שאלה לנשים שגם גברים מוזמנים לענות

[יונה לבנה 1]

מוניק ../images/Emo45.gif

זה בכלל תנאי למוכנות בהבאת ילד לעולם.

 

[סול11]

שינהג כאב ויגלה אחריות

 

[יונה לבנה 1]

היי סול תפסתי אותך על חם

מה שלומך איש יקר? התגעגעתי מאד ,מקווה לראותך בריא ושלם במפגש אצל יעלי בשישי.

 

[ע נ ב ר inbar]

סוד הקסם- אין לי יותר שום ציפיות

מאז הוא הפך לאבא שניתן להגדירו כ"בסדר" (ממלא את הכתוב בהסכם ולא מילימטר מעבר), והעיקר- מאז שאין לי ציפיות אין גם אכזבות. האמת? כמעט, מדי פעם זה מתפוצץ לי.

 

[בונוסית]

אני יסביר למה אני שואלת...

לי יש הרגשה שבן זוגי הוא אבא נפלא גם לילדים שלנו וגם לילדים שלו. אני יודעת שהוא משקיע המון וכולם חשובים לו. הוא נוסע לילדים שגרים רחוק מאיתנו אחרי יום עבודה ארוך. אין יום שהוא לא מדבר איתם בטלפון. לוקח אותם תמיד ואפילו יותר מההסכם. מאוד מעורב בבית הספר. קונה להם מתנות וכו וכו... השאלה איך גרושתו רואה את זה? האם גם בעינה הוא אבא נפלא? אני יודעת שזה קשה להיות חד הורית. כשאת זו שמטפלת בילד חולה ואח"כ יש לך גם ערמת כלים לנקות...

 

[ע נ ב ר inbar]

ואם גם נצליח לשים יד על הלב

נוכל להודות שלא תמיד המעשים האוביקטיביים הם אלו שמביאים אותנו לקורת/מורת רוח,אי אפשר להתעלם מהמטען שנשאר על גבנו מול האקס/ית. למרות שאין שום ויכוח על כך שיש הרבה מאד דברים אובייקטיביים לגמרי שיכולים לענות על השאלה הזו.

 

[בונוסית]

לא ממש הבנתי. אפשר קצת דוגמאות..

 

[ע נ ב ר inbar]

הסבר יותר "מדוגמן"

העלית בעצמך סיטואציה שבה האבא יכל להיות הכי משקיען שבעולם אבל החיים האובייקטיביים בכל זאת משאירים את האמא במקום של תסכול. ועכשיו תבוא ההבדלה שמעלה את השוני בהתיחסות- אם האמא עדיין סוחבת שק של כעסים ותסכולים מעצם הפרידה וכל מה שהתלווה אליה לפני ואחרי, ואם האמא אולי פגועה מכל הגרושין האלו כי היא בעצם נבגדה לדוגמא, ובכלל- אם המסכת המסובכת הזו עוד לא לגמרי נפתרה בהיבט הרגשי (לפעמים גם הלא כלכך מודע), לא משנה מה יעשה האב, האם תמיד תשאר בנישה של חצי הכוס הריקה שלה, ותמשיך לראות רק את מה שאין באבא. אבל, אם האמא באה ממקום של השלמה ואושר אחרי הגרושין, ואם היא גם מצליחה לשמור על יחסים טובים ותקינים, אותו אבא עצמו שיעשה בדיוק את אותם דברים יחשב בתור אב השנה ויקבל את אות המשקיען הלאומי. כל הדברים אמורים יכולים כמובן להיות נכונים גם מההיבט ההפוך- איך האב רואה את האם, והם גם יכולים לתפוס נקודה אי שם באמצע על הסקלה הגדולה הזו שנפרשת בין השחור ללבן. יותר ברור? או שסיבכתי...

 

[בונוסית]

אז מה לגביך?

איפו את בסקלה? האם חוסר ההשקעה הוא אוביקטיבי?

