שאלה הפוכה לסקר של מיכל

ליפט

New member
על מה התשלום בעצם?

אתחיל ואומר שאני לחלוטין מסכימה עם גלעד. ראשית, אני מציעה לכל אחד ואחת לחשוב בינו לבין עצמו, על מה הוא או היא גובים כסף כמאמנים? על מה הם מבקשים את התגמול הכספי? מהו התמהיל שיוצר את התמחור שנקבע? נראה לי בעייתי ביותר, בלשון המעטה, לייחס את השכר של איש מקצוע, בעיקר בתחום האימון, לתוצאות שהשיג המתאמן. ניהול האימון הוא באחריותו של המאמן. העשייה והתוצאות - הן לחלוטין באחריות המתאמן. ברגע שיוצרים את הקשר בין מה שבאחריות המאמן לבין מה שבאחריות המתאמן, מתחילים לטשטש את הגבולות באופן גס. כשהשגת המטרות, התוצאות, מחוברים עם אינטרס כזה או אחר של המאמן, האימון עלול לבוא ממקום מאוד לא נקי. וכשהאינטרס של המאמן הוא השגת תוצאות גרידא...כיצד זה משפיע על התהליך עצמו, על היכולת שלו לראות את המתאמן על כל היבטיו. בעיניי, קיימת סכנת הזדהות יתר של המאמן עם התוצאות....המטרות עלולות להפוך להיות מטרותיו של המאמן עצמו. הלקוחות שלי משלמים לי על המיומנויות שטרחתי לפתח במשך שנים עבורי ועבורם, על הזמן שאני מקדישה במהלך המפגשים ובינהם (בפניהם ושלא בפניהם), על הכלים שהם מקבלים ממני, במקרה שלי אינני שוכרת מקום לעבודה אך בהחלט יש מאמנים שבצדק יכניסו אלמנט זה שנועד לא פעם להקל על הזמינות של האימון למאומן, הם משלמים לי כי אני חושפת אותם לאפשרויות חדשות. אם הם יבחרו לתת מה שהם צריכים לתת למען השגת תוצאות עבורם - על זה אינני יכולה להתחייב...רק הם יכולים. האחריות של המתאמן להצלחה ולכשלון מתחילה משלב בחירת המאמן (זוהי איננה חתונה קתולית ובכל שלב הרי יוכל לבחור אחרת) דרך מעורבות באימון וכלה בהשגת התוצאות. הנחת היסוד היא שמתאמן פוטנציאלי שיזדמן לאפשרות החזרה כספית יעריך את העוצמה והבטחון של המאמן באימון שהוא נותן ובעצמו היא רק הנחת יסוד. וכמו כל הנחת יסוד - יש כמה וכמה דומות לה ושונות ממנה. אז בואו ננסה את הנחת היסוד הזו: "אם לא תשיג תוצאות שלשמן הגעת לאימון כספך יוחזר" - הנחת יסוד 1: "ז"א שיש אפשרות שאני לא אצליח.....אני מכיר את עצמי...אני בטח לא אצליח.....טוב יאללה ננסה, מקסימום זה יהיה בחינם" הנחת יסוד 2: "וואוו, אם זה הדיל, כנראה הוא קוסם...יאללה נראה מה הוא יכול לעשות, נראה מה נשיג...מקסימום לא הועיל לא הזיק" הנחת יסוד 3: "יופי, יש מישהו שלוקח כאן אחריות......וזה לא אני, איזו הקלה. רוצה להרוויח, שיזיע" וכ"ו וכ"ו. יש כאן פוטנציאל לחלוקת אחריות על התוצאה, וכאן לא צריכה לעלות שאלה כלל וכלל. מעבר לכך, איך יכול מאמן להתחייב להצלחה של מתאמן לפני שהתחיל ללכת עימו דרך כלשהי, להכיר, להבין. אני מבינה שהנחת היסוד שלך, מיקי והסוברים כמותו, היא שהכלים שלך והאימון שלך הוא כ"כ אפקטיבי שאין עוררין על ההצלחה של כל מאומן, או לפחות של החלק הארי של מי שיבחרו להתאמן אצלך. ואם כך, למה אתה זקוק לגימיק הזה? שהרי לתוצאות ולהצלחות יש רגליים ואפילו כנפיים. מצד שני, אולי אתה בעצם בא ואומר, אני אדם בעל מסוגלות אך יש סיכוי שלא אוכל לתת לך מענה, לכן, היה נינוח ורגוע שאם נגיע לסיטואציה כזו, הינך פטור מתשלום. כי אמנם השקעתי בך משאבים כאלה ואחרים אך אינני ראוי לתגמול, לא היה לי ערך של ממש עבורך ואני מתוגמל כספית ע"פ הערך שאתה תייחס לי. וכאן קשה לי למצוא בטחון ועוצמה מקצועית. (אם כי, אני באופן אישי מעריכה אותך מאוד ולחלוטין אין זו מסקנתי לגביך). ודבר אחרון, איזה מסר אנו מעבירים למתאמנים בנוגע למושג ה"כשלון" ו"ההצלחה"?
 
