שאלה לחו"לניקיות

[מרב של ערן]

אז זהו, שכאן החשמל הוא נקי ../images/Emo13.gif

מיוצר אך ורק מאיתני הטבע - רוח ומים. הבעיה שלהם - מה יקרה כשיותר אנשים ישתמשו בחשמל לחימום. איך ייצרו יותר חשמל כשנסמכים רק על איתני הטבע? אסור להשתמש בפחם והירוקים מתנגדים לכל מה שנשמע קרוב למילה "אטומי". בעיה. מעניין יהיה לראות איך יפתרו אותה. יש כאן תעשיית מיחזור אדירה. בכלל, כל הנושא של פינוי אשפה הוא שונה. בישראל אנשים לא מודעים לכמה עולה (בכסף) לפנות אשפה. זורקים מכל הבא ליד בלי לחשוב פעמיים. כאן זה לא עובד ככה. מפנים אשפה פעם בשבוע (!) והעירייה מקציבה 26 שקיות לכל בית (שזה מחצית מהשבועות שיש בשנה). הם טוענים שעם שימוש מושכל (טוחני אשפה למשל, או למחזר כל מה שרק אפשר - לכל בית יש גם מיכל מיוחד למיחזור שגם נאסף פעם בשבוע) ניתן לצמצם את כמויות האשפה, ומי שלא מצליח, שיקנה שקיות נוספות (כל שקית עולה 1$ וחייבים רק את השקית הספציפית הזו). בנוסף, בכל איזור של העיר יש אתר Dump. יש מיכלים גדולים של מיחזור לפי נושאים, ויש איזור שבו זורקים אשפה, ומשלמים לפי משקל. שלא תביני אותי לא נכון, אני מסכימה איתך לחלוטין בנושא ההגדרה של חברת שפע, בגלל זה אני כאן, למרות כל הקושי (מעבר לעובדה שחברה בהתפתחות היא כר פורה ליוזמות). הלוואי ובכל מקום אפשר היה לחיות כמו כאן. אבל לצערנו זה כנראה שמור לאי בודד אי שם בלב הים הגדול.

 

[חדר משלה]

האמת? די דומה לקנדה

בעיקר בתחום היד-שניה ובחינוך החצי-ביתי. עם כל ההיצע שיש כאן של בגדי ילדים לא יקרים באיכות סבירה, מאוד מקובל כאן לקבל שקיות ענק עם בגדים של קרובי משפחה וחברים - גם אצל אנשים אמידים ומעלה. חברת שפע דווקא יש כאן, לצערי יותר מדי, אבל עדיין אפשר לחיות מצוין בלי להוציא הון. יש הרבה אפשרויות - בי"ס פרטי או ציבורי, חוגים במרכזי הספורט של העיריה (מגוונים, מצוינים וזולים) או פרטי, לקנות בגדי ילדים יד שניה או ב-Gap, Children's Place או Gymboree,וכן הלאה. מצטטת מההודעה של מרב "יש הרבה מאוד ילדים שמתחנכים בבית עד גיל בי"ס (5) וגם אלה שבגן באים לחצי-יום, יומיים בשבוע, או כל וריאציה אחרת. יש כאן הרבה מודעות לתרבות הפנאי, ובכלל לא אוהבים לעבוד קשה מדי אם אפשר לעבוד מעט, להתפרנס ולבלות את הזמן בגלישה בים, בטיולי אופניים או במדרונות הסקי." תיארת בדיוק, אבל בדיוק את המצב אצלנו (רק שאצלנו אין ים. אבל משחקים הוקי ולוקחים בסופי שבוע את הסירה לאגם). חופשת הלידה היא של שנה. מאוד מעודדים הנקה, גם בפועל (למשל, יולדת אחרי קיסרי מקבלת חדר נפרד, עם מיטה לבן הזוג, כדי שלא תופרד מהתינוק). אקולוגיה - בקטנה, הכל נראה נורא אקולוגי וכו', אני גרה לא רחוק משמורות טבע ענקיות ומדהימות, ויש פחי מחזור בכל פינה. בגדול - בצפון יש שדות נפט ומאבק תמידי בין האנשים עם הכסף לאנשים שמתעקשים שלא יהפכו להם את סביבת המחיה לאתר חפירה. יש כאן מרחבים עצומים שנאכלים על ידי שכונות של בתים פרטיים - לא בונים כאן רבי קומות. התחבורה הציבורית לכאורה משובחת, בפועל בגלל שהעיר כל כך גדולה והשכונות כל כך "מרוחות" כל משפחה חייבת שתי מכוניות. בכלל כמות המכוניות כאן עצומה, עם עדיפות ל-SUV סטייליסטים או מיני ואנס זוללי דלק. אנחנו עם מכונית אחת, לא מיני ואן, ואופניים.

