על מה התשלום בעצם?
אתחיל ואומר שאני לחלוטין מסכימה עם גלעד. ראשית, אני מציעה לכל אחד ואחת לחשוב בינו לבין עצמו, על מה הוא או היא גובים כסף כמאמנים? על מה הם מבקשים את התגמול הכספי? מהו התמהיל שיוצר את התמחור שנקבע? נראה לי בעייתי ביותר, בלשון המעטה, לייחס את השכר של איש מקצוע, בעיקר בתחום האימון, לתוצאות שהשיג המתאמן. ניהול האימון הוא באחריותו של המאמן. העשייה והתוצאות - הן לחלוטין באחריות המתאמן. ברגע שיוצרים את הקשר בין מה שבאחריות המאמן לבין מה שבאחריות המתאמן, מתחילים לטשטש את הגבולות באופן גס. כשהשגת המטרות, התוצאות, מחוברים עם אינטרס כזה או אחר של המאמן, האימון עלול לבוא ממקום מאוד לא נקי. וכשהאינטרס של המאמן הוא השגת תוצאות גרידא...כיצד זה משפיע על התהליך עצמו, על היכולת שלו לראות את המתאמן על כל היבטיו. בעיניי, קיימת סכנת הזדהות יתר של המאמן עם התוצאות....המטרות עלולות להפוך להיות מטרותיו של המאמן עצמו. הלקוחות שלי משלמים לי על המיומנויות שטרחתי לפתח במשך שנים עבורי ועבורם, על הזמן שאני מקדישה במהלך המפגשים ובינהם (בפניהם ושלא בפניהם), על הכלים שהם מקבלים ממני, במקרה שלי אינני שוכרת מקום לעבודה אך בהחלט יש מאמנים שבצדק יכניסו אלמנט זה שנועד לא פעם להקל על הזמינות של האימון למאומן, הם משלמים לי כי אני חושפת אותם לאפשרויות חדשות. אם הם יבחרו לתת מה שהם צריכים לתת למען השגת תוצאות עבורם - על זה אינני יכולה להתחייב...רק הם יכולים. האחריות של המתאמן להצלחה ולכשלון מתחילה משלב בחירת המאמן (זוהי איננה חתונה קתולית ובכל שלב הרי יוכל לבחור אחרת) דרך מעורבות באימון וכלה בהשגת התוצאות. הנחת היסוד היא שמתאמן פוטנציאלי שיזדמן לאפשרות החזרה כספית יעריך את העוצמה והבטחון של המאמן באימון שהוא נותן ובעצמו היא רק הנחת יסוד. וכמו כל הנחת יסוד - יש כמה וכמה דומות לה ושונות ממנה. אז בואו ננסה את הנחת היסוד הזו: "אם לא תשיג תוצאות שלשמן הגעת לאימון כספך יוחזר" - הנחת יסוד 1: "ז"א שיש אפשרות שאני לא אצליח.....אני מכיר את עצמי...אני בטח לא אצליח.....טוב יאללה ננסה, מקסימום זה יהיה בחינם" הנחת יסוד 2: "וואוו, אם זה הדיל, כנראה הוא קוסם...יאללה נראה מה הוא יכול לעשות, נראה מה נשיג...מקסימום לא הועיל לא הזיק" הנחת יסוד 3: "יופי, יש מישהו שלוקח כאן אחריות......וזה לא אני, איזו הקלה. רוצה להרוויח, שיזיע" וכ"ו וכ"ו. יש כאן פוטנציאל לחלוקת אחריות על התוצאה, וכאן לא צריכה לעלות שאלה כלל וכלל. מעבר לכך, איך יכול מאמן להתחייב להצלחה של מתאמן לפני שהתחיל ללכת עימו דרך כלשהי, להכיר, להבין. אני מבינה שהנחת היסוד שלך, מיקי והסוברים כמותו, היא שהכלים שלך והאימון שלך הוא כ"כ אפקטיבי שאין עוררין על ההצלחה של כל מאומן, או לפחות של החלק הארי של מי שיבחרו להתאמן אצלך. ואם כך, למה אתה זקוק לגימיק הזה? שהרי לתוצאות ולהצלחות יש רגליים ואפילו כנפיים. מצד שני, אולי אתה בעצם בא ואומר, אני אדם בעל מסוגלות אך יש סיכוי שלא אוכל לתת לך מענה, לכן, היה נינוח ורגוע שאם נגיע לסיטואציה כזו, הינך פטור מתשלום. כי אמנם השקעתי בך משאבים כאלה ואחרים אך אינני ראוי לתגמול, לא היה לי ערך של ממש עבורך ואני מתוגמל כספית ע"פ הערך שאתה תייחס לי. וכאן קשה לי למצוא בטחון ועוצמה מקצועית. (אם כי, אני באופן אישי מעריכה אותך מאוד ולחלוטין אין זו מסקנתי לגביך). ודבר אחרון, איזה מסר אנו מעבירים למתאמנים בנוגע למושג ה"כשלון" ו"ההצלחה"?
