שאלה טכנית

[פיקסעלע]

*מנוגדות

 

[אלי כ ה ן]

שאלה טכנית

לדתיים הליבוביצי'יאניים שבינינו: מה אתם עושים, אם אחרי התפילה שבבית הכנסת - מישהו מבקש מהקהל לחזור יחד איתו בקול רם על פסוקי פרק תהילים לרפואת איזה חולה?

 

[iricky]

זה תלוי

אם אותו חולה הוא לנו או לצרינו

 

[אלי כ ה ן]

אתה עומד בקריטריונים שהגדרתי לממועני-שאלתי?

אם אכן כן (סוף סוף), אז אהלן וסהלן, welcome to the club...

לגופו של עניין: יש תופעה רווחת בבתי כנסת אורתודוקסיים (כמה רווחת? תלוי באיזה בית כנסת מדובר), שאחרי התפילה - עלול מאן-דהו להתייצב ליד הבימה - ולבקש מהקהל לומר איתו בקול רם פרק תהילים קצר (כל הקהל חוזר אחריו פסוק פסוק), לרפואתו של קרוב-משפחה של המבקש. בדרך כלל זהו הפרק המפורסם המתחיל במילים "שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה', עושה שמים וארץ", ולפעמים זהו פרק מפורסם אחר - זה המתחיל במילים: "שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה', ה' שימעה בקולי, תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוניי" (כרגיל אלו הפרקים הכי פופולאריים לסיטואציה כזו, ויתרונם על פני פרקים אחרים הוא כפול: ראשית, סגנונם מתאים ליעודם הרפואי, ושנית הם גם קצרצרים - ככה שהטרחת הקהל היא מינורית). אחרי קריאת הפרק, המבקש נושא תפילה חרישית קצרה לרפואת החולה, תוך איזכור שמו ושם אמו ("החולה פלוני בן פלונית"), ובסופה כל הקהל מתבקש לענות "אמן". בדרך כלל, אף אחד מהקהל לא מכיר אישית את החולה, ככה שההנחייה שלך - "לנו או לצרינו" - לא ממש רלוונטית לסיטואציה...

הבעייה מתחילה כאשר בבית הכנסת נוכחים גם מתפללים ליבוביצ'יאניים; מה שבהחלט יכול לקרות, ואפילו קורה בתדירות גבוהה, כי המונח "דתי ליבוביציאני" רשאי להתפרש כאן במובן רחב דיו: הרי לא כל דתי אורתודוקסי חייב להכיר את הגותו של ליבוביץ - כדי לחוש סלידה עמוקה מכל המעמד הזה. רק מה, לא נעים להתחיל להתווכח עם המבקש, כדי לא להיתפס בעיני הקהל בתור "אגואיסט שלא מוכן לבזבז עוד דקה או שתיים מזמנו היקר למען מילוי בקשה המיועדת לרפואתו של החולה". אז בדרך כלל, לא מתווכחים: הוא ביקש, אז ביקש. מעייניו נתונים כעת לשלומו של החולה, אז הזמן לא מתאים להתחיל להעציב אותו עוד יותר - בויכוחים פילוסופיים - שיכולים להיתפס כקטנוניים. אבל עדין אני תמה: האם הדתי הליבוביצי'אני, שנוכח שם, שנאלץ להשלים על המצב ושלא מתווכח, גם נענה לבקשה? זאת אומרת: האם הוא משתתף באמירת אותו פרק תהילים - כמתבקש, או שהוא פשוט נאלם דום, כששאר הקהל אומר את אותו פרק תהילים בקול רם?

 

[פיקסעלע]

פשוט יוצאים מבית הכנסת

ואם צריך להישאר עוסקים במשהו אחר או שותקים ולא משתתפים במאגיה זו. אני בדרך כלל יוצא מעט אחר "קדיש תתקבל".

 

[אלי כ ה ן]

תודה.

 

[ד.ר. דוליטל]

האם אתה יוצא מבית הכנסת

כשהחזן אומר רפאינו?

 

[פיקסעלע]

יש הבדל בין בקשת רפואה

לאמירת פרק תהלים שעצם האמירה אמורה לרפא

 

[ד.ר. דוליטל]

והתפילה ?

לא נאמרת כדי לרפא?
ומאידך תוכנם של מזמורי התהלים תפילות, ואף אחד לא משלה את עצמו שעצם האמירה מרפאה .
רוב הסידור מכיל פרקי תהלים.

 

[פיקסעלע]

ודאי שהתפילה לא נאמרת כדי לרפא

 

[ד.ר. דוליטל]

זאת כמובן

שיטתו של ליבוביץ. אתה מכיר אח ורע לשיטה הזאת בחכמי ישראל?

 

[פיקסעלע]

קראתי שב"חובת הלבבות" כתוב משהו דומה

קראתי את זה בכתביו של רח"ד הלוי. יש לו איזה סוג של קיצוש"ע.