הגישה שלי..

אני לא מייחס אתה התשלום לתוצאות של המתאמן.. לא לכן התכווני אני ולפי מה שהבנתי גם לא מיקי.. מכיוון שהתוצאה הפיזית היא לא המטרה של האימון.. לא היא המדד שלו.. מבחינתי הדרך.. הצמיחה.. התובנות.. הן האימון ועל פיהן בלבד ניתן למדוד אותו.. אך איך ניתן למדוד את זה ? ברגע שיוצאים מתוך ההנחה הזו על המטרה של האימון.. אז המדד של האימון נתון כולו בידי המתאמן.. הוא לבדו יכול להחליט האם הוא הפיק מהתהליך או לא.. ומה שאני צריך לעשות זה להאמין לו... אם אני לא מוכן להאמין שהמתאמן יאמר אמת.. אקח ממנו כסף.. אני יוצא מתוך הנחה שהמתאמן ישר איתי.. אחרת כל התהליך עקר.. הביטחון שלי הוא לא בתוצאות שישיג המתאמן.. זה שלו ותלוי רק בו..ובכלל לא המטרה של האימון.. הביטחון שלי הוא שמי שמתחייב ועובד ועובר את כל תהליך האימון.. יפיק הרבה למען עצמו.. את המטרות הוא יכול להשיג לבד.. המסר לגבי "כשלון" ו"הצלחה" מבחינתי הוא שאין דבר כזה "כישלון" או "הצלחה" יש רק מה שיש.. כל השאר זה הגדרות שיפוטיות אישיות.. הניתנות לשינוי בכל רגע.. אם מתאמן חושב שלא הפיק מהאימון.. אין זה מאפס את הערך של הנתינה שלי כיוון שאת הערך שלה רק אני קובע.. ואני "מרשה" לו להעריך אותה כספית איך שירצה.. אור ואהבה
 

גלעד63

New member
אם ככה אז

למעשה, ואם הבנתי נכון, מבחינתך אין בעצם שום חשיבות למטרות שהגדיר המתאמן לעצמו בתחילת האימון ושכדי להשיגן פנה אליך - אתה מעביר אותו תהליך של העצמה אישית, נקרא לזה, שבסופו הוא יוכל להשיג את מטרותיו או לא יוכל, מבחינתך זה לא משנה, זה כבר תלוי רק בו. בקיצור - אתה נותן למתאמן את מה שאתה רוצה ולא את מה שהוא רוצה. אם הצלחת (1) לתת לו את מה שרצית ו-(2) לגרום לו להבין שיש בכך תועלת מבחינתו למרות שמטרותיו לא הושגו תקבל שכר על פועלך, לא אז לא. הבנתי נכון?
 