 

[Manty]

אני חייה ביפן

לא יודעת אם זה נופל תחת ההגדרה "הורות טבעית" אך הנה מספר נורמות להורות ביפן: * נשים חוזרות לבית אימן ללדת. הן מטופלות ע"י אימן במשך השבועות האחרונים של הריונן ובחודשים הראשונים לאחר הידה. * לידה ללא משככי כאבים. * לינה משפחתי, או ליתר דיוק, אמא עם הילדים, עד גיל יסודי +-. * אמהות במשרה מלאה. * ילדים מתחילים מסגרת לא לפני גיל 3. * הנקה עד גיל שנה היא הנורמה. מעל גיל שנה - הנקה במחתרת שיכולה להמשיך שנים רבות. בכל קניון ודיפרטמנט-סטור יש פינת הנקה\החתלה. * חיתולי בד ניתן למצוא בכל סופר גדול. הרבה נשים משתמשות בחיתולי בד עם בכורן במשך חודשיו הראשונים (כשהן עדיין נמצאות תחת השגחת אימותיהן. לרוב, הן מתחילות להשתמש בחיתולים ר"פ כשהן חוזרות העירה). * מנשא - הדרך המקובלת לנשיאת תינוקות עד גיל חצי שנה. * אוכל - היפנים אוכלים מאד בריא. האם מכינה כל יום 3 ארוחות מירקות ודגים טריים (קניית האוכל יומיומית). הארוחות מאד מאוזנות. אין הרבה מודעות לאורגני, שאמנם ניתן להשגה, אך במחירים מופקעים. * אקולוגיה - מיחזור מי האמבטיה לכביסות. כל מכונת כביסה מגיעה עם צינור השואב את מי האמבט למכונת הכביסה. הזבל מופרד לקטגוריות רבות (בסביבות 12+-). אני אוטוטו סוגרת 10 שנים ביפן. בהגדרתי, אני לא רחוקה מהמשפחה. אני הרי חייה עם בעלי וילדי

בעלי יפני ואביו גר במרחק סביר מאיתנו (שעתיים). הוא מבקר פעם בשבועיים. אימי מגיעה (טוב, אני חחיבת להתחיל להשתמש בזמן עבר - הגיעה) לכל הלידות שלי (4 במספר). בהתחלה ניסיתי לבקר בארץ פעם בשנה, אך עם כל ילד נהיה קשה יותר (אני טסה לבד) ויקר, כך שלא נראה לי שאגיע בשנים הקרובות

מתרגלים.

 

[Manty]

נזכרתי

לגן של ביתי האמהות מתבקשות להביא מהבית מוצרי מיחזור (קרטוני חלב, גלילי ניר טואלט, כלי לפסטיק של יוגורטים, קופסאות קרטון למיניהם וכדומה). הילדים משתמשים בזה ליצירה, ומביאים הביתה (בכמויות!!!

).

