אז ככה אתה רוצה את זה?
היתרון היחסי שלך ברור כאן, משום שאף פעם לא התעמקתי מעבר לסביר ביצירות של כל הנ"ל, אבל זה שאין לי מושג על מה אני מדברת, לא ימנע ממני, כמובן, בהיותי בת ישראל הכשרה שהנני, להתווכח איתך על זה. 1. יש לי רק אלבום אחד של נדיירסטרייטס, אבל זה האלבום החשוב הרי. אני זוכרת את השיר בסוף, האחרון, שיר מחאה נגד מלחמה ואחד הסולואים העצובים ביותר שאני מכירה. 2. גם לרד הוט וגו' יש את רגעי הצלילות המחשבתית שלהם, כנראה בהשפעת החומרים הנכונים. אפילו השיר הדבילי קליפורניקישיין על עולם הפלסטיק ששמו הוליווד נושא מסר עמוק לילדות בנות 14 (לא להעלב) ועל עצבות באמת שאין מה לדבר כאן, משום שהלהיט שלהם יעורר נהי אפילו אצל גרגמל וילחלח את זווית העין של ראומה אלדר: Sometimes I feel Like I don't have a partner Sometimes I feel Like my only friend Is the city I live in The city of angels Lonely as I am Together we cry האיש בודד, עצוב לו, רע לו בנשמה ואין לו אח ורע שיקשור את החוסם ורידים. טוב, עכשיו אני סתם רעה, אבל את הנקודה הבנת. 3. ואן מוריסון אמרת? נפלת לידיי כגויבה בשלה.
במקום להביא את רשימת השירים המלאה כדוגמה למנכוליות שלאחר לידה, אולי פשוט צריך לציין אליו שירים באמת מקפיצים את האורחים במסיבה וזהו. חשוב לציין בהקשר הזה שמוזיקה שמחה לא תמיד הולכת עם מילים שמחות ולהפך. 4. ג'מירקוואי. טוב במקרה הזה הייתי נושא שמחה לחלוק עלייך, אבל אף פעם לא הצלחתי להבין מה הם רוצים ועל מה הסולן שר אז נסכים על תיקו?
(אחרי פוגים כמובן)
