שאלה: האם מכונות שיקוף פוגעות בבריאות?

[פולספגן]

אנחנו מדברים על כימיה

הייתי צריכה להוסיף את המילה "אפילו" לפני אבן שושן.

 

[deathcaster]

טוב

 

[רוקד עם שבלולים]

זה גם תלוי תחום.

בטקסטים שאני מתמקד בהם בזמן האחרון (מוצא החיים וכו׳) משתמשים במונח ״חומר אורגני״לתיאור כל שרשרת פחמימנית, ללא קשר למוצאה.

 

[רוקד עם שבלולים]

הסבר:

כלב חי וכלב מת מורכבים שניהם מ"חומר אורגני". הכלב החי הוא גם חי, והכלב המת לא. הרכב החומר האורגני שבכלב המת זהה להרכב החומר האורגני סוכריה על מקל מורכבת מחומר אורגני (סוכר מאכל, הקרוי סוכרוז). היא איננה חיה. הסוכרוז מגיע בד"כ ממקור שהיה חי (קנה סוכר, למשל), אבל אין בעיה עקרונית לסנתז סוכרוז (או מגוון רב של חומרים אורגניים אחרים) במעבדה ממקורות לא-אורגניים. תרופות דומות במובן הזה לסוכריות: החומרים הם בד"כ"אורגניים" - כלומר מורכבים ממולקולות שעשויות שרשרות פחמן - אבל הן לא מכילות תאים חיים. יוצאי הדופן:תרופות שמכילות חומרים נאורגניים (למשל ליתיום) ומן העבר השני, טיפולים שכוללים חומר חי ומתרבה (למשל הדבקה בתולעי-מעיים, או תרפיית בקטריופאג'ים) (אגב, כל הנושא של "חומר אורגני" ו"כימיה אורגנית" הוא שריד לחלוקה היסטורית שהיתה בראשי ימי הכימיה, כשעוד חשבו שיש הבדל מהותי בין החומרים המרכיבים את הגוף החי לבין החומרים של העולם ה"דומם". לפני כמאתיים שנה נפרץ המחסום הזה, אבל המונחים נותרו בעינם.). כלומר: חומר אורגני יכול להופיע: 1) כחלק מרקמה חיה בהווה, או 2) כחלק מרקמה חיה בעבר או 3) ללא קשר לרקמה חיה כשכתבתי "חומר אורגני שאיננו חי" זה היה מבחינתי קיצור לביטוי המסורבל יותר "חומר אורגני שאיננו חומר חי בהווה" (קטגוריות 2 ו-3). כפי שכתבתי בהודעה הקודמת שלי, זה טיפה שונה מהשימוש המדוייק במונח הזה, אבל כיוון שבכל פעם שכתבתי "חומר אורגני" הוספתי גם את המילים "שאיננו חי", הנחתי שזה ברור. בהמשך התחיל להיראות כאילו יש מי שההבדלים הללו אינם ברורים להם, ולכן סייגתי. אני מקווה שעכשיו הנושא הובן עד תומו, אם לא מעבר לכך.

 

[פולספגן]

כפי שכתבתי עכשיו ל-deathcaster -

"חומר אורגני זה חומר שעשוי מפחמימנים ואינו חייב להיות מאורגניזם" ואין שום קשר לתאים חיים!

 

[רוקד עם שבלולים]

אז יופי, אנחנו מסכימים.

הנושא סגור? או שיש עוד משהו לומר בעניין?

 

[פולספגן]

סגור

 

[ב ן ח ו ר י ן]

אין חילוקין על כך שקרינת רנטגן מצטברת...

יכולה להביא למוטציות ב-DNA ואז לגידולים אבל היא לא נספגת בעצמים והיא פוגעת רק ברגע ההקרנה. למשל בצילום רנטגן של חזה מדובר בעוצמת קרינה (שנמדדת ב-KV) לאורך 20 מילישניות וקרינת הרנטגן מוקרנת רק בזמן ה-20 מילישיניות הללו. זה מתורגם לראד, יחידת מדידה של קרינה (או יותר נכון למילראד).

 

[sivan120]

זה נכון אבל סתם מחשבה...

הרי קרני X כוללים בתוכם פוטונים נושאי אנרגיה, אלו יצרים איזשהו שינוי בחומר- משמע חומר לפני ואחרי רנטגן יכול להיות חומר שונה...לא יכול להיות שהשוני הוא מזיק או נספג בחומר בצורת אנרגיה או שינוי של יצירת אלקטרונים חופשיים בעקבות העפתם למסלולים אחרים או מחוץ לאטומים?

