אני מאמינה ווידוי אישי קטן
אני מאמינה שמי שבאמת לא רוצה ילדים תעשה הכל כדי להגן על עצמה. בקשר להשארת ברירה, אז ככה, אישית, תמיד רציתי לעשות ניתוח בלתי הפיך, כי פחדתי (אני מדברת על גילים מוקדמים) שאני באמת אשנה את דעתי יום אחד, כי כל הזמן נוטפים לי לתוך המח שזה יעבור לי, אז פחדתי שזה יעבור לי ואז אני אעשה ילד בכח ואז אני אתחרט וזה כבר יהיה מאוחר מדי. ועכשיו לוידוי, בעלי חולה בתסמונת קליינפלטר, רק לפני כמה ימים וזה כשאני נשואה כבר מעל שנה, החלטתי לעשות חיפוש באינטרנט על המחלה שלו, סתם היה לי משעמם, ויש הרבה דברים שלא הייתי סגורה עליהם אף פעם. כשהיינו חברים הרופא שלו אמר לי "את יכולה להפסיק לקחת גלולות, אם תכנסי להריון, אני אביא לכאן את עדשה מקומית כי זה יהיה נס". שאלתי אם הוא עקר והוא אמר לי שלא, אבל נצטרך טיפולים, טבעית זה לעולם לא יקרה. חשבתי שאני המאושרת באדם, כאילו מאלוהים נפל עלי גבר כזה. וגם בשבילו זה אחלה כי לא כל אשה תקבל את המחלה שלו. הוא כן רוצה ילדים, אך הוא מכבד את הדעה שלי והוא אומר שהוא מעדיף שלא יהיו לו ילדים בכלל מאשר ילדים עם אמא שלא רוצה אותם. אז כמו שאמרתי, לפני כמה ימים עשיתי חיפוש באינטרנט וגיליתי שבכל מקום רשום שהגברים החולים הם עקרים לחלוטין, לרגע ממש נבהלתי כי בשבילי זה מצב בלתי הפיך. עקר זה לא עם בעיות. והמצב הזה גרם לי לחשוב, באמת, מה יקרה אם אני אתחרט?