אתחיל ואומר שאני לחלוטין מסכימה עם גלעד. ראשית, אני מציעה לכל אחד ואחת לחשוב בינו לבין עצמו, על מה הוא או היא גובים כסף כמאמנים? על מה הם מבקשים את התגמול הכספי? מהו התמהיל שיוצר את התמחור שנקבע? נראה לי בעייתי ביותר, בלשון המעטה, לייחס את השכר של איש מקצוע, בעיקר בתחום האימון, לתוצאות שהשיג המתאמן. ניהול האימון הוא באחריותו של המאמן. העשייה והתוצאות - הן לחלוטין באחריות המתאמן. ברגע שיוצרים את הקשר בין מה שבאחריות המאמן לבין מה שבאחריות המתאמן, מתחילים לטשטש את הגבולות באופן גס. כשהשגת המטרות, התוצאות, מחוברים עם אינטרס כזה או אחר של המאמן, האימון עלול לבוא ממקום מאוד לא נקי. וכשהאינטרס של המאמן הוא השגת תוצאות גרידא...כיצד זה משפיע על התהליך עצמו, על היכולת שלו לראות את המתאמן על כל היבטיו. בעיניי, קיימת סכנת הזדהות יתר של המאמן עם התוצאות....המטרות עלולות להפוך להיות מטרותיו של המאמן עצמו. הלקוחות שלי משלמים לי על המיומנויות שטרחתי לפתח במשך שנים עבורי ועבורם, על הזמן שאני מקדישה במהלך המפגשים ובינהם (בפניהם ושלא בפניהם), על הכלים שהם מקבלים ממני, במקרה שלי אינני שוכרת מקום לעבודה אך בהחלט יש מאמנים שבצדק יכניסו אלמנט זה שנועד לא פעם להקל על הזמינות של האימון למאומן, הם משלמים לי כי אני חושפת אותם לאפשרויות חדשות. אם הם יבחרו לתת מה שהם צריכים לתת למען השגת תוצאות עבורם - על זה אינני יכולה להתחייב...רק הם יכולים. האחריות של המתאמן להצלחה ולכשלון מתחילה משלב בחירת המאמן (זוהי איננה חתונה קתולית ובכל שלב הרי יוכל לבחור אחרת) דרך מעורבות באימון וכלה בהשגת התוצאות. הנחת היסוד היא שמתאמן פוטנציאלי שיזדמן לאפשרות החזרה כספית יעריך את העוצמה והבטחון של המאמן באימון שהוא נותן ובעצמו היא רק הנחת יסוד. וכמו כל הנחת יסוד - יש כמה וכמה דומות לה ושונות ממנה. אז בואו ננסה את הנחת היסוד הזו: "אם לא תשיג תוצאות שלשמן הגעת לאימון כספך יוחזר" - הנחת יסוד 1: "ז"א שיש אפשרות שאני לא אצליח.....אני מכיר את עצמי...אני בטח לא אצליח.....טוב יאללה ננסה, מקסימום זה יהיה בחינם" הנחת יסוד 2: "וואוו, אם זה הדיל, כנראה הוא קוסם...יאללה נראה מה הוא יכול לעשות, נראה מה נשיג...מקסימום לא הועיל לא הזיק" הנחת יסוד 3: "יופי, יש מישהו שלוקח כאן אחריות......וזה לא אני, איזו הקלה. רוצה להרוויח, שיזיע" וכ"ו וכ"ו. יש כאן פוטנציאל לחלוקת אחריות על התוצאה, וכאן לא צריכה לעלות שאלה כלל וכלל. מעבר לכך, איך יכול מאמן להתחייב להצלחה של מתאמן לפני שהתחיל ללכת עימו דרך כלשהי, להכיר, להבין. אני מבינה שהנחת היסוד שלך, מיקי והסוברים כמותו, היא שהכלים שלך והאימון שלך הוא כ"כ אפקטיבי שאין עוררין על ההצלחה של כל מאומן, או לפחות של החלק הארי של מי שיבחרו להתאמן אצלך. ואם כך, למה אתה זקוק לגימיק הזה? שהרי לתוצאות ולהצלחות יש רגליים ואפילו כנפיים. מצד שני, אולי אתה בעצם בא ואומר, אני אדם בעל מסוגלות אך יש סיכוי שלא אוכל לתת לך מענה, לכן, היה נינוח ורגוע שאם נגיע לסיטואציה כזו, הינך פטור מתשלום. כי אמנם השקעתי בך משאבים כאלה ואחרים אך אינני ראוי לתגמול, לא היה לי ערך של ממש עבורך ואני מתוגמל כספית ע"פ הערך שאתה תייחס לי. וכאן קשה לי למצוא בטחון ועוצמה מקצועית. (אם כי, אני באופן אישי מעריכה אותך מאוד ולחלוטין אין זו מסקנתי לגביך). ודבר אחרון, איזה מסר אנו מעבירים למתאמנים בנוגע למושג ה"כשלון" ו"ההצלחה"?