 

[ע נ ב ר inbar]

אצלי

היתה תנועה שהתחילה מהקצה השחור ביותר של הסקלה והיום היא עומדת על בערך 10% לפני הלבן. ומבחינת התנהגויות האב (אם אפשר לקרוא לזה אובייקטיביות)- התחיל בבלגן גדול והגיע להסדרי ראיה ותשלומי מזונות סדירים, אחרי לא מעט שיחות/הבהרות/אסרטיביות, ובכי מאחורי הקלעים. היום אני בשילוב של כלום ציפיה ליותר, עם כמעט נקיון מכעס. מגדירה אותו כ"בסדר" כמו שכבר אמרתי.ועדיין מדי פעם קורים דברים שמוציאים אותי מהסטטוס קוו.

 

[בונוסית]

../images/Emo24.gif עברת דרך ארוכה

אני מתארת לעצמי שעברת לא מעט בדרך, וזה בטח לא קל. בטוח שטובת הילדים לנגד עניך. ושוב- בוקחי| לי נראה, ותתתקנו אותי אם אני טועה, שהרבה מהמריבות בהקשר לילדים לא יפתרו לעולם. שינויים בהשקפות עולם, ברגישות, בגישה... אלו בעצם הדברים שהובילו גם לפער והריחוק ובסוף לגירושים, לא?

 

[ע נ ב ר inbar]

נכון, דרך ארוכה, בהרבה רמות

אני חושבת כמוך שיש הבדלים מהותיים בהשקפות העולם, ברגישות, בגישה, וגם ביכולת, והחוכמה היא כנראה להצליח להוציא את זה מדינמיקה של מלחמות ולנסות להכניס את זה לרמת ציפיות תואמת ולהצליח לחיות איתה בשלום. כשהגישה היא למען ולא כנגד לפעמים מתרחשים קסמים .וזה באמת לא קל. ותודה על החיבוק

 

[גבר בדרכו שלו]

בונוסית

כמו בן זוגך כך אני.משקיע אוהב נותן. גרושתי רואה זאת כמובן מאליו כי הרי אני אביהם.לצערי דווקר בגלל שאני כזה והיא חד הורית אז היא דורשת ממני כספים מעבר להסכם למען הילדים. כמובן שאני לא מסכים ואת היא מחממת אותם עליי ולצערי שטיפות המוח שלה מועילות והילדים כועסים למה אני לא נותן יותר.ואני חש מתוסכל כמה שנותן ממה שאין לי אני לא אבא נפלא.

 

[בונוסית]

אני מבינה את הכאב שלך.

זה מאוד מתסכל להשקיע מבלי להיות מוערך. מצד שני אני חושבת שאני מבינה גם את האמהות (ממש לא בהסתה) אבל בתחושה שנשארת לבד ברגעים הקשים של היום יום

 

[עלמה 3]

בונוסיקה, פעם שאלתי אותך כבר ???

למה זה חשוב לך איך האקסית רואה את זה ? ובואי נהיה כנים, אם היא סוחבת מטען על הגב , מתוסכלת מתנכרת, כל מה שהוא יעשה לא נראה ויראה בעיניה....כל המטרה של מתנכרת זה להמשיך להיות בשליטה על חייו ועל חיי ילדיהם העיקר זה מה שהוא עושה למען ילדיו וכמו שאת מתארת מעבר להסכם.... ויתכן שהיא הבינה כמה הוא נפלא אחרי ושהיא פיספסה ומכאן בא התיסכול המריר.. זה ממש לא מעניין אך היא רואה את זה ! הם לא יחד !

 

[בונוסית]

את צודקת 99%

אבל אני תמיד מנסה לראות את כול התמונה...להבין גם אותה... חוצמזה השאלה עלתה לא בגלל בעיה שיש לי. רציתי לשמוע קצת מאמהות גרושות, אולי לעורר איזה כיון חשיבה... אני חושבת שהרבה פעמים אנשים מנסים להמשיך לשלוט בבן הזוג גם אחרי הגירושים. מנסים לחנך ולשנות אותו ומכאן כול הכאס והאכזבה...

