תשובה יפה ומחוכמת,
אך הרי שאין בה די. בסופו של דבר, המשטר הדמוקרטי המודרני מבוסס על שלטונם של נציגי העם, ע"י שיטה מודרנית המבוססת על נציגים ונציגויות. במשטר של נציגים, העם הוא הריבון והוא המקור לסמכותו של השלטון-העם מוסר את סמכות ההחלטה בענייני הציבור לידי נציכים שבחר בבחירות דמוקרטיות. בבחירות מאין אלה, מבטא העם את תמיכתו במועמדים ובמפלגות השונות, המבטאות את הדעות השונות הקיימות בציבור. כיצד האזרח מבדיל בין המפלגות השונות, ולמי נותן הוא את קולו? למפלגה אשר מצעה תואם את השקפת עולמו, מתוך התקווה, שראשיה יהיו נאמנים לו. כמובן שמתוקף השיקול נכנסים עניינים פרסונליים, כמו המועמדים וכיו"ב, אך אלה אמורים להיות שיקולים זניחים עד בינוניים - כל עוד הנציגים אינם עבריינים, או אל-מוסריים. המצע הוא מעבר לפיסת נייר כתובה, ונסיונך לנתב את השיחה להתעסקות שולית בעובדה כי אמנם המצע של קדימה מעורפל ביותר, אך אין זה משנה כי הרי אינני מביא את מצעי שאר המפלגות כדוגמה (חסוך ממני את הטרחה ותבדוק בעצמך, לי, אין זמן לחלק את הסעיפים השונים במצעה של כל מפלגה ומפלגה ,לנתחם באופן פרטני, ולאחרי כן לדון בהם - זה ייארך שעות, וזמני יקר-לכן אני מבסס את הצהרותיי על סמך ידע קודם). זו אינה הדרך. הרי פירושו של המצע הוא מדיניות, ובאין מצע מסודר, אין מדיניות, וזאת אנו רואים כבר עתה. ציפי לבני מדברת על הסדר מדיני, דיכטר מדבר על כיבוש מחדש של רצועת עזה -ואולמרט? הוא מרגיע את המצב כשהוא לא נוגע בשום פרשה שתיתכן כלפיה מחלוקת כלשהי בכדי לא לגרור את עצמו לשפל תמיכה ציבורי חדש. אז אמור לי, כיצד כל טיעונייך יפי הנפש, המלווים בשלל ססמאות, ומילים לועזיות, מסוגלים לתת מענה, לעובדה כי לאחר שתכנית ההתכנסות נגנזה- לקדימה אין כל מצע מדיני ברור - אין לקדימה חזון מדיני. גם אם יש, הוא תמיד יחפוף את מצעה של מפלגה גדולה כלשהי- מימין, או משמאל.
לך תשווה את המצע של קדימה, כפי שמופיע באופן מפורט באתרה - בנושא המדיני, הכלכלי-חברתי והחינוכי ותשווה אותו לעבודה או ללליכוד - במידה והאתרים שלהן פעילים. אותי זה לא כל כך מעסיק, אני מודה, היות ואני רואה מצע כתוב כ"מוצר" ארכאי משהו.