לא הבנת נכון

אני נותן לו את מה שהוא רוצה..אך אני רואה ביעד פיזי רק סימפטום לרצונות שלנו.. אתן דוגמא דרך הרפואה הרפואה המודרנית ברכך כלל עוסקת בטיפול בסימפטום.. יש לך כאב ראש.. קח כדור נגד כאב ראש..כיוון ש"זו הבעייה".. ואכן הכדור מטפל בכאב .. עד הפעם הבאה שהראש כואב...הרפואה האלטרנטיבית רואה את הכאב ראש רק כסימן.. סימן למשהו אחר.. והוא הסיבה לכאבי הראש.. והיא הולכת לטפל בו.. ברגע שמטפלים בסיבה האמיתית לכאבים.. אין יותר כאבים.. וזה בלי "לטפל" בכאב .. הטיפול הוא באדם לא בסימפטום.. כך אני רואה את המטרה הפיזית רק כסימפטום.. כסימן לאיך האדם רוצה להגדיר מי הוא.. ברגע שאנו עובדים על כך.. יוצאים מתוך המטרה הפיזית לתוך הערכים שהוא רוצה שיגדירו אותו.. לשם אנו הולכים.. לא נותן לא את מה שאני רוצה אלא את מה שהוא רוצה.. ברגע שהוא יחווה את עצמו בדיוק כפי שהוא מגדיר את עצמו.. גם הסימפטומים מגיעים.. ברגע שהוא יתחיל לחיות מתוך שפע ועושר.. גם הסימפטום "כסף" מגיע.. ברגע שהוא יתחיל לחוות את עצמו כזוגיות.. גם בת/בן הגוג יגיעו.. מרבית האנשים חיים מתוך מחשבה שההוויה שהם רוצים ליצור ... אושר/עושר/שלווה/אהבה.. וכן הלאה הן תוצאה של מה שהם השיגו .. כלומר "אני צריך להשיג כסף על מנת לחוות עושר".. אני מראה דרך אחרת .. שההוויה היא לא התוצאה של מה שהם השיגו אלא הסיבה.. "ברגע שתתחיל לחיות בעושר.. גם הכסף יגיע".. פה הגישות שלנו הפוכות.. אתה חי מתוך חשיבה שמה שחשוב זה מה שמשיגים.. אני חי מתוך מחשבה שמה שחשוב זה מה שהווים.. אין "דרך נכונה" רוצה תבחר בשלך.. רוצה אחרת.. תבחר אחרת אור ואהבה
 

