אמירה עקרונית
התנ"ך עוסק בבריאת העולם בקווים כלליים. עניינו של התנ"ך אינו סיפור היסטוריה אלא העברת מסר. לכן, לעניות דעתי, מדע צריך ללמוד מספרי מדע (בקריאה ביקורתית, כמובן), ואמונה ומוסר מן התנ"ך. האמירה שהאדם נוצר מבוץ נוסכת בו ענווה רבה, והאמירה שהוא נופח מאפיו של אל עליון יוצרת בו מודעות לכוח הגלום בו ולתפקיד החשוב שלו. זו, לענ"ד, אחת מהמשמעויות של הפסוק שאבישור ציטט. למרות שכדאי, ראוי וצריך לחפור ולמצוא עוד משמעויות. בכל אופן, המשמעות הזו גם עולה מפשט דברי המדענים, שהאדם נוצר מקוף (=בוץ מתוחכם), אך עם זאת יש בו "מותר האדם" - הנשמה האלוקית.