עד כמה שידוע לי פנסיה תקציבית שייכת לשירות הציבורי
כלומר לשירות המדינה וחברות השירות הציבורי...
הנה מתוך הויקיפדיה
ישראל
מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב עובדי המדינה ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ 1999 נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בשירות הציבורי[1]. בשנת 2001נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים (אך נמוכים במידה ניכרת מהנדרש); בצה"ל, חיילים אשר התחייבו לשירות קבע החל משנת 2004, משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת. אך יחד עם זאת, גופים כמו חברת החשמל ומקורות ממשיכים להנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי.
נכון לסוף שנת 2012, מהווה הפנסיה התקציבית לעובדי המדינה שליש מהחוב הלאומי של מדינת ישראל, בסך כ-600 מיליארד ש"ח. צבי ורטיקובסקי, משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה התייחס להתחייבות זו כ"איום אסטרטגי על ישראל"[2]. נטל הפנסיה התקציבית (2015) נאמד בהוצאה של כ-19-20 מיליארד ש"ח מדי שנה בתקציב המדינה, והמספר צפוי לעלות ל-26 מיליארד ש"ח בשנת 2036 ורק אז יתחיל לרדת בהדרגה.[דרוש מקור]
סוג נוסף של פנסיה תקציבית הוא פנסיית גישור, המשולמת על ידי המעסיק לשעבר למי שפרש בפרישה מוקדמת, מיום פרישתו ועד ליום שבו יהיה זכאי לפנסיה מקרן הפנסיה שבה הוא מבוטח. פנסיית גישור נהוגה בארגונים שבהם מקובלת פרישה מוקדמת, כגון צה"ל, וכן היא מוצעת אד-הוק בארגונים שבהם נערכים מבצעים של פרישה מרצון.