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo67.gifולכן ברגע שלא רוצים לשלוט

באקס יודעים שרגשית השתחררת ממנו.

 

[*יערית]

רגישות../images/Emo20.gif

מתוך הרגישות הוא יפתח הרבה סנסורים כבויים בו כלפי הילדים.

 

[עלמה 3]

בונוסה, אכן שאלה שאליתית וטובה

לדעתי ומנקודת מבטי ... במערכת נישואין בני הזוג ובדר"כ, יש תפקדים , תפקיד של אבא ותפקיד של האמא..לעיתים זה מתוך חלוקה ומי הדמות היותר דומיננתית בחיי הילד/ה. וישם גם תפקידים טבעיים בחיי היום יום. מתי נוצרת הבעיה , ובפרט של צפייה...כשבני הזוג מתגרשים..אבא בדר"כ הוא זה שעוזב את הקן וממשיך הלאה באופן טבעי הילדים נשארים בחזקת האם. ולא חשוב כרגע אם האב בנה תא חדש, בני הזוג התגרשו, דרכם נפרדה, באופן טבעי וישיר האב אומנם לא התגרש מילדיו אך אותה מערכת ציפיות שהאם מצפה נהפכה להיות שונה מבחינת האב, כי המציאות שלו השתנתה..ככה בעלי גם מציג... באופן מיידי כבר הוא לא אותו אבא שהיה חי בבית ושותף לכל מהלך ומהלך יום יום, הוא כן דואג וחרד לחייהם ושותף לתהליכים ומהלכים רק כשהם משתפים אותו... ומבקשים עזרה. אך בגדול אך אפשר לצפות מהאב שיהיה שותף ב- 120% בחייהם כשפיזית הוא לא בחייהם יום יום לדוגמא: הילד התעורר בבוקר עם חום וחולה, ביום הזה היה ניתוק מגע ..תיקשורתי בערב יש טלפון עם צרחות כי האמא קורסת תחת הנטל של העבודה שלה ושל עוד ילדים "למה אתה לא דואג לילד, אתה יודע שיש לו חום, אתה לא יכול לבוא ולקחת אותו לרופא..ולטפל בו.." אך אפשר לצפות מאותו אב שלא "חי" בבית ושותף מלא בחיי היום יום של ילדיו. אני לא אומרת שאב לא צריך להיות קשוב לצורכי הילדים, בבודאי שכן אך בעקבות הגירושין מינון הציפיות הוא הרבה פחות ואני לא מדברת על מקרים או ארועים חרגים האב בהחלט צריך להיות שותף מלא לעזור ולקחת אחריות על גידול ילדיו וחינוכם במידת האפשר. וכאן נכנס הקונפליט , לדעתי, אני חושבת שאותה אם ובמחשבה תחילה , צריכה להבין שמערכת הציפיות בין בני הזוג משתנה ברגע שמתגרשים, באופן טבעי, האב תופס מקום של מפרנס ועובד ופחות מעורב בחינוכם והאם באופן טבעי, היא המחנכת המגדלת והמגוננת המטפלת. גם האב קורס תחת הנטל, איך לפרנס את עצמו במקרה הטוב, את תשלומי המזונות ואולי את המשפחה החדשה. בוקר טוב ישראל !

 

[סביב השעון]

יד על הלב...

אני מצפה מאבות ילדיי שיהיו בוגרים, שיהיו קשובים לילדים , שיאהבו אותם ויתנו ליחסים ביניהם חשיבות, שנהיה ביחד הורים להם (ולא משנה מה מעמדנו הזוגי). שיחשבו עליהם. ושישאירו לי מקום להמשיך להיות האמא המופלאה שאני בעיני עצמי. ז"א שאני אהיה המושלמת ולא הם. דרך אגב - משניהם יש לי נחת, בסך הכל...