 

[פיקסעלע]

הנה. יש הרבה חכמים שחשבו כך

הרמב"ן יוצא נגד ההשקפה הגורסת כי התפילה היא אמצעי בעזרתו גורם האדם לאל בהכרח להיענות לבקשותיו. ומסביר הרמב"ן[1] מדוע כעס יעקב על רחל כאשר בקשה ממנו שיביא לה בנים: "ויחר ליעקב, שאין תפילת הצדיקים בידם שתישמע על כל פנים... ולכן אמר לה שאינו במקום אלוהים שיפקוד העקרות על כל פנים." כאן מחלק הרמב"ן בין האדם המתפלל תפילה פסולה, שמטרתה היא לשעבד את רצון האל לרצונו של האדם, ובין המתפלל תפילה כשרה, היודע שאין בכח תפילתו לשנות משהו ברצון האל.
גם לדעת הרמב"ם מטרת התפילה אינה בשינוי רצון האלוהים אלא אמצעי חינוכי הנועד להחדיר לתודעת המאמין הרגשת יראה ותלות.[דרוש מקור] רעיון זה משתקף יפה בדברי שלמה: (דברי הימים ב ו', ל): "וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת לְבַב בְּנֵי הָאָדָם... לְמַעַן יִירָאוּךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ כָּל הַיָּמִים".[דרושה הבהרה]
לדעת הרמח"ל (ספר דרך ה'), באמצעות בקשת הצרכים בתפילה מתרומם האדם משפלות ההשתדלות החומרית בעולם. כאשר האדם עוסק בענייני העולם הוא שוקע בגופניות ובחומריות. תיקון המציאות העגומה הזאת מתבצע בתפילה, כאשר מבקש האדם את צרכיו בתפילה, הוא מראה שתולה את ביטחונו באל, דבר שמונע ממנו לשקוע באופן מוחלט בהבלי החומר.
גם לדעת רבי יהודה הלוי התפילה, יותר משהיא מתכוונת להשיג תועלת מעשית, משמשת כעין הפוגה רוחנית לאדם המתפלל, ומחזקת אותו כנגד טרדות הגוף והחומר המעכירות את דעתו: "בדרך זו תהיה שעת התפילה לחסיד כגרעין הזמן ופריו, ושאר השעות תהיינה לו כדרכים המוליכים אל שעה זו, שלבואה הוא מצפה כי על ידה הוא מדמה אל העצמים הרוחנים ומתרחק מן הבהמים." (ספר הכוזרי)
http://he.wikipedia.org/wiki/תפילה_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)#.D7.9E.D7.94.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.AA.D7.A4.D7.99.D7.9C.D7.94

 

[פיקסעלע]

ניסיון שני לקישור

http://he.wikipedia.org/wiki/תפילה_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)#.D7.9E.D7.94.D7.95.D7.AA_.D7.94.D7.AA.D7.A4.D7.99.D7.9C.D7.94

 

[פיקסעלע]

ניסיון אחרון

http://he.wikipedia.org/wiki/תפילה_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)

 

[פיקסעלע]

ואחרון לאחרונים

http://he.wikipedia.org/wiki/תפילה_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)

 

[אלי כ ה ן]

מה עם אחרון אחרוני האחרונים?

 

[ד.ר. דוליטל]

בוודאי .

מי שחושב שאם יקרא כמה פרקי תהלים, הופ החולה מתרפא, הוא אוויל. אטו בשופטני עסקינן?
מאידך התפילה אינה מלמולי מלים חסרי מובן. כי גם פה יש לומר: אטו בשופטני עסקינן?

(הקישור נפתח ללא בעיות "תפילה" בויקיפדיה נכון?)

 

[פיקסעלע]

אתה יכול להסביר לי את התפילה

"שבזכות מזמורי תהלים שקראתי לפניך בזכות אותיותיהם בזכות תיבותיהם בזכות פסוקיהם בזכות השמות היוצאים מהם... ותשלח רפואה שלמה לחולי עמך ובפרט..." (תפילה אחר אמירת תהלים מודפסת אחר ספר תהלים)?
אתה יכול להסביר לי את המודעה "נא ללמוד ולהתפלל לרפואת... שזקוק היום לעבור ניתוח סבוך בחו"ל"?
אתה יכול להסביר לי את מה שמובא בספרי תהלים ספרדיים לפני כל מזמור "לרוח רעה" או "לקדחת" וכיוצא?
אם לא אומרים את המילים "לרפואת..." לפני האמירה אלא רק מבקשים להתפלל לרפואתו במילים של דוד זה בסדר.
תפילת הרשות משמשת צורך פסיכולוגי של פורקן נפשי.
הקישור אמור להיות "תפילה (יהדות)".

 

[ד.ר. דוליטל]

כשמשה רבינו רצה להיות ליבובציאני...

ואמר הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם? וכו' מיד הקב"ה נזף בו ואמר היד ה' תקצר? וכשאחותו נצטרעה התפלל עליה ואמר "אל נא רפא נא לה" אתה היית יוצא משם?
ואיך אתה מסביר את זה?
http://www.hagabay.net/2008-12-23-13-03-40/2008-12-24-00-13-05/62-2008-12-23-23-57-32.html
שבת שלום.