שאלה לחילונים...

tamarhp

New member
לא הבנתי.

אתה אומר שאתה מכבד את היום הזה, אבל רק כשזה נוח לך? כלומר - לצום אתה לא מוכן, כי זה לא נוח (ביג דיל.. אני עושה את זה 6 פעמים בשנה..) אבל לעמוד בצפירה (מה זה נותן?) אתה מוכן? אם זה היה הפוך, שהדתיים היו עומדים בצפירה והחילוניים צמים, הייתם אומרים - "למה שאני אעמוד בצפירה? זה כזה טפשי, חוצמזה הרגליים שלי יכאבו!"
 
לא *רק* כשזה נוח לי

אלא תמיד, רק *בדרך* שנוח לי. את יודעת מה, לעמוד בצפירה גם לא נותן הרבה, אבל את עצם זה שהיא מושמעת בכל רחבי המדינה באותו הזמן אני מכבד. לא הייתי צם בין כה וכה, לא משנה של מי המנהג הטפשי הזה.
 
טפשי טפשי..

אבל גם הצום הוא חלק מההיסטוריה שלך.. תרצה או לא ההלכה גם כן חלק מההיסטוריה שלך.... אתה פשוט מעדיף להתעלם מזה.. נמאס.
 
ההלכה באה לפרש את התורה, לא כן?

אבל לפרש אפשר בהמון דרכים, וכל דרך היא פילוסופיה בפני עצמה, כי היא יוצרת חוקים וסיעיפם נלווים, שעם כל פרשנות שונה של התורה- משתנים בהתאם...
 

lala897

New member
לא. למה?

אני לא מבינה את השאלה שלך. אני אשמח אם תשאל אותה יותר מפורט. טוב?
 

lala897

New member
ההלכה היא התורה שנכתבה ושנאמרה

למשה מפי ה' וההסבר המפורט הוא של נמאס וטוב שהוא עשה את זה בשבילי כי לי אין סבלנות לתשובות א ר ו כ ו ת..
 
הסבר קצר...

אני די עייף אז אני אביא הסבר קצר ובעז"ה נרחיב מחר... משה קיבל בהר סיני את התורה שבכתב (חמישה חומשי תורה) ואת התורה שבע"פ (בעל פה). שני התורות תלויות זו בזו! אי אפשר להבין את התורה שבכת בלי התורה שבעל פה...ואי אפשר להבין את התורה שבע"פ בלי התורה שבכתב. כגון: בתורה כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו" ובתורה שבע"פ מופרט כל דיני הכשרות. ועוד דוגמא: בתורה כתוב "והיו לאות על ידך ולטטפת בין עינך" ובתורה שבבע"פ מפורט כל דיני תפילין. עד כאן הכל מובן? יופי.. התורה שבכתב באמת נכתבה בספר תורה של משה והונחה בארון הברית לצד לוחות הברית. לעומת זאת התורה שבע"פ עברה מפה לאוזן מאב לבן דורות רבים. כידוע, ישנם חיסרונות רבים להעברת התורה שבע"פ במסורת בלבד, פרטים יכולים להשכח או להשתנות וכו'.. בתקפות רבי יהודה הנשיא כשרבו הצרות על עם ישראל היה חשש שהתורה שבע"פ תשכח לגמרי.. אי לכך רבי יהודה הנשיא החליט לסדר את כל ההלכות של התורה שבע"פ לקובץ של שישה כרכים וכך נולדה ה"משנה"! ובזה לא נגמרו הצרות.. המשנה לצערנו לא הייתה יצירת מופת של סדר.. הכל נכתב בחיפזון ובקודים. במהלך השנים נוצרו מחלוקות בעיניין כוונת המשנה. כל המחלוקות הללו שנמשכו מספר דורות נלקטו ע"י שני אמוראים (אמוראים- כיוני לחכמים בתקופה הזו) שחיו בסוף תקופת האמורים הלא הם רבינא ורב אשי. הם אספו וליקטו וחיברו וכך נולד התלמוד הבבלי.. הלא היא.. ה"גמרא"! (יש מקום להרחיב על "תלמוד ירושלמי" ו"תלמוד בבלי" אבל לא עכשיו" טוב... אני מדלג כמה דורות ויש הרבה מקום להרחיב בנושא.. לאחר הסבוראים והגאונים (כיוניים חכמים בבתקופות שונות בדומה לאמוראים בתקופת הגמרא ולתנאים בתקופת המשנה) הגיעו הראשונים... אחד מהראשונים המפורסמים הוא הרמב"ם (רבי משה בן מימון) הרמב"ם ליקט את כל ההלכות מהתורה שבכתב והתורה שבע"פ וכן הלכות שנוספו ע"י חכמים במהלך הדורות וקיבץ אותם למאגר אחד הנקרא "משנה תורה"! הרמב"ם כותב שם במפורש איזו מצווה היא מדאורייתא (מהתורה) ואיזה מדרבנן (מחכמים) למצוות שנוספו ע"י חכמים הם במדרג נמוך יותר כמובן מהמצוות מהתורה... הן לגבי ההקפדה עליהם (לדוגמא: ספק דאורייתא לחומרה, ספק דרבנן להקל) והן לגבי העונש עליהם. כל זה! כל המצוות, ובנוסף מצוות "מדברי סופרים" הן כולן ה"הלכה" שלנו! לאחר הרמב"ם היה זה רבי יוסף קארו (היו אחרים אבל השו"ע נתקבל ע"י רוב רובו של עם ישראל אז הבאתי אותו) שהוציא את ה"שולחן ערוך" גם כן קובץ מסודר של כל ההלכות. מעייף הא? זה רק קצה המזלג של הסיפור כולו.. אם חשבת שהיהדות היא סתם אוסף של חוקים שחכמים רצו להקריץ... אולי זה מבהיר כמה דברים... בעז"ה נרחיב בעתיד.. לילה טוב, נמאס.
 
