אבי פיטשון
New member
שאלה לגדי טאוב
אני נוטה לסבור כי השינוי שעבר על הדור החדש, בהקשר הפוסטי, הינו בלתי-הפיך ועמוק הרבה ממה שניתן אולי לחשוב. אני גם סבור כי סקטוריאליות ושבירת החברה ל"קהילות" איננה בהכרח שלילית - לדעתי, פוטנציאלית, קהילה חייבת להגדיר את עצמה ולהיעמד על הרגליים כדי להיות מסוגלת לפעול מול קהילות אחרות מתוך סולידריות ואחריות כוללת כלשהי. אני בהחלט לא סבור כי דרוש נראטיב משותף לשם כך, וכי כל נראטיב כזה הוא בהכרח דכאני. אני גם סבור כי ה"מרד השפוף" איננו שפוף אם תסכים כי התנועה נגד הגלובליזציה למשל הינה פוסטית באופייה - בלי להיכנס למהי דעתי על התנועה הזאת - אני מתמקד רק באופי הפוסטי שלרגע לא סותר את האקטיוויזם הלוחמני. תמיד חשתי כי הביקורת שלך באה ממקום שהוא קצת יותר מדי מובחן כסקטור (שמאל אשכנזי ציוני וכו´) מכדי שאפשר יהיה לשופטו כנטול כל פניות ו"אוניברסלי". אני מגדיר את עצמי בגאווה כמערבי, פוסט-ציוני ופוסט-מודרניסט, אבל מודע לחלוטין לכך שאני חלק מסקטור. אני רואה בדור הפוסטי הצעיר בישראל צדדים מפוכחים, בריאים ומלהיבים. הרושם העיקרי שלי מספרך בזמן בו קראתיו (מזמן), היא שאתה חושב שאם כולם יהיו קצת יותר עמוס עוזים (או קאנון אשכנזי-ציוני אחר) הכל יהיה בסדר. האם טעיתי ואם לא, האם יש אבולוציה בעמדותיך מאז? האם באופן כללי יש אבולוציה בעמדותיך מאז הספר? אני מלא בכבוד והתפעלות ביחס למפעל המודרניסטי לענפיו, ומחפש אחר האלמנטים שבו שעדיין יכולים לפרוח ולהתפתח - אני פשוט מסיר את הציר המרכזי - האמונה בנראטיב אוניברסלי גורף, שהיא בעיני אחראית למרחצי הדמים הגדולים בהיסטוריה. אשמח לקבל התייחסותך לשברי המחשבות למעלה.
אני נוטה לסבור כי השינוי שעבר על הדור החדש, בהקשר הפוסטי, הינו בלתי-הפיך ועמוק הרבה ממה שניתן אולי לחשוב. אני גם סבור כי סקטוריאליות ושבירת החברה ל"קהילות" איננה בהכרח שלילית - לדעתי, פוטנציאלית, קהילה חייבת להגדיר את עצמה ולהיעמד על הרגליים כדי להיות מסוגלת לפעול מול קהילות אחרות מתוך סולידריות ואחריות כוללת כלשהי. אני בהחלט לא סבור כי דרוש נראטיב משותף לשם כך, וכי כל נראטיב כזה הוא בהכרח דכאני. אני גם סבור כי ה"מרד השפוף" איננו שפוף אם תסכים כי התנועה נגד הגלובליזציה למשל הינה פוסטית באופייה - בלי להיכנס למהי דעתי על התנועה הזאת - אני מתמקד רק באופי הפוסטי שלרגע לא סותר את האקטיוויזם הלוחמני. תמיד חשתי כי הביקורת שלך באה ממקום שהוא קצת יותר מדי מובחן כסקטור (שמאל אשכנזי ציוני וכו´) מכדי שאפשר יהיה לשופטו כנטול כל פניות ו"אוניברסלי". אני מגדיר את עצמי בגאווה כמערבי, פוסט-ציוני ופוסט-מודרניסט, אבל מודע לחלוטין לכך שאני חלק מסקטור. אני רואה בדור הפוסטי הצעיר בישראל צדדים מפוכחים, בריאים ומלהיבים. הרושם העיקרי שלי מספרך בזמן בו קראתיו (מזמן), היא שאתה חושב שאם כולם יהיו קצת יותר עמוס עוזים (או קאנון אשכנזי-ציוני אחר) הכל יהיה בסדר. האם טעיתי ואם לא, האם יש אבולוציה בעמדותיך מאז? האם באופן כללי יש אבולוציה בעמדותיך מאז הספר? אני מלא בכבוד והתפעלות ביחס למפעל המודרניסטי לענפיו, ומחפש אחר האלמנטים שבו שעדיין יכולים לפרוח ולהתפתח - אני פשוט מסיר את הציר המרכזי - האמונה בנראטיב אוניברסלי גורף, שהיא בעיני אחראית למרחצי הדמים הגדולים בהיסטוריה. אשמח לקבל התייחסותך לשברי המחשבות למעלה.