ליפט

New member
לא מדוייק

תייגת את הרפואה הקונבנציונלית באופן כ"כ פשטני. גם הרפואה הקונבנציונלית מחפשת את המקור, רק שהיא בעיקר (אך בפירוש לא רק) עושה זאת במישור הפיזיולוגי שביטולו הוא חוסר אחריות. אני בוגרת (מאסטר) תחום רפואי שזוהי תכליתו, אגב. מחלת הדבר מוגרה מן העולם לא בגלל שטיפלו בסימפטום אלא בגלל איתור המקור, הפוליו מוגר חלקית מאותה סיבה וכך גם יקרה בסופו של דבר עם האיידס. אין צורך לצמצם ולהקטין ענף מדעי כ"כ רחב ובעל תרומה עצומה לאנושות. אם כי התקוממתי אל מול הדוגמא שהבאת (וזאת רק כי מותר לי), אני בהחלט מבינה את המסר ומה שאני מבינה זה: שהסימפטום = הביטוי החיצוני למהות. ולכן אינני מוצאת הבדל כיוון שאתה יכול להחליט שהמטרה היא שינוי פנימי מהותי כזה או אחר, אך בכל מקרה הדרך למדוד אותה הוא הביטוי החיצוני, הסימפטום. וזה מלכתחילה היה בהגדרת המטרה והתוצאה הרצויה של המתאמן. זה בדיוק מהותו של תהליך האימון וכאן אין הבדל גישתי או תפישתי. כמוך גם אני עובדת מבפנים החוצה ואני מניחה שאנו לא היחידים. אך זוכר שהשאלה שלי נגעה לתמחור ע"פ תוצאות? עדיין התוצאות הן אותן תוצאות (של המאומן) והן תמיד ימדדו בעולם החיצוני שלו (שהרי לשיטתך, אם אין שינוי במהות לא יתהוו שינויים במציאות והפוך. כך התוצאה הפיזית נותרת המטרה של האימון. מה אתה עושה עם מתאמן שטוען בפניך: תשמע, היה אחלה. נהניתי, הבנתי דברים, הכרתי את עצמי ואפילו חוויתי חוויות לא רעות עם כלי כזה ואחר. אני שמח שנכנסתי לתהליך זו היתה חוויה מרתקת ואפילו הבנתי מה אני צריך לשנות....אבל, מה אני אגיד לך אחי, לא ממש התייצבתי כלכלית / נראה לי שאני אשאר רווק כל חיי כי אני לא מצליח להביא את זה / גיליתי שאין לי את האומץ לעשות צעדים כאלה ואחרים ולכן אתקע עם העבודה המחורבנת שלי / הפרדיגמות התוקעות שלי עדיין חשובות לי...וכ"ו וכ"ו. (ומה יהיה ההמשך? "...לאור זאת אני חושב שמגיע לך 50 ש"ח עבור כל שעת אימון) ולאחרים הוא יספר: היה אחלה, בחור מדהים הוא אריק. אם שיניתי את המציאות שלי, אתה שואל? אה, לא, זה לא. אז מה עושים במקרה זה אריק? הושגה תוצאה או שלא? מגיע לך תגמול הולם או שלא? אני חושבת שמגיע לך תגמול מלא מההתחלה ועד הסוף...אתה יודע למה? כי מעבר לעבודה שהשקעת, מעבר לזמן שהקדשת, מעבר ללמידה הנוספת שפנית לעשות למען שדרוג השרות שלך ללקוח ספציפי, מעבר לכל אלה - גם אם התוצאה (הסימפטום, הביטוי החיצוני) לא התממשה כעת, האימון שקיבל הוא שלב מהותי ברצף חייו - יתכן שבאימון הבא שלו אצל המאמן הבא הוא יבטא את כל מה שאתה זרעת ולקח לו הזמן לחלחל. לא אתה ולא הוא בשלב הזה יודעים להעריך את התוצאות של השינוי המהותי - הפנימי, המקור. אלא אם כן ראית תוצאות חדשות מוחשיות, מדידות. ולפעמים גם כשרואים תוצאות אין ערובה שהשינוי התפישתי - המהותי המיוחל השריש שורשים חזקים דיים כדי להצמיח את ענפי העץ למקסימום שלהם, יתכן שפרק זמן לאחר מכן הוא יתחיל להתייבש ולנבול כי מישהו לא מתחזק אותו כראוי. ואז מה? אני לא מצליחה להבין מדוע להרשות למשהו אחר לקבוע את הערך הכספי של עבודתך (בעיה שלי, כנראה). מדוע לא להרשות לעצמך לקבוע זאת. מה זה אמור לתת? לנתק את הקשר בין אחריות המתאמן לאחריותך שלך. אני לא רואה שום תרומה לאימון או למתאמן ובודאי לא למאמן. אור גדול ואהבה רבה
 
שאלות חשובות..

את שוב מודדת את התהליך ע"י התוצאה הפיזית.. זכותך.. לא הדרך שלי.. אם מתאמן יבוא ויגיד לי .. נהנתי ולא הפקתי כלום.. שלא ישלם.. אם הוא לא רואה שום תובנה חדשה.. שום דרך חדשה להסתכל.. סך כל העבודה שלנו ביחד שווה בשבילו לאפס.. אז זה המחיר.. נכון שלעולם לא נוכל לדעת מה קורה בעוד זמן.. אספר לך סיפור אמיתי.. ישנה סדנה מסויימת שמבטיחה שאם בסיומה לא הפקת כלום תקבל את הכסף חזרה.. יש אנשים שעושים את זה.. כמה? בערך 20 מתוך כמה אלפי אנשים שעשו אותה.. וישנו אדם שאני פגשתי.. שביקש את הכסף חזרה.. קיבל אותו.. ופתאום לאחר כמה שנים בא לשלם מחדש כיוון שהבין מה קיבל.. אני לא בונה על זה שאנשים יבואו לאחר כמה שנים לשלם על הטיפול.. ממש לא.. אך עדיין אני חושב שמי שיבוא אלי להתאמן.. ויעבור את כל תהליך האימון.. והוא מאתגר מאוד.. יפיק הרבה מאוד לעצמו.. והוא לא רק יפיק.. והא גם יזהה בוודאות שהוא הפיק.. כך שהדילמה שהעלת לא קיימת אצלי.. מה התרומה לאימון? המחוייבות.. מחוייבות שלו ושלי לתוך התהליך.. מכיוון שגם אני חלק מהתהליך לא רק מנחה אותו.. גם אני מאותגר.. מעומת.. ומחוייב לאימון בדיווק כמוהו.. בצעד הזה אני יוצר איזון ביננו.. אור ואהבה
 