 

[נורקס]

../images/Emo45.gifסחתיין על היפנים../images/Emo194.gif

 

[אמארונה]

../images/Emo45.gifמדהים

 

[בייבי שף]

הם העתיקו את זה מהקיבוצניקים?

 

[פנינצה]

האפשרות של לחזור לבית אמא

קצת לפני הלידה ובמהלך החודשים הראשונים נראית לי מדהימה, הייתי משדרגת את זה שמעט לפני הלידה ובמהלך החודשים הראשונים אמי תעבור לגור ממש בשכנות ושנוכל להעזר בה בצעדינו הראשונים. לי זה היה עושה את הנחיתה הרבה הרבה יותר קלה...

 

[פנינצה]

ואפרופו יפן + קישור

 

[Manty]

מאד נכון ../images/Emo11.gif

 

[MiTh]

אני גם מברוקלין

אגב ברוקלין מונה 2.5 מליון תושבים ולו הייתה נחשבת עיר נפרדת היתה הרביעית בגודלה בארה"ב. גם אני גרה מעבר לנהר ומחלוני צופה לאיזור מנהטן תחתית. הנקה: מאד נפוץ. הרבה מחברותי הניקו למעלה משנה ואף יותר. מקובל להניק בכל מקום אך בצורה שאינה חושפת שד. אני עצמי הנקתי למעלה משנתיים ולא נרשמה בעיה. חופשת לידה היא דבר קצר מאד ואינה מוגדרת בדיוק בחוק. יש נשים החוזרות לאחר מספר שבועות. מעונות וגני ילדים מקבלים מגיל 3 חודשים ופתוחים עד שעה 6 בערב. מצד שני יש המון המון נשים שאינן עובדות, ומדובר על כאלו שהיו בעלות משרות בכירות לפני הולדת הילדים. אני ויתרתי על משרה כזו וכך גם רבות מחברותי (אין לי חברות ישראליות כך שאיני יודעת מה קורה אצלן). אלו שעובדות עושות זאת עד הסוף ונעזרות במעונות ומטפלות. אוכל אורגני יש ובשפע. אצלי בבית אוכלים כמטע רק אורגני. זה אמנם מאד יקר אבל לטעמי שווה את המחיר. יש המון מודעות אבל נ"י היא לא ארה"ב בכללותה ולכן מה שקורה פה שונה משאר המדינה. מיחזור הוא לפי חוק, אני פאנטית בעניין ולכן עושה יותר משצריך. לגבי הריחוק. פה נולדתי, אמנם המשפחה רחוקה אבל הם מבקרים פעמיים בשנה ואנחנו אותם פעם בשנה וזה בסדר. אני לא מכירה מצב שהמשפחה קרובה ובגלל זה זה לא חסר לי.

 

[פלגיה]

מאנטי, כמה שאלות

יש מקום לאבא בכל הסיפור הזה? או שהוא רק אורח בבית? איך מסתכלים עליך עם ארבעה ילדים בארץ שבה ממוצע הילודה נמוך כל כך?

 

[Manty]

כמה תשובות ../images/Emo13.gif

בהגדרה, תפקיד האב לכלכל את אישתו וילדיו. התפקיד המסורתי של האבא היפני הוא לקחת את הילדים לאמבטיה (עד גיל יסודי בערך. ביחד כמובן!). סופי שבוע הם הזמן בה המשפחה מבלה יחדיו. אין הרבה זמן זוגיות. ההורים כמעט תמיד מבלים יחד עם ילדיהם ומאד מקובל למצוא ילדים במסעדות בערב וגם בפאבים.. לא קיים כאן המושג בייביסיטר. וגם לא קיימים כמעט מסעדות שאינן child friendly, למעט מסעדות יוקרה מיוחדות. אנשים מסתכלים עלי עם ארבעת ילדי בהערכה, אך בסתר ליבם הם בוודאי חושבים שהשתגעתי

. האמת היא, שלפני שתי דורות, רוב המשפחות היו מרובות ילדים (לאביו של בעלי 5 אחים, לאימו 6). יפן נהייתה מאד יקרה -מאד-!!! ולכן קשה לכלכל משפחה גדולה. כולם תמיד אומרים לי תאיהֻן נה.. (קשה לך, נכון?!).