תהליך כזה

ולא הייתה שום פרשנות בדרך...YEAH RIGHT!...למשל עצם זה שהמשנה נכתבה בקודים היה צורך לפרש אותם! וזאת רק דוגמא אחת, לבטח היו עוד המון מקרים כאלו בתהליך...אי לכך אתה לא יכול להיות בטוח היום ב-100% שהפרשנות היא זו שאליה התכוון המשורר... בקיצור, כפי שזה נראה לי, ההלכה רחוקה מלהיות המקור.
 

lala897

New member
המשנה הנכתבה בקודים ולא פירשו את

הקודים אלא כתבו אותה יותר מפורש. כלומר, זה לא שהיא היתה מקור ואתה פירשו אח"כ אלא באותה תקופה לא היה צריך יותר מזה כי האנשים עדין העבירו בדיוק את התורה שבע"פ וכדי להזכיר היה צריך קודים. אבל גדולי הדור היה להם את התורה שבע"פ בדיוק והם כתבו אתה בפירוט. וחוץ מזה נכון- אי אפשר לדעת בדיוק רב שזה היתה כוונת המשורר אבל המשורר רצה שנקיים אותה גם ככה ואנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים. פעם הבאתי פסוק מהתורה שאומר את זה אני לא זוכרת את הפסוק המדויק אבל הוא אומר שצריך לשאול את השופטים של הדור אם יש ספק איך פועלים. ז"א שיש לנו ציווי שלסמוך עליהם ולקיים את דבריהם והציווי מסתכן באפשרות שאולי מה שהם יאמרו זה לא מאה אחוז מה שהמשורר התכוון ובכל זאת המשורר רוצה שנעשה את זה. וואו אני אלופה בלכתוב בצורה מסובכת. אז אולי עדיף שמישהו אחר יסביר את זה יותר ברור
לא אחד הכשרונות שלי. אני יותר טובה בלדבר. אוף.
 
לך תדע מי המשורר../images/Emo13.gif.

אני לא רוצה להתחיל פה ויכוח נוסף, אז עזבי, פשוט אל תגיבי.
 

גוססי

New member
אלה שמועות בלבד

ויש החולקים עליהן (אברבאנל, לדוגמה). לא נראה לך מוזר שהתורה שבכתב לא מתייחסת כלל לתורה שבע"פ?
 
תוכל להסביר?

אני מת על האנשים האלה שזורקים שם של חכם ואומרים "ככה הוא אמר"! יש לך מקור לשטויות האלה? על איזה שמועות חולקים עליהם? נמאס.
 
אולי אני קשה קלטיה...

אבל אני לא מבין איך הקטע עוזר לך ולא לדעה שלי... אולי תוכל להסביר לי איך ההבנת אותו ואני אוכל לעמוד על טעותך.. נמאס.
 
למעלה