 

[רוקד עם שבלולים]

בהחלט יכול להיות.

וזה אפילו קורה כל הזמן. למשל: לתהליך מסוים של שינוי חומר שאנחנו מכניסים לגוף באמצעות קרינה קוראים גם "חימום במיקרו" . או סתם "טיגון", "בישול" "אפייה" ו"צלייה". הבעיה העיקרית בקרינה היא פגיעה בחומר הגנטי של תאי הגוף. כיוון שמדובר במולקולות שמשפיעות בצורה מאד ספציפית מחד, ומאד משמעותית מאידך, על מולקולות אחרות בתא, שינוי בחומר הגנטי של התא יכול לעתים (נדירות, אגב) לגרום לנזקים ברמה חמורה הרבה יותר. המקרה הקלאסי הוא של סרטן: פגיעה בגן מסוים שבולם תהליכי גדילה וחלוקה של תא תיצור התרבות לא-מבוקרת של התא, כלומר גידול (זה לא הסיפור המלא, אבל זו תחילת התהליך). יש לשים לב שמה שהקרינה עשתה כאן היא לקלקל תהליך קיים, וזאת כתוצאה מפגיעה בנקודה ספציפית מאד בתא - מולקולה מסויימת בגן מסויים בתא. אם נקרין על כל חומר אחר - כולל תרופות ומזון, שאנחנו מכניסים לגוף - השינוי הכימי לא ישנה את הצורה הבסיסית שבה הגוף שלנו מתנהג. אפילו אם נקרין בעוצמה גבוהה על תרופה שאנחנו מזריקים ישר לוריד, מה שנקבל בסבירות גבוהה הוא שחלק מהחומר יהפוך לבלתי-פעיל. ההסתברות שחומר יהפוך ליותר פעיל מאשר לפני ההקרנה היא קטנה עד כדי אבסורד, והסיכוי שהחומר כזה ישפיע ברמה ביולוגית על תפקוד הגוף - קטנה עוד יותר.

 

[sivan120]

אז מה קורה במקרה של קרינה רדיואקטיבית?

שהרי נשארת על מזון וכיוצא בזה. מה ההבדל בינה לבין קרינה אלקטרומגנטית עם גלים קצרים יחסית (קרני X)?

 

[רוקד עם שבלולים]

בפעם השניה:

קרינה לא "נשארת". קרינה נעה. זה חלק מהמהות שלה. אם לא היתה נעה - זו לא היתה קרינה, בדיוק כפי שלא תראי בחוף הים גלים שלא זזים. אם זה לא זז - אז זה לא גל. "קרינה רדיואקטיבית" הוא שם לחלק מהתהליכים שיוצרים קרינה מייננת, ולא לקרינה המייננת עצמה. חומר או אדם שנחשפו לקרינה רדיואקטיבית אינם רדיואקטיביים בעצמם.

 

[sivan120]

אז למה יש טיהור בתרגולת אב"כ?

שכשהייתי חובשת בצבא, אז חלק מהתרגולות היו תרגולת אב"כ- טיהור מזון וחפצים. ואם זה לא קשור- אז למה קרינה רדיואקטיבית נשארת במקומות שיש בהם פיצוצים גרעיניים אם היא לא נספגת?

 

[רוקד עם שבלולים]

מה שמטהרים בתרגולת אב"כ איננו קרינה.

"אב"כ" הוא ראשי תיבות של "אטומי, ביולוגי, כימי". אלה שלוש קטגוריות שונות לחלוטין של בעיות: מה שמטהרים בתרגולת אב"כ הוא את החומרים שמתפזרים בעקבות התקפה בחל"כ (חומרי לחימה כימיים). מה שאת תירגלת הוא טיהור מזון מחומרים כימיים בלבד. למותר לציין שחומרים כימיים אינם מפיצים שום קרינה. טיהור מזון, חפצים ואנשים יכול לעזור במידה מסויימת גם כנגד חומרי לחימה ביולוגיים (חל"ב - חיידקים ונגיפים) אם עושים אותו נכון. אני יכול לספר לך שתרגולות הטיהור, מסכות האב"כ ואפילו חליפות המנ"פ המיוחדות "כנגד אב"כ" (רצתי קילומטרים רבים מדי לבוש בנמפ"ים הללו

) אינן מגינות כנגד קרינה רדיואקטיבית, אלא רק נגד חל"כ וחל"ב. קרינה רדיואקטיבית נמצאת במקומות שבהם היו פיצוצים גרעיניים, כי באותם מקומות נשאר גם החומר הרדיואקטיבי שהיה בפצצה, והוא נשאר שם וממשיך להקרין ולהקרין עד שהוא דועך. אם באים אנשים בחליפות-מגן מיוחדות אוספים את החומר - נעלמת גם הקרינה, כמו שאם תזרקי מחדר השינה שלך את השעון המעורר, הצלצול לא יישאר בחדר ויפריע לך לישון.