ליפט

New member
תודה.

טוב יקירי, נראה לי שנמשיך להסתובב במעגלים...גם זה כיף לפעמים. אז רק דבר קטן שבא לי לאמר... אריק, האינטגריטי האישי של המאמן לא צריך להיות קשור בתגמול שלו. אבוי אם זה כך. המחויבות שלו למתאמן לא צריכה להיות תלויה בדבר או מושפעת מדבר. זה אחד ממאפייני הזהות של המאמן (או שאני ממש תמימה?!). ומבחינת המתאמן, העלות והתשלום בעלי השפעה לא מבוטלת על המחוייבות שלו. וגם לי יש סיפור.... לקוחה שמתאמנת אצלי מזה זמן, טענה ביושר ובכנות שאיננה מבצעת את משימות האימון שהסכמנו עליהן יחדיו בשל כמה עשרות סיבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. בשיחה שקיימתי איתה בענין...מעניין, דווקא הרעיון שהיא מוציאה כסף על פגישה שלא מימשה את הפוטנציאל שלה בשל אי הכנה שלה - הוא שהוביל אותה לחת יותר אחריות ומחוייבות כלפי התהליך שלה....ופריצת הדרך לא איחרה לבוא כמו גם התוצאות החדשות שהיא מתחילה לחוות. אז זה רק הנסיון הקטן שלי ולך יש את שלך אז כל שנותר לי הוא חוץ מלאחל הרבה אור ואהבה....הצלחה. חג אביב שמח.
 

גלעד63

New member
תרשי לי לנסות להסביר -

לדעת אריק (אם הבנתי נכון ואם לא - בטוח מישהו ישמח לתקן אותי) כל הקונספציה כאילו אני והעולם מנהלים איזה שהוא סוג של סחר חליפין - כסף תמורת עבודה - היא מוטעית ביסודה. העולם יכול לספק לי, ללא כל תמורה, את כל מה שאני רוצה - כסף, אהבה, עושר ואושר. כל מה שאני צריך לדעת זה איך לבקש וכל זה יגיע לי וזה יגיע לי לא בגלל שעשיתי משהו שמזכה אותי, אלא פשוט כי ככה העולם עובד - אתה מבקש נכון, העולם נותן - ככה פשוט. האימון, אם כן, בכלל לא מגיע ממקום של פרנסה - הוא מגיע ממקום אלטרואיסטי של להרבות טוב וידע בעולם - אני יכול להתפרנס היטב גם בלי לאמן ולו בנאדם יחיד - האימון בא ממקום של בחירה, לא של כורח כלכלי ולכן אני יכול לוותר על תשלום כי התשלום בכל מקרה לא קובע שום דבר - לא את ערכה הכלכלי של העבודה שלי, לא אם יהיה לילדים שלי מה לאכול, כלום.. ואני אומר - רק בשביל להבין ולקבל את נקודת ההשקפה הזאת בנאדם צריך לעבור איזה שהוא אימון - אולי שווה לפתוח מסלול קדם-אימון בדיוק למטרה הזאת
 

גלעד63

New member
מצד שני,

ברגע שהבנו את המקום שממנו אתה בא, הפיתרון הזה שאתה מציע - לתת למתאמן להחליט איך וכמה ישלם, נעשה לא רלוונטי לכל המאמנים בפורום הזה שכן רואים באימון מקור פרנסה.
 
למעלה