שאלה לי אליכם/ן חברים וחברות יקרים

[מאוד מיוחד]

יצא לנו כמה פעמים

לא ממש דוחים את ליל הטבילה אבל מתכננים שהוא לא יצא ביום לא נוח... את התיכנון עושים שבוע קודם...ואם אתה מתקשה בתכנון אני יכול לעזור לך בזה. או זוגתי את מי תעדיף?

 

[ברוך שעשני אשה]

אני `מרשה` לעצמי לדחות את ההפסק כדי

לא ליפול על ליל שישי גם אם אני בבית מכיוון שאסור להתקלח ולהתמרח בקרם לאחר המקוה ואני לא מסוגלת להיות עם מי המקוה עליי. אם נוזמן לאנשהו וזה ייצא על ליל טבילה ודאי שלא אבטל את הטבילה ואדחה את ההזמנה. אני לא חושבת שאני אמורה לבקש רשות או בכדי לרצות את בעלי אני אטבול במצב שלא נעים לי אני בטוחה שעם כול הקושי בהרחקה בעלי ישמח לקבל אותי מחויכת ולא זעופה לאחר טבילה לכן אם אכן אני רואה שהטבילה תחול בליל שישי או חג אני אומרת לבעלי שאני דוחה ביום את ההפסק וכמובן שהוא מקבל זאת בהבנה גדולה. רק בפעם ה1 כשרציתי לדחות הפסק

 

[ברוך שעשני אשה]

ממשיכה (מגבלות סלולרי)

מליל שישי בעלי אמר למה? זה מצווה.. וכו` והסברתי לו וזהו! מאז אין עוררין! ולא אני לא חושבת שאני צריכה לשאול רב אם לדחות את ההפסק ביום אם אני ובעלי מגיעים להסכמה בינינו בנושא זה.

 

[מאוד מיוחד]

מוזר לי קצת!

מה שואלים את הרב? כאילו רשות לדחות? ואז הוא מחליט אם כן או לא . וזה תלוי במצב רוח שלו? לפי מה רב מחליט כששואלים אם כן לאשר דחיה או לא לאשר דחיה? זה הלכה או לא הלכה? לא ברור לי..

 

[בשורות טובות!]

מצטרפת לתהיה...

אני מניחה שאצלנו זה היה נשאר בגדר החלטה זוגית, ולא שאלת רב... יחד עם האמונה שדבר כזה מחליטים רק במקרים מאודדד חריגים ומוצדקים...

 

[ברוך שעשני אשה]

מיוחד ובשורות;

בבקשה קראו את תשובתי בשנית. כתבתי מפורשות: לא, אינני חושבת שאני צריכה לשאול רב וכו`.. אגב, קראו גם את תגובתה של קנדי אליי. בתקווה להבנה

 

[בשורות טובות!]

הבנתי אותך מצויין חמודה ../images/Emo13.gif

אבל לפי מספיק דעות (רבניות ולא רבניות) זו אכן נושא לשאלת רב, ואני תוהה בקול רם על זה. כופרת שכמוני...

 

[ברוך שעשני אשה]

אז כופרת שכמוני מצטרפת לתהיות שלך

ואומרת לך שיש דברים שאני לא חושבת שרב יוכל לעזור לי בהם כגון דחיית הפסק או מניעת הריון. ולפני שאתם סוקלים אותי רק תדעו שאנחנו עושים שאלות רב על דברים מהותיים יותר ומהותיים פחות ומשתדלים לעשות מה שהרב פוסק.

 

[בשורות טובות!]

אני לא שוללת, אני תוהה עדיין...

לפני שיוצאים ידי חובת "פרו ורבו" (יעני בן אחת ובת אחת לפחות) אני חושבת שנושא המניעה הוא לגמרי הלכתי, כלומר חייבים שאלת רב. אח"כ אני חושבת שיש מקום לבני הזוג להחליט לבד - * במסגרת האמצעים המותרים בלבד כמובן*. לגבי דחית הפסק- אני הרבה יותר אמביוולנטית... אגב- דחית הפסק נועדה כדי כדי לא להגיע למצב של דחית הטבילה, נכון? אבל מאיפה הערובה שלא יהיו תקלות ב-7? ....

 

[ברוך שעשני אשה]

שום דבר בחיים לא מובטח אז בודאי

לגבי ה7.. אבל תמיד מקוים לטוב בין אם דוחים ובין אם לאו. ברור שבתור אנשים דתיים אז משתמשים באמצעי מניעה שמותרים לנו וסליחה אבל כתוב שאדם לא קיים פרו ורבו אלא עד להולדת הנכדים, הבן מוליד בת והבת מולידה בן. מכאן אני מבינה שאם הייתי יולדת כעת בת נוספת לא הייתי יכולה למנוע כרגע? אני חושבת שהעניין של מניעה הוא מורכב ועדין ביותר שבראשם עומדים בריאותה הנפשית והגופנית של האשה וכמובן שלא העיקר הכמות אלא האיכות..

 

[בשורות טובות!]

לא לגמרי הבנתי אותך, אבל אולי זו השעה....

 

[candy77091]

דווקא אני ממש מבינה אותך.

ויש דברים שגם אני לא שואלת רב ומתייעצת עם בעלי.

 

[candy77091]

כמוני כמוך

גם אני שונאת את המיים האלה וכל מה שאמרת.אבל בעלי לא קיבל את זה כמו בעלך.

 

[ממתינה למתנה]

בעיקרון לא דוחים

גם אם זה בליל שבת וגם אם זה כשנוסעים. אבל, פעמיים דחיתי: פעם אחת עברתי ניתוח בבטן והשתחררתי כמה ימים לפני הטבילה ועוד הייתי עם תפרים שהיוו חציצה אז שאלתי רב וקיבלתי היתר ופעם שניה עברתי שוב ניתוח חירום בבטן וזה היה ב7 נקיים והייתי רתוקה למיטה ולכן נאלצתי לדחות. הניתוח הראשון היה מתוכנן אז הסתפקתי לעשות הפסק וידעתי מתי הטבילה, השני היה חירום ולא נערכנו לזה, אבל שוב שאלנו רב והתירו לי. בקיצור כעיקרון לא דוחים אבל, כשנאלצנו לדחות זה היה בהיתר.

 

[בשורות טובות!]

כמה נסיונות, מתוקה ../images/Emo201.gif

מיום ליום אני מעריצה אותך יותר ויותר

 

[ממתינה למתנה]

תודה ובהזדמנות אני גם אספר את הסיפור על

ניתוח החירום כי זה היה ממש נס גדול.

 

[בחור כארזים]

אשרינו שזכינו בך כחברת הפורום..

אין מילים.. הקב``ה ימלא כל משאלות לבכם לטובה ולברכה.. אמן

 

[מיקי*]

נראהל י שהשאלה מיועדת לנשים שביננו

כי לנו הגברים לא תמיד יש מידע מתי ליל הטבילה, אבל ברור שלהלכה לא דוחים (אלא אם יש נסיבות מאד מיוחדות). למעשה, נדמה לי שאשתי דחתה מס' פעמים (כמובן בלי לשאול), אבל שוב בד"כ איני יודע מתי ליל הטבילה עד שמגיעים אליו.

 

[בחור כארזים]

מה???

אתה רציני? אתה לא יודע מתי יוצא ל``ט?

 

[מיקי*]

לא

זה הרי עניין שלה, ויש בכך מן הקסם שאתה מופתע שהגיע עת דודים, לא?!