשמוע תגובות. דורון
 
אכן כן, יש להורים אחריות גדולה../images/Emo70.gif|!

היי דורון, היות שאתה בין הבודדים שמכיר מקרוב את השיטה של RDI- אשמח אם תוכל לתת עליה קצת מידע להורים. אני מכירה את השיטה, רק מהמעט שקראתי עליה באינטרנט. שאלתי את קורי שולמן על השיטה והיא לא כ"כ היתה בעד (?). אם אתה איש המקצוע-אשמח אם תציג כאן את הנושא, או שתפנה אלי את איש המקצוע שלך. גם בתחום של שיטת מילר, יש כאן קושי לאתר אנשי מקצוע ואשמח אם מי מכם שעבד בשיטה עם אחת המטפלות, יקשר אותה לכאן. אשמח אם יואב הרט, הכותב פה כאורח פה ושם, יציג את הנושא קצת יותר לעומק (או אם יש לך את החומר של ההרצאה כתוב). וכמובן- מי שמאד מרוצה מהתקדמות ילדו אצל איילון, שיטת אלבאום, רמי כץ, וכל יתר השיטות המשלבות גישות חושיות- רגשיות ותחושתיות\מוטוריות. נא להפנות אלי- אפשר במסרים.
 
rdi

ממש לא קל להציג שיטת טיפול בצורה כזו, מה עוד שאני לא מוסמך ללמד אותה. אני יכול לנסות להציג בפניכם את הרשמים שנחקקו אצלי מסיכום הספר solving the relationship puzzle ומשהשתתפות בשתי סדנאות של ד"ר גוטשטיין. הד"ר משווה בין אינטרקציה טכנית, למטרת סיומה וקבלת המחזק, לאינטרקציה בה הילד יכול להפיק הנאה מעצם היווצרותה, כלומר מהחוויה הספונטנית של הדדיות וקשר. בהמשך משווה גוטשטיין את הציפיה למשהו ידוע מראש לידיעה חלקית של העתיד להתרחש. כללי מסגרת מול תסריט סגור של משחק. ההשוואות האלה באות כדי לפתח את החוויה הרגשית על חשבון תפקוד מוכתב וצפוי במצבי משחק בסיסיים. עיקרון נוסף וחשוב הוא פיתוחה של שפת גוף וקשב להבעות פנים. העברת האחריות לילד במקום ריצה אחריו. הפיכתו לשותף שווה באינטרקציה באמצעות ביום של תקלות שמכריחות אותו להישאר קשוב ולהגיב בקשר עין. התהליך מיועד להפחית את השימוש במילים במקום בו הבעות מספיקות. העקרונות הטכניים של השיטה מדברים על בניית סביבה נקיה מרעשים וגירוים, כדי לשלוט כמה שאפשר במסיחי דעת אפשריים. הגברה הדרגתית ומבוקרת של כמות ומורכבות המשחקים ושמירה על רמה גבוהה של עניין והתלהבות תוך שימוש באמצעי תיחום ומיקום פשוטים כמו סרטי סימון, חישוקים וכריות. הקווים המנחים לחוויה משותפת אותם מפרט גוטשטיין כוללים: 1. קביעת מטרת הפעילות. קביעת רמת השליטה המשותפת הדרושה. 2. מספר קטן של משחקים כדי שהעיסוק בכללים יהיה מועט. 3. פשטות. מספר קטן של משתנים. 4. קביעת רגעי השיא במשחק. 5. שימוש בשפה כדי לכרוך רגש - שירה, דקלום וכו'. 7. הגבלת שפה במקום בו שפת גוף והבעות מספקות. דוגמא למטרות ברמה ההתחלתית: 1. תשומת לב - מרכז ההתעניינות יהיה בקשר עין והבנת רמזים. 2. קשר העין ישיג רגיעה וחיזוק. 3. הילד יושפע מקשר העין או ממילת עידוד. 4. חיברות - הילד יחפש מבט לאישור והסכמה. 5. הילד יהיה ער להופעת אדם נוסף בסביבה. 6. שיתוף חווייתי - הילד ישיג ריגוש מהצגת גירויים חדשים. 7. הילד יהנה ממשחק ספונטני שלא על מנת לקבל פרס. 8. הילד יבצע תפקידים במשחק בזמן נתון ובשליטת המטפל. דוגמאות לתרגילים בשלב הבסיסי: קריאת פרצופים ל"מהר-לאט, חזק- חלש" וכד' בניה משותפת באבנים - אחד מביא, השני מסדר, נשיאת חפצים משותפת, קפיצה יד ביד אחרי ספירה משותפת 1,2,3. עליה הדרגתית במורכבות האינטרקציה יכולה להגיע בשלבים המתקדמים יותר, לכך שהילד מבחין שמחשבות, הבעות, רגשות ורעיונות הם מרכיבים קריטיים לחוויית השיתוף, ולכן יש לו מוטיבציה גבוהה להתחלק בחוויות אלה. הילד מראה התעניינות ורוצה לדעת מה החבר שלו באמת חושב ומרגיש (primary of mind). לטעמי מותאמת השיטה לאספרגרים, לאוטיסטים בתפקוד גבוה או לכאלה שזקוקים להרבה סביבת לימוד טבעית ומתקשים בלימוד אינטנסיבי בסגנון aba. יש בשיטה רעיונות נפלאים ומלאי יצירתיות שמיועדים לאינטרקציה חברתית 'רגילה', כלומר עידוד תחושות ויצרים שילדי pdd מתקשים בזיהוים, כמו תחרותיות, הישגיות והכלת הזולת (theory of mind). עבור ההורים יכול הספר לשמש גם כבסיס אופרטיבי לבנית תוכניות אישיות וגם, וכאן גדולתו - לעידוד החשיבה היצירתית ולהבנה טובה יותר של חידת הpdd. מקווה שעזרתי דורון
 

ננה f

New member
דורון- זה כתוב נהדר.