 

[uzi2]

הערה קטנה

באזורים שבהם היו פיצוצים גרעיניים, בד"כ השיירים הרדיואקטיבים הם לא האורניום/פלוטוניום (שהם האיזוטופים שמתפוצצים) שהיו בפצצה, אלא איזוטופים קורנים אחרים שהם תוצרים של הפיצוץ, כמו איזוטופים של סטרונציום, או צזיום.

 

[רוקד עם שבלולים]

 

[deathcaster]

נו ... אז זה גם טוב

איזוטופים של סטרונציום, או צזיום משמשים רבות יישומים רפואיים, אז שווה לפוצץ מדי פעם פצצת אטום.... יאללה אחמדיניג'אד!

 

[deathcaster]

הזכרת לי משהו משעשע

מכל הקורסים שעשיתי בצבא בתחום האב"כ, אחד הדברים הכי הזויים שלימדו אותנו (כמו שמי שלימד את זה תמיד היה עם פרצוף ספק ציני ספק צוחק כשאמר את זה) שב-במ"פ- בגד המגן הפחמי המחולק ללוחמים יש 4 שכבות, אני לא זוכר את כולן, אבל אחת מהן היא שכבה שמונעת הדף תרמי ואמורה להגן עלינו בפני פיצוץ רדיואקטיבי. כמובן שזה עורר גיחוך בפני כל מי ששמע את זה. צה"ל (ולמעשה רוב הצבאות בעולם), אינו ערוך בפני מתקפה בנשק אטומי לכל היותר ב-95% אחוז ממתקניו, רוב אמצעי המיגון הם בפני נשק כימי בלבד, אמצעי הטיהור הם אך ורק כנגד נשק כימי, מאבקת הפולר בערכת האב"כ (למי שלא יודע זה פשוט חול ים לבן מהחופים של הולנד

) ועד למשאית טיהור M-112 או המנו"ר (שכיום אני מעריך ומקווה שהן הוסבו כבר למשאיות אושקוש). אמצעי ההתראה והגילוי בשדה בצה"ל הם רק עבור נשק כימי (וגם לא לכל הסוגים.... וחלקם גם יתריאו FALSE POSITIVE אם יעבדו בסמוך למנוע דיזל עובד

). האמצעי היחיד שהיה לצה"ל שעמיד איכשהו בפני התקפה אטומית היה ה"שועלית" - רכב מיגון והתראה תוצרת גרמניה, שלא ניכנס לפרטים אבל הוא ממוגן בפני קרינה רדיואקטיבית, הוא לא היה שמיש כיום בגלל עלות אחזקתו הגבוהה והוחזר לפני מס' שנים לארץ מולדתו. לאוהבי ניטפיקינג: כל המידע הנ"ל אינו מסווג ופורסם בעבר באמצעי התקשורת. באשר ל"קרינה שנשארת" מעבר למה שהשבלול רשם לך... במובן הזה של הקלות היחסית של טיפול בחומר רדיאקטיבי- שקל לזהות אותו עם מונה גייגר ולפנות אותו במכילי עופרת... דווקא קל יותר לטפל בנשורת רדיואקטיבית מאשר בנפולת כימית או ביולוגית.

 

[uzi2]

הקרינה הרדיואקטיבית עצמה לא נשארת

בפיצוצים גרעיניים, יש שיירים של איזוטופים רדיואקטיבים שמקרינים, ואלו נשארים/מתפזרים, וממשיכים להקרין קרינה רדיואקטיבית, הרבה זמן אחרי הפיצוץ. הקרינה עצמה לא נשארת - היא עושה את הנזק שלה וזהו.

 

[פולספגן]

"היא קטנה עד כדי אבסורד"?

אשמח לדעת

מאיפה החלטת על כך? אגב, התרופה יכולה לעבור גם למצב רעיל.