 

[צימעס]

אפשר עוד שאלה?

באיזה מנשא משתמשים?

 

[Manty]

מנשאים ביפן

היפנים מאד fashion conciouse וכל כמה שנים אופנת המנשאים משתנה. כשהבכור נולד, כולם השתמשו במין מנשא קשיח משולב של מצב שכיבה\מצב אופקי\גב. אח"כ כולם עברו לביבי ביורן ול- T pouch, וכיום, המנשא הכי פופלארי הוא הסלינג בסגנון המאיה וורפ (בד נושם ללא ריפוד). אבל המנשא המסורתי שגם כיום מאד פופלארי (בעיקר בקרב הסבתות) נקרא אומבוהימו (אומבו = גב. הימו = רצועת בד). היפניות מאד אוהבות לשאת על הגב, גם ללא מנשא. גם בגני הילדים לאמהות עובדות, המיועד גם לתינוקות, המטפלות נושאות את התינוקות באומבוהימו.

בשיטוטי אחר תמונות, מצאתי את הדף הזה. נחמד, נכון

 

[Manty]

דרך אגב

בדף עם מנשאים מסביב לעולם שצרפתי, רק הילד הישראלי עם מוצץ.. But that's another issue. LOL

 

[צימעס]

לא הייתי מיחסת לזה חשיבות

ממילא מדובר באמהות שחיות בסביבה מאוד בינלאומית.

 

[פנינצה]

Manty איזה מעניין... תודה על המידע

 

[אשכר ש]

איזה שירשור מעניין

נהנית לקרוא

 

[monni]

ברוקלין ניו יורק

ואין שום קשר לברוקלין של הדוסים. אנחנו גרים באיזור ממש ליד מנהטן שרובו מאוכלס היום במשפחות צעירות שעברו מהעיר והדירות המיניאטוריות ברגע שנולדו ילדים. יש כאן המון ילדים. אז באמריקה יש מצד אחד דברים טובים, ומצד שני המון דברים רעים. חופשת לידה קצרצרה אומרת שהרבה תינוקות נאלצים לגדול עם מטפלת ולקבל פורמולות מתחילת חייהם, ובנוסף שיעור קיסרי אלקטיבי של כ30 אחוז מכלל הלידות, זה די מדהים! מצד שני מכיוון שמטפלת כמעט הופכת את העבודה ל-לא משתלמת, הרבה אמהות נשארות בבית עם ילדיהן שנה, שנתיים ויותר (עד גיל PRESCHOOL). אז הן יותר מתחברות להנקה - שעדיין לא הבנתי אם מקובל או לא להניק בציבור כאן. מנשאים זה יותר כורח המציאות, לרב האנשים אין רכב, ומתניידים בסאבווי, החנויות צרות מלהכיל המון עגלות ולכן המון תינוקות נישאים במנשא (והאופציה השניה היא כמובן בוגאבו). אני רואה יותר ויותר מנשאי בד, בהתחלה ראיתי רק בייבי-ביורנים. מבחינה אקולוגית - יש כאן חוק מיחזור וחייבים להפריד זבל רגיל מנייר ואריזות פלאסטיק ופחיות. מי שעובר על החוק נקנס. רב האוטובוסים הם היבריד, ולכן הרבה יותר סימפטי לעבור מאחורי אוטובוס - לא מקבלים ענן של פיח בפרצוף. אוכל אורגני - יש כמובן בשפע, אבל יקר מאוד ונמכר בחנויות המשדרות יוקרה כמו WHOLE FOODS MARKET - רשת סופרמרקטים שהוזכרה הרבה בסדרה עמוק באדמה. אני צריכה להזכר מה עוד...