שאלה למומחי הפורום: הגופיף הצהוב

ואצל מי אם לא אצלך?

הרי בזכותך שוחררתי מהשתעבדות לאחיות קופ"ח. אבל אפשר להזריק לבד? כי כזכור בן-זוגי שיחיה מתעלף כשהוא רואה את המחט מתקרבת אלי
מרב
 
לא הייתי ממליצה להזריק לבד

זו זריקה שצריך להזריק לשריר והכי טוב זה בשריר הרפוי והנחמד שיש לנו מאחור. כשתגיעי לגשר - נמצא איזה פתרון. ואולי בכלל תשארי בסוף עם הנרות למרות הטרחה של 3 פעמים ביום? מה שתחליטי - אשמח לעזור. העיקר שיהיה הריון בסוף.
חנה
 
אצלנו בחלק מהטיפולים המחזור היה

מתחיל כבר ביום החמישי לאחר ה IUI. דיברנו עם הרופא והתעקשנו על תמיכה ובאמת בטיפול עם התמיכה לא הופיע דימום מוקדם (אבל גם לא הריון).
 
רונצ´י ומיכל

עד כמה שאני זוכרת מי שהעלתה אז את הנושא היתה מוקה, היא היתה פעילה לזמן קצר שכן לשמחתנו נכנסה מייד להריון. היא טופלה אז אצל רופא מרמת גן שהוא חוקר של פוריות, אם אני לא טועה שמו ד"ר סופר. הוא עלה אז על הבעיה הזו ולדעתי גם פרסם איזשהו מחקר בנושא. אולי נועם תוכל למצוא את ההודעות שלה ביואל ז"ל. מקווה שקצת עזרתי זוהרה
 

באבו

New member
http://doctors.co.il/forums/list.ph

הלינק הזה ישר לפורום שלו... למרות שכל האתר מדהים. http://doctors.co.il/forums/list.php?f=246
 

oritgz

New member
אני לא מאמינה . הוא הרופא שלי

ואני כל פעם מספרת לו על הפורום הזה כי הוא גם מכר אישי והוא אף פעם לא אמר לי כלום על שלו
 
אורית, זה פורום חדש אז אל תיפגעי

לא תאמן איזו היענות יש שם. וכמו בהתייחסותו המופלאה אל הפציינטיות שלו כך הוא עונה בסבלנות ובנועם לכל פונה. ושוב אין כמוהו זוהרה
 

שירלי.ה.

New member
גמני גמני גמני ../images/Emo18.gif

גם אני חושדת שיש לי בעיה כזו שלא אושרה ממש מעולם! אצלנו הבעיה הרשמית היא של בעלי - בעיית מורפולווגיה חמורה של הזרע. וזה נכון טוב ויפה. אבל אני טוענת שגם אצלי יש בעיה שכזו ואף אחד עד היום לא ממש התייחס לזה ברצינות ואני גם לא מספיק לחצתי. אצלי תמיד המחזור היה לא סדיר (בין 24 ל- 35 יום!) ואני מדממת ה-מ-ו-ן!!! לפעמים גם שבועיים בלי בעיה בכלל. לפעמים נוצר מצב ששבוע אולי אני לא מדממת וכל שאר הזמן אני כן
ואגב, כל הבדיקות שלי (הורמונים וכד´ תקינות!). בכל מקרה, מאז הטיפולים למדתי לזהות את ההפרשות ולדעת מתי בערך יש לי ביוץ (לפעמים יש לי גם כאבי בטן ביום הביוץ) ולדעתי המחזור שלי מגיע ממש כשבוע אחרי כלומר זו בעיה של שלב לוטאלי קצר ושל אי ספיקת הגופיף הצהוב לא?! ואגב, בטיפול השישי שהצליח (ובזכותו יש לי את תומר) זהו הטיפול היחיד שבו בדקו את רמת האסטרוגנים שלי כל 3 ימים אחרי ההחזרה ובאמת אחרי שבוע אמר לי הרופא שהם נמוכים וכדי לתת צ´אנס להריון אני צריכה לקבל 1/3 אמפ´ כוריגון וכך היה. ומזה יצא הריון לתפארת וילד משגע! אז מה אתן אומרות? נשמע לכן מוכר? חייבים שמישהו יתייחס אלינו ולבעיה לא?! שירלי.
 

רונצי

New member
זה באמת מרגיז ../images/Emo46.gif

הבעייה היא שכשיושבים מול הרופא, מרגישים נורא נורא קטנים...וקצת לא נעים להראות שאנחנו יודעים גם כמה דברים ואנחנו לא סתם אהבלים שסומכים רק עליו... האמת היא שאני סומכת על הרופא שלי, אבל לפעמים כנראה צריך לדחוף להם כמה רעיונות לראש, כדי שיבינו שכל מקרה הוא יחיד ומיוחד ודורש את כל ההתייחסות. אני לא יודעת אם זו אכן הבעייה אצלי (או אצל מיכל) אבל מאחר ואנו מוגדרים כזוג עם בעיית פריון על רקע לא מוסבר, נראה לי שצריך להתייחס לעניין לא?
 

