משתמש במלחם פשוט. וברצינות:
מי שנדבק למלחין בודד, מחמיץ את האחרים. לגבי: מוצרט - הכי גאוני. ויולדי ואלבינוני - מועדפי הברוק, אך גם טלמן מדי פעם. הנדל ובאך, לכל אחד יש יצירות ישר מאלוהים. בטהובן הוא בטהובן. ברליוז. ברוקנר, קשה לקליטה, אבל שווה להתאמץ. גוסטב מאהלר, ובמיוחד סימפונית התחייה. הסימפוניה, תשאלו את גילברט קפלן שני הריכרדים וגנר ושטראוס, ויוהן שטראוס גם הוא. ענקי המאה העשרים, סטרווינסקי, פרוקופייב ושוסטקוביץ (ושכחתי כמה רוסים גדולים ממאה קודמת) האנגלי בריטן, והאמריקאים גרשווין, גרופה, קופלנד וליאונרד ברנשטיין. ועוד ועוד.