תמר, הלחץ מתחיל מהרגע שהם בפנים.
אבל גם לפני זה מפתים אותם בהבטחות כמו "אם תבואי תמצאי בעל", או מניפולציות אחרות. מה את יודעת על
איך עובדים הסמינרים? (הציטוט הוא מאתר חופש שדיעותיו ידועות. אם לך ידוע משהו אחר - ספרי לנו) ציטוט: "כשהגעתי למלון בערד עם מזוודה ביום ראשון בבוקר, היו לי המון ציפיות. על חלקן הייתי צריכה לוותר כבר מהתחלה. התברר שמספר הפנויים-פנויות, לפחות במחזור שלי - היה קטן. הרוב היו בחורות רווקות בגילי, שבאו כמוני לחפש שידוך. כמעט שלא היו שם בחורים... כפי שלמדתי מהר מאד, לא היה סיכוי להיכרות קרובה עם מישהו, אלא אם כן היתה זו מישהי שתולה מטעם המארגנים, שהתלבשה עלייך בצורה מתוכננת מראש. אבל על זה למדתי רק מאוחר יותר. אני מתכוונת לכל מיני 'רבניות' אדיבות במיוחד, 'נחמדות', 'נעימות' ו'חייכניות', שלא נתנו לי להישאר דקה לבדי, קצת לארגן את המחשבות, לעכל דברים בשקט. רק נפרדה ממני אחת וכבר באה שנייה למלא את מקומה. החיוכים מכל עבר היו רבים יותר מהאנשים." (ההמשך עוד יותר גרוע...) מה זה אם לא שטיפת מוח? (אגב, ידידה טובה שלי נגררה כמה שנים לתוך תהליך חזב"ת שהתחיל כשיעורים תמימים, והפך בהמשך ללחץ לחזרה בתשובה תוך מתן תקווה שזה יעזור למצוא בעל. זה לא עזר. היא היום עדיין רווקה... וחילונית למהדרין).