אולי אתה לא מוסמך , אך זה מנוסח נהדר וברור. 1.מידיעתך האם ישנה אפשרות לטפל בנוער (12+). ז,א טיפול בגילאים בוגרים יותר..באמת לאספרגרים נורא מתאים. 2.האם יש מישהו בארץ שיש לו ניסיון בשיטה? 3.האם יש מישהו אם ניסיון בגילאים האלה.
 
ננה

תודה. בהחלט שיש אפשרות לתרגל את השיטה עם בוגרים. בסדנאות ראינו קלטות של טורניר פוטבול שארגן הד"ר לכמה חברה, מתוך כוונה להגדיר ולהגביר אצלם את המודעות לכללי המשחק, לתחרות, לשיתוף פעולה ולהפקת הנאה לשמה מהמשחק. למרות שבמפגשי המתקדמים אפשר היה כבר לראות "רצח בעיניים" וחשק בוער לנצח, הרי שכל המשחקים נראו משעשעים ומהנים. למיטב ידיעתי אין עדיין מומחים בתחום בארץ. צריך לזכור שהשיטה של גוטשטיין, כמיטב הטרנדיות האמריקאית, פרצה לתודעה רק לפני כשנתיים. כשדיברתי איתו על לבוא לארץ ללמד (וניסיתי לנגן על המצפון היהודי שלו) הבנתי שכל זמן שמתפוצצים פה ברחובות אין על מה לדבר. גם כך הסדנאות שלו יקרות. בינתיים אני ממליץ מאוד לרכוש את הספר. דורון
 

ננה f

New member
אני מודה על התגובה המהירה ושומרת

לי את הזכות לחזור אליך כשאתפנה, לשאול שאלות נוספות, שלצערי לא נענו ע"י המרכז שלהם...
 
המרפאה בעיסוק בבית הספר

קראתי בעיון רב על מה שכתבתה ולפי מה שהבנתי מהשיטה היא מאוד דומה למה שהמרפאה בעיסוק בבית הספר של בני עובדת בה בימים אלו עם בני . לפי ההסבר שהיא נתנה לי היא עובדת בקבוצות של שנים שלוש ילדים קבועים יש סדר שבכל מפגש ילד אחר קובע עם מה הם ישחקו אך קודם הם יושבים והילד שקובע באיזה משחק ישחקו צריך לכתוב את סדר המשחק ועובדים לפי מה שהוא כותב לאחר שהוא כתב הם עובדים לפי סדר הכתוב מראש בכל פעם ילד אחר קובע את הכללים . תקן אותי עם לא אבנתי שלכם אדית
 

אמא יעל

New member
אז למה זה לא מופיע בממשק של אלו"ט

סליחה על בורותי, אבל אני גולשת כבר כמה חודשים וראיתי את שמך פעמים רבות בשני הפורומים, ועד עכשיו לא נודע לי שאתה פועל להקמת מרכז שכזה. אם לא קשה לך, אתה מוכן בבקשה לציין באיזה שלב זה נמצא וכיצד ניתן להגיע אליך ו/או למידע, ולחילופין, לתרום לאגירת והפצת המידע...האם כבר נעשה דבר בענין או שמדובר בתכנית עתידית? האם אתה פועל בבית לורן או שיש ליצור קשר עם משרדי אלו"ט? תודה.
 
שלום יעל

לא בורות, הנושא לא פורסם בשום מקום מחוץ לוועדות אלו"ט. פרויקט מרכז הדרכה וועדה מקצועית נמצא בשלבי תכנון. בלי לנקוב בשמות, אני יכול לומר שבכירי המומחים בתחום, בארץ וגם כמה מחו"ל, הביעו את נכונותם לשתף פעולה ולעזור. המגמה היא לגייס את התקציבים הנחוצים מתרומות ייעודיות ומהשתתפות במחקרים, הכל כדי ששירותי מרכז ההדרכה יהיו ברי השגה לכל משפחה. אלו"ט הביאה לתנופה אדירה בהכשרת מטפלים, רכזי צוות, מתאמי שילוב ואנשי מקצוע שיגדלו להיות גם סופרוויזרים ברמה גבוהה, כך שנוכל, תוך זמן לא רב, לחסוך את העלויות המטורפות הכרוכות בהבאת מומחים מחו"ל, ולתת מענה למשפחות שאינן מקבלות עדיין שירות זה. הפרויקט הוא בעצם הסיבה להצטרפותי לפעילות באלו"ט ואני מקווה שהורים רבים, כמוך, יביעו את תמיכתם, יפרטו את צרכיהם ויציעו עזרה כדי שמשפחות חדשות שמצטרפות לעולם הpdd לא יצטרכו לעבור את מעגל היסורים והבורות שבאי הידיעה וחוסר האונים. אשמח לשוחח דורון 050-237224
 
למעלה