שירלי.ה.

New member
מעצבן ../images/Emo46.gif

אני מאמיהנ שגם מסיבה זו גם איבדתי את ההריון בהפרייה השניה כאשר למרות דימום שהתחיל כשלושה ימים קודם היתה לי בטא חיובית (נמוכה) ואחרי יומיים היא אף הכפילה את עצמה אבל הדימום היה מאוד מסיבי וההריון לא החזיק מעבר לכך. ועדיין אחרי זה אף אחד לא טרח לבצע לי בדיקות אחרי ההחזרה או לשקול לתת לי כוריגון אחרי ההחזרה. רק בטיפול השישי בבית חולים חדש חשבו לעשות זאת... אני חושבת שאגש לרופא ואלחץ לברר את הנושא ברצינות! שירלי.
 
זה מה שאני יודעת...

הגופיף הצהוב הוא הזקיק הריק שנותר אחרי שהביצית חרגה מתוכו. ההורמון שגורם לביוץ (דומה מאוד להורמון ההריון וזה מה שמכיל הכוריגון) גורם לגופיף הצהוב להפריש פרוגסטרון במשך 10 ימים. הפרוגסטרון הזה מחזיק את רירית הרחם ומאפשר לעובר להשתרש. במקרה שיש הריון - העובר משתרש אחרי כמה ימים ומתחיל להפריש את הורמון ההריון לדם. ההורמון הזה מחזק את הגופיף הצהוב וכך הוא חי הרבה יותר זמן (עד לשבוע 12 אם אני לא טועה) לפעמים יש בעיה עם הגופיף הצהוב והוא מת לפני הזמן. במצב כזה - אין לעובר אפשרות להשתרש כמו שצריך ברירית ולהתחיל להפריש את הורמון ההריון. יש שתי צורות לטפל בבעיה: 1. לחזק את הגופיף הצהוב כדי שיאריך את חייו ע"י זריקה נוספת של כוריגון כמה ימים אחרי הביוץ. 2. לעשות את העבודה של הגופיף הצהוב במקומו ע"י תמיכה של פרוגסטרון בנרות או בזריקות (שבד"כ כואבות מאוד). אני לא חושבת שיש עדיפות לשיטה אחת על פני השניה. חוץ מכל הסיפור הזה - יש גם את האסטרוגן שגם לו יש חשיבות בתקופה הזאת אבל עד כמה שהבנתי - פחות קריטית (וגם אני יודעת הרבה פחות על זה אז אין לי מה להוסיף
) אני בעד ללחוץ על הרופא ולנסות לשכנע אותו שלא תזיק תמיכה באחת מהצורות וזה יכול לפתור בעיה. בהצלחה!! חנה
 

עמית@

New member
אני מסכימה עם חנה שכדאי

ללחוץ על הרופא ולקבל תמיכה של אוטרוגסטן או משהו אחרי הביוץ. לגבי האסטרוגן, הוא חשוב על מנת לשמור את הרירית ולתמוך בה (בגלל זה נותנים לפעמים אחרי החזרת מוקפאים או במקרה שלי כשהרירית לא כ"כ יפה) תשאלו, אין ברירה
 
עמית, בטיפול הקודם אני קיבלתי

תמיכה של אוטרוגסטן אבל התופעות של התכווצויות הרחם כשבוע לאחר הכוריגון כנראה לא ידעו שהן לא צריכות להופיע
וכידוע זה לא עזר. יכול להיות שאני צריכה לבקש תמיכה אחרת, כי כל הקטע עם הנרות האלה ממש לא ברור לי. חצי ממה ששמים יוצא החוצה (סליחה על התיאור ה"גרפי") והדרך היחידה למנוע את זה היא לא לעמוד
. כעצתך, אני אשאל. ולך, שיהיה המווווווווווון
מרב
 

שירלי.ה.

New member
מרב

תתעקשי שיעשו לך בדיקות דם כל 3 ימים אחרי ההחזרה! ותשאלי מדוע לא לתת תמיכת כוריגון אחרי כשבוע? שירלי.
 

רונצי

New member
חנה, אז אם כך

אם סימני הווסת מופיעים 10 ימים (כלומר ביום ה-11) אחרי הביוץ, זה סימן תקין? אוי אני מרגישה שאני משתגעת אולי זה מניסיונותי הנואשים למצוא סיבה...כי איך זה יכול להיות שאין סיבה, זה מטריף את הדעת!!!
 

באבו

New member
למה הכוונה סימני ווסת??

האם הכוונה לדימומים קלים לפני "השיטפון"? או שהכוונה להתכווצויות ולכאבי בטן??.
 
למעלה